1. ביום 30.5.2010 הגיע התובע למטע הנקטרינה שלו במשק 58 במושב דלתון וגילה כי נוצר כתוצאה מהריסת גדר הרשת המקיפה אותו, נוצר פתח כניסה אל המטע וכי היבול במטע הושחת. התובע, אשר סבר כי הגדר נהרסה על-ידי הנתבעים במהלך עבודות שהם ביצעו לשם הכשרת כרם בסמוך למטע שלו, ודרכה נכנס עדר עזים אשר השחית את היבול, הגיש נגדם תביעת נזיקין, בעילת הרשלנות. בכתב התביעה הוא טען נתבע מס' 2 (להלן: שלג), שפעל מטעם הנתבע מס' 1 (להלן: היקב), הרס ביום 29.5.2010 את הגדר שהקיפה את המטע שלו, וכי כתוצאה מחדירת העדר - שאת בעליו לא ידע לזהות - נגרם לו נזק בסך 52,732 ש"ח בגין אובדן יבול הנקטרינה, והוצאות נוספות בגין תיקון הגדר ותשלום לשמאי.

2. בכתב ההגנה הוכחשה הריסת הגדר על-ידי הנתבעים. נטען כי שלג אמנם ביצע עבודות הכשרה עבור היקב, אולם במחצית השניה של מאי 2010 העבודות לא בוצעו בסמוך למשק של התובע; כי היה עסוק בארגון חתונת בנו, שהתקיימה ביום 25.10.2010; וכי ביום 29.5.2010 הוא לא ביצע עבודות עבור היקב, וממילא לא הרס את הגדר.

3. בתצהירו ציין התובע כי הגדר המקיפה את מטע הנקטרינות שלו הינה גדר רשת הנסמכת בעמודי איסכורית ומעליה מתוחים חוטי תיל דוקרני ותלתלים דוקרניים. הוא ציין כי בסוף מאי 2010 החל היקב, באמצעות שלג, לבצע את עבודות ההכשרה, כי עבודות אלו בוצעו בסמוך לגדר וכי ביום 29.5.2010 הרס שלג את הגדר ולא הודיע לו על כך. לבקשת בא-כוח התובע, תוקן מועד זה בכתב התביעה - באופן שנטען כי שלג הרס את הגדר ביום 28.5.2010.

בישיבת קדם משפט ביום 3.2.2013 העיד התובע, במענה לשאלות בית המשפט, כי הוא עצמו אינו נוהג לגשת למטע בימי שבת, כי ניגש למטע ביום 30.5.2010 (יום ראשון בשבוע), וכי "כנראה שהעדר נכנס ביום שבת".

4. התובע טען כי האחריות להריסת הגדר מוטלת על הנתבעים - על היקב אשר הזמין את שלג לבצע עבודת ההכשרה של הקרקע, ועל שלג - אשר במהלך עבודתו במפלסת פגע בגדר ביום חמישי בשבוע, בתאריך 28.5.2010. התובע ניסה להרים את נטל השכנוע הרובץ עליו באמצעות הבאת ראיות נסיבתיות. בנוסף לתובע העיד מטעמו אף עמרי עתריה, שהינו שמאי חקלאי אשר הגיש חוות דעת (ת/1) (להלן: שמאי התובע), ואילו מטעם הנתבעים העידו שלג, אלעד גוטמן (להלן: אלעד), שבתצהירו תיאר עצמו כאגרונום אשר מתאם בין נותני שירותים שונים (וביניהם שלג) להקמת כרמים, והשמאי החקלאי אורי מיכאליס, שהגיש חוות דעת (נ/1).

5. לאחר ששקלתי את מכלול הראיות, הגעתי למסקנה כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה שרבץ עליו, ולא הוכיח את עדיפות גרסתו על פני גרסת הנתבעים. הטעמים למסקנה זו יפורטו בפסקאות 10-6 שלהלן.

6. שלג העיד כי במועד הנטען על-ידי התובע כמועד הריסת הגדר (28.5.2010) הוא כלל לא עבד במקום. בתצהירו של שלג נאמר כי הכשרת הקרקע בסמוך למטע של התובע התבצעה בין 1 ל-15 למאי לערך, וכי לאחר מכן הוא עבר להכשיר את הקרקע באזור המרוחק מהמטע. באזור המרוחק הוא עבד "עד ליום חמישי ה-20 לחודש מאי", ולאחר מכן הוא הפסיק לעבוד, לרגל חתונת בנו ביום שלישי, 25.10.2010. הוא ציין הוא שב לעבוד בהכשרת הקרקע לאחר "שבת חתן" (אשר, כפי שהסביר בעמ' 26 לפרוטוקול, צוינה ביום שבת, 30.5.2010).

