בפני תביעות הדדיות על רקע עסקאות רכישה של תוצרת חקלאית ושירותי אריזה שסופקו על ידי התובעת לנתבעת אשר מייצאת את הסחורה לחו"ל.

1. התובעת הינה בית אריזה הנמצא בפרדסי קיבוץ משמר השרון, שעסק בזמנים הרלוונטיים בסחר, מיון, אריזה, המכלה ושיווק של פירות הדר ופירות קליפים לצורך ייצוא התוצרת לאירופה.

2. הנתבעת 1 עסקה בזמנים הרלוונטיים בייצוא תוצרת חקלאית טרייה לחו"ל, בעיקר לשווקים באירופה.

3. בין השנים 2009 - 2010 סיפקה התובעת סחורה ושירותי אריזה לנתבעת.

אין חולק כי מספר משלוחים בוצעו בהתאם להסכמות הצדדים והתקבלו בידי הלקוח
בחו"ל, מבלי שהועלתה טרוניה לגביהם, והנתבעת שילמה את התמורה לתובעת בגינם כמוסכם.

4. לטענת התובעת, נותרה לנתבעת יתרת חוב בגין שנת 2009 בסך של 16,730 ₪ (נכון ליום 31.12.09), ויתרת חוב נוספת בגין הזמנות שבוצעו בחודש ינואר 2010 וסופקו לנתבעת בסך של 618,852 ₪ (תעודות משלוח 3-20 לתצהיר מנהל התובעת). יתרת חוב זו כוללת 5 חשבוניות בגין ביצוע שירותי אריזה בלבד בסך 84,012₪ (ללא אספקת פרי-חשבוניות 100075, 100076, 100077, 1100080 ו100081).

התובעת מציינת כי הנתבעת מסרה לה שלוש המחאות בסכום כולל של 261,544 ₪ ואולם המחאות אלו חוללו בהוראת ביטול.

התובעת עותרת לחייב את הנתבעת בתשלום החוב הכולל בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ובצירוף 60,000 ₪ פיצויים בגין הפרת הסכם ההתקשרות והתנהגות בחוסר תום לב.

5. התובעת הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע 2 המחאות מתוך ההמחאות הנ"ל. ביום 27.4.11 ניתנה לנתבעת רשות להגן בהחלטת כב' הרשמת הבכירה יפעת ביטון אונגר. במקביל הוגשה התביעה שבפני בה נכללה עילה שטרית ביחס לשלוש ההמחאות. בהתאם להחלטה מיום 25/10/11 אוחד הדיון בשני התיקים.

6. בתחילה הוגשה התביעה גם כנגד נתבע 2, מנהל הנתבעת ובעל מניות בה בטענה כי יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייבו בחובות הנתבעת. ביום 28.11.12 עוכבו ההליכים כנגד הנתבע 2 מכוח צו כינוס והקפאת הליכים שהוצא כנגדו.

7. הנתבעת טוענת כי התובעת היא זו שהפרה את ההסכם שנקשר בין הצדדים. לטענתה, בשנת 2009 היא התקשרה עם חברת סיטרונס (ובשמה המלא: Royal Fruit masters), שמקום מושבה בהולנד, בעסקה לייצוא מיני ירקות ופירות ברמה איכות class 1, עבור עונת 2009 - 2010 (8/09-5/10) (הסכם מיום 7.7.09 נספח 1 לתביעה שכנגד). בהמשך, הוסכם בינה לבין התובעת כי האחרונה היא שתספק את פרי ההדר לסיטרונס. בפועל סיפקה התובעת פרי באיכות ירודה שאינו תואם את טיב ההזמנה ועל כן קיזזה החברה ההולנדית סך כולל של 345,612 € מתוך התמורה עבור המשלוחים ומן התשלומים בגין סחורות אחרות.

8. ביחד עם הגשת הסיכומים עתרה הנתבעת להוספת ראיות לתיק; פס"ד שניתן

בת"א 17959-09-11, שם התקבלה טענה של חברת 4FRUIT COMPANY לפיה חלק ממשלוחי פרי ששלחה התובעת נמצאו פגומים, ושתי ראיות שהוגשו על ידי התובעת בהליך שם, תכנית עבודה וטבלת משלוחים. בקשת הנתבעת התקבלה בהחלטה מיום 9/6/14.

טענות התובעת

9. התובעת טוענת כי סיפקה לנתבעת סחורה באיכות תקינה אשר עמדה בדרישות האיכות שסוכמו בין הצדדים. בעניין זה היא מפנה לתעודות ואישורים שהונפקו על ידי משרד החקלאות ואושרו בתעודת עובד ציבור. עוד לטענתה היא איננה אחראית לאיכות הפרי לאחר שזה יצא את בית האריזה לעמדתה, משלא מסרה הנתבעת הודעת אי התאמה בסמוך למסירה ובחרה במסלול ההובלה הימי הארוך ביותר, אין היא אחראית לנזקים הנטענים.

10. התובעת מדגישה כי טיעוני הנתבעת מבוססים על דוחות איכות שאינם קבילים ראייתית ונערכו על ידי צד בעל עניין ועל כן אינם עומדים ברף הנדרש להוכחת טענת הקיזוז או התביעה שכנגד. כמו כן נטען כי הנתבעים לא זימנו לעדות עד מטעמם שיכול היה להעיד מידיעה אישית על אי ההתאמה הנטענת והיקף המכירות של החברה ההולנדית, וכך גם לא הומצא תצהיר מטעם עורך דוחות האיכות או כל נציג אחר מטעם החברה ההולנדית שיכול היה לשפוך אור על המתואר במסמכים שהוגשו.

11. התובעת טוענת כי היה על הנתבעת לשלוח שמאי אל הלקוח ההולנדי בזמן אמת לצורך תיעוד פתיחת המכולה ובדיקת תוצרת הפרי. התובעת מתנגדת לאמור בחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעים, מר יעקב ביאליק, אשר לא ביצע פעולה חקירה כלשהי על מנת להגיע לממצאים עצמאיים, ועל כן קביעותיו נסמכות על מידע חלקי שנמסר לעיונו על ידי הנתבעת.

