בפניי בקשה למתן פסיקתא בהתאם לפסק הדין שניתן ביום 5/3/2012 לטובת פרז סלם נגד הנתבעים י.פ.ב השקעות בע"מ ו-פרנק בן חמו, אשר שניהם מיוצגים על ידי עו"ד ארז אלמוג.

עו"ד ארז אלמוג, מונה גם כנאמן מטעם ביהמ"ש, לקבל לידיו את כספי מכירת הדירה ברחוב אדוארד ברנשטיין בתל אביב; ולחלק כספים אלו בהתאם לפסק הדין.

מדובר בדירה, אשר נמכרה על ידי י.פ.ב השקעות בע"מ למר פרנק בן חמו, אשר לתובע – פרז סלם - היו זכויות בה.

בהמרצת הפתיחה נטען בין השאר:

"3. רוכש הדירה דנן, מר פרנק בן חמו, הינו מנהלה הכללית של המשיבה (להלן: "המנכ"ל" ו/או המשיב), היה ו/או עודנו בעל מניות במשיבה ו/או בעל עניין, עבד ועובד יד ביד עם יונתן בן חמו, אחראי באופן מלא על קבלת ההחלטות של החברה, בניהול המשא ומתן עם לקוחות, בביצוע העבודה וכיו"ב. יודגש כי המנכ"ל נטל חלק משמעותי בכל פעולה אשר התרחשה בין המשיבה לבין המבקש, הן בעת חתימת הסכם ההלוואה והן בכל ההליכים העסקיים ו/או המשפטיים הקיימים בין הצדדים."

...

"25. כבר כאן יודגש כי הסכם המכר שנחתם בין המשיבה לבין המנכ"ל הינו בטל ו/או דינו להתבטל לאלתר, וזאת לאור העובדה כי הוא נחתם על מנת לשרת את תוכנית המרמה של המשיבה, דהיינו, להעלים את הרווח המגיע למבקש כתוצאה ממכירת הנכס ו/או להקטינו באופן משמעותי ולפנות את המבקש מהנכס טרם המועד המוסכם.

...

31. לאור מערכת היחסים הקיימת בין המשיבה למנכ"ל, המתנהלים כשותפים לכל דבר ועניין, ובנוסף הינו בעל עניין מובהק במשיבה, ברור למבקש כי הם פעלו יחדיו על מנת למצוא את הדרך להשאיר את הרווחים הנובעים ממכירת הנכס בכיסם בלבד."

בישיבת יום 30/3/2011, נדון התיק ונדונה אחריותם של הנתבעים.

לישיבה זו, לא התייצב פרנק בן חמו ולא התגונן כנגד הנטען כלפיו, הגם שמעורבותו בכל הנעשה - כמנכ"ל י.פ.ב השקעות בע"מ, החל ממתן ההלוואה לפרז סלם, רכישתה של הדירה ולאחר מכן מכירתה לו - הוכחה בצורה ברורה.

ביום 5/3/2012 ניתן פסק הדין אשר עיקרו מפורט בסעיף 3:

"סוף דבר:

מחיר "הנטו" לחלוקה בין הצדדים, הוא הסכום הנותר ממכירת הדירה לאחר ניכוי הסכומים הבאים:

• מחיר רכישת הדירה
• תשלום המיסים השונים הנובעים ממכירת הדירה למר פרנק בן חמו.
• אגרות, שכ"ט עו"ד ודמי תיווך, בכל שאלו קשורים למכירת הדירה למר פרנק בן חמו.

המבקש זכאי ל-50% מהיתרה.

בנסיבות תיק זה ודרך התנהלותו, אין צו להוצאות."

ביום 16/1/2014, הוגשה בקשה על ידי פרז סלם למתן פסיקתא המחייבת את הנתבעים: י.פ.ב השקעות בע"מ ו-פרנק בן חמו, כחייבים ביחד ולחוד, לשלם לו את הסך של 432,000 ₪.

