1. לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע עקב תאונת דרכים.

2. על פי האמור בכתב התביעה, ביום 3.6.06, נפגע התובע בעת היותו הולך רגל על ידי אופנוע שברח מהמקום.

3. הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי אם אמנם נפגע התובע, הרי נסיבות פגיעתו היו שונות.

4. בתצהיר עדותו הראשית הצהיר התובע על נסיבות אירוע התאונה כדלקמן: "3. ביום 3.6.06 בשעת לילה מאוחרת מאוד (לפנות בוקר) שבין שישי לשבת, הלכתי ברחוב וייצמן בבת ים לכיוון רחוב גיבורים. לפתע שמעתי רעש של אופנוע הולך ומתגבר ומיד גם חשתי פגיעה ובקושי הצלחתי להבחין באופנוע אשר זכור לי בכוונים כהים (אפור שחור משהו). לא הבחנתי ולא זכור לי פרט נוסף של אותו אופנוע. 4. לאחר התאונה הייתי מבולבל מאוד וגם סבלתי מכאבים עזים מאוד ברגל ימין. לאחר שהתעשתי כמעט הצלחתי לחייג הביתה ובפעם הראשונה לא ענו לי. חייגתי שוב ואחי, מאור, ענה לי והוא הגיע למקום כמעט מיד והזמין למקום מונית שפינתה אותי לבית חולים וולפסון".

5. התובע בסעיף 5 לתצהיר מוסיף: "חשוב לי לציין כי בעת שהותי בבית חולים הגיע שוטר ולקח ממני עדות ואמר לאמי להביא אותי למשטרה לאחר שאחלים, אמנם לא הלכתי למשטרה בגלל שמצבי לא היה טוב ולא יכולתי לעשות זאת, אבל איני מבין איך אין תיק ואין כלום במשטרה".

6. בחקירתו הנגדית העיד התובע כי בשעה 04:00 לפנות בוקר בעת שחזר עם חבר מהטיילת. החבר הלך לביתו כרבע שעה לפני האירוע. הוא לא חזר ממקום הבילוי במונית. כשהוצגה לו עדות אמו שאמרה כי הוא וחבריו הגיעו ממקום הבילוי במונית, השיב כי הוא אינו יודע מאיפה היא המציאה דבר זה.

7. בחדר המיון בדק את התובע רופא וזאת בנוכחות אחיו של התובע ואמו. כשהגיע לחדר המיון לא ידע בוודאות מה פגע בו. הוצגה לתובע תעודת חדר המיון, אך הוא השיב כי לא ניתן לקרוא בה. בתעודת חדר המיון כתוב כי הוא נפל מאופנוע. התובע השיב כי הרופאה רשמה בטעות את הדבר ואחר כך גם תיקנה.

8. התובע העיד כי אין לו אופנוע ולא היה כזה בבעלותו

9. אחיו של התובע מר מאור בוזגלו העיד אף הוא. בתצהיר עדותו הראשית הצהיר כי ביום 3.6.06 בשעת לילה מאוחרת, צלצל אחיו שנאנק מכאבים ואמר שנדרס. הוא הזמין מונית ולקח את אחיו לבית החולים וולפסון. אחיו אמר לו כי נדרס על ידי אופנוע שהגיח לפתע וברח מיד.

10. לאחר התאונה הוא, אמו ואחותו עזרו לתובע בכל הפעולות.

11. מכשיר הטלפון נמצא בסלון והוא הרים את השפורפרת. הוא לא העיר את אמו, הוא הזמין מונית ולא אמבולנס בגלל המחיר ומאחר ואחיו דיבר אליו באופן רגיל ויכול היה לנהל שיחה.

12. במועד התאונה לא היה לעד אופנוע ולא היה לו רשיון כלל.

13. העד אינו זוכר מי מסר לרופאים את אשר אירע. גם עד זה לא יכול היה לקרוא מה כתוב בתעודת חדר המיון.

14. מטעם הנתבעת העידה אמו של התובע, הגב' סימה בוזגלו, היא העידה כי מאור אחיו של התובע לקח אותו במונית לבית החולים והיא הגיעה לשם בבוקר וכשהיא היתה בבית החולים לא הגיע שוטר.

15. במשטרה לא נמצא רישום על התאונה.

16. עד שני מטעם הנתבעת היה מר בן אזולאי, שהוא חוקר. בדו"ח הראשוני לא ציין כי התובע היה "מסטול" ואינפורמציה זו באה מאמו. הדבר גם לא ברור בהקלטה.

17. בתעודת חדר המיון של בית החולים וולפסון מיום 3.6.06 (מועד התאונה) רשם האורתופד: "נפגע מאופנוע". זו אותה תעודה שבה נרשם כי נפל מאופנוע ובשאר המסמכים נכתב כי נפגע מאופנוע בעת שהיה הולך רגל.

18. התובע לא הביא לעדות את הרופאה שרשמה שהוא נפל מאופנוע, אך שנים כה רבות לאחר המקרה ודאי שלא תוכל לזכור את המקרה. מאידך, באותה תעודה מצויין גם כי נפגע מאופנוע. לפיכך, יש ברישום זה תיקון הפגם של אי הבאת הרופאה להעיד.

19. הגם שנמצאו סתירות בין עדות התובע לעדות אמו ואחיו, כפי שפורטו בסיכומי התובע, הרי הרישום של האורתופד מכריע את הכף לטובת גירסתו של התובע.

20. יודגש כי אף אחד לא היה עד לתאונה.

21. לנוכח כל האמור לעיל – אני מגיע למסקנה כי התובע הוכיח את נסיבות התאונה.

22. באשר לנזק – קיימת חוות דעתו של המומחה בתחום האורתופדיה, דר יעקב ג'רדון, לפיה הוא לא מצא שלתובע נותרה נכות צמיתה.

23. על פי עדותו של התובע, הוא ממשיך לעבוד.

24. לא הוכחה נכות תפקודית כלשהי.

25. התובע יליד 12.4.92, הוא היה מאושפז יום אחד בלבד בגלל שהיו לו שברים. באשר לכאב וסבל, אחשיב לפי 10% שהם 21,344 ₪.

26. לא הוכחו הפסדי שכר לעבר והפסד השתכרות לעתיד. לכן אין לפסוק סכום כלשהו בגין כך (יצויין כי בעת התאונה התובע היה קטין).

27. לא הובאו ראיות על עזרת צד ג' מיוחדת מעבר לעזרה רגילה של בני משפחה. לפיכך אינני פוסק סכום כלשהו בגין כך.

28. לא הובאו ראיות על הוצאות רפואיות ועל הוצאות נסיעה. לפיכך אינני פוסק סכום כלשהו בגין כך.

29. התוצאה הסופית היא כי אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 21,344 ₪, שישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

30. עוד אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הוצאות המשפט, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם בפועל ועד לתשלום בפועל.

עוד אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,274 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות ת שלח העתק פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ד, 09 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.