12. התובעת מוסיפה וטוענת כי הנתבעים לא עמדו בנטל ההוכחה כי הסכום של יותר מ- 360,000 € קוזז ידי החברה ההולנדית בקשר לעסקאות נשוא התביעה. לעמדתה, נספח 14 שצורף לתצהיר הנתבעים אינו יכול לשמש כראיה לקיזוז משלא צורף לתצהיר ההתנגדות ומשלא ניתן הסבר מתקבל על הדעת כיצד קוזז הסכום הכולל בגין המשלוחים על אף שחלק מהתוצרת נמכרה בסופו של יום על ידי החברה ההולנדית. כמו כן נטען כי לו היה מדובר בחשבונית אותנטית היה הדבר בא לידי ביטוי בספרי החברה.

טענות הנתבעת

13. לטענת הנתבעת, התובעת סיפקה לחברה ההולנדית פרי שאינו ראוי לשיווק בהיותו נגוע בריקבון ופגמים העולים על 10%, והפרה את התחייבותה לאספקת פרי בדרגת איכות class 1. לשם ביסוס הטענה הגישו הנתבעים חוות דעת מומחה מטעמם להוכחת מקור הפגמים שנמצאו בתוצרת הפרי, ולעמדתם חוות דעתו לא נסתרה משלא הוגשה חוות דעת נגדית מטעם התובעת.

14. הנתבעת מבהירה כי בשל האיכות הירודה והפגמים שנתגלו במשלוחי הפרי קיזזה החברה ההולנדית סכום של 345,612 € כמפורט בנספח 14 לתצהיר מנהל הנתבעת, ובעקבות קיזוז זה לא שילמה הנתבעת לתובעת את התמורה עבור משלוחי הפרי הפגומים. בעניין זה מבהיר מנהל הנתבעת כי החברה ההולנדית ארזה מחדש את הסחורה אולם בשל השיעור הגבוה של פגמי הקליפה והריקבון ולאור העובדה כי הפרי לא טופל כראוי בחומר נוגד ריקבונות לא ניתן היה להציל את התוצרת וחמשת המשלוחים נשוא התביעה נפסלו.

15. הנתבעת מוצאת חיזוק לגירסתה בממצאים ובמסקנות שנקבעו בפסק הדין שניתן בתביעה שהוגשה כנגד התובעת על ידי חברה הולנדית בשם 4 Fruit Company לבית משפט השלום בכפר סבא ( 17959-09-11) שעניינה באספקת תוצרת פרי פגומה מאותו הסוג ודרגת האיכות נשוא התביעה שנשלחה במועדים חופפים למשלוחים שבענייננו. לטענתה, תביעתה של החברה ההולנדית התקבלה בחלקה לאחר שנקבע כי חלק ממשלוחי הפרי היו פגומים, ואילו התביעה שכנגד שהוגשה על ידי התובעת נדחתה.

16. עוד מציינת הנתבעת כי התובעת נמנעה מלשלוח נציג מטעמה לבדיקת הפרי שסופק ללקוח ההולנדי ומחדלה זה פועל לרעתה.

17. אשר לתעודות משרד החקלאות טוענת הנתבעת כי מדובר בבדיקה מגמתית ואקראית שאינה יכולה לספק תמונה אמיתית ומדויקת על טיב הפרי שנשלח לחברה ההולנדית. הנתבעת מפנה לדברי מנהל התובעת בחקירתו במסגרתה אישר כי תעודת משרד החקלאות אינה משחררת את בית האריזה מאחריות למצב הפרי. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי אחריות התובעת לא הסתיימה במועד ההמכלה וזו אחראית לפגמים שמשלוחי הפרי שנמצאו במועד פתיחת המכולות אצל הלקוח.

18. אשר להובלת הפרי במסלול הימי מציינת הנתבעת כי תנאי ההובלה של משלוחי הפרי היו תקינים ויציבים לכל אורכם וכי משך ההובלה הימית של 12-16 ימים הינו מקובל ונהוג בנסיבות העניין.

19. בכתב התביעה שכנגד טוענת הנתבעת כי בעקבות המשלוחים הפגומים שלח לה הלקוח דרישת פיצוי בסך של 345,612 יורו השווה לסך של 1,769,533 ₪, ובהתאם לדרישה זו קיזז הלקוח את הסכום הנקוב בגין סחורה של אבוקדו שהנתבעת סיפקה לו ללא מעורבות התובעת.

20. כמו כן נטען כי בשל המשלוחים הפגומים בחודש ינואר 2010 ביטל הלקוח את תוכנית העבודה שנועדה להימשך עד לחודש מאי 2010. כפועל יוצא הפסידה הנתבעת סכום נוסף של 387,922 ₪ לפי חישוב של 8% רווח (פירוט הנזקים לפי סוגי הפרי: פרי OR 151,974 ₪; פרי MOR 87,414 ₪; פרי סנרייז 148,534 ₪). הנתבעת טוענת להפסד נוסף שנגרם לה עקב ביטול מכירת האבוקדו בסך של 252,595 ₪, ובגין מכירת האבוקדו בשוק במחיר הפסד בסך של 450,772 ₪.

דיון

מהות ההתקשרות בין הצדדים

21. לטענת הנתבעת בשנת 2009 היא התקשרה עם סיטרונס בהסכם לאספקת פרות ברמת איכות 1 לעונת 2009/2010. עם חתימת ההסכם מסרה סיטרונס לנתבעת את תוכנית העבודה.