בתגובת הנתבעת 1 לבקשה זו, הסכימה הנתבעת כי הסכום העומד לזכותו של פרז סלם הוא 150,243 ₪, בעוד שעל היתרה הנטענת יש בידיה קבלות על הוצאות.

ביום 4/5/2014 התקיים דיון בבקשה זו.

לדיון התייצבו יהונתן בן חמו - מנכ"ל י.פ.ב השקעות בע"מ - ועו"ד ארז אלמוג - מי שייצג בדיונים שהתקיימו בבית המשפט את הנתבעים י.פ.ב השקעות בע"מ ו-פרנק בן חמו.

פרנק בן חמו לא התייצב לדיון.

נוכח הודאת הנתבעים בדברי התגובה, כי לפרז סלם עומדת יתרת זכות על סכום של 150,243 ₪, ניתנה בישיבה זו פסיקתא (חלקית) על סכום זה כשהוא נושא הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן מיום 5/3/2012 ועד התשלום בפועל.

הנתבעים לא הציגו בדיון קבלות המתייחסות להוצאות שנטענו על ידם בדברי התגובה, הפוטרות אותם מתשלום יתרת הסכום.

החלטתי לתת לנתבעים הזדמנות נוספת לעשות כן.

היות ו-פרנק בן חמו לא התייצב לדיון, מצאתי לנכון לאפשר גם לו התייחסות לחיובים האישיים שלו המרכיבים את הסכום הכולל – 432,000 ₪; הגם שכפי שעולה מפסק הדין החיובים של י.פ.ב השקעות בע"מ ו-פרנק בן חמו הם ביחד ולחוד.

בהחלטת בית המשפט נאמר בין השאר:

"ג. היות ובפסק הדין שניתן, אין כל התייחסות לחיוב האישי של פרנק בן חמו, ביחד ולחוד עם החברה; אלא הוראה כללית על התשלום וצורת ההתחשבנות; והיות ופרנק בן חמו במועדים הרלבנטיים היה גם מנהל בחברה וגם צד ג' אשר רכש את הדירה, ובהיעדר תגובה מפורטת של מר פרנק בן חמו לבקשה הנוכחית בשל טענת בא כוחו עו"ד אלמוג שהוא איבד קשר עימו, בטרם אחליט על החיובים המאוחדים של החברה ומר פרנק בן חמו, אני מאפשר לצדדים להגיש את טיעוניהם בנדון. התובע בתוך 30 יום, הנתבעת בתוך 30 יום. זכות תגובה תוך 10 ימים."

דא עקא, שלמרות שפרז סלם הגיש את סיכום טענותיו עוד ביום 5/6/2014, הנתבעים י.פ.ב השקעות בע"מ ו-פרנק בן חמו לא עשו כן עד היום.

כפועל יוצא אני קובע, כי החיוב של י.פ.ב השקעות בע"מ ו-פרנק בן חמו הם ביחד ולחוד, כפי שגם עולה מפסק הדין עת לא נעשתה הפרדה בין השניים בדבר התשלום כמפורט בסעיף 3 לפסק הדין.

חלוקת הכספים

כאמור, על פי התחשיב שהוגש על ידי עו"ד ארז אלמוג, עמדה יתרת זכות של 150,243 ₪ לטובת פרז סלם.

על כן, בדיון שהתקיים ביום 4/5/2014, ניתנה פסיקתא (חלקית), על פיה חויבו הנתבעים לשלם לפרז סלם את הסך של 150,243 ₪ בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מיום פסק הדין 5/3/2012.

עו"ד ארז אלמוג, בשם הנתבעים אמר: "אני נמציא בתוך 30 יום את הקבלות המוכיחות את ההוצאות הנטענות..."

דא עקא, שהנתבעים לא הציגו קבלות אלו ואף לא הגישו דברי סיכום בכתב, כפי הזכות שניתנה להם.

מנגד, ביום 5/6/2014 הגיש פרז סלם סיכומים בכתב המתייחסים הן לחיוב ביחד ולחוד של הנתבעים והן להוצאות הנטענות בסעיף 5 לתגובת הנתבעת 1 מיום 1/5/2014.

