1. התובע (להלן, גם "הבנק") הגיש כתב תביעה בסדר דין מקוצר, אף כנגד הנתבע 1 (להלן, גם "פאכר") והנתבע 2 (להלן, גם "באסל"). נטען כי אחיהם של פאכר ובאסל, מר אלבואקנה בורהאן, ת.ז. 02766193 (להלן – "החייב", וכן "בורהאן"), היה לקוח אצל התובע. בגין חובותיו של בורהאן לתובע ערבו לו פאכר ובאסל בערבות מתמדת ל"כל חוב" אשר הינה מוגבלת לסכום של 150,000 ₪, ליום חתימת כתב הערבות, דהיינו 6.7.03.

2. ככל שעסקינן במסכת היחסים בין התובע לבין החייב, הוגשה תובענת הבנק כנגדו בגין חובותיו. הבנק זכה בדינו ונקט בהליכי הוצל"פ כנגד החייב. הליכים אלו כשלו ולבנק ניתן אישור של רשם ההוצאה לפועל בגין מיצוי ההליכים כנגד החייב. לפיכך הוגשה תובענת הבנק כנגד פאכר ובאסל בגין ערבותם. ליום הגשת התביעה קרן הערבות על סך 150,000 ₪ הנ"ל עולה לכדי 184,428 ₪.

3. הונחה בקשת הנתבעים, פאכר ובאסל, הן למחיקת כותרת ולחילופין למתן רשות להתגונן. הבקשה נדונה בפני כב' הרשם זיתוני. הוא נעתר לבקשה. נשקלה טענת הנתבעים להעדר העמוד הראשון של כתב הערבות הנטען. נשקלה טענת הנתבעים שלא הומצאו להם מכלול המסמכים. ועוד נהיר שהנתבעים הוכיחו שבמועדים הרלוונטיים הרי מי שהיה פקיד בסניף הבנק המשיב, מוחמד קעדאן (להלן – "קעדאן"), מעל בכספי לקוחות הבנק וביצע פעולות אסורות בכספי הלקוחות.

4. הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. מטעם הבנק הוגש תצהירו של מר ג'מיל עואודה (להלן – "ג'מיל"), מנהל סניף טורעאן של התובע. יצויין שבמועדים הרלוונטיים נוהל חשבונו של החייב בסניף באקה אל גרבייה. דומה שבעקבות פרשת המעילה של קעדאן נסגר הסניף והחשבון הועבר לסניף אום אל פאחם. ג'מיל נחקר על תצהירו (ת/1). ועוד הונחו תצהיריהם של גב' סוהיר אג'בריה, פקידת אשראי שאישרה את אימות חתימתו של פאכר מיום 29.5.03 ושל מר באסם מחמיד, סגן מנהל סניף כפר קאסם, אשר אישר את אימות חתימתו של באסל מיום 2.7.03.

מטעם הנתבעים הוגש תצהירו של באסל, על מכלול נספחיו הרבים. באסל נחקר על תצהירו (נ/1). כמו כן הוגש תצהירו של פאכר, שלא נחקר עליו. ועוד הוגש תצהירו של בורהאן. ככל שעסקינן בו נרשם בפרוטוקול הישיבה מיום 17.2.14 שב"כ הנתבעים מודיע שהוא מוותר "על חקירתו של המצהיר השלישי, הוא החייב העיקרי שהגיש תצהיר מטעמנו" (עמ' 3 לפרוטוקול). ברי שהכוונה למשיכת תצהירו של בורהאן.

5. לנוכח העובדה שעסקינן בערבות נטענת לחובותיו של בורהאן הונחה בפניי החלטתו מיום 27.3.08 של כב' הרשם (כתוארו אז) רובס בבקשת רשות להגן שהגיש בורהאן בגין תביעת הבנק כנגדו. עיון בהחלטה מעלה כי מרבית עילות ההגנה נדחו. הרשם רובס סבור היה, לעניין טענה פלונית הנוגעת לסך 840,000 ₪ המוחזק לטענת בורהאן על ידי הבנק (או נעלם, לשיטתו), שיש ליתן רשות להתגונן בתנאי שיופקד בקופת בית המשפט סך של 50,000 ₪ (נספח ה' לתצהיר באסם). משעה שבורהאן לא הפקיד הסכום האמור הרי ניתן פסק דין כנגדו ביום 5.5.08 (נספח ו' לתצהיר הנ"ל).

6. משכך, ואף ללא כל קשר לכך שתצהירו של בורהאן חדל להיות חומר ראיה בפניי, לא יכולה להישמע כל טענה לעניין תוקפו של החיוב נגד בורהאן, ככל שעסקינן בערבותם של פאכר ובאסל לו.