מנהל הנתבעת טוען כי הוא פנה למנהל התובעת וניהל אותו מו"מ על מנת לבחון את האפשרות כי התובעת היא זו שתספק לנתבעת את הסחורה בהתאם לאותה הזמנת עבודה. מנהל הנתבעת טוען כי הזמנת העבודה הוצגה למנהל התובעת ובין הצדדים נכרת הסכם בעל פה , ב3/9/09 או בסמוך לו, לפיו " התובעת תספק ללקוח ללא מעורבות מקצועית של סיגטי פירות הדר ליצוא בתנאי איכות של גלובל גאפ וBRC (...) כל תפקידה של סיגיטי היה באירגון שינוע המכולות שהמכילה התובעת אל הלקוח" . עוד נטען על ידי התובעת כי הוסכם בין הצדדים כי הנתבעת תשלם לאחר 7 ימים ממועד המשלוח בהמחאה מעותדת ל45 יום על מנת לאפשר לנתבעת לבטל את השיק באם הפרי לא יהיה באיכות המתאימה. עוד לטענתה סוכם כי התובעת תספק לנתבעת 2-3 מכולות קלמנטינה מסוג OR ו1-2 מכולות מינולה מדי שבוע כאשר "התובעת התחייבה ליטול אחריות לטיב הפרי ועמידותו באיכות הנדרשת עד לבית הלקוח" וכי "קביעת הלקוח בכל הנוגע לאיכות הפרי שקיבל לידיו ועמידותו באיכות הנדרשת.. מחייבת והיא סופית" (סעיפים 7-9 לתצהיר מנהל הנתבעת).

22. התובעת מכחישה טענה זו וטוענת כי לא היה לה כל קשר לחוזים שנחתמו בין הנתבעת לבין סיטרונס , היא לא התקשרה בהסכם כמתואר על ידי הנתבעת וכל הזמנה ענינה בהתקשרות נפרדת ועל בסיס מלאי הפרי שעמד באותה שעה לרשות התובעת (סעיף 34 לתצהיר מנהל התובעת). התובעת מדגישה כי תוכנית העבודה כלל לא הוצגה בפניה.

23. הנתבעת לא הוכיחה את טענתה לפיה נכרת הסכם כולל לאספקת מלוא הסחורה הנקובה בתוכנית העבודה , ולא את יתר ההתחייבויות הנטענות על ידה; עדותו של מנהל הנתבעת לא שיכנעה אותי , ולא האמנתי לעדותו לפיה כל שנטען על ידו בתצהירו הוסכם במפורש על ידי התובעת. אין זה מתיישב עם ההגיון העסקי כיצד התחייבות כה רחבת היקף לא תלווה בהסכם בכתב. זאת ועוד , נראה כי לו אכן היתה התובעת מקבלת על עצמה התחייבויות לחברת סיטרונס, הייתה הנתבעת דואגת להודיע על כך לחברה שבהולנד, אך הודעה כזו כלל לא נמסרה; העובדה שהתובעת סיפקה את שהתבקש ממנה עדין אינה מביאה למסקנה כי היא הסכימה לקבל על עצמה את תוכנית העבודה בכללותה ואת יתר ההתחייבויות שנמנו בתצהיר מנהל הנתבעת.

24. הנתבעת מפנה לפס"ד בת.א. 17959-09-11, שם טענה התובעת כי סיפקה סחורה על פי תכנית עבודה. לטענת הנתבעת יש בכך כדי לחזק את טענתה לעניין מהות ההתקשרות בין הצדדים בהליך שבפני.

איני סבורה כי מערכת העובדות בהליך שם מסייעת לנתבעת בהליך הנוכחי; שם דובר בעסקת קונסיגנציה במחיר מינימום ישירות מול החברה הזרה ואילו בענייננו מדובר בהתקשרות מסוג אחר.

25. עדיין התובעת אחראית לסחורה שסופקה על ידה והיקף אחריות זו ידון להלן.

מסירת התוצרת בבית האריזה

26. התובעת טוענת בסיכומיה כי מסרה לנתבעת את הסחורה בשער בית האריזה ומשם עוברת האחריות על טיב הפרי לנתבעת התובעת מדגישה בעניין זה כי הפרי נבדק על ידי מבקר מטעם משרד החקלאות, בבית האריזה וכי לכל משלוח מונפקת תעודה רשמית בדבר סיווג הפרי וכי הוא ראוי ליצוא. התובעת צירפה תעודת עובד ציבור חתומה על ידי ארנון צדוק לפיה כל המשלוחים המפורטים בה נבדקו על ידו (בקשה 38) ונמצאו ראויים ליצוא לפי הסוג והסיווג שקבע בכל תעודה. עוד צירפה התובעת לתצהיר מנהלה את התעודות שנתנו לה בזמן אמת בהמשך לבדיקה שנעשתה לכל משלוח ומשלוח.

27. הנתבעת טוענת כי אישורי משרד החקלאות אינם מהווים ראיה לאיכות הפרי, משום שמדובר בבדיקות מדגמיות בלבד. הנתבעת מפרטת כי הביקורת שעורך פקח משרד החקלאות היא מדגמית ואקראית ואינה כוללת את כל הפרי שהועמס בארגזים (סעיף 33 לתצהיר מנהל הנתבעת), ולעמדתה, מרבית הפקחים בודקים את הפרי שנמצא בארגזים העליונים בשל העדר גישה לארגזים הנמוכים. עוד טוענת הנתבעת כי תוקף הביקורת של משרד החקלאות הוא לשלושה ימים ממועד נתינתו ומשמעותו שיש לשנע את הפרי מבית האריזה בפרק זמן זה. משכך, לשיטתה, אין באישורי משרד החקלאות כדי לבסס את איכות הפרי לייצוא או העדר פגמי ריקבון ועובש שבאופן טבעי מתגלים לאחר מספר ימים.

28. תעודות אלו של משרד החקלאות יש בהן כדי להוכיח כי הפרי הנבדק היה תקין במועד אספקתו לנתבעת בכך יצאה התובעת ידי חובתה להוכיח כי סיפקה לנתבעת פרי באיכות שהוזמנה ובמצב תקין. טענות הנתבעת בדבר איכות הבדיקה לא הוכחו ויש לדחותן.

