מבוא

1. עסקינן בתביעה כספית-נזיקית על סך 146,092 ₪ שהגיש התובע כנגד חברה העוסקת בענף הבטון בטענה, כי הבטון שסיפקה לו היה לא תקני למטרות שלשמן נדרש ובשל כך נגרמו לו נזקים.

תמצית טענות הצדדים

1. מכתב התביעה עולה, כי הנתבעת הינה חברה בע"מ העוסקת בענף הבטון. התובע טוען, כי הוא הבעלים ו/או המחזיק של מקרקעין הידועים כגוש 17392 חלקה 21 בכפר כנא וכי בנה במקום בית מגורים. לטענתו, סוכם בינו לבין הנתבעת, כי היא תספק לו בטון מסוג ב- 30 לשם יציקת גג ביתו. הוא טוען, כי במועד המוסכם הנתבעת שלחה בטון ויצקה את הגג באמצעות אנשי מקצוע. התובע טוען, כי לאחר זמן מה הבחין, כי צבע בטון הגג בהיר ביותר וכי הוא נוטה להתפורר. בשל כך חשד שהבטון חלש ואינו תקני.
2. התובע הזמין בדיקת חוזק מחברת איזוטופ בע"מ ובבדיקה, אשר נערכה ביום 7.1.08, נמצא, כי החוזק הממוצע הוא 18 מגפ"ס כאשר נדרש לבטון מסוג ב- 30 מגפ"ס שלא יפחת מ- 33 מגפ"ס וחוזק דוגמא שאינו נמוך מ- 27 מגפ"ס. לטענתו, מהאמור עולה, כי הבטון שסופק אינו מתאים ליציקת גג וכי קיימת סכנה לקריסת גג הבית. התובע טוען, כי מומחה מטעמו הגיע למסקנה לפיה הנתבעת סיפקה לו בטון מסוג ב- 15 אשר פסול לשימוש לבטון מזויין. בשל האמור, חוזק התקרה הינו מחצית מהמתוכנן והגג אינו חזק מספיק כיום ועל אחת כמה וכמה אם הוא יבנה קומה נוספת.
3. לטענת התובע, הנתבעת הפרה את ההסכם עמו שעה שסיפקה לו בטון שונה מזה שהתחייבה לספק. לטענתו, במעשה האמור התרשלה כלפיו הנתבעת. עוד טוען, כי הנתבעת הפרה חובות חקוקות. לטענתו, היה על הנתבעת לצפות, כי מעשיה ומחדליה יגרמו לו לנזק. התובע טוען, כי בשל האמור על הנתבעת לפצותו בגין נזקיו. התובע עותר לפיצוי בגין עלויות התיקון, כולל פינוי הבית ושכירת בית חלופי לתקופת התיקון ופיצוי בגין אי נוחות ועוגמת נפש.
4. לטענת הנתבעת, יש לדחות את התובענה בשל העובדה שהתובע אינו הבעלים של הקרקע והבניין. כן טוענת, כי אין בידי התובע היתר בניה ואף בשל כך יש לדחות את התובענה. עוד טוענת, כי בחיפוש ברישומיה היא לא מצאה את שמו של התובע במאגר לקוחותיה וכי הוא לא צירף חשבונית מס שלה או תעודת משלוח המעידה על אספקת הבטון ממנה. בנסיבות האמורות היא טוענת, כי יש להורות על סילוק התובענה על הסף בשל העדר יריבות ו/או העדר עילה.
5. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי התובע המתין במשך כארבע שנים ממועד היציקה הנטענת ועד להגשת התביעה וכי יש לראות בכך ויתור מצדו על זכות התביעה ולטענתה השיהוי האמור גרם לה לנזק ראייתי.
6. הנתבעת טוענת, כי הבדיקה אליה התייחס התובע בכתב התביעה אינה אמינה ואינה נכונה משום שנעשתה בניגוד לתקן הישראלי המחייב. לטענתה, היה על התובע לבדוק את הבטון בעת אספקתו לאתר הבנייה. הנתבעת טוענת, כי בדיקה אשר נעשתה בניגוד לתקן יכולה להיות מושפעת מגורמים חיצוניים רבים. עוד טוענת, כי התובע לא דאג שנציג שלה יהיה נוכח בעת ביצוע הבדיקה כמתחייב מדרישות התקן. לטענתה, מתעודת הבדיקה לא ברור מיקום הקרקע ומהתעודה עולה, כי כל הפרטים נמסרו לנציג חברת איזוטופ על ידי התובע עצמו ומשכך הרי שקיים חשש כבד, כי חלק מהפרטים שנמסרו אינם נכונים והם מטעים.
7. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי אין קשר בין הנזק הנטען והבטון שסופק וכי ככל שאירע נזק הרי שהוא תוצאה של ליקויי בנייה של הקבלן ו/או תכנון לקוי של המהנדס. לטענתה, התובע השתמש בקבלן לא מיומן והתובע או הבנאי מטעמו לא דאגו להקשות את הבטון כנדרש. לטענתה, התובע או מי מטעמו לא עשו ויברציה לבטון כמתחייב לפי התקן הישראלי והדבר מוריד מחוזק הבטון. לטענת הנתבעת, הנזק הנטען מוגזם וחסר ברובו הוכחות כלשהן. לטענתה, הצעת המהנדס מסתמכת על כתב כמויות אשר ממילא התובע אמור להשקיע בבניין. עוד טוענת, כי התובע לא עשה או לא עשה די לשם הקטנת נזקיו והוא נזכר לבדוק את חוזק הבטון רק לאחר יציקת הגג ובכך הגדיל את הנזקים הנטענים.

