רקע התביעה וטענות הצדדים:

1. אוחדו בפניי ארבע תביעות וביסודן תאונת דרכים אחת שהתרחשה בשעות הצהריים המאוחרות של יום 3.12.07 צפונית לכביש 2 בסמיכות לצומת אולגה (להלן: "התאונה"). בתאונה זו היו מעורבים ארבעה כלי רכב שניזוקו ובגין כך הוגשו מטעמם תביעות אלו לפי סדרן:

• התביעה הראשונה הינה על סך 2,456 ₪ ( בגין נזקי הפעלת פוליסה) והיא של חברת דיימלר פייננשל סרויסס ישראל בע"מ אשר עסקה בעת הרלוונטית לתאונה בהשכרת רכבים ועל כן בעליו של רכב מסוג יונדאי גטס (להלן: ה- "היונדאי") שנפגע בתאונה בו נהג אדם בשם שלומי מרציאנו. לטענת דיימלר התאונה התרחשה בעת שרכבה נסע בנתיב השמאלי כשמימינו נסע רכב אחר מסוג שברולט (להלן: ה-" שברולט"). בנתיב הימני של הכביש, נסע אופנוע מסוג סאן יאנג (להלן: ה- "האופנוע") עליו רכב אדם בשם עידן פלד. האופנוע, אשר נסע בימין לכביש, התנגש ברכב אחר מסוג סיטרואן (להלן: "סיטרואן") אותו נהג אדם בשם יניב פרץ, אשר חנה בשול הימני של הדרך. כתוצאה מההתנגשות – נהדף האופנוע וסטה לנתיב בו נסעה השברולט, חסם את דרכה וגרם לה לסטות שמאלה לנתיב נסיעתה של היונדאי אשר נהדפה אף היא שמאלה לגדר ההפרדה שמשמאל לכביש פגעה בו וניזוקה. דיימלר טוענת כי בעקבות תאונה זו היא נאלצה להפעיל את פוליסת הביטוח שברשותה אצל כלל ולהיוותר עם נזקים ישירים כתוצאה מכך. על כן, התובעת טוענת כי על בית המשפט להורות על מי מנהגי הרכבים המעורבים האחרים שימצא אחראי לתאונה לשלם לה את נזקיה.
• התביעה השנייה הינה על סך 18,747 ₪ והיא של מר עידן פלד, בעליו ומי שרכב בעת התאונה על האופנוע. לטענתו, בעת שהוא נמצא בנסיעה בנתיב הימני של הכביש, נפתחה לעברו בצורה לא מבוקרת דלת תא הנהג של הסיטרואן אשר נעמדה על השול בצורה לא זהירה ובמקום שהינו אסור לעצירה. בעקבות כך הוא נזרק לכביש ואז החלה שרשרת המגע שבין שני הרכבים הנוספים המעורבים שהוא אינו קשור בו. מר פלד טוען כי יש להטיל את האחריות לקרות התאונה ואת הנזקים לרכבו על נהג רכב הסיטרואן ומבטחתו אותה עת חברת ביטוח ישיר.
• התביעה השלישית הינה על סך 22,785 ₪ והיא של חברת ביטוח ישיר, אשר ביטחה את הסיטרואן בזמן התאונה ופיצתה את בעליו בגין תאונה זו עושה עתה שימוש על פי דין בזכות השיבוב המוקנית לה בסעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 וזאת בכדי להשיב לידיה את הכספים ששולמו על ידה למבוטחה בגין הנזק שנגרם לסיטרואן. לטענתה, אין חולק שהסיטרואן נעמדה בשול הכביש וזאת כיוון שמי שנהג בה, מר יניב פרץ נאלץ להטיל את מימיו. טרם שכך עשה וטרם שיצא מהרכב התקשר אליו מנהלו בעבודה והללו שוחחו. דקות ספורות לאחר מכך הגיח האופנוע במהירות מופרזת תוך כדי נסיעה ועקיפה על שול הכביש ופגע בסיטרואן מאחור בעוצמה, נהדף לכביש והוביל לשרשרת הפגיעות ברכבים הנוספים המעורבים. התובעת טוענת אפוא כי יש להטיל את האחריות לתאונה ובעקבותיה את הנזקים בגינה על מר פלד.
• התביעה הרביעית הינה על סך 17,960 ₪ והיא של כלל חברה לביטוח בע"מ אשר ביטחה בעת הרלוונטית לתאונה את היונדאי ונשאה בעקבות כך בעלות הנזק שנגרם לה, תובעת עתה על פי זכות השיבוב המוקנית לה להשיב לידיה את הכספים אשר שולמו על ידה למבוטחה בגין תאונה זו. לטענתה, השברולט ו/או האופנוע, אשר נסעו בנתיב הימני, נסעו באופן מסוכן וחסר זהירות ו/או בחוסר תשומת לב למתרחש בדרך וכתוצאה מכך פגעו ברכב היונדאי אשר נסע לתומו בנתיב השמאלי.

2. הנה כי כן כל אחד מהמעורבים בתאונה, הפסיביים והאקטיביים, טוען כי ידו לא הייתה במעל וכי את האחריות לתאונה יש להטיל על אחר. ברקע הדברים יצוין כי בגין תאונה זו הוגש כנגד מר פלד כתב אישום בבית משפט השלום לתעבורה בו יוחסו לו תחילה שלוש עבירות של נהיגה בקלות ראש, נהיגה על השוליים והתנהגות הגורמת נזק. בהמשך, בהסכמת המאשימה, תוקן כתב האישום ונמחק הסעיף הנוגע לנהיגה על השוליים. הסעיף הנוגע לנהיגה בקלות ראש תוקן לסעיף 26(4) לתקנות התעבורה המיוחס לנהיגה במצב של היעדר שליטה ברכב או אי ראיית הדרך והתנועה בה. עם זאת נותר הסעיף הנוגע לנהיגה הגורמת נזק. כמו כן, תוקן הרכיב העובדתי של כתב האישום באופן שבו הוסכם כי כתוצאה מפתיחת דלת רכב הסיטרואן, אשר עמד בשול הדרך, נהג מר פלד במצב אשר שלל ממנו את השליטה על אופנועו, ופגע ברכב זה מאחור. מר פלד הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע על פי הודאתו.

החומר הראייתי הדרוש להכרעה:

3. בפני בית המשפט הוצגו הראיות הבאות העקרוניות לו להכרעה:

• כתבי תביעה על נספחיהם לרבות חוות דעת שמאי.
• כתבי הגנה.
• תיק משטרה חל צרופותיו הכולל את הודעות הנהגים לתאונה ובוחן התנועה.
• פרוטוקול דיון הוכחות מיום 28.2.16 (להלן: "הפרוטוקול")
• סיכומי הצדדים בכתב לתיק.

סדר הבאת ראיות ונטל השכנוע- הפן הנורמטיבי:

4. לאחר בחינת מכלול הטענות שבתיק ניתן לומר כי במרכז המחלוקת שבין הצדדים עומדות להכרעה מספר שאלות עובדתיות בהקשר לזהות האחראי לתאונה ואלה הן:

א. האם התאונה נגרמה בעקבות רשלנות נהג רכב הסיטרואן שעמד בשול הימני ופתח בחוסר זהירות את דלת הנהג אל עבר הנתיב הימני שבו נסע האופנוע, וגרם לו בכך לאיבוד שליטה ופגיעה באופנוע , דבר שהוביל גם לפגיעה ברכבים הנוספים המעורבים?.

ב. האם התאונה נגרמה בעקבות רשלנותו של מר פלד שנסע במהירות ובחוסר זהירות על גבי השול הימני, לאחר שקודם לכן עקף מימין את רכב השברולט שנסע מלפניו ומיד הופתע לגלות את הסיטרואן העומדת מולו בשול?

ג. האם ישנו קשר בין שאלת פתיחת הדלת ו/או עמידת הסיטרואן על גבי השול הימני, לבין פגיעת האופנוע בה בהנחה שגם הוא נסע בשול הימני?