יחד עם זאת, התובעת אינה משוחררת מאחריות לטיבו של הפרי והתאמתו עד הגיעו לחו"ל , בפרק זמן סביר לאחר פעולת ההמכלה. התובעת ידעה בעת ההתקשרות כי הפרי ישווק מחוץ לארץ. איכות הפרי לשיווק תלויה בהליך גידולו ובהליך מיונו ואריזתו ואלו באחריות התובעת. מצבו של הפרי בעת אריזתו אינו סטאטי ויתכן כי על אף בדיקה קפדנית שנערכה לו יתברר כי בסופו של דבר חלו שינויים בפרי במהלך שינועו. בנסיבות אלו הנתבעת רשאית לטעון כי הפרי הגיע להולנד במצב שאינו תקין אם מכוח הוראות סעיף 13 לחוק המכר (בדיקת הממכר לאחר הגעתו למקום היעד) או אם מכוח הוראות סעיף 15 לחוק המכר (אי התאמה נסתרת). גם מנהל התובעת הודה בחקירתו כי אישורי משרד החקלאות אינם משחררים את בית האריזה מאחריות (עמ' 41 לפרוטוקול).

29. כאמור התובעת עמדה בנטל המוטל עליה להראות כי סיפקה לנתבעת פרי תקין ומתאים ובאיכות 1 , ועל כן הנטל על הנתבעת להוכיח כי אכן הפרי בעת הגעתו להולנד לא עמד בתקן הנדרש.

הובלת הסחורה

30. מר אורן מציין בתצהירו כי מסלול ההובלה הימי מאשדוד להולנד נקבע על ידי הנתבעת כמשווקת והינו בשליטתה ובאחריותה כמפורט בשטר המטען, ועליה לשאת בהשלכות של בחירתה בקווי הובלה זולים וארוכים לסחורה שדורשת זמן הובלה קצר, בניגוד למקובל באותה התקופה.

31. הנתבעת חולקת על טענה זו; לגישתה, פרק הזמן שנדרש להוביל את הפרי מנמל המוצא בישראל לנמל היעד באירופה אורך בין 9 ל- 14 ימים על מנת שתהא ללקוח שהות מספקת לפרוק את המכולות, לשווק את הפרי ברשתות המזון ולהותיר לצרכן הסופי זמן מספיק עד לצריכתו. בהתחשב בפרק זמן מוגבל זה, ומאחר ומדובר בהובלת תוצרת פרי בחודשים ינואר פברואר 2010 בעת ששרר באירופה מזג אוויר קשה שגרם לעיכובים בהובלה היבשתית, הרי שאין ממש בטענה כי נתיב ההובלה שנבחר היה ארוך (סעיף 15 לתצהיר מנהל הנתבעת). בכל מקרה זמן ההובלה של התוצרת במקרה דנן נמשך בין 9 ל-14 ימים.

32. הנתבעת מפנה בעניין זה לפסק הדין ב ת"א 17959-09-11 ממנו עולה כי פרק זמן ההובלה של המשלוחים ששלחה התובעת הינו 12-15 יום, ומשכך לשיטתם מושתקת התובעת מלהעלות טענה כנגד נתיב ההובלה. כמו כן לטענתם, משלוחי הפרי האחרים שעברו את אותו מסלול ימי ואיכותם לא נפגעה מנתקים את הקשר הסיבתי בין משך ותנאי הובלת הפרי לבין איכותה הירודה של הסחורה.

33. התובעת לא הוכיחה בדרך כלשהיא את טענתה כאילו משך ההובלה הוא זה שהביא לפגיעה בפרי, לא הובאה בפני כל נתון בדבר פרק הזמן המקסימאלי להובלה כמו גם לא הוצגה בפני כל הנחיה שנתנה התובעת בעניין זה לנתבעת. זאת ועוד העובדה כי התובעת אף היא הובילה את הסחורה בפרק זמן של 14 יום (סעיף 55 לפס"ד ב ת"א 17959-09-11). מלמדת כי אין פסול בדרך בה שינעה הנתבעת את הסחורה.

טענת התובעת בעניין זה נדחית.

איכות הפרי

34. הנתבעים טוענים כאמור כי הסחורה שנשלחה לחברה ההולנדית על ידי התובעת היתה פגומה ובאיכות ירודה מזו שסוכמה בין הצדדים.

35. שני הצדדים לא מצאו לנכון לבדוק בזמן אמת את הסחורה שבמחלוקת באמצעות מומחה מטעמם בנסיון לעמוד על קיומם של הפגמים, מקורם והיקפם ולשם הערכת אומדן הנזק.

36. הנתבעת מבססת את טענתה על דוחות איכות שנערכו על ידי "סיטרונס" ( ללא חתימה) מהם ניתן לדלות את הפרטים בנוגע לסוג, הכמות, ואחוזי הפרי הפגום. מנהל הנתבעת מפרט בסעיף 22 לתצהירו את נתוני המשלוחים נשוא התביעה שלגביהם הועלתה הטענה בדבר איכות ירודה ופגמים בתוצרת כמפורט להלן:

א. המשלוח השני: ביום 6.1.10 הומכל משלוח של פרי מינאולה, אשר יצא מבית האריזה בליווי תעודת משלוח שמספרה 18604 והגיע ליעדו ביום 20.1.10.

באותו היום הודיע הלקוח לנתבעת כי הפרי הגיע פגום באמצעות דואר אלקטרוני. אל הודעתו צירף הלקוח דו"ח ביקורת איכות מס' 50, בצירוף תמונות, שעל פי ממצאיו נמצא הפרי שנשלח בדרגת איכות כללית D ו- C, ולא A כנדרש וכמוסכם. על פי דו"ח זה נמצא במספר משטחים (כפי שעוד יפורט) אחוז ריקבון בין 0%-9.9%. כן נמצא אחוז פגמי קליפה (שריטות ושפשופים) בין 8%-15%, ואחוז פגעי קמטי קליפה בין 3%-4%

ב. המשלוח החמישי: בתאריך 17.1.10, בטרם התקבלה ההודעה מיום 20.1.10, המכילה התובעת משלוח של פרי מינאולה ופרי OR, כנגד תעודות משלוח שמספרן 18610, 18609, 18611 ו- 18614. המשלוח יצא ליעדו ביום 20.1.10 והגיע אל הלקוח ביום 1.2.10.

באותו היום הודיע הלקוח לנתבעת כי הפרי הגיע פגום באמצעות דואר אלקטרוני. אל הודעה זו צירף הלקוח דו"ח ביקורת איכות מס' 98 בצירוף תמונות. על פי ממצאי הדו"ח נמצא כי הפרי שנשלח הינו בדרגת איכות כללית D ו- C, ולא A כנדרש וכמוסכם. על פי דוח זה נמצא במספר משטחים אחוז ריקבון בין 0.7%-13.9% . כן נמצא אחוז פגמי

קליפה בין 4%-10% ואחוז פגעי קמטי קליפה בין 0%-5%.

ג. המשלוח השישי: בטרם התקבלה ההודעה מיום 1.2.10, המכילה התובעת את המשלוח השישי של פרי OR ו- MOR כנגד תעודות משלוח שמספרן 18620 (מיום 25.1.10) ו- 18622 המשלוח השישי יצא מן הארץ ביום 28.1.10 לאירופה והגיע ללקוח ביום 8.2.10. באותו היום הודיע הלקוח לנתבעת כי הפרי מושא המשלוח הגיע פגום באמצעות דואר אלקטרוני. אל הודעתו צירף הלקוח דו"ח ביקורת איכות מס' 150 בצירוף תמונות. על פי הדו"ח נמצא כי הפרי שנשלח הינו בדרגת איכות כללית D ו- C, ולא A כנדרש וכמוסכם.

על פי דו"ח זה נמצא במספר משטחים אחוז ריקבון בין 0%-17.4%. כן נמצא 3% פגמי קליפה אך לא נמצאו פגעי קמטי קליפה.

37. מנהל הנתבעת מסביר בתצהירו כי עם קבלת הדוחות השני והחמישי סבר כי מדובר באירוע חריג ונקודתי, אך עם קבלת הדו"ח השישי הבין כי המצב חמור ועל כן הציע למנהל התובעת להצטרף אליו לביקור אצל הלקוח בכדי לבחון את הסחורה שסופקה כפי שזו התקבלה ביעדה. מנהל התובעת סירב להצעה ולפיכך הנתבע טס לבדו ללקוח ביום 9.2.10 (סעיף 38). מגירסתו עולה כי עם הגעתו ללקוח הובא הנתבע למחסנים שבהם אוחסנה הסחורה שסופקה במסגרת המשלוח השישי, שהתקבלה יממה קודם לכן ונפרקה מהמכולה, וחלק מהסחורה מהמשלוח החמישי שטרם שווקה לרשתות.

במהלך הביקור מסר לו הלקוח כי עלויות המיון והאריזה מחדש עשויות לעלות על מחיר המכירה של הפרי ועל כן פעולה זו תגדיל את הנזק אף אם ניתן להציל חלק מהמשלוח (תכתובת המייל מיום 8.2.10 צורפה כנספח 11 לתצהיר מנהל הנתבעת). לטענתו, הוא חזה במו עיניו בסחורה הנגועה בריקבון ובעובש ובחלקה נתגלו פגמים שונים בקליפה (קליפה תלושה, שפשופים, שריטות, פגמי עוקצים שלא נקטמו כנדרש). הנתבעת מדגישה בטיעוניה כי לו סבר מנהל התובעת שיש לקבל חוות דעת נוספת לעניין איכות הפרי, היה עליו להצטרף לנסיעת הנתבע להולנד ביום 9.2.10 בעת שהוצע לו הדבר.

38. מפס"ד בת"א 17959-09-11 עולה כי בתחילת פברואר 2010 ביקר נציג הנתבעת מר עקיבא בלומברג בהולנד (סעיף 22 לפסק הדין). עוד קודם למועד זה הודיעה הנתבעת לתובעת על טענות סיטרונס. גישתה של התובעת אשר בחרה שלא לבדוק את טענות הנתבעת, כאשר נציג שלה שוהה בהולנד מקוממת. יחד עם זאת אין בכך כדי להביא להיפוך נטל ההוכחה ועל אף התנהגות פסולה זו, עדיין על הנתבעת הנטל להוכיח כי הפרי נפגם באופן שהביא לפסילת המשלוח כולו.

39. התובעת משיגה על הממצאים המפורטים בדוחות האיכות שנשלחו לנתבעת מהלקוח ההולנדי, ולטענתה מדובר בתוצאות בדיקה של שני קרטונים בלבד ממשטחים ספורים שנבחרו על ידי החברה ההולנדית, שעה שבכל מכולה מועמסים 1,668 קרטונים, ולא ברור מן הדוחות מה היו הקריטריונים לבחירת המדגם. בדיקה זו, לגישת התובעת, אינה יכולה להתבסס על בדיקה מדגמית שכן אין לה שום משמעות מבחינה סטטיסטית (סעיף 19 לתצהיר מר אורן).

40. התובעת מבססת את התנגדותה על התרשמותו של מר חנן אורן ששימש בתקופה הרלוונטית כיועץ אבטחת איכות בבית האריזה, שניתנה על סמך ניסיונו והכשרתו במתן שירותי ייעוץ בתחום החקלאות ומתוקף השכלתו כאגרונום. מר אורן הבהיר בתצהירו כי תקני הסחר הבינלאומיים לגבי איכות class 1 מתירים הצטברות פגמים בסבילות של עד 10% שאינה מהווה חריגה מקטגוריית האיכות, בהסתמך על מסמכי ארגון UNECE וניתוח הנתונים מדוחות האיכות של החברה ההולנדית (עמ' 9 קביעת הסיווג; סעיף 18 לתצהיר).