בדברי סיכום אלו נאמר, בין השאר:

"3. לפי פסק הדין, מרבית המרכיבים האמורים בס' 5 לתגובת הנתבעת 1 אינם רלוונטיים ואינם מותרים לניכוי וזאת מבלי שהוצגו לתובע האסמכתאות להוצאות אלו, לכאורה והתובע שומר על זכותו להתייחס לאסמכתאות לאחר וככל שיועברו אליו:

מס רכישה – שולם בגין הרכישה ולא בגין המכירה ועל כן אינו מותר בניכוי.

שכ"ט עו"ד ברכישת הנכס על ידי הנתבעת 1 – אינו מותר בניכוי על פי פסק הדין, אלא שכר טרחה בגין המכירה לפרנק בן חמו.

שכרת טרחת שמאי – אף ככל שהוא קשור למכירת הנכס, איננו הוצאה שהותרה בניכוי.

שכר טרחת נוטריון – לא ברור בגין מה ומה הקשר למכירת הנכס.

דמי תיווך – וודאי לא שולמו בגין המכירה, כאשר מי שרכש את הנכס הינו פרנק בן חמו, בעל מניות ומנהל הנתבעת 1.

הוצאות רישום ששולמו על ידי הנתבעת 1 – במכירת נכס הוצאות רישום הינן על שם הקונה, כך שלא מדובר בהוצאות שהוצאו בגין מכירת הנכס לפרנק בן חמו.

מע"מ ששולם בגין הרכישה – ככל ששולם ומבלי לגרוע מכל טענה של התובע, אינו קשור למכירת הנכס לפרנק בן חמו ואינו מותר בניכוי.

4. לאור זאת, לכל היותר, ההוצאות המותרות בניכוי (בכפוף להצגת אסמכתאות ולכך שאלו תואמות) הינן שכר טרחת עו"ד בגין המכירה."

לכך יש להוסיף את האמור בבקשה לחתימה על פסיקתא מיום 16/1/2014:

"3. אין חולק כי הדירה נשוא התביעה נרכשה תמורת 2,050,000 ₪ (עמ' 4 לפסק הדין) כך שההפרש בין מחיר המכירה למחיר הרכישה הינו 865,000 ₪.

4. הנתבעים לא הציגו כל אסמכתאות להוצאות נוספות בגין מכירת הדירה לנתבע 2 כפי שנקבעו בפסק הדין – מיסים, אגרות, שכ"ט עו"ד ודמי תיווך.

5. כפי שניתן לראות בדו"ח "הרווח והפסד" שהוגש על ידי הנאמן מטעם הנתבעים (שאינו דו"ח רואה חשבון ולא מאומת על ידי רואה חשבון), ההוצאה היחידה הרלוונטית לפסק הדין שמצוינת בדו"ח הינה שכ"ט עו"ד בסך, לכאורה, של 14,575 ₪ + מע"מ, אולם הנתבעים לא צרפו חשבונית להוכחת הוצאה זו.

דו"ח מצ"ב כנספח ב'.

6. לאור זאת התובע זכאי, על פי פסק הדין לקבלת הסך של 432,500 ₪ (2 : 865,000)."

האמור לא קיבל מענה על ידי הנתבעים וגם לא הוצגו קבלות המוכיחות את ההוצאות ברות הניכוי, הגם שלנתבעים ניתנו מספר הזדמנויות לעשות כן.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים – י.פ.ב השקעות בע"מ ו-פרנק בן חמו – ביחד ולחוד, לשלם ל-פרז סלם את הסך של 432,000 ₪.

היות וביום 4/5/2014 ניתנה פסיקתא (חלקית) על פיה חויבו הנתבעים בתשלום הסך של 150,243 ₪, היתרה לתשלום הינה: 281,757 ₪ (432,000-150,243) כשסכום זה נושא הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חלקית מיום פסק הדין 5/3/2012 ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, א' אב תשע"ד, 28 יולי 2014, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים.