תביעה על פי פוליסה לקבלת תגמולי ביטוח בגין הנזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונה הנדונה. אין מחלוקת שרכב התובע היה מבוטח אצל הנתבעת בביטוח מקיף.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת שהתאונה לא אירעה כנטען על ידי התובע, שמדובר באירוע מבוים שנועד להוציא ממנה כספים במרמה, שבעת רכישת הביטוח השיב לה התובע תשובה שאינה מלאה וכנה בנוגע לעברו הביטוחי והתאונתי של הרכב, ולפיכך התובע אינו זכאי לקבלת תגמולי הביטוח. הוכחש גם היקף הנזק הנטען על ידי התובע.

מדובר בתאונה שאירעה בשעות הערב, במזג אוויר גשום, כאשר התובע לא הספיק לבלום רכבו ופגע ברכב לפניו. בעקבות התאונה ניזוקו קשה שני הרכבים המעורבים, ולרכב התובע נגרם אובדן להלכה. גם הרכב המעורב ניזוק קשה.

התיק נקבע לשמיעת ראיות. במועד זה הודיעו הצדדים כי השכילו להגיע למספר הסכמות, שייתרו את שמיעת הראיות. הוסכם ששווי רכב התובע במועד התאונה יועמד על סך של 45,460 ₪, כאשר לגבי שווי השרידים, נותרה מחלוקת. עוד הוסכם, וזאת בהמלצת בית משפט שניתנה לאחר שדו"ח החוקר מטעם הנתבעת הוגש לעיון בית משפט, כי הנתבעת תחזור בה מהטענה בדבר ביום התאונה על ידי התובע עם הצד השלישי. לפיכך הוסכם גם שהנתבעת תכיר באחריותה לתביעת צד ג', ותישא באחריות לנזקיו. לגבי המחלוקות שנותרו בין הצדדים, הוסכם שכל צד יטען טענותיו, ויינתן פסק דין על יסוד טיעוני הצדדים ומכלול החומר הקיים בתיק, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984, ללא נימוקים.

לביסוס התביעה הגיש התובע, פרט לפוליסת הביטוח, דו"ח שמאי לגבי הנזקים שנגרמו לרכבו, וכן הסכם למכירת שרידי הרכב תמורת 12,000 ₪ ואישור המעיד על הפקדת הסכום הנ"ל בבנק (ראה הנספחים לכתב התביעה). הנתבעת הגישה עותק מדוחות החקירה שנערכו לבקשתה, נ/3, וכן טופס אימות פרטים עם המבוטח, נ/1, ותימלול של שיחה שהתקיימה בין אביו של התובע ובין נציגת חברת הביטוח, נ/2.

ב"כ התובע טען שאין לקבל את הטענה לפיה נמסרו פרטים כוזבים בהצעת הביטוח, וזאת הן מאחר והפרטים שנמסרו נכונים ונראה כי הובנו שלא כראוי, הן מאחר ומדובר בפרטים שנמסרו לאחר שהסכם הביטוח כבר נקשר, והן מאחר ואותם פרטים נמסרו על ידי אביו של התובע ולא על ידי התובע עצמו, שעה שהמבוטח אמור היה להיות התובע בלבד, ללא אביו, ורק מחמת טעות של סוכנת הביטוח הוצאה הפוליסה לתובע ו/או לאביו. באשר לערך השרידים, נטען שהתובע מכר את השרידים במחיר למעלה מראוי ואין יסוד לטענת הנתבעת לפיה השרידים נמכרו פחות מערכם. ומכל מקום, טענת הנתבעת כי התובע לא עשה די להקטנת נזקיו, לא הוכחה.

ב"כ הנתבעת טען שנמסרו על ידי אביו של התובע, שגם הוא מבוטח על פי הפוליסה, פרטים שאינם נכונים. לטענתו, גם אם הפרטים נמסרו בשיחה טלפונית שנתקיימה עם נציגת חברת הביטוח לאחר שסוכנת הביטוח כבר הודיעה לתובע כי בקשתו לרכישת הביטוח נתקבלה, מדובר בשיחה שנועדה לבחון את עמדת החברה באשר לקבלת ההצעה לביטוח, ולפיכך יש לראות בפרטים ככאלו שנמסרו עובר לכריתת הסכם הביטוח. ב"כ הנתבעת טען שאין לקבל את הסברי התובע, ומדובר בפרטים בלתי נכונים שניתנו בחוסר תום לב, ולפיכך, פטורה הנתבעת מחבותה הביטוחית. לעניין הנזק, השרידים נמכרו במחיר שאינו עומד בשום פרופורציות לערכם האמיתי, ובהתחשב בכך שהרכב נמכר לסוחר רכב, אין אלא להסיק שהתובע לא עשה די להקטנת נזקיו.

בחנתי את טענות הצדדים ואת כל החומר שהוגש לי. בשים לב להסכמת הצדדים, על דרך הפשרה, ומכוח סמכותי לפי סעיף 79א' הנ"ל אני מחליטה לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 31,460 ₪ צמוד ונושא ריבית מיום 03.02.10 בתוספת אגרת משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 17.4% מהסכום הפסוק. כמוכן תישא הנתבעת בשכ"ט השמאי בסך 500 ₪ בתוספת מע"מ. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום. לא נשמעו ראיות והתובע פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין

ניתן היום, י' טבת תשע"ג, 23 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.