(בבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה מיום 27.6.13 ובבקשה למתן החלטה מיום 28.10.14)

תיק זה עבר לטיפולי מכבוד השופט קידר.

1. התובע, יליד 1963, נפגע בשלוש תאונות דרכים בשנים 2003, 2007 ו – 2010. תביעתו [המתוקנת] שלפני היא לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "הפלת"ד") נגד הנתבעת 1, מבטחת רכבו בתאונה הראשונה שמשנת 2003, ונגד הנתבעת 2 היא מבטחת רכבו בשתי התאונות הנוספות מהשנים 2007 ו – 2010.

2. בבקשתו למינוי מומחים רפואיים, שהוגשה יחד עם כתב התביעה המתוקן, עתר התובע למינוי מומחים בתחומים: אורתופדיה, נוירולוגיה וא.א.ג.

3. כבוד השופט קידר, בהחלטתו מתאריך 27.7.11, מצא "ראשית ראיה" אך למינוי מומחה בתחום האורתופדיה ואך בקשר עם התאונה השלישית, ומינה את ד"ר יורם אנקשטיין לבדיקתו של התובע (להלן: "ההחלטה המקורית").

4. התובע לא השלים עם ההחלטה המקורית והגיש לכבוד השופט קידר בקשה שבמהותה "עיון חוזר", בה ביקש כי בית המשפט ישקול ליתן הוראות למומחה לחוות דעתו בקשר לנכותו גם בשתי התאונות הראשונות, ולא רק בגין התאונה השלישית משנת 2010.

הנתבעת 1 (המבטחת בתאונה ראשונה) התנגדה, ובהחלטתו מיום 31.8.11 קבע כבוד השופט קידר כי ביחס לתאונה הראשונה הוא אינו משנה את החלטתו, ואילו החלטתו באשר לתאונה השניה תנתן לאחר קבלת תגובת הנתבעת 2.

5. בסמוך לאחר מכן הגיש התובע לבית המשפט בקשה ליתן הוראות לנתבעת 2 שלא להעביר למומחה תיעוד המתייחס לתאונה הראשונה. בפרוטוקול הדיון שהתקיים בתאריך 21.11.11, ולאחר שב"כ התובע הציגה לכבוד השופט קידר מסמכים מעודכנים, ביניהם "בדיקת EMG של שורשי צווארי שמראה על נזק עצבי, דבר העומד בקורלציה שמדגימה פריצת דיסק עם לחץ על השורש", היא עתרה שוב לכך כי בית המשפט יורה למומחה לבדוק את התובע בשלוש תאונותיו ולא רק בזו השלישית. בהחלטתו מתאריך 21.11.11 קבע כבוד השופט קידר "לא מצאתי מקום לשנות החלטותיי הקודמות באשר למינוי מומחה. המסמכים החדשים שהוגשו לי הם מסמכים שנוצרו כשנה לאחר התאונה השלישית". ועוד הורה כי יש להעביר למומחה את כל המסמכים מהתאונות הקודמות (ראו פרוטוקול והחלטה מיום 21.11.11, הדגשות אינן במקור).

6. לאחר כל אלה, התקבלה חוות דעתו של ד"ר אנקשטיין. שם, חיווה דעתו כי התיעוד הרפואי שלפניו שאינו מצביע על תחלואה בעמודה השדרה לאחר התאונה הראשונה ומשלא הוצג לו כל תיעוד המעיד על פגיעה בעמוד השדרה ביחס לתאונה השניה – יש לייחס את כאבי הצוואר והגב עליהם מתלונן התובע לתאונה השלישית. בגין תאונה אחרונה זו נותרה לתובע הגבלת תנועה מזערית בעמוד שדרה צווארי, המעניקה 5% נכות צמיתה. באשר לעמוד השדרה המותני, טווח התנועות היה מלא, הבדיקה הנוירולוגית – תקינה. בבדיקת CT של עמוד השדרה ניתן לאבחן תהליך ניווני ללא לחץ על חוט השדרה וללא ממצאים שניתן ליחסם לטראומה. בדיקת CT של עמוד שדרה מותני פוענחה על ידו כתקינה, ובבדיקת EMG צויינו ממצאים מזעריים אשר אין להם משמעות קלינית או השלכה על קביעת שעור הנכות (ראו חוות דעת מיום 9.11.12).

