מבוא ורקע כללי:

1. לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני המורה למשיבים, להימנע מביצועה של כל פעולה שיש בה משום שינוי במצב הקיים של נכסי המקרקעין נשוא התיק דנן ובכלל זאת הגשת בקשה למתן היתר לבנייה או הנפקתו, עד למתן החלטה בתובענה העיקרית לפירוק השיתוף בנכס המקרקעין האמור.
2. המבקש והמשיבים הם בעלים משותפים של נכס מקרקעין הנמצא בכפר טורעאן, וביניהם קרבה משפחתית.
3. התובענה העיקרית הינה תובענה אותה הגיש המבקש - תופיק עורסאן סבאח (להלן : "המבקש"), כנגד המשיבים, לפירוק שיתוף בנכסי המקרקעין הנ"ל. לשיטתו של המבקש הינו זכאי על פי חוק לפירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין, שתקנה לו זכות חזקה בלעדית במגרשים מסויימים בנכסים האמורים.

1. במסגרת התובענה העיקרית עתר המבקש למינוי מומחה מודד מוסמך מטעם בית המשפט על מנת להכין מפה לצורכי רישום; לצוות על פירוק שיתוף בכל המקרקעין המשותפים בין הצדדים; להורות לנתבעים לסלק את ידם מהמקרקעין; למנות שמאי מוסמך שיקבע את גובה תשלומי האיזון ולצוות על כל צד לשלם את חלקו, הכל כפי שפורט בהרחבה בכתב התביעה.

הבקשה:

1. טענתו העיקרית של המבקש הינה, שמאחר ועסקינן בתביעה שמהותה פירוק שיתוף, יש למנוע כל פעולה המשנה את המצב הקיים של המקרקעין, עד להכרעה בתובענה העיקרית.
2. המבקש ציין כי, על המומחה שמונה מטעם בית המשפט לפעול לחלוקת השיתוף לפי הזכויות הרשומות לכל צד כפי שמתואר בנסחים, ולא לפי אישורי הועדה לתכנון ובניה.
3. עוד עולה מהבקשה למתן צו מניעה כי המבקש שהה בחו"ל למשך יותר משלושים שנה, ובעת חזרתו גילה שרוב החלקות בהן הוא שותף נוצלו על ידי חלק מהנתבעים, בניגוד לדעתו ומבלי שידע על כך.
4. לשיטתו של המבקש, חלק מהמשיבים הגישו לאחרונה בקשה למתן היתר לבניה במתחם המקרקעין המשותפים, וזאת מתוך ניסיון לקבוע עובדות בשטח, ולפגוע בהליך פירוק השיתוף. המבקש הגיש התנגדות לוועדה המרחבית לתכנון ובניה, והתשובה שהתקבלה הינה כי החלטת הועדה תינתן לפי שקלולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק, וכי יש לפנות לבית המשפט על מנת לקבל צו מניעה וסעד זמני שימנע הוצאות היתרי בניה.
5. המבקש עוד ציין, כי לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט לצורך עריכת תכניות לפירוק השיתוף, המגדירה את זכותו של כל צד בתוכנית החלוקה, המתארת את המצב הקיים בשטח, בהתחשב בבניה הקיימת כבר, יש להימנע מביצוע עבודות בניה נוספת וכן להימנע מהוצאת היתרי בניה חדשים, עד למתן החלטה בהליך העיקרי.

1. המבקש עוד ציין כי, כל שינוי במצב הקיים בחלקות אלה, יביא לסיכול תוצאות ההליך העיקרי. לטענתו של המבקש, מתן הסעד המבוקש יביא למניעת ניצול זכויות במקרקעין, וכן לשמירה על זכויותיו.

התגובה:

1. מטעמם של המשיבים 1.1. -1.4 הוגשה תגובה, בה הם עתרו לדחייתה של הבקשה. לשיטתם של המשיבים בקשה זו הוגשה בשיהוי ניכר ובחלוף 5 שנים מיום הגשת התביעה העיקרית. זאת ועוד ציינו המשיבים, כי המבקש לא הצביע על עילת המצדיקה את הגשת הבקשה בשלב זה.

1. לגופה של בקשה, טענו המשיבים כי המבקש לא צירף מטעמו נסחי רישום המלמדים על זכות לכאורה.
2. נטען עוד כי תכניות החלוקה אושרו על ידי כל הצדדים, והייתה האפשרות להתנגד לתכניות הללו בזמן המתאים ולא עתה. זאת ועוד ציינו המשיבים, כי לפי תכנית החלוקה המאושרת, הם מחזיקים ומשתמשים בחלקם על פי נסחי הטאבו, והמבקש לא הצביע על מקרה שהמשיבים סטו מהשימוש בחלקם היחסי בחלקה.
3. המשיבים עוד ציינו, כי הבקשה הנ"ל אינה עונה על התנאים שנקבעו בהוראות הדין והפסיקה לצורך מתן צו מניעה זמני, וכי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש.