41. הנתבעת חולקת על עמדה זו; לטענתה, דוחות האיכות שנשלחו מטעם הלקוח ההולנדי אינם מבוססים על בדיקה מדגמית לסחורה המתקבלת בחצריו אלא על בחינה של כל הסחורה בטרם שיווקה לחנויות ולרשתות השונות (סעיף 29 לתצהיר מנהל הנתבעת).

כמו כן לטענתה, הסבילות המתוארת בתצהירו של מר אורן של עד 10% אינה נכונה. קיימת סבילות להימצאות מוגבלת של פרי מסוג class 2 הכולל פגמים אסתטיים בקליפת הפרי או גודל קטן יותר בתוך משלוח של פרי מסוג class 1. מכל מקום אין מדובר בריקבון, עובש או פגמי תלישה שאסור שיימצאו במשלוח פרי לייצוא, כל שכן בהיקף של עד 10%.

מנהל הנתבעת מאשר בתצהירו כי מקובל למצוא במסגרת תוצרת מסוג class 1 כמות מוגבלת מסוג class 2 שהשתרבבה ואינה פוסלת את המשלוח בשל כך, אך לעמדתו, לא בהיקף של 10% כפי שטוען מר אורן ובשיעור כה גבוה של פירות הנגועים בפגמי ריקבון, עובש או פרי תלוש שהינם פסולים לשימוש ומוציאים את כל המשלוח מקטגוריית איכות class 1 (סעיף 48).

כתימוכין מפנה הנתבעת לעמודים 95-96 לתקן ארגון OECD הקובע את הקריטריונים הבינלאומיים המחייבים לממכר פירות וירקות בייצוא למדינות אירופה (סעיף 48 ונספח 12 לתצהיר מנהל הנתבעת, עמ' 95-96). בהקשר זה מבהירה הנתבעת כי תקני ה- OECD פורסמו עובר לכריתת ההסכם והיו יודעים לכל העוסקים בענף ייצוא הפרי לאירופה. משכך לעמדתה, גם אם מדינת ישראל הצטרפה לארגון ה- OECD רק לאחר המשלוח האחרון היתה מחויבת התובעת לעמידה בתקנים אלו, בעיקר לאור תחולתם במדינות היעד של המשלוחים.

42. עיון בדרישת האיכות הקבועות במסמכי ארגון UNECE שצורפו לתצהירו של מר חנן אורן (12 November 2012), פרק FFV-14 המתייחס לפירות הדר (citrus fruit), בעמוד 9, מלמד על אבחנה בדרישות בהתאם לסיווג רמת האיכות המדורגת לשלוש קטגוריות: Extra Class, Class I ו- Class II.

סעיף IV.A(ii) שכותרתו "Class I" קובע בזו הלשון:

A total tolerance of 10 per cent by number or weight of citrus fruit not satisfying the requirements of the class but meeting those of Class II is allowed. Within this tolerance not more than 1 per cent in total may consist of produce satisfying neither the requirements of the class II quality nor the minimum requirements or of produce affected by decay.

פשיטא כי התקן של ארגון UNECE מתיר אי עמידה בדרישות ה- class בסבילות של עד 10% אך עונה לדרישות של Class II. בתוך סבילות זו, לא יותר מ- 1% (בסך הכולל) יכול להיות מורכב מתוצרת שאינה עונה על דרישות האיכות של Class II או של תוצרת מושפעת מריקבון.

43. מהניתוח המובא בסעיף 24 לתצהיר מר אורן, המבוסס כאמור על הערכת האיכות שנשלחו על ידי חברת סיטרונס, ניתן ללמוד כי טווח אחוזי הפגמים אינו עולה על 13% פגמי הקליפה; פגמי הריקבון נמצאו בטווח המותר של 1.20% עד 4.65%; פגמי קמטי קליפה הינם בין 0%-4.6%; פגמי קליפה (שריטות שפשופים) נמצאו בין 5.5%-13%; ומכות קטיף נמצאו רק במינואלה בטווח של 0-10.

לעומת זאת, טוענת התובעת כי יש לקבל את כל שנכתב בדוחות האיכות והמסקנה היא כי בפרי המינאולה שהומכל פשט ריקבון decay בשיעור של 0.7% עד 13.9% ובפרי OR בשיעור של 1.2% עד 8.3%. כמו כן נמצא כי עד 15% מהפרי ספג פגיעות קשות בקליפתו skin damage ובכ- 5% עד 10% מן הפרי במשלוח השני התגלו נזקים שנגרמו בשעת הקטיף harvest damage כדוגמת מכות שפשופים עוקץ תלוש ועוקצים ארוכים (סעיפים 39-40 ונספחים 3-5 לתצהיר מנהל הנתבעת). להיקף הריקבון שנצפה בפרי מתווספות הפגיעות בקליפת הפרי שהוערכו בשיעור של כ- 15% וכן את פגעי הקטיף שהסבו נזק נוסף לפרי בהיקף של עד 10% (סעיף 41 לתצהיר).

44. בסופו של יום גם אם אקבל את טענת הנתבעת לפיה בחלק מן המשטחים נמצאו פגמי ריקבון העולים על אחוז אחד , ופגעי קליפה העולים על 10 אחוז, עדיין איני סבורה כי ניתן לקבל את טענות הנתבעת לפיה הדבר הביא לפסילת כל המשלוח והיא אינה חייבת בתשלומו וזאת מן הנימוקים הבאים:

א. דוחות האיכות נעדרים חתימה מטעם עורך המסמכים, המשמשת אינדיקציה לאישור העורך את תוכנם. מה גם שעורך הדוחות לא העיד בבית המשפט, גם נציג אחר מטעם סיטרונס לא התייצב לעדות בבית המשפט. כמו כן לא הובהר כמתבקש מהי הכשרתו של עורך הדוחות או ניסיונו המקצועי, למעט הגדרת תפקידו כמנהל מערך בדיקות האיכות אצל החברה ההולנדית.

