1. לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש, הנתבע 2, בתיק זה ביום 17.2.11, בהעדר הגנה.

המבקש טוען הן לביטול פסק הדין מחובת הצדק בשל העדר המצאה כדין, והן מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

רקע-

המדובר בתביעה ע"ס 165,217 ₪ שהוגשה ביום 26.7.10 בגין יתרת חוב הלוואה, שניטלה ע"י המבקש והנתבעת הנוספת בתיק (נתבעת 1) על פי הסכם הלוואה מיום 25.5.99, כאשר התביעה הוגשה בגין יתרת הלוואה שלא נפרעה לאחר מיצוי הליך מכירת הנכס ששועבד להבטחתה.

ביום 6.10.10 הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה בתיק לה צורף אישור מסירה על פיו נמסר כתב התביעה ביום 25.7.10 לבן/ת משפחה המתגורר/ת עם המבקש, ברח' אביטל 7 בבאר שבע. הבקשה נדחתה מהטעם שטרם חלף המועד להגשת בקשת רשות להתגונן.

ביום 12.10.10 הוגשה בתיק בית המשפט בקשה מוסכמת להארכת המועד להגיש בקשת רשות להתגונן, החתומה לכאורה ע"י שני הנתבעים, ובכלל זאת המבקש.

ביום 3.1.11 הוגשה בקשה חוזרת למתן פסק דין בהעדר הגנה, אך הבקשה נדחתה משום שהתבקשה ביחס לשני הנתבעים בתיק אך צורף רק אישור מסירה למבקש.

ביום 10.1.11 הוגשה בקשה להארכת מועד בטרם מחיקת התביעה מחוסר מעש בטענה כי כתב התביעה וההזמנה לדין נשלחו למסירה אישית באמצעות הדואר אך הושבו למשרד ב"כ התובע בציון "לא נדרש", ולפיכך מסירת כתב התביעה תיעשה באמצעות חברת חקירות שתפעל לאיתור הנתבעים ולמסירת כתב התביעה לידיהם.

ביום 17.2.11 הוגשה שוב בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, הפעם כנגד המבקש בלבד, ובו ביום ניתן פסק הדין.

על פי אישור המסירה המצוי בתיק בית המשפט פסק הדין הומצא למבקש ע"י בית המשפט, לידי בן/ת משפחה ביום 13.3.11, ברח' אביטל 7 בבאר שבע.

ביום 6.5.21 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין.

טענות המבקש-

2. א. המבקש טוען כי כתב התביעה לא הומצא לו מעולם, המסירות הנטענות

בוצעו לכתובת שהמבקש כלל לא התגורר בה, לא ברור מי חתום על אישור המסירה והוא אינו מכיר את החתימה המופיעה בו.

ב. המבקש מפנה לאישור משרד הפנים לפיו הוא אינו מתגורר בכתובת זו, רח' אביטל 7 באר שבע, החל מיום 14.6.09, ועל כן במועדי ביצוע המסירות, ולהודעת ב"כ המשיב בדבר אי ביצוע המסירות לנתבעים, הודעה שניתנה לאחר מועד המסירה הנטען בעניינו. עוד טוען המבקש כי המסירה בעניינו, בניגוד למסירה לנתבעת 1, אינה נתמכת בתצהיר המוסר.

ג. המבקש לא ידע על קיומם של הליכים משפטיים נגדו, לא קיבל גם את פסק הדין ואף לא את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל.

ד. רק בחודש אוגוסט 2019 נודע למבקש על הליכי ההוצאה לפועל נגדו, אך בשל קשיים כלכליים נמנעה ממנו האפשרות לנהל הליכים משפטיים לביטול פסק הדין.

ה. המבקש פנה לעובדים סוציאליים על מנת לקבל סיוע משפטי, עו"ד מטעמם התכתב עם ב"כ המשיב, אך לא עדכן את המבקש מה נעשה בעניין.

ו. ההלוואה נשוא התביעה יועדה לרכישת ביתה של הנתבעת 1 והמבקש חתם על הסכם ההלוואה בתור ערב "עיקרי" בלבד, מבלי שקיבל לידיו את כספי המשכנתא או זכויות בנכס.