תגובת המשיבים 2-9:

1. מטעמם של המשיבים 2-9 הוגשה תגובה, בה עתר בא כוחם לדחיית הבקשה למתן צו מניעה על הסף. לשיטתו במקרה זה המדובר בחשש בעלמא בלבד, וכי המבקש לא הביא כל הוכחה המלמדת על כך שמי מהשותפים קיבל היתר בנייה או החל בעבודות בניה כלשהן.

דיון והכרעה:

1. ביום 21.1.2015 נערך דיון בבקשה זו, והצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב. במהלך הדיון לא נחקרו עדים.

התנאים למתן סעד זמני

1. לפי הוראות תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

"א. הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

ב. בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:

1. הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן הנזק שעלול להיגרם למחזיק או לכל אדם אחר;

2. אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו

במידה העולה על הנדרש".

1. בהתאם להוראת תקנה 362 הנ"ל על המבקש סעד זמני לשכנע את בית המשפט בקיומה של עילת תביעה, וזאת בהתבסס על ראיות מהימנות לכאורה, תנאי זה נבחן בצורה לכאורית בלבד. על המבקש להראות לבית המשפט שהסעד המבוקש הינו כה חיוני המצדיק את התערבותו של בית המשפט, בשלב מוקדם לפני שהתובע הוכיח את זכאותו.

כמו כן על המבקש להוכיח כי אי הנוחות שעלולה להיגרם לו, גדולה מאי נוחות שתיגרם למשיבים במידה ויינתן הצו. בנוסף לכך על בית המשפט לבחון שיקולי יושר, ולבדוק אם הבקשה נגועה בפגמים כגון חוסר תום לב, העדר ניקיון כפיים שיהוי, הסתרת עובדות וכיו"ב.

1. במסגרת רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' יצחק אמר ואח', פ"ד נו(1) 529, 533 נקבע כי:

"שני התנאים למתן הסעד הזמני אינם בלתי תלויים זה בזה. ישנם יחסי גומלין הדדיים ביניהם, קרי: ככל שמאזן הנוחות נוטה יותר לכיוונו של מבקש הסעד ומעמיד בסכנה ממשית את היכולת להחזיר מצב לקדמותו אם הסעד הזמני יסורב, ובסופו של ההליך העיקרי טענותיו של המבקש תתקבלנה, כך הדרישה להתקיימותו של התנאי הראשון בדבר סיכויי התביעה או קיומה של שאלה רצינית לדיון מתמתנת. מובן כי אין מדובר במצב שבו נראה, על פניו, כי התביעה היא תביעת סרק, שאז אין מקום לסעד זמני גם אם מאזן הנוחות נוטה לעבר המבקש. אולם מקום שאין עניין בתביעה כזו אלא בשאלת סף אם מעלה התביעה שאלה שראוי לבררה, הרי משקלה של שאלה כזו פוחת ככל שמאזן הנוחות נוטה יותר לטובתו של מבקש הסעד, ולהפך. זאת, על שום הסיכון הרב שבמניעת יכולת השבת מצב המבקש לקדמותו אם תתקבל בסופו של דבר התביעה העיקרית"

1. היחס בין שני התנאים האמורים הוא יחס של מקבילית הכוחות ועל כך נאמר: "...ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכוייו של מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות ולהיפך... עם זאת, על המבקש לעמוד ברף מינימאלי, בנוגע לכל אחד מן התנאים בנפרד, שאם לא כן, לא יהיה מקום למתן סעד זמני... בהמשך נבחן את התקיימותם של תנאים אלה במקרה דנן" רע"א 3533/09 נציגות הבית המשותף ואח' נ' ירון עיון ואח', (ניתן ביום 1.9.09 ). בכל זאת, על המבקש סעד זמני לעמוד ברף מינימאלי, בנוגע לכל אחד מן התנאים האמורים בנפרד, שאם לא כן, לא יהיה מקום למתן סעד זמני ראו רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ, (ניתן ביום 6.6.06).
2. לענייננו, לאחר שעיינתי בכל המסמכים שהונחו לפני ובכללם כתבי טענות הצדדים בתביעה העיקרית, הבקשה, התגובות לה והסיכומים שהוגשו, נחה דעתי כי עלה בידי המבקש לשכנע בקיומם של התנאים המצטברים הנ"ל הדרושים למתן הסעד הזמני שלקבלתו הוא עותר.
3. מעיון בטיעוניו של המבקש עליהן עמדתי לעיל, וכן בנסיבות הכלליות של המקרה, התרשמתי כי עומדת למבקש זכות לכאורית לקבלת סעד של פירוק שיתוף במקרקעין. בשלב זה ואם בהנחה שנכונה היא טענתם של המשיבים לפיה לכתב התביעה לא צורפו כל הבעלים של כל החלקות נשוא התיק, עדיין אין בכך כדי לפגוע בזכותו הלכאורית הנ"ל של המבקש עד כדי איונה כליל

במקרה דנן ישנה עילת תביעה, ואין המדובר בעילת תביעה מופרכת, כמו כן ישנן ראיות מהימנות לכאורה התומכות בעילת תביעה זו.