ב. הנתבעת הגישה בקשה להורות על זימונו של מר רולף ליוונברורג, אשר לטענתה ערך את דוחות האיכות, בהתאם לסעיף 49 לחוק העזרה המשפטית בין מדינות, התשנ"ח-1988, או לחילופין לגבות את עדותו על ידי שלוח בית המשפט או באמצעות video conference בהתאם לתקנות לביצוע אמנת האג (1970) (גביית ראיות), תשל"ז-1977. בקשה זו נדחתה ונקבע כי הנסיבות בענייננו אינן מצדיקות את הפעלת המנגנונים הנ"ל.

הנתבעת לא פעלה להבאתו של מר ליוונברורג לעדות בבית המשפט, ובכך יש משום טעם נוסף שלא לסמוך על הממצאים המפורטים בדוחות האיכות שנערכו על ידו.

ג. גם מתוך הדוחות עצמם עולה כי אין די בהם כדי לקבוע כי כל המשלוח נשוא החשבונית פגום;

מן הנתונים המפורטים בדו"ח האיכות של המשלוח השני ( נספח 3 )עולה כי הדגימה מבוססת על בדיקת 6 משטחים בלבד ( 2 ארגזים מכל משטח) בפועל סופקו במשלוח זה 21 משטחים ובהם 1476 ארגזים.

מן הנתונים המפורטים בדו"ח האיכות של המשלוח החמישי (נספח 4) עולה כי הדגימה מבוססת על 16 משטחים שונים (2 ארגזים מכל משטח), מתוך 84 משטחים בהם אוחסנו 6461 ארגזים.

מן הנתונים המפורטים בדו"ח האיכות של המשלוח השישי ( נספח 5) עולה כי נבדקו שישה משטחים (2 ארגזים מכל משטח), מתוך 42 משטחים בהם אוחסנו 3285 ארגזים.

בנסיבות אלו בהן אחוז הדגימה הינו בין חצי אחוז לאחוז לא השתכנעתי כי זהו מדגם מייצג של תוצרת הפרי שסופקה לחברה ההולנדית היכול לשמש כראיה לטיב ואיכות מכלול הסחורה שנשלחה. טענה מעין זו היה על התובעת להוכיח באמצעות שמאי , אשר יתמוך בטענתה כי די בשברירי אחוזים אלו כדי להביא לפסילת כל המשלוח, אך הדבר לא נעשה על ידה.

ד. העובדה כי סיטרונס מציינת בדוחות האיכות חלק מהמשטחים בלבד (לעיתים עשירית בלבד) מביאה למסקנה כי לא נפל כל פגם במשטחים האחרים ויתרת המשלוח תקינה לחלוטין.

ה. בנספח 11 מאשר מר רולף בהודעת מייל כי פרי מסוג "מור" (נשלח במשלוח מס' 6 ) הינו במצב טוב , ומכך יש ללמוד כי לא כל המשלוח נפסל.

ו. לא הובאה עדות כלשהי מטעם החברה ההולנדית על כך שהסחורה נמצאה בלתי ראויה ועל כן הושמדה במלואה, ולא צורף תיעוד על השמדת הסחורה שמטבע הדברים נדרש בנסיבות בהן מדובר בתוצרת חקלאית טרייה.

ז. עדותו של מנהל הנתבעת אשר בדק את הסחורה של המשלוח החמישי והשישי ( סעיפים 39-40 לתצהירו) בהולנד , אינה יכולה לרפא פגמים אלו שכן גם הוא נסמך בעיקר על דוחו"ת האיכות ולא ערך בדיקה מדוקדקת משל עצמו. כך או אחרת , לא השתכנעתי מעדותו של מנהל הנתבעת כי אכן כל הסחורה נפגמה.

ח. הנתבעת גם לא סיפקה הסבר מניח את הדעת מדוע לא דרשה כי יתבצע הליך של אריזה מחדש, ושיווק הפרי שאינו פגום, דבר שהיה מביא בהכרח להקטנת הנזק.

בתצהיר מטעמו טען מנהל הנתבעת כי סיטרונס ביצעה אריזה מחדש אך הפרי הושב אליה עקב ריקבון, והוא אף חזה בפרי שהוחזר מרשתות השיווק . לפיכך הודיעה לו סיטרונס כי אם תנסה לבצע פעולה של אריזה מחדש הרי שהריקבון יתפשט גם לפרות אחרים בריאים ולא ניתן יהיה למכור אותם . עוד טען כי נמסר לו שעלות המיון והאריזה מחדש עשויות לעלות על מחיר המכירה כולה. (סעיף 41 לתצהירו). בחקירתו הנגדית העיד כי דרש מסיטרונס לעשות הכל להקטנת הנזק וזו ביצעה אריזה מחדש , הסחורה נשלחה לנקודות המכירה והוחזרה לאחר שנרקבה (עמ' 61-63 לפרוטוקול). לא נתתי אמון בעדות זו של מנהל הנתבעת וזאת בהעדר כל אסמכתא לתמיכה בה, כאשר ברור כי פעולה שכזו מלווה בתיעוד מתאים. לא הוצג דו"ח מטעם החברה ההולנדית המתעד את האריזה והשקילה מחדש של תוצרת הפרי, וכך גם לא הומצאו דוחות המכירה של החברה ההולנדית.

לא למותר לציין בעניין זה כי מפס"ד שצורף על ידי הנתבעת ב ת"א 17959-09-11 עולה כי פעולה זו של אריזה מחדש ומכירה מיידית אפשרית ונוהגת ולא ברור מדוע לא נעשה הדבר במקרה זה .