הראיות

1. מטעם התובע הוגש תצהירי עדות ראשית של התובע ומר עורסאן אמארה (להלן: "אמארה")- אשר על פי הנטען הינו הבנאי אשר בנה את ביתו של התובע. מטעם הנתבעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר פטין מואסי (להלן: "מואסי")- אחד הבעלים והמנהלים של הנתבעת ושל מר אילן בוהדנה (להלן: "בוהדנה")- אשר משמש טכנולוג אצל הנתבעת. מטעם התובע הוגשה חוות דעת של המהנדס מר סוהיל סאבא (להלן: "סאבא"). מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעת של המהנדס מר ערו אברהים עלי (להלן: "ערו"). המצהירים והמומחים נחקרו על האמור בתצהיריהם ובחוות הדעת, בהתאמה. אציין, כי בשל תקלה במערכת נט- המשפט לא נשמרו עמודי הפרוטוקול האחרונים ובהם עדותו של בוהדנה. בנסיבות אלו, נקבעה ישיבת הוכחות נוספת לשמיעת עדותו. בהמשך הגישו הצדדים הודעה על נוסח עדות מוסכם וישיבת ההוכחות האמורה בוטלה.

דיון ומסקנות

1. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בשאלה, האם הנתבעת סיפקה לתובע בטון אשר אינו תואם את סוג הבטון שהזמין. ככל שתתקבל טענת התובע בעניין זה הרי שתידרש הכרעה במחלוקת באשר לנזקיו של התובע בשל האמור.
2. בשלב זה אקדים ואומר, כי לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפניי מצאתי, כי דין התביעה להידחות, מהנימוקים שיפורטו.
3. התובע טוען, כי הזמין מהנתבעת בטון לשם יציקת גג לביתו וכי הנתבעת סיפקה לו את הבטון. במסגרת כתב הגנתה טענה הנתבעת, כי ברישומיה לא מופיע שמו של התובע במאגר לקוחותיה וכי בנסיבות האמורות יש לסלק את התביעה בשל העדר יריבות. בתצהירו טען התובע, כי משפחתו ידועה הן בכינוי אמארה והן בכינוי חמדאן (ת/1 סעיף 3). בתגובה טען מואסי בתצהירו, כי התובע כבש טענתו בנדון וכי מתעודות המשלוח אשר צירף עולה שהיא סיפקה בטון למר עומר מוחמד חמדאן וכי שמו של התובע כפי שהופיע בכתב התביעה אינו מופיע ברישומיה של הנתבעת (נ/5 סעיף 4).
4. מואסי העיד, כי אין בידו לבדוק אם הגג הרלוונטי נוצק אצלו (עמ' 22 ש' 12-13). לטענתו, הוא אינו יודע האם הוא יצק שם את הבטון. הוא טען, כי יכול להיות שמישהו אחר עשה זאת (עמ' 25 ש' 11-13).
5. כאמור, לתצהירו צירף התובע תעודת משלוח של הנתבעת בנוגע לאספקת בטון. אציין, כי בא כוחה של הנתבעת אישר במהלך ישיבת ההוכחות, כי יש תעודות משלוח של הנתבעת. כמו כן, מואסי אישר שהנתבעת פתחה נגד התובע תיק הוצל"פ על חוב בגין אספקת בטון (עמ' 25 ש' 21-22).
6. התובע העיד, כי לא הייתה חברת בטון אחרת שעשתה לו את חלק מהיציקות וכי הוא התעסק רק עם הנתבעת (עמ' 18 ש' 11-14). טענתו האמורה נתמכה בעדותו של אמארה שהעיד, כי לא הייתה חברת בטון אחרת שסיפקה בטון לבית הזה (עמ' 19 ש' 20-21).
7. לאור כל האמור לעיל מצאתי, כי עלה בידי התובע להוכיח טענתו לפיה הבטון הרלוונטי סופק על ידי הנתבעת.
8. הנתבעת טענה, בין היתר, כי יש להורות על דחיית התביעה מאחר והתובע לא הוכיח בעלות על המקרקעין ו/או המבנה הרלוונטי. אינני מקבלת טענה זו. סאבא העיד שהבית מאוכלס וכי הוא אינו יודע מי גר בו (עמ' 11 ש' 22-25). התובע העיד, כי הבית מאוכלס ובנו מתגורר במקום (עמ' 17 ש' 12-13). התובע אמנם אינו מתגורר במבנה אולם הוא זה שהתקשר עם הנתבעת לשם אספקת הבטון. כמו כן, שאלת הבעלות על המקרקעין אין בה בכדי להשליך על הסוגיה שלפניי.
9. הנתבעת טענה, כי התובע לא דאג שנציג מטעמה יהיה נוכח בעת ביצוע הבדיקה כמתחייב מדרישות התקן. כמו כן טוענת, כי מתעודת הבדיקה לא ברור מיקום הקרקע.