5. כבר עתה אציין כי הצדדים אינם חלוקים ביניהם בנוגע לאומדן הנזק שכל אחד מהם תבע וכמעין מוסכמה התרכזה המחלקת בתיק זה בשאלת האחריות לתאונה בלבד. ביחס לשאלה זו הוסכם בדיון כי היריבות הישירה לקרות התאונה הינה בין נהג רכב הסיטרואן ובין רוכב האופנוע- מר פלד, זאת כיוון שאין חולק ששני הרכבים הנוספים, השברולט והיונדאי, הצטרפו שלא על דעתם ואחריותם לתאונה זו ביניהם. על כן בבסיס הכרעה זו, תעמוד שאלה אחת ויחידה והיא מי מקרב שני נהגי הרכבים הנ"ל אחראי ברשלנותו לנזקים שנגרמו לכל אחד מהרכבים המעורבים בתאונה. שאלות אלו שאלות יסוד הן, שכן הכרעה לכאן או לכאן עשויה להטות את מאזן ההסתברויות לטובת או רעת האחר ובהתאם לחייבו לשאת בתוצאות הישירות של מעשיו. המענה לפתרון שאלות אלו מחייב הכרעה פוזיטיבית של בית משפט לאחר קביעת ממצאים עובדתיים ביחס לדרך התרחשות התאונה. אולם לא תמיד ניתן להגיע להכרעה זו ועל כן במקום שבו מתקיים "ספק שקול", היינו ספק אשר בעטיו מגיע בית המשפט למסקנה כי לא ניתן להעדיף גרסה אחת על פני רעותה יטה בית המשפט לקבוע כי בעל הדין שנטל ההוכחה מוטל על כתפיו לא עמד בחובתו לשכנע את בית המשפט בגרסתו וזאת לנוכח הספק השקול שנותר לאחר בחינת הראיות בצל מאזן ההסתברויות המקובל בהליך האזרחי [רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז – מפעל תחבורה בע"מ (פורסם ביום 5.5.13); ע"א 595/88 אדרי נ' חסקל, פ"ד מז (5) 333 (1993); בר"ע (מחוזי י-ם) 2271/96 דהן נ' רייכמן (פורסם ביום, 15.6.97); בר"ע (מחוזי ב"ש) 642/01 טטרואשוילי נ' זפסלקי (פורסם ביום, 5.6.02); ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם ביום, 9.5.11); בר"ע (מחוזי י-ם) 4114/02 ניסים נ' בן אלי (פורסם ביום, 16.7.02)].

דיון ומסקנות:

6. במסגרת ניהול תיק זה התקיים דיון הוכחות אחד במסגרתו העידו עדי הצדדים על פי תורם. מר יניב פרץ אשר נהג הסיטרואן טען כי עצר בשול הכביש בעקבות רצון עז להטיל את מימיו. בזמן שעצר ופתח מעט את הדלת של הרכב, כחמישה סנטימטרים לטענתו, הוא קיבל טלפון ממנהלו דה אז והללו שוחחו. תוך כדי שיחה ובזמן שהאוטו עמד בצד הוא הרגיש מכה עוצמתית בחלק האחורי של הרכב וראה את רוכב האופנוע מתרומם באוויר ונזרק לכביש. בעקבות כך רכב השברולט שנסע בנתיב ימין סטה שמאלה ופגע ברכב היונדאי שנסע משמאלו וזאת על מנת שלא לפגוע ברוכב האופנוע שהיה מוטל על הכביש. מר פרץ הוסיף וטען כי הוא בעצמו רץ למשוך את רוכב האופנוע ממרכז הכביש אל השול.

7. מר עידן פלד שרכב על האופנוע טען כי בעת שנסע בנתיב הימני רכב מסוג סיטרואן שעמד בשול הדרך פתח את דלת רכבו לעברו תוך שהנהג יוצא עם גופו לחלוטין מהרכב. בעקבות כך נחבלה רגלו הימנית בדלת והוא הוטח ארצה מאופנועו עד לכדי גרימת נזקים בגופו . האחריות לתאונה, כך לדעת מר פלד, חלה באופן מלא על נהג רכב הסיטרואן. מר שלו בנימין שנהג בשברולט העיד כי נסע בנתיב הימני כאשר רוכב האופנוע עקף אותו מימינו בצמוד לשול הכביש. רכב אחר מסוג סיטרואן שחנה בשול פתח את דלתו ורוכב האופנוע התנגש בה. עקב כך, בכדי לא לדרוס את נהג האופנוע שהוטח לכביש הוא סטה שמאלה עם רכבו ופגע ברכב היונדאי שמשמאל לו. בשונה ממנו, חברו מר אהרון שיאחי שישב לצדו בשברולט העיד כי דלת רכב הסיטרואן היתה כבר פתוחה לכדי שיעור של 20 אחוזים בעת שמר פלד ביצע עקיפה של רכבם מימין, הופתע לגלות את הסיטרואן על השול והתנגש בה בחלקה האחורי- שמאלי.

