צו כינוס ניתן לחייבים ביום 14.07.10, במסגרתו הושת על החייבים צו תשלומים בסך של 1,000₪ לחודש.

ביום 12.05.11 הוכרזו החייבים כפושטי רגל, וכן הוגדל צו התשלומים החודשי לכדי סך של 2,000₪ החל החודש 07/11.

החלטת בית המשפט מיום 15.03.13 העניקה לחייבים ארכה, בת 30 יום, להסרת חוב הפיגורים אשר נצבר כנגדם או לחילופין להגשת הצעה ריאלית לסילוק החוב. החייבים לא פעלו כאמור.

ביום 16.05.13 הוגשה בקשת נושה לביטולם של הליכי פשיטת הרגל בעניינם של החייבים, במידה ולא יוסדר תשלום חוב הפיגורים.

ביום 09.06.13 הוגשה לעיוני תגובת החייבים לבקשה הנ"ל וכן בקשה בדבר, הפחתת צו התשלומים החודשי.

תגובת המנהל המיוחד אשר הוגשה לעיוני ביום 11.07.13 מעלה כי אחר עיון באתר הכונ"ר, בקופת פשיטת הרגל על שם החייבים מופקד סכום של 28,000 ₪ לטובת נושיהם.

החייבת שילמה סך הכל סך של 15,000 ₪.

תשלום אחרון ששולם על ידי החייב הינו ביום 08.11.12 ותשלום אחרון ששולם על ידי החייבת הינו ביום 03.04.12.

אחר התחשבות בסכומים נוספים, שאינם תשלום חודשי אשר הופקדו בקופת הכונ"ר, קיים חוב פיגורים בסך של 15,000₪.

החייבים הגישו דוחות חודשיים אודות הכנסותיהם והוצאותיהם לידי המנהל המיוחד עד וכולל חודש 10/11. למעלה משנה וחצי לא מוגשים דוחות חודשיים. חובה, אשר לא מוטל בצידה כל עול כלכלי. יובהר, דוחות חודשיים, משמשים בידי בית המשפט של חדלות פרעון ככלי פיקוח אודות התנהלות החייבים וזכאותם לחסות תחת הגנת הפקודה.

בית המשפט, בהחלטות שונות כמו מיום 13.07.13, העניק לחייבים הזדמנויות להסיר את מחדליהם תוך שהזהיר את החייבים כי היעדר הודעה על הסרת המחדלים עשוי להוביל לביטול ההליכים בעניינם.

הליכי פשיטת הרגל מקנים לחייבים הזדמנות לשקם את חייהם, במסגרתם נהנים החייבים מפריסת חובותיהם ומכך שנושיהם מנועים מלהתדפק על דלתות ביתם השכם וערב ולנקוט נגדם בהליכי גבייה. יחד עם זאת שומה על החייבים המבקשים לחסות תחת הליכי פשיטת הרגל לעמוד בתנאי צו הכינוס. החייבים בעניינם לא טרחו לעשות כן. התנהגותם של החייבים עולה לכדי זלזול בוטה ומופגן בהליך המשפטי, כמו גם בנושיהם, עד כדי הכרח בהוצאתם מהליכי פשיטת הרגל.

אשר על כן, הריני להורות כדלקמן:

1. צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו ביום 14.07.10 להגנתם של החייבים – בטלים.
2. בקשת החייבים להכריז עליהם כפושטי רגל – נדחית.
3. צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייבים יבוטל בתוך 60 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים.
4. שכרו של הנאמן ישולם לפי תקנות 8(א) ו- 15(ה) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981. כן זכאי הכונס הרשמי לשכר השגחה.
5. הכונס הרשמי יחלק את יתרת הכספים לנושים שתביעותיהם אושרו, בהתאם לסדרי הקדימה שבדין. ככל ולא נבדקו תביעות החוב, יועברו הכספים ללשכת ההוצאה לפועל.
6. כל סכום נוסף שיתקבל בחשבון פשיטת הרגל של החייבים בשל הפרשי ריבית, ייזקף כשכר טרחת המנהל המיוחד.
7. המנהל המיוחד משוחרר מתפקידו ככונס לנכסי החייבים.

ניתנה היום, ה' חשון תשע"ד, 09 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.