10. סאבא העיד, כי בדוח הבדיקה לא מפורטים פרטי זהות המבנה אולם יש הסכם (עמ' 11 ש' 4-7). ערו העיד, כי עלה על הגג נשוא התביעה וכי ראה שם שלושה חורים במקומות בהם חברת איזוטופ לקחה דוגמאות מהתקרה (עמ' 26 ש' 27-30). העובדה שבדוח הבדיקה לא מופיעים פרטי זהות המבנה מעוררת חשש, כי הבדיקה כלל לא נעשתה במבנה הרלוונטי לענייננו. לכך מתווספת העובדה שנציג הנתבעת לא נכח בעת עריכת הבדיקה. מאידך, עדותו של ערו, כמפורט לעיל, תומכת בטענה, כי הבדיקה נעשתה במקום הרלוונטי.
11. לטענת הנתבעת, יש להורות על דחיית התביעה מאחר והתובע אינו מחזיק בהיתר בנייה. התובע אישר, כי עשה עבודות בניה ללא היתר (עמ' 16 ש' 18-19). כמו כן העיד, כי עד עכשיו אין לו היתר וכי הוא משלם את הקנס (עמ' 16 ש' 20-21). בתצהירו טען התובע, כי בשל העדר היתר המהנדס כתב על התוכנית "לא לביצוע" (ת/1 סעיף 4). סאבא העיד, כי תוכנית שכתוב עליה "לא לביצוע" היא שלב לא סופי לשם קבלת הצעות מחיר, התרשמות וסיכום עם הקבלן וכי היא תושלם ותהיה לביצוע. עוד העיד, כי לא ראה את התוכנית לביצוע (עמ' 11 ש' 26-32, עמ' 12 ש' 1-2). בהמשך העיד סאבא, כי חוות דעתו אינה מסתמכת על התוכנית אלא על תוצאות בדיקת הבטון וכי התוכנית לא שינתה לו כלום (עמ' 12 ש' 7-8). הוא העיד, כי אם עובדים ללא תוכנית זה לא משנה לגבי תוצאת הבטון עצמה וכי אם רוצים לעשות חישובים סטטיים חוזרים אז זה כן משנה (עמ' 12 ש' 9-11). סאבא העיד, כי זה שאין גרסה של תוכנית לביצוע זה לא אומר שמה שנעשה לא היה נכון (עמ' 12 ש' 14-15). בהמשך עדותו טען סאבא, כי השאלה האם המזמין התרשל והאם העבודות נעשו לפי החוק אינן שייכות לענייננו וכי הוא בא לבדוק חוזק בטון (עמ' 13 ש' 6-8). בהמשך טען, כי השאלה אם יש היתר או לא אינה משפיעה על בדיקת הבטון וכך גם תוכנית הביצוע (עמ' 13 ש' 25-28).
12. עדותו האמורה של סאבא מקובלת עליי. ברי, כי אין בקיומם או היעדרם של היתר בניה ותוכנית לביצוע בכדי להשליך על חוזק הבטון. ככל שיעלה בידי התובע להוכיח, כי הבטון שסיפקה לו הנתבעת אינו תואם את הבטון אשר הזמין ובשל כך נגרמו לו נזקים הרי שאין בהעדר היתר בניה ו/או תוכנית לביצוע בכדי לסייע לנתבעת.
13. התובע טוען, כי שנה או יותר לאחר יציקת הגג הוא עלה על הגג ורצה להסתכל. בהמשך טען, כי אינו יודע בדיוק כמה זמן עבר עד שהוא עלה על הגג (עמ' 16 ש' 26-29). התובע העיד, כי ראה שהצבע של הבטון הוא צבע חול צהוב ולכן, נתן כמה מכות עם פטיש וזה התפורר כמו עפר (עמ' 16 ש' 31-32). לטענתו, כאשר הבחין שהבטון לא טוב הוא דיבר עם המהנדס שלו שאמר לו שיש חברות שבודקות את הבטון ויכולות לקבוע האם הבטון נכון או לא. התובע העיד, כי אז הוא ניגש לאיזוטופ (עמ' 17 ש' 6-8).
14. בעקבות פניית התובע אליה ערכה חברת איזוטופ בדיקת חוזק. בבדיקה נמצא חוזק ממוצע של 18 מגפ"ס כאשר החוזק הממוצע המינימאלי לבטון מסוג ב- 30 הינו 33 מגפ"ס וחוזק הדוגמא לא יקטן מ- 27 מגפ"ס. בנסיבות אלו טוען התובע, כי הבטון שסופק לו אינו בטון מסוג ב- 30 כפי שהזמין. סאבא העיד, כי הגיע לתוצאה לפיה מדובר בבטון ב-15 אשר אינו מתאים לעבודות בניה עם בטון מזוין ואסור להשתמש בו (עמ' 6 ש' 22-25).
15. אציין, כי מתעודת המשלוח אשר צירף התובע לתצהירו עולה, כי הבטון סופק בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2006. מדוח הבדיקה עולה, כי חברת איזוטופ לקחה את הבטון לבדיקה ביום 4.1.08 והוא נבדק ביום 7.1.08.
16. הנה כי כן, מתוצאות הבדיקה של איזוטופ עולה, כי הבטון אשר נבדק אינו עומד בדרישות מבטון ב- 30. אין מחלוקת בין הצדדים, כי בדיקת הבטון עליה מסתמכים התובעים לא נערכה טרם יציקת הבטון אשר סופק לאתר ותחת זאת נערכה בדיקת בטון קשוי על ידי הוצאת שלושה גלילים ממשטח הבטון זמן רב לאחר יציקתו. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת באשר למשמעות של בדיקה כאמור והאם ניתן ללמוד ממנה איזה בטון סיפקה הנתבעת לתובע.