8. עד כאן עיקר העיקרים בהקשר לטיעוני הצדדים בסוגיה ועתה נותר להכריע בה. לאחר שבחנתי את חומר הראיות שהונח לפתחי, השתכנעתי כי מעורבות שווה של שני הנהגים –זה של נהג הסיטרואן וזה של רוכב האופנוע היא זו אשר גרמה לתאונה זו שכן ניתוח עובדתי של האירוע מוביל למסקנה כי להעמדת הסטרואן על גבי השול הימני ללא קשר לשאלת פתיחת הדלת במפתיע, משקל שווה לנהיגת האופנוע ברשלנות בעת שעקף רכב מלפניו על גבי השול הימני והופתע אז לגלות את הסיטרואן מולו. מסקנה נוספת העולה מחומר הראיות הינה שלא ניתן לשלול את טענת מר פלד בדבר פתיחה מפתיעה של דלת נהג רכב הסיטרואן מולו, דבר שהוביל לפגיעה בה ובהמשך לנזקים שנגרמו לשני הרכבים האחרים המעורבים. אבאר מסקנותיי אלו על רקע ניתוח גרסתם של העדים כדלקמן:

גרסת מר עידן פלד :

9. כזכור מר פלד טען להגנתו כי נסע בנתיב הימני ולא סטה לשול הדרך. לא כך הוכח בפניי. נותן משקל מהותי ומעדיף את עדות העדים שלא היו מעורבים בתאונה על פני עדותו של מר פלד בנקודה זו. מדובר בעדים חסרי אינטרס לכאורה בתוצאות ההליך או בזהות הנהג הפוגע, במי שאין אצבע מאשימה מופנית אליהם ועל כן עדותם הנתמכת בראיות נוספות כפי שאראה בהמשך, משקפת ככל הנראה את מצב הדברים בשטח. עם זאת יש לציין כי לעדות זו רבדים שונים כאשר הרובד בעל המשקל הגבוה יותר, שמור להודעתם של אלה במשטרה מיד לאחר התאונה, בעת שהתרחשות האירוע הייתה טרייה בזיכרונם.

אעמוד על פי סדר העדויות על ניתוחם הראייתי של העדויות כדלקמן:

גרסת עדי השברולט:

10. מר בנימין שלו אשר נהג בשברולט בנתיב הימני מסר את גרסתו במשטרה על מה שראו עיניו יממה אחת לאחר התאונה. בשל חשיבות הדברים אצטטם מיסודם:

" נהגתי בנתיב הימני. 100 מטר לפני בצד ימין על השוליים מחוץ לכביש, חנה רכב. נהג הרכב פתח את הדלת השמאלית הקדמית. באותו זמן נסע הקטנוע במהירות על השול בצד ימין, בערך מטר ימינה מהקו הצהוב. אני מניח שנהג הקטנוע זיהה שיש רכב חונה עם דלת פתוחה, נהג הרכב החונה הבחין לדעתי בקטנוע ונכנס חזרה לרכב שלו וסגר את הדלת. הקטנוע התנגש בחלק האחורי השמאלי של הרכב החונה..." [ שורות 3-6 לעדות במשטרה. הדגשה שלי במקור-ע.ס].

11. בעדותו בבית המשפט, חזר מר שליו פחות או יותר על גרסתו במשטרה בפרט לעניין פתיחת דלת הסיטרואן קודם לתאונה. על פי עדות זו, בעוד שהוא נסע במהירות שאינה עולה על 80 קמ"ש בנתיב הימני, חלף על פניו אופנוע שנסע בשול הימיני (מימין לקו הצהוב להגדרתו), במהירות גבוהה משלו הקרובה ל-100 קמ"ש [ עמ' 21 שורות 23-24 לפר' הדיון], הוא ראה רכב חונה בצד הדרך וחצי מדלת הנהג נפתחת באותו רגע [עמ' 21 שורה 1-3 לפר' הדיון] ואז אירעה התאונה. על מהלך פתיחת הדלת חזר העד בהמשך עדותו עוד מספר פעמים :

" אבל אני זוכר שהייתה פתיחת דלת. אני זוכר את פתיחת הדלת כי האופנוע ראה דלת נפתחת ואז נכנס בו. אני ראיתי בעיניים את פתיחת הדלת" [שם, בשורות 13-15 לפר' הדיון].

12. העד גם זכר כי ראה את נסיעת האופנוע על גבי השול עובר לתאונה [עמ' 22 שורה 2 לפר' הדיון], דבר אשר תואם לממצאי דו"ח הבוחן המשטרתי ובפרט התמונות שצולמו על ידו בשטח. ממצאי הדו"ח מצביעים על המצאות הסיטרואן מרחק של 1.9 מטר מהפס הצהוב של שול הכביש ועל כן בהכרח לא הגיוני שהאופנוע נפגע בעקבות פתיחת מהלך הדלת אלמלא נסע בצמידות רבה לרכב העומד על גבי השול. בנוסף, ניתן לראות במפורש כי רובו וכולו של האופנוע מצוי אף הוא על גבי השול כשהוא מונח שרוי על הרצפה ללמדך שזהו גם מקום נסיעתו וזו גם הסיבה שדופן שמאל- אחורית של הסיטרואן נפגעה.

13. גרסה פחות או יותר דומה ניתן למצוא בעדות מי שישב בתור נוסע לצד מר שליו ברכב מר אהרון שיאחי, שגם מסר הודעה במשטרה. מר שיאחי סיפר כי הוא ראה אופנוע עוקף את רכבם מימין, שהתנגש בחלקו השמאלי – אחורי של רכב שחנה מרחק של 80 מטרים מהם בשוליים. לטענתו, הוא הבחין בזווית פתיחה מוקדמת של הדלת בשיעור של 20 אחוזים.

גרסת נהג היונדאי:

14. מר שלמה מורציאנו שנהג ביונדאי לא העיד בפני בית המשפט שכן על פי עדותו במשטרה הוא לא ראה את התאונה שבין האופנוע לסיטרואן [שורה 26-27 לעדותו] אך ידע לספר כי מיד לאחר האירוע הוא הבחין באופנוע מוטל על הרצפה, צמוד לחלקה האחורי של הסיטרואן, כפי שהדברים מוכחים ללא ספק או חולק בתמונות שצולמו על ידי בוחן התאונות המשטרתי שהגיע למקום מיד לאחר התאונה.

גרסת נהג הסיטרואן:

15. מר יניב פרץ אשר נהג את הסיטרואן מסר את הודעתו במשטרה ביום התאונה. לטענתו הוא עצר בשול הדרך הימני כמה שיותר צמוד לגדר, כיוון שהוא נצרך בהטלת מימיו. טרם שיצא מהרכב הוא קיבל שיחת טלפון ונותר לשבת ברכב בין חצי דקה לדקה עד אשר אירעה התאונה במסגרתה התנגש האופנוע בחלקה האחורי – שמאלי של הסיטרואן העומדת. לטענתו, זו אירעה כאשר הוא מצוי ברכב , עודנו מדבר בטלפון וטרם יצא ממנו.

16. שאלת פתיחת הדלת עלתה במסגרת חקירתו הנגדית של מר פרץ והיא התמקדה בעיקר בה. בחקירתו זו למדתי על נתונים מהותיים שלא עלו בהודעת מר פרץ במשטרה ואשר משליכים על נקודה זו לגביה כאמור העיד מר שליו בשונה מגרסת נהג הסיטרואן. כך, משנשאל מר פרץ האם ייתכן שפתח את הדלת בכדי לצאת מהרכב בעת התאונה השיב זה כי אף אם פתח את הדלת זו הייתה פתוחה במעט והוסיף, כי " אולי שמתי את הידית כדי לפתוח את הדלת ועד שהייתה התאונה אולי עברו 10 שניות, אני מעריך שהוא לא זיהה שאני מתכוון לפתוח" [עמ' 16 שורות 18-17 לפר' הדיון]. ובהמשך משביקש להסביר הכיצד נפגעה גם דופן הדלת סיפר כי:" יכול להיות שהייתה [הכוונה לדלת-ע.ס] פתוחה כמה ס"מ " [ שם, בשורה 16]. ובהמשך גם הוסיף כי כך היא נשארה מעת שהוא קיבל טלפון ממנהלו בעבודה ועד לתאונה [ עמ' 17 שורה 24-25 לפר' הדיון]. גרסת מר פרץ לעניין הדלת עתה, המשקפת מצב של פתיחת דלת מוקדמת לתאונה הינה גרסה אשר אינה שוללת את הימצאותה של הדלת פתוחה בזמן התאונה אך מבקשת לשלול את פתיחה לרווחה תוך כדי מעבר האופנוע על פניה . עדות זו של מר פרץ ביחס למפתח הדלת בזמן התאונה הינה גרסה חדשה שלא בא זכרה בהודעתו במשטרה ובוודאי לא בגרסה שמסר זה על התאונה על פי טופס ההודעה מטעמו שצירפה חברת ביטוח ישיר כחלק מראיותיה. טענה זו של מר שליו לפיה הוא נותר ברכב עד לרגע התאונה גם לא גובתה בראייה שעשויה הייתה לתמוך בה, והיא עדותו של המנהל עמו הוא שוחח כביכול בטלפון הנייד בעת התאונה. נבצרות עדות המנהל בצל העובדה שאין חולק שדלת רכב הסיטרואן נמצאה פתוחה בצורה כזו או אחרת בזמן התאונה הינה חיונית לחקר האמת כיוון שיש בה להשליך על מהימנות העד הטוען לכך ובהעדרו פועל הדבר לרעתו.

17. אם כך ובצל עדותו האותנטית של מר שליו במשטרה ניתן לומר שהסבירות שדלת הסיטרואן נפתחה במקביל למעבר האופנוע על פניה או הגדילה את זווית פתיחתה בדיוק ברגע זה, הינה גבוהה יותר מאשר כל אפשרות אחרת. אפשרות שכזו גם מתיישבת עם הנזקים שהתגלו בסיטרואן מיד לאחר התאונה שנמצאו בדופן האחורית-שמאלית שלה וגם בדופן דלת הנהג. העובדה שדופן הדלת נפגעה מלמדת ללא כל צל של ספק שהדלת הייתה מצויה במנח של פתיחה בעת התאונה ולצד כך שהסיטרואן נפגעה גם בדופן האחורית- שמאלית שלו ולא מאחור מלמדת על אפשרות יותר מסבירה לפתיחת הדלת במפגיע והתרחשות התאונה בעקבותיה שכן במקרה של פגיעה תוך כדי עקיפה ברכב עומד מקדימה סביר יותר והגיוני שהיינו צפויים לגלות נזקים בחלקו האחורי של הרכב העומד ולא בדופן שלו. העובדה המוכחת לפיה הסיטרואן נפגעה בצד השמאלי שלה וגם בדלת מחזקת יותר את האפשרות שבזמן מעבר האופנוע על פניה, קרה מקרה חריג שגרם לו להיפגע ולפגוע גם ברכב זה.

18. גם העובדה עליה העיד מר שליו במשטרה ובפני בית המשפט לפיה הוא נסע במהירות שאינה עולה על 80 קמ"ש כאשר חלף על פניו האופנוע על גבי השול במהירות של 100 קמ"ש ומלפניהם עמדה על השול הסיטרואן מרחק של 100 מטרים ממנו (מר פרץ הגדיל לעשות בעדותו עת תיאר כי בעת התאונה נמצאה השברולט אף מרחק רב יותר ממנו שנע בין 200 ל- 300 מטרים- עמ' 17 שורה 2-3 לפר' הדיון), מלמדת כי התאונה לא התרחשה אך בשל עמידת הסיטרואן על השול והפתעתו של מר פלד ממנה במהלך ניסיון העקיפה בהכרח כי אם בשל נסיעתו על השוליים והפתעתו מפתיחת דלת הרכב שעומד מלפניו. על כן, אני מקבל את עדותו של מר בנימין שליו אשר ניתנה מיד לאחר התאונה כאפשרות יותר סבירה לדרך התרחשות התאונה מאשר כל אפשרות אחרת. עדות זו עומדת כאמור בקנה אחד עם מיקום הנזקים בסיטרואן ומתיישבת עם מכלול העדויות בתיק.

גרסת נהג האופנוע מר עידן פלד:

19. מר פלד נחקר תחת אזהרה וכזכור הודה בעובדות כתב אישום שייחס לו בין היתר נהיגה שמנעה ממנו שליטה על רכבו. הסעיף הקשור בנהיגה על השוליים נמחק אלא שלטעמי וכפי שציינתי לעיל, ממכלול הראיות שבתיק לרבות עדותו של מר שליו, והמצאות האופנוע רובו ככולו על גבי השול הימני לצד הסיטרואן שגם מצויה בשול מרחק פנימה של 1.9 מטרים ממנו בהתאם לתמונות הרכבים של בוחן התנועה המשטרתי, מובילים בעיקרו של דבר למסקנה שהאופנוע נסע על השול הימני או בצמידות רבה אליו טרם התרחשות התאונה. כבר בפתח חקירתו במשטרה תחת אזהרה ייחס מר פלד את האחריות לתאונה לפתיחת דלת הסיטרואן כלפיו. לטענתו, הדלת נפתחה במפתיע ופגעה ברגלו הימנית, דבר שהוביל בהכרח לנפילתו מהאופנוע ופגיעה בסיטרואן. בצד כך הכחיש מר פלד אפשרות שנסע על גבי השול. על פי התמונות המוצגות שלאחר התאונה, צילם בוחן התנועה את האופנוע כשהוא שכוב על הרצפה מצדה השמאלי אחורי של הסיטרואן. התובעת – ביטוח ישיר טוענת כי במנח זה יש ללמד על כך שהאופנוע תחילה פגע בסיטרואן ללא קשר לשאלת פתיחת הדלת של רכבה והיא נסמכת בסיכומיה גם על חקירתו הנגדית של מר פלד בעניין זה שלא סיפקה לטענתה מענה הולם לשאלה זו. איני סבור כדעתה בנדון. ראשית וכפי שציינתי עובדת פתיחת הדלת כמניע להתנגשות של הרכבים עולה ממכלול הראיות. בין שהיה מגע ישיר בין האופנוע ובין הדלת ובין שלא היה מגע כלל, עדיין לטעמי יש קשר ישיר בין פתיחת הדלת ופגיעת האופנוע ברכב העומד שכן הוכח כי שני הדברים קרו כמעט בו זמנית. שנית, וכפי שציינתי לא התרשמתי שמר פלד נלחץ מהופעת הסיטרואן מולו. הוכח כי עקיפתו את השברולט הותירו בידו מרחק תמרון יחסית רב מקדימה. שלישית, על פי עדות עדי הצדדים, מר פלד נזרק קדימה בעת התאונה לכביש ומר פרץ אף תיאר כי נפל אל מרכז הכביש. העובדה שכך קרה והאופנוע נמצא מאחורי הרכב לאחר התאונה לצד כך שהסיטרואן נפגעה בדופן השמאלית אחורית שלה ובדופן דלת הנהג, יכולה להתיישב עם פתיחה פתאומית של הדלת ועם התנגשות האופנוע בעקבות כך בסיטרואן ללא מגע עם הדלת וגם עם פתיחת הדלת אל עבר רגלו של מר פלד, הדיפתו קדימה וכתוצאה מכך הדיפת האופנוע לאחור. שני התרחישים נראים בעיניי סבירים והם תוצאה שלאחר מעשה שאינה מעידה כשלעצמה על ניתוק הקשר שבין פתיחת הדלת לתאונה.

20. גם לו הייתי נכון לקבל את גרסת מר פרץ (המאוחרת ועל פי עדותו בלבד) לעניין פתיחת הדלת קודם לתאונה התנגשות מר פלד ברכב העומד בשול הימני, עדיין הייתי סבור כי יש משקל להעמדת הרכב כך סתם בשוליים לתרומת האירוע הנדון כפי שאפרט: העמדת רכב בשול כביש מהיר הינה מעשה חריג ועל כן היא שמורה בהתאם לתקנה 69 לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 למקרים בודדים כדוגמת פעולות של חילוץ נפגעים או רכב שיצא מכלל פעולה; ביצוע עבודות ציבוריות כאשר אין אפשרות אחרת לבצען ובמידה הדרושה לביצוע העבודות האמורות בשולי הדרך. מוסיפה תקנת משנה ה' לתקנה זו וקובעת כי הוראות אלה לא יחולו על עצירתו או העמדתו של רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד באופן זמני על פני הכביש עקב קלקולו, ובלבד שנוהג הרכב יעשה את כל הדרוש כדי להסיעו לשולי הדרך במידת האפשר ולהרחיקו ממנה במהירות האפשרית. תקנה 70 לתקנות התעבורה מציינת כי על נהג המעמיד את רכבו בשול הדרך החובה להציב משולש אזהרה במרחק של 100 מטרים לפחות מהרכב הבא מאחוריו. בענייננו טענת מר פרץ כי נאלץ לסטות לשול הכביש בכדי להטיל את מימיו, הינה טענה שאף אם אקבלה אינה חוסה תחת החריגים המאפשרים זאת ואף אם כך עשה הוכח כי שום אמצעי זהירות לא ננקט במקרה זה. אוסיף אגדיל ואציין כי תכיפות העצירה בשול אינה עומדת בקנה אחד עם טענת מר פרץ לפיה טרם שיצא מרכבו עד לתאונה הוא ניהל שיחת טלפון שערכה דקה אחת לפחות. סביר והגיוני בעיניי אם כך שבמשך דקה זו יכל מר פרץ לנסוע עם רכבו למקום בטוח יותר ושם להטיל את מימיו. בהתאם לנתוני עובדות המקרה על פי מה שהוצג בפניי נראה כי העמדת הרכב סתם כך בשול הכביש המהיר אף עם דלת פתוחה באופן חלקי יצרה היא כשלעצמה סיכון עצמאי כלפי העוברים ושבים וזאת מבלי להפחית כהוא זה מאחריותו האישית של מר פלד ומידתה בעת נסיעתו על גבי שול הכביש ולא בנתיב שמיועד לכך.