עדותו לא נסתרה. תמיכה עקיפה לגרסת שלג מצויה בדבריו של התובע עצמו. בישיבת קדם משפט ביום 3.2.2013 העיד התובע, במענה לשאלות בית המשפט, כי ראה את שלג מבצע עבודות הכשרה בסמוך למטע שלו מספר ימים לפני 30.5.2013, וכי הנזק במטע לא היה קיים בשבוע למועד זה. בחקירה הנגדית ביום 14.7.2013 הוא ציין כי בטרם נגרם הנזק הוא ראה לאחרונה את המפלסת שהכשירה את הקרקע בעת עבודתה "לפני הנזק כשבוע ימים - עשרה ימים" (עמ' 19 לפרוטוקול). ואכן, עשרה ימים עובר ליום 30.5.2010 מוליכים אותנו לתאריך 20.5.2010, הוא יום העבודה האחרון של שלג (על-פי עדותו) בטרם חתונת בנו.

7. שלג העלה אפשרות לפיה הפגיעה בגדר התרחשה באמצעות כלים כבדים אחרים, ולא באמצעות המפלסת אותה הוא הפעיל. הוא העיד בתצהירו כי בשטח בו בוצעה ההכשרה היו נותני שירותים נוספים, שעשו שימוש בטרקטורים, מחפרון, יעה אופני ושופל. כן ציין כי בשטח עברו באותה תקופה אף טרקטורים ועגלות זבל של חקלאים מהמושב. דברים אלו לא הופרכו - שלג לא נחקר על כך בחקירה הנגדית, ותמיכה בהם מצויה בסעיף 2 לתצהירו של אלעד, לפיה שלג היה אחד מבין נותני השירותים של הכשרת הקרקע.

8. שמאי התובע עצמו לא שלל את האפשרות כי הגדר ניזוקה על-ידי כלי אחר ולא על-ידי המפלסת. הוא לא קבע בחוות דעתו (ת/1) כי הנזק לגדר נגרם על-ידי דווקא על-ידי מפלסת. ההפך הוא הנכון. בעמוד 3 לחוות דעתו הוא ציין (ההדגשות הוספו - א"ג):

"יתכן אף שהפוגע באם זה המפלסת או כל כלי אחר שעבד בשטח כרמי יקב ברקן אף לא הבחין כי פגע בגדר".

בחקירתו הנגדית ציין תחילה שמאי התובע כי העבודות של הכשרת השטח והנזק לגדר בוצעו על-ידי מפלסת (עמ' 9) ולאחר מכן הסכים כי יתכן והן נעשו על-ידי כלי אחר (עמ' 10).

9. שלג טען כי לביקור התובע בשטח המטע ביום ראשון, 30.5.2010, קדמה שיחה טלפונית במוצאי שבת, 29.5.2010, בה בישר לו התובע על הנזק שהתרחש, וביקש להטיל אחריות על היקב על אף שידע מי הסב את הנזק למטע. בסעיף 4 לתצהירו ציין שלג כי במוצאי שבת שהייתה "שבת חתן" (בחקירתו הנגדית הבהיר כי הכוונה היא למוצאי שבת, 29.5.2010) התקשר אליו התובע ואמר לו כי "העיזים של סיסו עמרם נכנסו למטע שלי", והוסיף "אני לא יכול להוציא ממנו כסף וגם ממך אני לא רוצה כסף. אני רוצה להוציא מברקן כסף".

משמעות האמור היא כי - לגרסת שלג - ביום שבת, 29.5.2010, כבר ידע התובע על הנזק שנגרם למטע, ולא כגרסתו של התובע בתצהירו, לפיה רק ביום ראשון (30.5.2010) גילה לראשונה את הנזק. חיזוק מסוים לטענת שלג בדבר קיום שיחה זו במוצאי שבת, מצוי בדברי התובע עצמו, אשר אמר בחקירה הנגדית כי הוא מבקר בשטח מדי יום, וכי ביום ששי (29.5.2010) הוא ביקר במטע, "אבל אני לא בודק גדרות כל יום" (עמ' 20).

10. התובע לא הוכיח את טענתו כי שלג הודה באחריותו לגרימת הנזק. בחקירתו הנגדית סיפר התובע כי לאחר שגילה את הגדר ההרוסה, ביום 30.5.2010, הוא ניגש אל שלג, שעבד על מפלסת, והודיע לו על הנזק שנגרם. לדבריו, שלג אמר לו: 'מה אני אעשה ? יש ביטוח ונפעיל אותו'. המפגש באותו יום בשטח, והשיח על הביטוח, לא הוכחשו על-ידי הנתבעים, אולם שלג ואלעד תיארו את נסיבות המפגש ואת ההקשר בו נאמרו הדברים.

בתצהירו ציין שלג כי כעבור יומיים לאחר השיחה הטלפונית במוצאי שבת הוא נפגש עם התובע בשטח המטע וראה את הגדר שניזוקה. בחקירתו הנגדית הבהיר כי הם נפגשו בשטח, בנוכחות אלעד, ביום ראשון או ביום שני, קרי - ביום 30.5.2010 או ביום 31.5.2010. על מפגש זה העיד אלעד כי מיד עם שובו לארץ - "ביום ראשון בבוקר או ביום שני בבוקר" (עמ' 28) - הוא הגיע לשטח, נועד עם התובע ועם שלג, וביקש לוודא כי לשלג יש ביטוח.

עולה מכך כי אין לראות בדיבור אודות הביטוח משום הודאה או ראשית הודאה של שלג באחריותו לנזק.

11. עם זאת, מסכת הראיות שהובאה בבית המשפט עוררה מספר סימני שאלה באשר לנכונות גרסת הנתבעים:

* לכאורה אמור היה אלעד לאשר בעדותו את גרסתו של שלג, לפיה שלג כלל לא עבד עם המפלסת בהכשרת הקרקע בעשרת הימים שקדמו ליום 30.5.2010. היה אף צפוי כי סוגיה זו תועלה בפגישה המשולשת שקיימו התובע, שלג ואלעד באותו יום. הדברים לא צויינו בעדויות, אולם בא-כוח התובע לא העלה תמיהות אלו בעת שחקר את שלג ואת אלעד.

* היה סביר להניח כי סוגיה זו אמורה הייתה לעלות אף בשיחה הטלפונית שקיימו התובע ושלג במוצאי שבת, 29.5.2010, אשר - לגרסת שלג - נעשתה ביוזמתו של התובע ובסופה הם סיכמו להיפגש בשטח. בעדותו של שלג הוא לא ציין כי העלה טענת "אליבי" זו בשיחתו הטלפונית עם התובע, אולם הוא לא נשאל על כך בחקירה הנגדית.

* אלעד העיד בחקירתו הנגדית כי בין היקב לבין שלג קיים הסכם לפיו אם ייפסק כי הנתבעים הם שאחראים לנזקו של התובע, אזי ישא שלג לבדו בנזק זה (עמ' 31), אף כי הבהיר כי "גליל גם לא חושב שהוא פגע בגדר" וכי מטרת ההסכם הייתה להסיר אחריות מכתפי היקב. נמנע משלג ליתן הסבר אודות הסכם זה, מאחר ודבר קיומו הועלה לראשונה בעת חקירתו הנגדית של אלעד, שהיה עד ההגנה האחרון.

לא מצאתי כי סימני השאלה הללו מטים את הכף להעדפת גרסת התובע. כאמור, שלג ואלעד לא נחקרו אודות סימני שאלה אלו. בנוסף, יש לנהוג מידה של זהירות וחשדנות בכל הנוגע לעדותו של אלעד, לאחר שהתברר בסוף חקירתו הנגדית ביום 14.7.2013 כי התובע התקשר אליו יומיים לפני חקירתו הנגדית, ולכאורה ביקש "לרענן" את זכרונו ולהשפיע על תוכן עדותו, על אף שבאותה עת כבר היה מונח בבית המשפט תצהיר עדותו הראשית של אלעד, כעד מטעם הנתבעים. באותה שיחה, כך העיד אלעד –

"..סיכמנו שהחל מהיום בצהרים אנחנו הופכים להיות חברים ... סאסי ביקש ממני לחזק איזו שהיא נקודה שהייתה אמיתית אז לא הייתה לי בעיה איתה לגבי מפגש בשטח שהיה בין שלושתנו, שבו משהו בהקשר של הביטוח. דיברנו שנפגש בבית המשפט ונסגור את הנושא. הוא ביקש לרענן את זכרוני על משהו שבאמת קרה.." (עמ' 29).

12. משלא עמד התובע בנטל ההוכחה להיותו של שלג מי שפגע בגדר במועד הנטען, לא נוצר בסיס עובדתי ומשפטי להטלת אחריות על הנתבעים. בהעדר חבות, אין צורך להידרש לשאלת מקורו וגובהו של הנזק למטע כתוצאה מהריסת הגדר.

13. אשר על כן, הנני מורה כדלקמן:

(א) התביעה נדחית.

(ב) התובע ישלם לשני הנתבעים יחדיו, באמצעות בא-כוחם, טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ב טבת תשע"ד, 15 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.