17. בוהדנה שהינו טכנאי בניין ובקר בטון מוסמך מסר בתצהירו, כי הוא משמש טכנולוג אצל הנתבעת ובין יתר תפקידיו להכין את המתכונים לתערובות הבטון אצל הנתבעת שנבדקים תקופתית ע"י מכון התקנים ומאושרים בביקורות תקופתיות. עוד הצהיר, כי כל בטון שיוצא מהמפעל יוצא במצב תקני והחובה והאחריות על המזמין לבדוק את הבטון שסופק לו אגב פריקתו מהמערבל. במסגרת נוסח העדות המוסכם של בוהדנה, כמפורט לעיל, הוא העיד, כי מכון התקנים בודק את הנתבעת חמש פעמים בשנה. לטענתו, הם בודקים את הניירת ואת התערובת שבמערכת המחשוב ולא בודקים את הבטון עצמו. עוד העיד, כי מכון התקנים לא בודק את הבטון שיוצא מהנתבעת וכי לשם כך יש מעבדות פרטיות ומי שבונה בניין צריך לעשות הסכם עם מעבדה מוסמכת.
18. בתצהירו טען מואסי, כי התקן הישראלי 601 (מהדורה משולבת) ות"י 26 חלק 1 מחייב את מזמין הבדיקה לקחת דגימות בטון בעת פריקת הבטון מהמערבל וכי אי לקיחת דגימת בטון טרי מנוגדת לחוק התכנון והבנייה, לתקן הישראלי ולחוק המכר (נ/5 סעיפים 6 ו-7). בעדותו מואסי נשאל, איפה רשום בתקן שהמזמין חייב לבדוק את הבטון בעת ההספקה והשיב, כי אינו יודע אם בתקן הישראלי מוזכר שהבעלים של הבית עצמו חייב אישית לדאוג לזה. אולם, בכדי לקבל היתר בעל הבניין צריך לעשות הסכם עם מעבדה לבדיקת בטון והיא חייבת לקחת בדיקה מהמערבל בעת היציקה (עמ' 21 ש' 28-31).
19. מואסי נשאל מדוע הנתבעת לא מבצעת בדיקת בטון טרי והשיב, כי אינה חייבת לעשות כן לא לפי התקן ולא לפי החוק. לטענתו, בכל יום הם יוצקים יותר מ- 150 אתרים. מואסי הוסיף, כי הם עושים בדיקות פנימיות (עמ' 24 ש' 12-15). לטענתו, כל הלקוחות שלו לוקחים בדיקות בטון דרך מעבדות עצמאיות בלי התערבות שלו (עמ' 24 ש' 15-16). הוא נשאל מדוע לא אמר למזמין שידאג לעשות את הבדיקות והשיב, כי זה לא התפקיד שלו אלא של המהנדס והוא שב על טענתו לפיה רוב הלקוחות עושים בדיקות עצמאיות (עמ' 24 ש' 18-20). בנוסף, מואסי העיד, כי בתעודות המשלוח רשום שהמזמין חייב לקחת בטון מהמערבל עצמו לבדיקה (עמ' 21 ש' 31-32, עמ' 22 ש' 1-2).
20. הנה כי כן, מעדויותיהם של מואסי ובוהדנה עולה, כי הנתבעת עורכת בדיקות פנימיות וכן נערכות בדיקות של מכון התקנים. עוד העידו, כי על כתפי המזמין מוטל הנטל לערוך בדיקה עצמאית של הבטון בעת היציקה. מקובלת עליי טענתו של מואסי לפיה אין זה תפקידו לומר למזמין, כי עליו לדאוג לעשות את הבדיקות. כמו כן, מעיון בתעודות המשלוח אשר צורפו לתצהיר התובע עולה, כי צוין בהן, כי יש לקחת דגימות לבדיקה משוקת מהמערבל.
21. סאבא העיד, כי על פי החוק הנטל לבדוק את הבטון הוא על המזמין (עמ' 7 ש' 6-7). בהמשך עדותו טען, כי המזמין צריך לבדוק ואם לא בדק זו רשלנות שלו (עמ' 9 ש' 24). עדותו האמורה של סאבא, המומחה מטעם התובע, תומכת בטענת הנתבעת לפיה היה על התובע לבדוק את הבטון. אציין, כי אף פסיקה במקרים דומים תומכת בטענה לפיה על המזמין ליטול בדיקה של בטון טרי מהמערבל בטרם שימוש בו. לכך מתווספת העובדה לפיה בתעודת המשלוח צוין, כאמור, כי יש לקחת דגימות לבדיקה משוקת המערבל. כמו כן, סעיף 13 לחוק המכר, תשכ"ח- 1968 קובע, כי "(א) על הקונה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו. (ב) הוסכם על הובלת הממכר, על הקונה לבדוק אותו מיד לאחר שהגיע למקום הייעוד". הנה כי כן, בהתאם לסעיף האמור מוטל על הקונה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו. אין מחלוקת, כי התובע לא פעל כאמור.
22. סאבא העיד, כי תקן ישראלי 601 דן בבטון מובא וכי התקן אינו קשור לחוזק הבטון אלא מתייחס לבטון המובא לאתר (עמ' 14 ש' 6-10, 12-14). ערו העיד, כי ת"י 601 דן בייצור של בטון מובא בבדיקתו ובאספקתו באיכות הנדרשת וטען, כי אנו מדברים על בטון מובא (עמ' 26 ש' 9-13). תקן 601 קובע, כי לשם בדיקת חוזק וסומך הבטון המובא לאתר נוטלים בטון אגב פריקתו מהמערבל. כאמור, לא נערכה בדיקה זו ועל כן לא ניתן לקבוע מה היה חוזק הבטון אשר סופק לאתר על ידי הנתבעת.
23. סאבא העיד, כי לפי התקן אם הבטון טרי צריך לבדוק אותו ובמידה שלא בודקים אותו טרי יש אפשרות לבדוק בטון קשוי לפי תקן והתוצאה של בדיקה זו כשרה לכל דבר (עמ' 7 ש' 9-11). נטען בפניו, כי אם לא עושים את הבדיקה כשהבטון טרי אז לא ניתן לייחס לספק רשלנות בנוגע לבטון משום שהבטון עבר עוד תהליכים עם הקבלן, הויברציה והאשפרה ובתגובה טען, כי לא נכח בזמן היציקה (עמ' 7 ש' 12-15). סאבא העיד, כי לפי התקן כאשר מסיבה כלשהי לא בודקים בטון טרי ניתן לבדוק בטון קשוי (עמ' 7 ש' 18-19). עוד העיד, כי אם אין סיבה כלשהי אז לוקחים בטון טרי. לטענתו, כאשר הוא מייעץ ללקוחותיו הוא אומר להם לבדוק בטון טרי והוא טען, כי זו הבדיקה הראשונית שלו (עמ' 7 ש' 28-31). בהמשך העיד, כי תקן 26 (נ/3) חלק 1 סעיף 4.2, סעיף 7.1 מדבר על הבטון הטרי והוסיף, כי לנו אין בטון טרי (עמ' 9 ש' 20).
24. התובע העיד, כי היה לו מהנדס (עמ' 15 ש' 22-23). כן העיד, כי המהנדס לא המליץ לו לעשות בדיקת בטון (עמ' 15 ש' 26-27). אמארה נשאל איך עושים בדיקת בטון והשיב, כי הוא אינו בודק וכי לוקחים בדיקה או טרי או אחרי חודש ולפעמים אחרי שנה-שנתיים (עמ' 19 ש' 11-13). אמארה העיד, כי אינו זוכר האם המליץ לתובע לעשות בדיקת בטון טרי (עמ' 19 ש' 14-15). לטענתו, מהנדס שלד הבניין היה אשרף והוא נכח בכל היציקות (עמ' 19 ש' 26-29). אמארה נשאל, האם בכל הפעמים שאשרף הגיע ליציקה הוא לא ביקש לעשות בדיקת בטון טרי והשיב בשלילה. בהמשך טען, כי אינו זוכר (עמ' 19 ש' 32, עמ' 20 ש' 1).
25. הנה כי כן, מעדותו של סאבא עולה, כי הוא מייעץ ללקוחותיו לבדוק בטון טרי וכי זה מה שיש לעשות. סאבא הוסיף, כי אם מסיבה כלשהי לא ניתן לעשות כן אז ניתן לבדוק בטון קשוי. במקרה בו עסקינן, לא עלה בידי התובע להצביע על סיבה בגינה לא נערכה בדיקת בטון טרי במועד האספקה כפי שאף נרשם בתעודת המשלוח שעל רוכש הבטון לבצע ובהתאם להוראות חוק המכר. בין היתר, התובע לא זימן לעדות את המהנדס שלו כך שניתן יהיה ללמוד האם הסביר לתובע, כי יש לערוך את הבדיקה האמורה אם לאו. אציין, כי אף אם המהנדס לא הציע לתובע לערוך את הבדיקה ובשל כך לא נערכה בדיקת בטון טרי הרי שאין בכך בכדי לשלול את טענת הנתבעת לפיה בדיקת הבטון הקשוי אין בה בכדי ללמד איזה סוג בטון סופק על ידה, כפי שיפורט בהמשך.
26. נטען בפני סאבא, כי סעיף 6.2.2 בתקן ישראלי 601 (נ/4) קובע שצריך לקחת דגימות בטון אגב פריקתו מהמערבל והוא השיב, כי הוא מכיר את התקן (עמ' 9 ש' 25-28). סאבא העיד, כי ניתן לבדוק כל בניין מתי שרוצים וכי התקן קובע 90 יום לבטון טרי שכשל (עמ' 10 ש' 2-5). לטענתו, אם הבטון הטרי כשל אז תוך 90 יום צריכים לקחת את בדיקת הבטון הקשוי. אולם, אם יש בניין קיים ניתן לבדוק גם בחלוף שנה וחצי ולקבל תוצאה (עמ' 10 ש' 10-11).
27. נטען בפני סאבא, כי אם היו עושים בדיקת בטון טרי והבטון היה יוצא לא תקני אז תוך שבעה ימים היו תוצאות ואפשר היה לעצור את עבודות הבניה. סאבא השיב, כי אם התוצאה לא בסדר אז המהנדס מחליט אם לעצור את הבנייה או לא וזה תלוי באחוזים (עמ' 12 ש' 26-30). עוד העיד, כי אם בדיקת הבטון הטרי כשלה אז הולכים לפי מדגמים של הבטון הקשוי והיא הקובעת. לטענתו, בדיקת הבטון הקשוי גוברת והיא הסופית במקרה זה (עמ' 14 ש' 2-5). בהמשך עדותו טען שהתקרה עליה מדובר היא גג אחרון וכי אין מעליה דבר. לטענתו, אין מה לעצור עבודה לאחר בדיקת בטון כאשר מדובר בגג אחרון (עמ' 14 ש' 16-19). מואסי העיד, כי אחרי 7 ימים מהיציקה תהיה תוצאה חלקית משקפת לבדיקת בטון טרי וכי אחרי 28 ימים תהיה תוצאה סופית (עמ' 24 ש' 5-6). הוא אישר, כי עד שתהיה תוצאה הגג כבר מוצק ויבש (עמ' 24 ש' 10-11).
28. ערו העיד, כי אם בדיקת בטון טרי לא תקינה אז המהנדס צריך להחליט האם ממשיכים בבנייה או שהמצב חמור ומפסיקים אותה ואז מחכים לתוצאה הסופית של המדגמים הטריים ובגיל 28 ימים עושים בדיקה חוזרת של הדגימה ועל סמך התוצאה הזו מסווגים את הבטון. לטענתו, אם גם התוצאה הזו לא בסדר והמהנדס המתכנן לא מוכן לקבלה אז התקן מרשה להם לעשות בדיקה חוזרת תוך 90 יום מיום היציקה והתוצאה הזו אמורה להעריך את חוזק הבטון הנמצא בתוך המבנה. לטענת ערו, אם התוצאה בסדר אז החוזק תקין ואם היא לא בסדר אז חוזרים למתכנן שצריך להחליט אם מחזקים או שהורסים (עמ' 27 ש' 8-21).
29. מואסי העיד, כי אם לקוח בא בטענות לגבי חוזק בטון טרי אז הם פונים למעבדה חיצונית שלוקחת בדיקת בטון קשוי משום שיש מעבדות שעושות בדיקות כושלות וקורה שבדיקה חוזרת היא תקינה. לטענתו, אם הבדיקה לא תקינה אז יש להם חברת ביטוח שמכסה את זה ופונים אליה (עמ' 22 ש' 5-10). מואסי העיד, כי אם יש כשל בבדיקת בטון טרי אז עושים בדיקת בטון קשוי ואם התוצאה בסדר אז בזה נגמר הסיפור. הוא הוסיף, כי הכל לפי התקן אשר קובע שאם יש בעיה בבטון טרי עושים בדיקת בטון קשוי והיא תנחה לגבי החוזק הקיים. לטענתו, זו המטרה של הבטון הקשוי ולא בדיקה יחידה בלי בטון טרי (עמ' 22 ש' 24-30). מואסי העיד, כי בסעיף 5.3 לתקן 26 חלק 1, 2011 כתוב "הכנת דוגמת הבדיקה תעשה סמוך ככל האפשר למועד הנטילה" (עמ' 22 ש' 30-31).
30. ערו נשאל מה הוא ממליץ לבעל בניין שבא אליו כאשר הוא חושד בבטון שלו והבניין בן שנה, שנתיים והשיב, כי צריך לעשות בדיקת בטון קשוי ועל סמך הבדיקה הזו ניתן להעריך את חוזק הבטון של האלמנט במבנה. הוא העיד, כי אפשר לעשות בדיקה של בטון קשוי לאחר שנתיים בכדי להעריך את חוזק האלמנט של המבנה שאנו בודקים והוסיף, כי בדיקות הבטון הטרי נועדו לבדוק את הבטון שסיפק המפעל ואם בודקים בטון לא טרי אז מעריכים את החוזק של הבטון הנמצא בשטח. ערו הוסיף, כי המפעל סיפק את הבטון אבל הוא צריך לעבור אשפרה וריטוט וצריך לשים אותו נכון. לטענתו, במידה ולא משקים או מוסיפים מים למיקסר זה משפיע על החוזק. בנוסף טען ערו, כי תנאי מזג האוויר משפיעים וכי אם חם מאוד הבטון יכול להיסדק וזה משפיע על החוזק. לטענתו, בבדיקה של בטון קשוי כל הדברים האמורים נלקחים בחשבון (עמ' 27 ש' 22-32, עמ' 28 ש' 1-2).
31. נטען בפני סאבא, כי אם לא לוקחים בדיקות בטון טרי אלא בטון קשוי אז תוצאות הבדיקה לא ישמשו לקביעת סוג הבטון שספק הבטון הביא לאתר ובתגובה הוא שאל מדוע אם כן עושים את הבדיקה. נטען בפניו, כי בדיקת בטון קשוי לא יכולה להצביע על הבטון שסיפק הספק והוא השיב, כי זה ישמש להערכה (עמ' 8 ש' 20-28). סאבא העיד, כי תקן 26 חלק 6 סעיף 5 קובע, כי בדיקת הבטון הקשוי היא מייצגת וגם מבחינה מעשית סומכים על הבטון הקשוי (עמ' 8 ש' 30-32).
32. סאבא אישר, כי התקן קובע שאם לא נעשתה בדיקת בטון טרי אז יכולים להיות גורמים רבים שישפיעו על חוזק הבטון (עמ' 9 ש' 6-8). בהמשך העיד, כי גורמים כמו ויברציה, אשפרה, הוספת מים, בניה לא תקנית ורשלנות בבניה יכולים להשפיע על הבטון אולם טען, כי לא יכולה להיות השפעה במידה כזו מב- 300 לב- 150. לטענתו, האחוזים שזה יכול להשפיע אינם קבועים אולם לפי הפרקטיקה שלו והניסיון זה יכול להגיע מ- ב/300 ל- ב/250. סאבא העיד, כי הוא לא עשה סקר אולם הוא בתחום 40 שנה (עמ' 11 ש' 13-21).
33. ערו העיד, כי בהנחה שלא הוסיפו מים ועשו את כל העבודה כמו שצריך ובכל זאת חוזק הבטון אינו תקני, הבעיה היא בבטון אשר סופק (עמ' 28 ש' 11-13). בהמשך העיד, כי אם הוא בודק את הבטון אחרי שנה או 90 יום מיום היציקה אז הוא לוקח בחשבון את איכות הבטון המובא וגם את הטיפול בבטון ואת דרך היציקה שלו. הוא הוסיף, כי תוספת מים בבטון שווה לגריעת צמנט ממנו וכי חוזק הבטון תלוי ביחס מים צמנט וככל שמגדילים את כמות המים אז מפחיתים את החוזק (עמ' 29 ש' 5-10).
34. אמארה העיד, כי התפקיד שלו ביציקה היה לצקת בטון ולהדק ויברציה כמו שצריך. לטענתו, הוא והפועלים שלו עשו את זה (עמ' 20 ש' 10-13). הוא העיד שהמהנדס נותן לו אישור לתקן וכי זה התפקיד שלו. אמארה נשאל האם המהנדס נתן לו אישור שהוא יצק בסדר והשיב שהעבודה שלו היא ברזל ולא יציקת בטון. אמארה נשאל מי אמור להגיד האם היציקה שעשה בסדר או לא והשיב, כי את העבודה צריך לאשר המהנדס (עמ' 20 ש' 21-26).
35. התובע העיד, כי הוא עשה הכל לפי הנחיות הקבלן (עמ' 16 ש' 30). בהמשך העיד, כי הקבלן אמר לו שאחרי שהבטון מתייבש, ארבע-חמש שעות מהיציקה צריך להשקות שלוש עד חמש פעמים ביום במשך ארבעה-חמישה ימים (עמ' 17 ש' 1-3). אמארה העיד, כי את ההשקיה לתקרה עשה בעל הבית (עמ' 20 ש' 8-9).
36. ערו העיד, כי למיטב ידיעתו התקן הישראלי לא מכיר בבדיקה של בטון קשוי שנערכת אחרי שנתיים (עמ' 29 ש' 11-12). מואסי טען, כי בדיקת בטון קשוי כיום לא תראה האם הנתבעת אשמה או לא (עמ' 25 ש' 29). כן העיד, כי הוא לא יודע האם יש בבטון הזה כשל באשמתו או לא (עמ' 25 ש' 11)
37. סעיף 5.5.1.5 לת"י 118 קובע, כי אם לא נוטלים מדגמים מהבטון הטרי הרי שדוגמאות הבטון הקשוי ישמשו להערכת חוזק הלחיצה של הבטון הקשוי באותו חלק במבנה אולם לא ישמשו לקביעת ההתאמה לתקן של חוזק הלחיצה של הבטון הטרי כפי שסופק לאתר.
38. אין מחלוקת, כי ניתן לערוך בדיקת בטון בכל שלב וגם לבטון קשוי. אלא, שקיים הבדל משמעותי בין הבדיקה אשר נערכת לבטון טרי ולבטון קשוי. כאשר בודקים בטון טרי, עם הגעתו לאתר, ניתן לבדוק מהו חוזק הבטון אשר סופק לאתר. מאידך, בדיקת בטון קשוי מלמדת מהו חוזק הבטון הקיים כיום ואין בה בכדי ללמד מה היה חוזקו של הבטון אשר סופק. כאמור, כאשר נטען בפני סאבא, כי תוצאותיה של בדיקת בטון קשוי כאשר לא נערכה בדיקת בטון טרי לא ישמשו לקביעת סוג הבטון שספק הבטון הביא לאתר הוא שאל בתגובה מדוע אם כן עושים את הבדיקה. ברי, כי ניתן לערוך בדיקת בטון מקום בו קיים ספק אם הוא עומד בסטנדרט בכדי לוודא את חוזקו ותקינותו. לשם כך נערכות בדיקות בטון קשוי ולא בכדי להכריע באשר לסוג הבטון אשר סופק לאתר. מקובלת עליי עדותו של ערו, לפיה בדיקות הבטון הטרי נועדו לבדוק את הבטון שסיפק המפעל ואם בודקים בטון לא טרי אז מעריכים את החוזק של הבטון הנמצא בשטח. אין בעובדה, כי נערכות בדיקות בטון קשוי בכדי ללמד, כי יש בתוצאות בדיקות כאמור לשפוך אור על סוג הבטון אשר סופק לאתר.