ז. המבקש עלה ארצה בשנת 1993 ובעת החתימה על הסכם ההלוואה ביום 25.5.99 לא שלט בשפה העברית, ולפי הסברי פקיד הבנק הוחתם כערב בלבד. על פי נהלי הבנק התשלומים אמורים להשתלם מחשבונו של הלווה הנוסף, אך המשיב החליט לגבותם מחשבון הנתבעת 1 בלבד, ובכך ראה במבקש ערב בלבד להלוואה.

ח. המבקש לא קיבל כל הודעה על היווצרות חוב בהלוואה, לא הודע לו על הכוונה למכור את הנכס ולא ניתנה לו כל התראה על הכוונה לפתוח בהליכי משפט. לכן נמנעה ממנו האפשרות לסלק את החוב או לרכוש את הנכס, כאשר באותה עת היה בעל יכולת כלכלית שכן עבד בחברת החשמל מיום 16.6.98 ועד ליום 1.6.08, ואף קיבל פיצויי פיטורין בסך של כ- 250,000 ₪. אף לאחר מכן שב המבקש ועבד בחברת החשמל החל מ-7/09 ועד ל-1/16.

ט. ישנה טעות בחישוב יתרת החוב שכן צוין בכתב התביעה כי הנכס נמכר תמורת סכום של 300,000 ₪, בעוד שעולה מהסכם המכר כי נמכר בסכום של 330,000 ₪. זאת, מלבד עיכוב מכירת הנכס ע"י המשיב בכך שסירב לעסקה קודמת עם צד ג' ובכל גרם להגדלת החוב.

י. לא צורפו דפי חשבון בעניין תשלומי המשכנתא ואף אישור היתרה שצורף לכתב התביעה לוקה בהעדר חתימה כראוי, משלא נחתמו שני דפי האישור אלא רק הראשון, בו לא מופיעה היתרה, וכן לא רשומים פרטי הפקיד המאשר ותאריך האישור. סכומי החיוב אינם ברורים ואף לא פורטו סכומים שנגבו מערבים להלוואה.

טענות המשיב-

3. א. יש לדחות את הבקשה על הסף, שכן לדברי המבקש עצמו כבר בחודש

אוגוסט 2019, כ-21 חודשים לפני הגשת הבקשה, נודע לו על קיומם של הליכי הוצאה לפועל, ומכאן שידע על דבר מתן פסק הדין ובמשך כשנתיים ימים לא העלה כל טענה בקשר לכך.

ב. הלכה היא כי מועד הידיעה על דבר מתן פסק הדין הוא הרלבנטי, כאשר המבקש ניהל בפועל הליכים במסגרת תיק ההוצאה לפועל, ובכלל זאת בקשה מיום 5.8.19 למתן צו תשלומים, ובקשה מיום 18.11.19 לביטול עיקול שהוטל על חשבון הבנק של המבקש.

ג. לא זו בלבד, המבקש אף קיבל ייעוץ משפטי ובמסגרתו נערכה ביום 25.11.19 פנייה מטעמו באמצעות עו"ד כנרת כהן, פניה לה השיב המשיב ואף צירף מסמכים שונים.

ד. מהלך השנים אף הגיש המבקש בקשה לוועדה הבין-משרדית ואף לוועדת הערר, כעולה מהחלטותיהן מיום 24.3.14 ומיום 16.7.17, בהתאמה.

ה. המבקש מתעלם מבקשה שהגיש בתיק בית המשפט ביום 12.10.10, יחד עם הנתבעת הנוספת, למתן ארכה להגשת בר"ל, בנסיבות בהן פנה לייעוץ משפטי.

ו. על פי הסכם ההלוואה על הלווה לעדכן כתובתו, וככל שלא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו, זאת מלבד העובדה כי המסירה בוצעה כדין לאשתו של המבקש, ע"י דואר ישראל בצירוף אישור מסירה כדין. אף בבקשה לצו תשלומים מציין המבקש את כתובת המסירה ככתובתו – רח' אביטל 7 באר שבע. מכאן כי מדובר בהמצאה כדין.

ז. אין להיתלות בניסוח שגוי של הבקשה מיום 11.1.11, שכן מהמסמכים עולה בבירור כי המבקש אותר, ואילו הנתבעת 1 טרם אותרה, ולכך תמיכה בבקשות קודמות, לרבות בקשת המבקש בעצמו למתן ארכה להגשת הבר"ל.

ח. האזהרה הומצאה למבקש כדין אף היא, ע"י דואר ישראל.

ט. אין בפי המבקש כל טענת הגנה ממשית. המבקש חתם על ההלוואה כלווה ולא כערב בהלוואה שניתנה לו ולחמותו לצורך רכישת נכס על שמה, והמבקש מחויב חוזית בהתאם להוראות הסכם ההלוואה. אין כל משמעות לכך שהחזר ההלוואה מבוצע מחשבון הנתבעת 1.

י. לכתב התביעה צורפו כל המסמכים הרלוונטיים, ובהם הסכם הלוואה ודפי יתרות חתומים ע"י פקיד הבנק. די בהצגת רישומים מספרי הבנק כדי שאלו יהוו אסמכתא מתאימה, בפרט כאשר מוסכם בהסכם ההלוואה כי רישומי הבנק יהיו נאמנים על המבקש.

יא. המבקש אינו נכנס לפרטי הגנתו בניגוד לחובתו, ומעלה אך השערות חסרות בסיס שאינן בגדר הגנה, אינן מגובות באסמכתאות או בחוות דעת. כך מועלות תהיות ביחס לסכום המכירה כאשר ברור על פי ההסכם כי הוא עומק ע"ס 300,000 ₪ שהועבר לבנק ע"י כונס הנכסים והופחת מסך החוב.

דיון והכרעה-

4. לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, עיינתי בכל החומר הקיים, ושמעתי חקירת המבקש ונציגת המשיב וכן סיכומי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, ודין פסק הדין להתבטל בנסיבות.

5. המבקש מציג גרסה עקבית ורציפה בנוגע להמצאת כתב התביעה, פסק הדין והאזהרה, לידיו ממש, שלא ניתן לשלול אותה ואשר היא עשויה בנסיבותיו הקונקרטיות של מקרה זה להתיישב עם סיפור השתלשלות העניינים מהלך השנים, כפי שמתאר המבקש בתצהירו, עדות שלא מצאתי כי נסתרה בחקירתו.

המבקש תומך טענתו להעדר ההמצאה כדין, ולידיו בפרט, באסמכתא באשר לכתובתו הרשומה מהלך השנים, כפי שנרשמה במשרד הפנים, אשר ממנה עולה כי אכן לא התגורר במקום ביצוע המסירה בכל הזמנים הרלוונטיים לביצוע המסירות.

טענותיו של המבקש, כמו גם הטענות בנוגע להעדר כל ידיעה ומעורבות בבקשה להארכת מועד מיום 10.1.11 והעדר קיומו של ייפוי כח לטובת מאן דהוא בנושא זה, ובנוגע להעדר מעורבות בבקשות שעניינן בוועדה הבין משרדית, שעה שלא הוצג עותק הבקשות על מנת שניתן יהיה להיווכח מי חתום עליהן, מחלישות את הטענה לתחולתו של כלל הידיעה, והמבקש הצליח לעורר אפוא ספק במסירה לידיו.

לכך מתווספת העובדה שאינה במחלוקת כי ההלוואה לא נפרעה מחשבונו, וכך גם העדר צירוף כל אסמכתא באשר לפניות שנעשו כנטען למבקש, בין אם במועדים הרלוונטיים להיווצרות חוב הפיגורים ובין אם בנוגע לשלב מימוש הנכס.

6. הגם שהמבקש נחשף כפי הודאתו לקיומו של תיק ההוצאה לפועל עוד בחודש אוגוסט 2019 ואף נקט בסמוך בהליך של מתן צו תשלומים וביטול עיקול, הרי שלא ניתן לשלול את טענתו לחוסר מודעותו באשר לאופן הפעולה הנכון, כאמור משלא נשללה טענתו כי לא קיבל לידיו את האזהרה (בנוסף לכתב התביעה ופסק הדין).

