1. בפני בקשת גרושת החייב לנהל הליכי מימוש וגבייה נגד החייב מכוח פסק דינו של בית הדין הרבני מיום 6.4.2008 (להלן: "פסק הדין" או "החוב"). מדובר בחוב שאינו חוב מזונות. הבקשה דנן הוגשה כשלוש שנים לאחר מתן הפטר חלוט בעניינו של החייב.
2. לטענת המבקשת ובתמצית היא לא ידעה כי החייב מצוי בהליכי כינוס עד לשנת 2016 ועל כן לא הגישה תביעת חוב במסגרת המועדים הקבועים בחוק. לטענתה, החייב פעל בחוסר תום לב כאשר לא דיווח על החוב בהליך ולא מסר את צו הכינוס למבקשת. עוד נטען כי המבקשת למדה על ההליך רק בשנת 2016 אך עקב סכסוך עם בא כוחה הוגשה הבקשה אך כעת בשנת 2021.
3. החייב, הנאמן והכנ"ר תמימי דעים כי דין הבקשה דחייה; מדובר במי שידעה על הליכי פשיטת הרגל של החייב הן בכוח והן בפועל. מדובר בחוב שנוצר עובר למתן צו הכינוס והבקשה הוגשה לאחר שכבר ניתן הפטר חלוט בעניינו של החייב והחוב הנטען ככלל אינו מוחרג מתחולת ההפטר.

אקדים מסקנה לדיון, דין הבקשה דחייה מן הטעמים הבאים על משקלם המצטבר;

1. צו כינוס בעניינו של החייב ניתן ביום 2.12.2010.
2. החייב הוכרז פושט רגל ביום 23.10.2011.
3. צו להפטר חלוט נחתם ביום 27.11.2019.
4. משהופטר החייב מחובותיו ובהתאם לסעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") הופטר החייב אף מחובו זה. לא מדובר באחד מן החריגים אותם מונה הפקודה המוחרגים מצו הפטר שניתן לחייב.
5. טענותיה של המבקשת כי לא ידעה על צו הכינוס נטענות באופן סתמי לחלוטין ללא תצהיר תמיכה בטיעון העובדתי הרב בה ובניגוד מופגן לעובדות העולות מן התיק.

וכך, משפורסמו צווי הכינוס ברשומות קיימת ידיעה קונסטרוקטיבית – של כלל הציבור והנושים. בעניינה של המבקשת אף קיימת ידיעה בפועל (לא רק בכוח) וזאת אנו למדים משתי בקשות לעיון בתיק אשר הוגשו על ידה בשנת 2016 (המבקשת הגישה בקשה לעיין בתיק בית המשפט ובהחלטותיו מיום 3.5.2016 ומיום 16.5.2016 – נעתר בית המשפט למבוקש) כך שלמצער משנת 2016 ידעה המבקשת על ההליך. היה ברשות המבקשת כשלוש שנים עובר להפטרו החלוט של החייב להגיש כלל בקשותיה וזאת היא לא עשתה.

טענת המבקשת כי נמנעה מהגשת בקשה בשל סכסוך עם בא כוחה, אשר נטענת גם היא ללא תצהיר, בוודאי אינה יכולה להוות טעם בגינו יותר למבקשת לנהל הליך נגד החייב חרף הפטרו. החלטה מסוג זה תרוקן כליל את הליכי פשיטת הרגל מתוכנם ותהפכם לאירוע מתמשך חסר נקודת סיום.

1. טענות המבקשת בדבר חוסר תום ליבו של החייב גם הן נטענו ללא גיבוי בתצהיר כמתחייב כך או אחרת אני סבורה כי אין בטיעון אשר הועלה על רקע העובדה שהמשיבה ידעה ממילא על צו הכינוס להצדיק החרגת החוב מן ההפטר.
2. בשולי הדברים אך לא בשולי העניין יוער כי החלטה באותו ענין ממש ניתנה על ידי רשמת לשכת הוצאה לפועל ביום 15.12.2020 אשר דחתה בקשה דומה של המבקשת להחרגת החוב, בקשה אשר נדחתה מן הטעם כי החייב הופטר מחובותיו ואין מדובר בחוב המוחרג מתחולת ההפטר. מדובר בענין שנדון והוכרע אם כן ומוטב היה לו המבקשת למצער היתה מציינת עניין זה בבקשתה או טוב מכך נמנעת מהגשת בקשה חוזרת.
3. הבקשה נדחית. לא בלי התלבטות החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב סיוון תשפ"א, 23 מאי 2021, בהעדר הצדדים.