7. בעקבות קבלת חוות הדעת, הגיש התובע בקשה נוספת למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה, היא הבקשה מיום 27.6.13. בנימוקיו ציין התובע כי בתאריך 15.6.13 ביצע בדיקת EMG של עמ"ש מותני אשר הדגימה נזק שורשי בחוליות הגב התחתון L5-S1. נוכח מסקנתו של המומחה כי קיים קש"ס בין התאונה השלישית לבין כאבי הגב התחתון שלו, ולאור ממצאי הבדיקה העדכנית יש למנות לו נוירולוג.

כבוד השופט קידר, בהחלטתו מיום 7.8.13 קבע כי "המדובר בפגיעה בעמוד שדרה, אשר המומחה בתחום האורתופדיה יכול לחוות דעתו. לפיכך, יש להעביר תוצאות הבדיקה למומחה שיתייחס לתוצאות הבדיקה הנוספת".

8. וכך, התייחס ד"ר אנקשטיין גם לבדיקת ה - EMG המעודכנת לאמור: "הועברה לעיוני בדיקת EMG של 4 גפיים מיום 15.6.13. בגפיים העליונות לא נמצאו סימנים המכוונים לפתולוגיה בעמוד שדרה או ל [לא ברור] הקשורה בטראומה. בגפיים התחתונות נמצא נזק לעצב הפרונאלי הימני וכן נזק שורשי קל L5-S1. לאור שהבדיקה הנוירולוגית שערכתי היתה תקינה ולאור בדיקת ה – CT של עמוד השדרה המותני אשר היתה תקינה אף היא, אני קובע כי לממצאי ה – EMG אין משמעות קלינית. אני לא מוצא לנכון לשנות את מסקנות חוות דעתי. אני לא מוצא לנכון להמליץ על מינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגי" (ראו תשובתו מיום 2.2.14).

9. על רקע תשובתו זו של המומחה, ומאחר שהתיק עבר בינתיים לטיפולי, הורתי על הגשת תחשיבי נזק, ואלו הוגשו.

10. בדיון שהתקיים בתאריך 9.9.14 שבה ב"כ התובע לנושא מינוי הנוירולוג ובהמשך הגישה בקשתה שלפני למתן החלטה בבקשה שהוגשה לכבוד השופט קידר בתאריך 27.6.13. התובע מדגיש כי עסקינן במומחה בתחום האורתופדיה ולא מומחה בנוירולוגיה ובהכרח יש לבצע בדיקה על ידי מומחה בתחום הנדון, בעוד ואין להסתפק בקביעה אורתופדית. כמו כן, מלין התובע על כך כי המומחה הסתמך בתשובתו על בדיקה קלינית שנערכה שנה לפני בדיקת ה – EMG , בעוד יש להתייחס לבדיקת ה - EMG בד בבד עם בדיקה קלינית המתאימה לממצאים המעודכנים. עוד הוא מציין כי המלצת מומחה (ובמקרה דנן – העדר המלצתו) איננה נוטלת מבית המשפט את שיקול דעתו למינוי מומחה נוסף. לדידו של התובע, מאחר שעסקינן בתיק המתנהל לפי הפלת"ד, באם לא תינתן לו האפשרות להוכיח נזקיו במלואם באמצעות מומחה בית משפט בתחום הנוירולוגיה, יגרם לו עוול.

11. הנתבעת 1 מתנגדת למינוי ככל שמדובר בתאונה הראשונה. התובע מנסה כוחו פעם אחר פעם לשנות מהחלטתו המקורית של בית המשפט שאינו יכול לשבת כערכאת ערעור על עצמו. לו ביקש לשנות את החלטות בית במשפט, שומה היה עליו להגיש, במועד, בקשת רשות ערעור, עוד על ההחלטה המקורית. גם לגופם של דברים דינה של הבקשה להדחות; המומחה התייחס לבדיקת ה – EMG מחודש יוני 2013 וחיווה דעתו כי אין בה כדי לשנות מחוות דעתו, באשר אין לבדיקה משמעות קלינית. יתרה מזאת, הבדיקה עצמה ממליצה על מעקב אורתופדי, וברובה היא תקינה פרט לאיחור קל בגלי F כשאין לכך השפעה נוירולוגית.

12. הנתבעת 2 מתנגדת אף היא וטעמיה דומים לאלו של הנתבעת 1.

לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט, על כל השתלשלות העניינים שבו, דין הבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה, להידחות.

13. כבוד השופט קידר התייחס מספר פעמים בהחלטותיו לסוגיית מינוי המומחים. כך, בהחלטתו המקורית מתאריך 27.7.11 כאשר הורה על מינוי אורתופד ובתאונה השלישית בלבד. כך בהחלטתו מיום 31.8.11 כאשר דחה בקשה ל"עיון מחדש" כי המומחה יבדוק את התובע גם ביחס לתאונה הראשונה. במהלך הדיון מיום 21.11.11, ולמרות שב"כ התובע כבר הציגה לו בדיקתEMG (אם כי לא זו שמשנת 2013) לא מצא לשנות מהחלטותיו. ולא עשה כן בתאריך 7.8.13, גם לאחר שהובא לידיעתו כי קיימת בדיקה מעודכנת משנת 2013. כבוד השופט קבע כי יש להעבירה לד"ר אנקשטיין שיחווה דעתו שלו. מומחה בנוירולוגיה לא מונה במשך שנתיים, על אף בקשות חוזרות ונשנות בנושא מינוי המומחים, ובלא בכדי.

14. ברי כי בית המשפט אינו מהווה ערכאת ערעור על החלטותיו, ומותב זה בודאי שאינו מהווה ערכאת ערעור על החלטות מותב קודם.

15. מעבר לדרוש, ולגופם של דברים; ההלכות בעניין מינוי מומחים הינן הלכות מקלות, שהרי עסקינן בתביעה שלפי הפלת"ד, ואין באפשרות התובע להוכיח את נזקיו, במלואם, אלא באמצעות מינוי מומחה בית המשפט. דחיית בקשה למינוי עלולה לפגוע בתובע המבקש להוכיח נזקיו, ועל כן מצווה בית המשפט לנהוג בזהירות בדחותו בקשה מעין זו (רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (2012) בפסקה 8).

16. במקרה דנן, מונה מומחה בתחום האורתופדיה אשר חיווה דעתו בתחום מומחיותו. עוד הבהיר כי הוא אינו ממליץ על מינוי נוירולוג.

אכן, המלצתו של המומחה שמונה איננה מחייבת (רע"א 7039/00 אליוף נ' שטרנברג (2001)), שכן שיקול הדעת הוא לעולם של בית המשפט. עם זאת, להמלצה יש משקל והיא בהחלט בגדר השיקולים שישקול בית המשפט בבואו לבחון קיומה של 'ראשית ראיה' למינוי מומחה בתחום אחר.

17. עיינתי במסמכים הרפואיים שצורפו לתיק בית המשפט. למעט בדיקה אחת שבוצעה על ידי נוירולוג, בתאריך 5.1.04 (לאחר התאונה הראשונה) אשר הפנה את התובע לביצוע פיזותרפיה, והפניות ספורות של רופא משפחה לנוירולוג – מבלי שיהיה לכך המשך או תעוד כי אכן התובע ביקר אצל נוירולוג – אין תעוד נוסף רלוונטי. מירב התיעוד הרפואי מתייחס לתחום האורתופדיה. לפיכך, אין 'ראשית ראיה' לא לקיומה של נכות בתחום הנוירולוגיה ולא לקשר סיבתי בין נכות לכאורה לבין איזו מבין התאונות. הוסף לכך את עמדתו הברורה של ד"ר אנקשטיין, שיש במומחיותו משום קרבה, עיתים חפיפה, לתחום התמחות נוסף, ואת העובדה כי בסיומה של בדיקת ה – EMG העדכנית משנת 2013 המליץ הבודק (ד"ר חוסאם שהוא מומחה בשיקום אורתופדי-נוירולוגי ורופא ספורט) דווקא על מעקב אורתופדי, להבדיל מנוירולוגי - ניתן להסתפק בחוות הדעת של ד"ר אנקשטיין, המומחה בתחום האורתופדיה, ולא למנות מומחה בתחום נוסף.

18. סוף דבר;

הבקשה למינוי נוירולוג, נדחית.

התובע ישא בהוצאות כל אחת מהנתבעות בסכום של 1,500 ₪.

החלטה על הגשת ראיות תינתן בנפרד.

המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ה, 21 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.