המבקש, כטענתו נוכח מצוקה כלכלית, לא שכר שירותי עו"ד אלא הסתייע באלה הניתנים כסיוע ללא תשלום מטעם ארגון "ש.י.ל", ואכן פניה מטעמו באמצעות עו"ד מטעם אותו ארגון נעשתה לב"כ המשיב ביום 25.11.19. מידת חוסר הידע שעמד באותה עת בפני עורכת הדין הפונה בשמו ניכרת גם בציינה כי מדובר בחוב ערבות.

מכל מקום, כאמור אין המדובר בייצוג סדור, והמבקש אף טען כי לא קיבל תשובה והנחיה בדבר דרך הפעולה הרצוי מנציגת הארגון, כפי הנראה נוכח ארעיותו של אותו סיוע.

כידוע, לעיתים, שילוב של נסיבות אישיות, כפי שמתאר המבקש, המצטרפות לסכום הנתבע ולמהות טענות ההגנה, שעה שישנו בסיס לכאורי לחוסר המודעות בנוגע לפיגורים בהלוואה ולהליך המימוש נוכח העדר צירוף הפניות למבקש, עשוי להביא להצדקת הארכת המועד.

אף טעות של בעל דין באשר למצב המשפטי או העובדתי עשויה לעיתים לעלות כדי נסיבות מיוחדות המצדיקות הארכת המועד (ר' א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהד' שתים עשרה, בעמ' 1238-1241).

יצוין כי אכן ישנה משמעות לידיעה בדבר התקיימות ההליך, הגם שהמצאה כדין אין, ואולם כבר נפסק כי ישנו הכרח בידיעה ממשית, ידיעה הכוללת את כל הנחוץ על מנת להקים בידי המבקש את הכוח לפעול על פיה בכלים העומדים לרשותו בדין.

כך, הועדפה ידיעתו של נתבע על דבר מתן פסק הדין על פני עמידה דווקנית על המצאה פורמלית, שעה שלא היתה מחלוקת כי אותו נתבע קיבל לידיו בפועל את פסק הדין, ידע את תוכנו ועשה שימוש ממש בפסק הדין עוד קודם למועד ההמצאה (ועל כן חושבו המועדים ממועד הידיעה כאמור). במקרה זה נקבע כי הנתבע מושתק מלטעון להחלת כלל ההמצאה.

בענייננו, הוטל ספק מניח את הדעת בשאלת הידיעה הממשית הנדרשת ועל כן במכלול הנסיבות אין לקבוע ידיעה מספקת עד כדי החלת השתק כלפי המבקש.

ר' רע"א 1113/97 מוחמד אסמאעיל נ' חוסין סלימאן (6.4.97, פורסם במאגרים), ורע"א 1890/00 מנורה איזו אהרון בע"מ נ' אוליצקי כריה (1990) בע"מ, פ"ד נד(2) 840.

לחשיבות המצאה האזהרה בתיק ההוצאה לפועל ר' גם רע"א 2793/01 לאופר נ' גבאי, פ"ד נו(1) 668.

7. בשים לב למכלול הנסיבות, הספק שהצליח המבקש לעורר בשאלת ההמצאה, הטענות כנגד התביעה וטענות ההגנה, שעה שכידוע אין מוטלת בשלב זה חובה על המבקש להצביע על טענות הגנה חזקות אלא להראות הגנה אפשרית, המסקנה המתקבלת היא שבאיזון הראוי של השיקולים המתחייבים, יש להורות על ביטול פסק הדין ולאפשר בירור והכרעה בטענות לגופן.

לפיכך, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקש בהעדר הגנה.

בקשת רשות להתגונן תוגש בתוך 30 יום.

נוכח המסקנה עליה מתבסס ביטול פסק הדין, ומבלי להביע כל עמדה באשר לתוצאות ההליך, בשלב זה אין צו להוצאות והביטול לא יותנה בתנאים.

מזכירות בית המשפט מתבקשת לשלוח את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ג' אלול תשפ"א, 11 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.