פסק דין

לקראת הדיון בבקשתם של החייבים להכרזתם כפושטי רגל, הגיש הכנ"ר חוות דעת מתנגדת.

לחייבים ניתן צו כינוס בחודש אוגוסט 2010. נגד החייב הוגשו 6 תביעות חוב בסכום כולל של כ- 28 מיליון ₪, מתוכן סך של 115,000 ₪ בדין קדימה.

נגד החייבת הוגשו 23 תביעות חוב בסכום כולל של 1.7 מיליון ₪.

החייבים לא שיתפו פעולה בחקירתם, לא המציאו את המסמכים שנדרשו, לא המציאו דוחות כספיים של החברות שניהלו במשך שנים. בהעדר מסמכים אלה לא ניתן לקבוע כי הסתבכותם בחובות היתה בתום לב.

חקירת החייב העלתה כי החל את הסתבכותו כבר בתחילת שנות ה – 90, החייב נהג להקים חברה אחר חברה, בכל פעם שחברה קודמת נקלעה לחובות כספיים. החייבת היתה שותפה מלאה לפעולותיו של החייב ואף אפשרה לבעלה להקים חברה על שמה כדי לעקוף את ההגבלות שהוטלו עליו.

החייב נהג בחוסר תום לב לאחר הסתבכותו הראשונה, כאשר המשיך לפעול תחת זהויות שונות, כשהוא צובר חובות נוספים. כך אירע גם לאחר שהחברה השנייה שהקים הסתבכה בחובות, אז בחר החייב לפתוח חברה שלישית, הפעם על שם אשתו.

הכנ"ר הגיע למסקנה כי החייבים לא הרימו את הנטל להוכיח שצברו את החובות בתום לב.

ב"כ החייבים ציין כי בעבר הוגשה בקשת נושה נגד החייב, בקשה שנמחקה לאחר שנמצא כי לא תצמח תועלת לנושים מניהול ההליך.

הדיון נדחה על מנת לאפשר לחייבים לשקול הגשת הצעת הסדר.

בתגובה שהגישו החייבים ציינו שהם מבקשים לפתוח דף חדש, דחיית בקשתם להכרזה תפגע בהם קשות. ב"כ החייבים מפנה לתצהיר שהגישו החייבים במסגרת בקשתם לצו כינוס.

בדיון שנערך ביום 15/3/12 הודיע הכנ"ר שהחייבים לא המציאו את הדוחות והמסמכים שנדרשו. הודע לצדדים כי תינתן החלטה על בסיס החומר וטענות הצדדים.

לאחר הדיון הודיעו החייבים כי בכוונתם להגיש הצעת הסדר ועל כן, בעקבות בקשתם עוכב מתן פסק הדין.

בדיון שנערך ביום 12/2/14 הודיע ב"כ הכנ"ר כי כל הנושים, פה אחד, התנגדו להצעת ההסדר שהציעה תשלום של 12,000 ₪ על חובות של מיליוני שקלים.

בדיון הציע ב"כ החייבים לשפר את ההצעה והציע שכל אחד מהחייבים ישלם 18,000 ₪, סכום המהווה , לדבריו, שווי של 15 שנים תשלומים חודשיים, אולם בהתייחס לסכום תביעות החוב, מדובר בסכום אפסי.

מאחר והצעת ההסדר לא אושרה, הגיעה העת להכריע בשאלת ההכרזה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבור שיש לעשות אבחנה בין החייב לחייבת. אין ספק שמי שפעל והיה דומיננטי בפעילות שיצרה את החובות הינו החייב, בעוד שהחייבת שימשה "עזר כנגדו". עובדה זו והעובדה שמדובר בחובות ישנים, יש בה כדי להצדיק, בהתחשב במגמה החדשה ובגישה המעודכנת לגבי הכרזת החייבים ומתן הפטר, הכרזת החייבת כפושטת רגל.

אני מכריז על החייבת כפושטת רגל.

אני מורה לחייבת להתמיד בתשלומים החודשיים לקופת פשיטת הרגל, כסדרם ולהגיש דוחות דו חודשיים באשר להכנסות והוצאות כשהם מגובים באסמכתאות.

מובהר בזה לחייבת כי אי ביצוע האמור לעיל, יש בו משום התנהלות בחוסר תום לב בהליך, המהווה עילה לביטול ההליך.

תשומת לב הכנ"ר בתפקידו כנאמן זמני להוראות סעיף 148א(א) המורה לנאמן להגיש לבית המשפט, לפחות אחת לשנה, דוח על מהלך ניהול פשיטת הרגל.

לא כך באשר לחייב. החייב המשיך ליצור חובות ולפעול באמצעות חברות נוספות ותחת זהות אחרת לאחר שכבר יצר חובות והוטלו עליו הגבלות. לגביו, על רקע המחדלים בהתנהלותו של החייב וחוסר תום הלב גם ביצירת החובות וגם במהלך ניהול ההליך, אין בעובדה שמדובר בחובות ישנים די כדי לרפא את מחדליו.

החייב לא שיתף פעולה עם הכנ"ר ולא המציא את המסמכים והדוחות שנדרש, כמתחייב ממי שמבקש לנהל הליך פש"ר ולקבל את הגנת הפקודה.

החובה להוכיח תום לב חלה על החייב. חוסר יכולתו להציג לכנ"ר את ספרי החשבונות של העסקים שניהל, פועלת לחובתו, במיוחד לאור סכום החובות והיקף הפעילות העסקית ומס' החברות שבאמצעותן פעל.

אין מדובר במקרה רגיל שאדם שנקלע למצוקה מנסה להשתקם ובמסגרת זו פועל כלכלית פעולה שגויה נוספת שיצרה חובות חדשים. במקרה שלנו, חלפו מס' רב של שנים בין הפעילויות בכל אחת מהחברות ויצירת החובות שהתחילה בשנות ה – 90 נמשכה לאורך שנים רבות.

הקמת שלוש חברות זו אחר זו, מעלה חשד ממשי להעברת פעילות מחברה לחברה לצורך התחמקות מנושיו, לאחר שהחברה הקודמת יצר חובות. זוהי יצירת חובות שלא בתום לב.

לפיכך, ולאחר שהצעתו של החייב להסדר נדחתה, הצעה שלמעשה לא היה בה ממש, ומאחר ויצירת החובות התאפיינה בחוסר תום לב, אני דוחה את בקשות של החייב להכרזה ומורה על ביטול צו הכינוס שניתן לו, על כל הוראותיו.

ניתן היום, ט"ז אדר תשע"ד, 16 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

יוסף בן-חמו, שופט