39. מקובלת עליי טענתו של מואסי לפיה בדיקת בטון קשוי כיום לא תראה האם הנתבעת אשמה או לא. טענה זו עולה בקנה אחד עם עדויותיהם של שני המומחים אשר העידו באשר לגורמים אשר יכולים להשפיע על חוזק הבטון. לא עלה בידי התובע להוכיח, כי תוצאות בדיקת הבטון הקשוי מלמדות, כי הנתבעת לא סיפקה לאתר את הבטון אשר הוזמן על ידו. לא ניתן לשלול, כי הטיפול בבטון הוא שהשפיע על תוצאות הבדיקה האמורה וכאמור על התובע הנטל להוכיח תביעתו בהיותו המוציא מחברו. בעדותו, נטען בפני סאבא, כי בדיקת בטון קשוי לא יכולה להצביע על הבטון שסיפק הספק והוא השיב, כי זה ישמש להערכה (עמ' 8 ש' 20-28). כמפורט, סאבא טען, כי ישנם גורמים רבים שיכולים להשפיע על הבטון והוסיף, כי לפי ניסיונו לא יכולה להיות השפעה באחוז כל כך גדול מב-30 לב-15. טענות אלו לא הוכחו ולא שוכנעתי, כי תוצאות בדיקת הבטון הקשוי מלמדות, כי הנתבעת לא סיפקה לתובע את הבטון אשר הוזמן על ידו.
40. מעדויותיהם של סאבא וערו עולה, כי ככל שהייתה נערכת בדיקת בטון טרי הרי שעד שהיו מגיעות תוצאותיה הגג כבר היה מוצק ויבש ומאחר ומדובר בגג אחרון אשר מעליו לא נבנתה קומה נוספת הרי שממילא לא היה עבודה לעצור לאחר קבלת התוצאות. אף אם נזקי התובע לא היו נמנעים במידה והוא היה עורך בדיקת בטון טרי, לאור משך הזמן עד שמתקבלות תוצאות הבדיקה, הרי שבדיקת בטון טרי היה בה בכדי ללמד מה חוזקו של הבטון אשר סופק לאתר. משלא בוצעה בדיקה כאמור הרי שלא עלה בידי התובע להוכיח את טענתו, כי הבטון שסופק לו לא התאים לבטון שהוזמן. הבדיקה עליה מסתמך התובע מלמדת מה חוזקו של הבטון הבנוי כיום במקום. כאמור, על חוזק הבטון כיום ותוצאות בדיקתו של בטון קשוי יכולים להשפיע גורמים חיצונים רבים. מאידך, בדיקת הבטון הטרי מלמדת על חוזק הבטון אשר סופק לאתר.
41. אציין, כי במהלך חקירתו הנגדית של מואסי הוא נשאל לגבי תקן 26 חלק 1 (נ/3) וחלק 6 (נ/1) ונטען בפניו, כי חלק 1, אשר עוסק בנטילת מדגמים של בטון טרי, מדבר על שיטה אחת מבין מספר שיטות לבדיקת חוזק בטון (עמ' 22 ש' 32, עמ' 23 ש' 1-8). אין מחלוקת, כי אכן קיימות מספר שיטות לבדיקת חוזק בטון וכי ניתן לערוך בדיקת בטון טרי ובדיקת בטון קשוי. אלא, שלא כפי שהציג בא כוחו של התובע, אין עסקינן במספר שיטות אשר נמצאות זו לצד זו באותו מישור כאשר ניתן לבחור בבדיקה כזו או אחרת ללא הבדל. בין הבדיקות השונות קיימים הבדלים מהותיים לענייננו, כאשר אנו מבקשים להכריע בשאלה איזה בטון סופק לאתר להבדיל מהשאלה מה חוזקו של הבטון כיום.
42. מצאתי, כי לא עלה בידי התובע להרים את הנטל ולהוכיח את תביעתו. כאמור, בדיקת הבטון נערכה זמן רב מאוד לאחר יציקתו. מצאתי, כי לא הייתה כל סיבה בשלה לא יכול היה התובע לבצע בדיקת בטון טרי במועד בו סופק לו הבטון. לא עלה בידי התובע להוכיח, כי תוצאות הבדיקה עליה הוא מסתמך מלמדות, כי סופק לו בטון פחות חזק מזה שהוא הזמין. לא מן הנמנע, כי הנתבעת סיפקה לתובע את הבטון המבוקש אולם התהליכים אשר עבר הבטון גרמו לשינויים אשר הביאו לתוצאותיה של בדיקת הבטון. התנהלות התובע אשר בחר שלא לערוך בדיקת בטון טרי, על אף שהיה עליו לעשות כן גם בהתאם להוראות חוק המכר, היא שגרמה לכך שאין בפני בית המשפט את המידע הרלוונטי בנוגע לסוג הבטון אשר סיפקה הנתבעת. כמו כן, לאור התנהלות התובע והשיהוי בעריכת הבדיקה והגשת התביעה, כיום אין בידי הנתבעת אפשרות להוכיח איזה בטון סופק על ידה לתובע וכי התהליכים אשר עבר הבטון לאחר שסופק הם שהביאו לתוצאותיה של בדיקת הבטון הקשוי. לא עלה בידי התובע לשלול את הטענה לפיה תוצאות הבדיקה הושפעו מתהליכים אשר עבר הבטון ולעניין זה לא די בטענתו לפיה הוא פעל בהתאם להוראות בנוגע לבטון לאחר יציקתו.
43. לאור האמור לעיל, מצאתי, כי לא עלה בידי התובע להוכיח תביעתו ועל כן התביעה נדחית. לאחר שלקחתי בחשבון את העובדה שהנתבעת הגישה חוות דעת בתיק, מספר הישיבות, סכום התביעה וכן שכר טירחת עו"ד אני מחייבת את התובע בסכום כולל בגין הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך 22,000 ₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, כ"ח סיוון תשע"ד, 26 יוני 2014, בהעדר הצדדים.