לסיכום-

21. ממכלול הראיות שבפניי השתכנעתי כי להעמדת הסיטרואן על גבי השול ללא סימני אזהרה לצד הסתברות סבירה לפתיחת דלת תא הנהג שלה בד בבד לניסיון עקיפתה על ידי האופנוע בו רכב מר פלד הם שגרמו והם שהובילו למניעים להתרחשות התאונה. מר פלד אחראי כאמור להתרחשותה כיוון שבחר לנסוע על גבי השול ללא הצדק שבדין לכך ועוד במהירות גבוהה מהמותר על פי עדות יושבי השברולט, דבר שקיצר לו את מרחק הבלימה ותרם בהכרח לגרימת התאונה. מר פרץ לעומתו בחר להעמיד את רכבו על השוליים ללא הצדק שבדין וללא סימני אזהרה וממקבץ הראיות אף פתח ככל הנראה את דלת הרכב בעת מעבר מקביל של האופנוע על פניו. בכך עוולו מר פלד ומר פרץ זה כלפי זה בצורה שווה, דבר שאינו מקנה למי מהם פיצוי זה כלפי רעהו. הצדדים אחראים עם זאת באופן שווה לכדי מחצית מהנזקים שנגרמו לשני הרכבים הנוספים המעורבים ועליהם לשאת בהם בצוותא.

22. אשר על כן, אני מורה בזאת כדלקמן:

א. על דחיית התביעה שהוגשה בת.א 27572/08 ( תביעה להפסדים של חברת דיימלר) כנגד הנתבעים 1-2 (חברת איילון ומר שליו בנימין) וקבלתה במלואה לכדי הסכום המתוקן שנתבע בסך 2,456 ₪ כנגד הנתבעים 3-4 (פרץ חי יניב ועידן פלד) בצירוף הפרשי ריבית והצמדה למדד מיום הוראת התשלום למבוטח, שכ"ט עו"ד ב"כ התובעת ע"ס 1,500 ₪, שכ"ט עו"ד ב"כ הנתבעים 1-2 על סך 1,500 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק, וכן מחצית השנייה של האגרה. הסכומים האמורים ישולמו על ידי הנתבעים הנ"ל בהתאם לשיעור חלקם היחסי לאחריותם בתאונה.

ב. על דחיית התביעה שהוגשה בתא"מ 43273-07-11 (תביעת שיבוב חברת כלל) כנגד הנתבע 1 (מר שליו בנימין) ללא צו להוצאות, וקבלתה כנגד הנתבעים 1-2 (ביטוח ישיר ועידן פלד) לכדי סכום התביעה המקורי על סך 17,418 ₪ בצירוף הפרישי ריבית והצמדה למדד מיום הוראת התשלום למבוטח, שכ"ט עו"ד ב"כ התובעת ע"ס 4,000 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ומחצית השנייה של האגרה. הסכומים האמורים ישולמו על ידי הנתבעים הנ"ל בהתאם לשיעור חלקם היחסי לאחריותם בתאונה.

ג. על דחיית התביעה שהוגשה בתא"מ 13955-07-10 (תביעת ביטוח ישיר את עידן פלד) ועל דחיית התביעה שהוגשה בת.א 153658/09 ( תביעת עידן פלד את ביטוח ישיר), ללא צו להוצאות.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ב חשוון תשע"ז, 13 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.