1. שוכנעתי כי אכן הוגשה בקשה למתן היתרי בניה על ידי מי מהמשיבים, וזאת מעיון בתגובה שצורפה לכתב סיכומי המבקש מיום 25.12.2014, ממנה ניתן לראות כי התנגדותו של המבקש נדחתה, וכי הבקשה למתן היתר אושרה על ידי הועדה וזאת ביום 12.5.2014.

במקרה דנן, וכל עוד לא באה על פתרונה שאלת אופן חלוקת השיתוף בנכס, ובשים לב לשלב בו מצוי התיק, מן הראוי כי מצב הנכס ישאר כמות שהוא ללא שינוי.

1. כפי שנקבע בתקנה 362 (ב) (1) לתקנות סדר הדין, על המבקש צו זמני מוטלת החובה להצביע על "מאזן הנוחות" הנוטה לעברו. בנסיבות המקרה דנן הנזק העלול להיגרם למבקש במידה ולא יינתן הצו, עולה על הנזק העלול להיגרם למשיבים כתוצאה ממתן הצו. מתן היתר לבניה והתחלה בביצוע בניה בחלקה, יש בו כדי להביא לעובדות מוגמרות בשטח ועלול להציב קושי ממשי בהחזרת המצב לקדמותו. מן הצד האחר, הנזק שעלול להיגרם למשיבים ככל שתעוכב הוצאות היתרי הבניה ויחול עיכוב בביצוע עבודות בנייה מכוחן ניתן יהא לפצות את המשיבים עליו בכסף.
2. על בית המשפט לשקול, האם במקרה שלא יינתן הצו, ייווצר מצב שונה, בלתי הפיך, העלול לסכל את הדיון בתיק העיקרי, או להפוך את פסק הדין לבלתי ניתן ליישום. כאשר מדובר במצב בלתי הפיך, בית המשפט יטה להיעתר לבקשה למתן צו מניעה. וכאשר יהיה ניתן להטיב את נזקו של המבקש בפיצוי כספי, אזי ניתן יהיה לוותר על צו המניעה.

1. במקרה דנן שוכנעתי כי, מתן הצו עשוי לשמר את המצב הקיים בחלקה, ולפיכך בבחינת מאזן הנוחות, הגעתי לידי מסקנה לפיה הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מאי מתן הצו, עולה על הנזק העלול להיגרם למשיבים מאי הוצאת היתרי בניה, הגם שבעניין זה נתתי דעתי לעובדה כי קיומו של היתר אינו יוצר זכויות במישור הקנייני (ראו לעניין זה בג"צ 879/89 בנייני ט.ל.מ. חברה לבניין בע"מ נ' הוועדה המקומית חולון ואח', פ"ד מד (2) 831; בג"צ 305/82 מור נ' הועדה המחוזית, פ"ד לח (1) 141).
2. עצם העובדה כי כבר מונה מומחה מטעם בית המשפט לצורך עריכת מדידה והצעת תוכנית חלוקה, מצדיקה אף היא קבלת הבקשה ולו בשל החשש כי המומחה עלול להיות מושפע, בעת ביצוע עבודתו, בתכניות והיתרי בניה החלים על הנכס.

המבקש אם, כן, הוכיח כי מתן הסעד נדרש במקרה הזה כדי לשמר את המצב הקיים.

1. כאן כבר אציין, כי לא מצאתי ממש בטענות המשיבים לגבי השיהוי בהגשת הבקשה למתן סעד זמני, זאת בהינתן העובדה כי התנגדותו של המבקש נדחתה על ידי הועדה בהחלטה מיום 25.12.2014, וכי מינוי המומחה מטעם בית המשפט נעשה רק לאחרונה.

לסיכום

1. אשר על כן, ולאור כל המקובץ הריני מקבלת את הבקשה אני מקבלת את הבקשה ובהתאם הריני אוסרת על המשיבים ו/או מי מהם לבצע כל פעולה שיש בה משום שינוי במצב הקיים של נכס המקרקעין נשוא התיק דנן ובכלל זאת הגשת בקשה למתן היתר לבנייה או הנפקתו ו/או ביצוע כל פעולה הקשורה לבקשה שכזו, והכל עד למתן החלטה בתובענה העיקרית לפירוק השיתוף בנכס המקרקעין האמור.
2. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
3. המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אדר תשע"ה, 06 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.