7. ומשכך יש להידרש, ראש לכל, לאופיה של הערבות הנטענת מיום 6.7.03 הנ"ל. עיון בנספחי כתב התביעה מעלה כי מלכתחילה צדקו הנתבעים בכך שהעמוד הראשון לכתב זה לא צורף לכתב התביעה. ואולם נהיר שלימים צורף כתב הערבות במלואו. אי הצירוף האמור עומד ביסוד הגנתם של הנתבעים על פיה הערבות שניתנה היא בבחינת "ערבות יחיד". ומשכך לא השתכללה זכותו של הבנק להיפרע בגינה לנוכח העובדה שהבנק הפר, שורה של הפרות שהפר, שהוא חב בהן ככל שעסקינן ב"ערבות יחיד".

8. ואולם נהיר כי טענה זו, הגם שהייתה צריכה לפנים מתחילת הדרך, באה לכלל פתרון במסגרת תצהירו של ג'מיל. לתצהירו של ג'מיל צורפה הערבות במלואה, כנספח א'. בכותרת העמוד הראשון מצויין כי עסקינן ב"כתב ערבות מוגבלת ל'כל חוב' מוגבלת בסכום". ובעקבות הכותרת נרשם ש"ערבות אחרת שאינה 'ערבות יחיד' על ערבות זו לא חל פרק ב' של חוק הערבות תשכ"ז-1967". על העמוד הראשון מתנוססות חתימותיהם של פאכר ובאסל, ודומה שהן גם אינן מוכחשות וגם אומתו כהלכה, כמבואר.

מנגד, הרי בגדר נספחי תצהירו של באסל ז/1 עד ז/3 נהיר שהונחו בפניי מסמכים מיום 29.6.03 שהם ערבות מתמדת ומוגבלת בסכום על סך 150,000 ₪ בגדרם מסר הבנק הצהרות, בין השאר, על פיהן לבורהאן קיימת מסגרת אשראי מאושרת בחשבון עו"ש על סך 300,000 ₪ וכי הוא עומד בהתחייבויותיו לעניין מסגרת האשראי הנ"ל. נהיר לחלוטין שערבויות אלו, בעיקר לנוכח ההצהרות האמורות, מעלות עליהן שהן ערבויות טיפוסיות בגין "ערב יחיד".

9. מכאן שהנני שוקל לחובת הבנק את העדר ההסבר שלו לעניינן של שתי ערבויות, הסותרות האחת את השנייה ככל שעסקינן בשאלה אם מדובר ב"ערבות יחיד" אם לאו, ובעיקר לנוכח סמיכות התאריכים של 29.6.03 ו-6.7.03. מנגד הנני זוקף לחובת הנתבעים את העובדה שהמסמך האחרון ביניהם הניצב לנגד עיניי, והוא מיום 6.7.03, במפורש איננו בבחינת "ערבות יחיד". ועוד הנני זוקף לחובת הנתבעים את העובדה שבאסל הוא עורך דין במקצועו, לבד מן העובדה שהוא אחיו של בורהאן. מכאן הוא מוחזק, לכאורה, גם כמי שאמור להיות בעל מודעות מחודדת לכגון דא. ולנוכח העובדה שעסקינן באחיו, הוא בורהאן, שמן הסתם הוא מבקש את טובתו, שמא נתון זה מטה את הכף, עוד, לחובת הנתבעים ולזכות הבנק.

10. ומשכך שומה עליי למקד מעייניי למסמך מיום 28.6.06 (ת/3). מסמך זה הוא הסכם שנערך בין בורהאן לבין הבנק ושהסדיר את אופן פרעון חובותיו של בורהאן לבנק. והנה במסמך זה קיימת, בין השאר, הודאה על חובו של בוהראן לאותה עת בסכום של 750,349 ₪, ואף מוסדרת דרך פרעון חוב זה. בסעיף 8.1 להסכם זה מאושרים שנית תוקפם של כתבי הערבות המוגבלת של פאכר ובאסל על סך 150,000 ₪, פשיטא הערבות מיום 6.7.03. והעיקר: להבטחת קיום התחייבויותיו של בורהאן בהסכם זה חתמו כערבים פאכר ובאסל. נהיר לחלוטין שערבות זו איננה "ערבות יחיד". מכאן שבגדרו של הסכם זה ניתן יתר תוקף ועוצמה לתוקפה של הערבות המתמדת המוגבלת בסכום מיום 6.7.03, שאיננה "ערבות יחיד".

11. משבגדר חקירתו של באסל הוצג לו המסמך האמור הוא ציין ש"אני נשבע באלוהים שהמסמך הזה, כל המסמך הזה, ערבות, לכל חוב, לא ראיתי. בילדים שלי אני נשבע. זו החתימה שלי, אני לא מכחיש שזו חתימתי. אני כן יודע שחתמתי על ערבות של ערב יחיד שמוגן בחוב הערבות ואני צירפתי למוצג ז' למוצגים שלנו את הערבות עליה חתמנו, שם מופיע שאנחנו ערבים יחידים ..." (עמ' 5 לפרוטוקול). משמע, באסל הכחיש את חתימותיו הנטענות על ת/3.

ועוד: באסל הוסיף וציין ש"אני מתנגד למסמך הואיל והחתימה הנטענת כחתימתי אינה שלי. בעת שהכנתי את הבר"ל פניתי שלוש פעמים לב"כ הבנק על מנת שימציא לי כל מסמך כזה או אחר, כפי שציינתי במוצגים שלי, והמסמך הזה שאני רואה אותו לראשונה, המסמך הזה מפתיע אותי, זו לא חתימתי. אני מתנגד להגשתו בכל דרך".

12. ככל שעסקינן בטענתו של באסל אודות "הפתעתו", נהיר שלדברים אין שחר. הונח בפניי מכתבו של ב"כ הבנק לבאסל מיום 17.3.11 (ת/4), שמתנוססת עליו חותמת אישור של משרד עורכי הדין של באסל מיום 24.3.11. למכתב זה צורף, כנספח ד' שבו, מסמך מיום 28.6.06 שהוא "הסכם עם החייב העיקרי (אחיך) ואשר עליו מצויה גם חתימתך כערב – כמפורט בתנאי החוזה ובמיוחד בסעיף 8 שבו".

13. נותרה, איפוא, צריכה לפנים טענת הכחשת חתימתו של באסל על המוצג ת/3. לליבונה של מחלוקת זו מיניתי את גב' פנינה אריאלי (להלן – "אריאלי"), כמומחית גרפולוגית מטעם בית המשפט. הונחה בפניי חוות דעתה המקצועית והמפורטת. בגדרה של חוות דעת זו בחנה אריאלי את מאפייני דרך חתימתו של באסל. בסופה של דרך, ולאחר שקלא וטריא של מכלול שיקולים ונתונים, סיכמה אריאלי ש"בשקלול כל הממצאים, והמשקל שניתן לכל אחד מהם, נוטה הכף לכיוון האוטנטיות של החתימות במחלוקת". מסקנתה הסופית הייתה ש"לאור ממצאי הבדיקה, הגעתי למסקנה שקיימת סבירות שהחתימות שבמחלוקת נכתבו על ידי באסל בוואקנה".

אריאלי הבהירה כי בדרגות ודאות שבין 1, והיא "וודאות מוחלטת", לבין 5, והיא "אין מסקנה החלטית (מצב שקול)", הרי דרגת הוודאות 3 משקפת ש"קיימת סבירות".

14. משאלו הם פני הדברים נהיר לי, בוודאי לעניין חובת הרמת הנטל במשפט האזרחי, שהחתימה על ת/3 היא חתימתו של באסל. ואולם נהיר שלכך נודעת משמעות החורגת מעבר לקביעה ה"גרפולוגית" הצרה. שהרי טענתו של באסל, המכחישה את החתימה האמורה וכשהוא לא מהסס אף לנקוט לשון "בילדים שלי" (שם), מצביעה בהכרח על כך שלשיטתו חתימתו זויפה. ולכאורה הגורם האינטרסנטי היחיד שחשוד בזיוף זה הוא הבנק. ועוד נהיר כי טענתו זו של באסל ביקשה להרחיק אותו עד מאוד מחיובו בדין, לנוכח המשמעות המפליגה הנגזרת מניתוחי מעלה.

15. אכן, ומשלנוכח העולה מן המוצג ת/4 ברי לי שבאסל יודע-גם-יודע על המסמך האמור, בגדר מילוי ההליכים המקדמיים בתיק, מצפה הייתי ממנו שבתצהירו ייתן, למצער ינסה לתת, הסבר למשמעות חתימתו על מוצג ת/4, תוך שהוא מודה, ולא כופר לשווא, בחתימתו. אכן דומה בעיניי שהייתה ניצבת אז בפניו של באסל משוכה גבוהה עד מאוד. ואולם מה לי עניין זה לנוכח גרסתו מרחיקת הלכת וחסרת השחר של באסל, הכופרת בעצם החתימה האמורה, והמתמוטטת כמגדל קלפים.

16. לנוכח כל אלו בדעתי להיענות לתביעה במלואה.

17. לפיכך הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 184,428 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 14.7.10 ועד מועד התשלום המלא בפועל, מלוא אגרת התביעה ששולמה, מחצית שכרה של אריאלי בסך 1,250 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 3.4.14 ועד מועד התשלום המלא בפועל ושכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

הסכומים האמורים ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

18. המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ו חשוון תשע"ה, 19 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט

סגן נשיא