עוד יש לציין בעניין זה כי בחקירתו הנגדית הודה מנהל הנתבעת כי הפרי שנשלח במשלוח השני נמכר לבסוף אך באחוזי פחת גבוהים (עמ' 67 לפרוטקול) אך הדבר לא מנע ממנו מלטעון (גם בסיכומיו) כי עומדת לו טענת קיזוז על מלוא משלוח זה.

45. הראיות הנוספות

הנתבעת מפנה לפס"ד בת"א 17959-09-11 ולטבלת המשלוחים ששלחה התובעת לחברה התובעת בהליך זה. לטענתה קביעת השופטת קרלינסקי בהליך הנ"ל , כי יש לקבל חלק מטענות התובעת שם, בדבר איכות הפרי, מובילה למסקנה כי יש לקבל גם את טענות הנתבעת בהליך שבפני.

46. גם אם היה מדובר בפסק דין חלוט ( ואין הדבר כך) עדיין אין מקום לקבל את טענת הנתבעת וזאת מן הנימוקים הבאים:

ראשית , העובדה כי חלק מהפרי נמצא פגום אינו הופך את נטל הראיה. במיוחד אמורים הדברים כאשר בהליך שם הוגשו לבית המשפט דוחו"ת של השמאי ברונו, אשר בדק את הפרי עם הגיעו לחו"ל (סעיף 32 לפסק הדין), דבר שלא נעשה בהליך כאן.

שנית, נראה כי לא ניתן לגזור גזרה שווה מפסק הדין באשר העובדות שונות. בהליך שם התקבלו טענות התובעת שם באשר למשלוחים מתאריכים שונים לחלוטין; שם התקבלו חלק מהטענות (שש משלוחים מתוך 20 ), כאשר מדובר במשלוחים שיצאו מישראל בתאריכים 11/2/10, 15/2/10, 11/3/10, 22/3/10, 24/3/10, 6/4/10 , ואילו המשלוחים בהליך זה נשלחו בחודש ינואר.

שלישית, ביחס לשלושה משלוחים נקבע בפס"ד הנ"ל כי הסחורה שסופקה הייתה במצב טוב למעט ריקבון מדגמי, או עובש, הדבר לא הביא לפסילת המשלוח אלא לפיצוי בגין הוצאות התובעת שם (בעיקר אריזה מחדש) גם שלושת המשלוחים הנוספים לא נפסלו באופן גורף אלא התובעת שם מכרה את הסחורה, לאחר שנארזה מחדש, וביקשה לפצות אותה בגין ההפסדים שנגרמו לה והוצאותיה.

המומחה מטעם הנתבעים

47. הנתבעים הגישו מטעמם חוות דעת מומחה השמאי יעקב ביאליק ,שנערכה ביום 18.4.13. המומחה ביאליק התבקש לחוות דעתו ביחס לארבעה עניינים: הפגמים בהם לקתה הסחורה שסיפקה התובעת, אופיים ומקורם; נפקות אישור משרד החקלאות לאור הפגמים בהם לקתה הסחורה; הנהוג והמקובל בייצוא פרי הדר לעניין שינוע הסחורה; וכן הנהוג והמקובל בייצוא פרי הדר לעניין חלוקת האחריות בין בית האריזה לגורם המייצא (עמ' 3).

48. מן התיאור המפורט בחוות הדעת עולה כי המומחה ביאליק הסתמך ונעזר לצורך קביעת ממצאיו על המסמכים שהועברו לעיונו על ידי הנתבעים הכוללים את דוחות האיכות, תמונות הביקורת, תעודות משרד החקלאות ותצהירי העדות הראשית מטעם התובעת. שכן, לדידו, מטבע הדברים כאשר הגיע הסכסוך בין הצדדים לפסים משפטיים לא ניתן היה לבדוק את הסחורה (עמ' 4). בסיכום קביעותיו מבהיר המומחה ביאליק כי די בתמונות ששלחה החברה ההולנדית על מנת לקבל את התמונה בשלמותה ואין צורך בצילום של כל ארגז וארגז הואיל ומדובר בפגמים שמטבעם מדבקים ומתפשטים בכל הפרי שבמכולה (עמ' 8).

על-פי ממצאיו של המומחה ביאליק, מקור הפגמים הוא בקטיף שבוצע בצורה רשלנית שפגעה בפרי או בבית האריזה שלא מיין והוציא את הפירות הפגומים ולא טיפל בפרי כנדרש למניעת ריקבון ועובש (עמ' 4). בהמשך חוות הדעת מציין המומחה ביאליק כי קיימת סבילות להימצאות כמות מוגבלת של פרי מסוג class 2, הכולל פגמים אסתטיים בקליפת הפרי או גודל קטן יותר, בתוך משלוח של class 1, אך בכל מקרה אסור שיימצא ריקבון עובש או פגמי תלישה בפרי (עמ' 6).

בהתייחס לחלוקת האחריות בין בית האריזה לבין היצואן קבע המומחה ביאליק כי בית האריזה אחראי לעבוד עם מגדלים המקפידים על גידול פרי נקי ממחלות ומזיקים ועל קטיף תקין שאינו פוגע באיכותו. כמו כן לגישתו אחראי בית האריזה למיון הפרי ולטיפול בו כראוי וכנדרש עד להמכלתו. היצואן בענייננו, לעומת זאת, אחראי רק לשילוח המכולות שהמכילה התובעת לחו"ל ולכן אין לו כל השפעה על איכות הפרי שנשלח (עמ' 7). על סמך קביעות אלו מסכם המומחה ביאליק כי האחריות על איכות הפרי לשיווק הינה על בית האריזה לבדו משלא נמסר כל דיווח על תקלות בשינוע הפרי לחו"ל. תוך שהוא מדגיש כי התרשלות בית האריזה במיון או בטיפול בפרי היא שגרמה להכנסת הפרי הפגום לתוך תיבת הפרי שבמכולות (עמ' 8).

49. המומחה ביאליק העיד בחקירתו כי הוא שמאי חקלאי בעל מומחיות בענף ההדרים, אך זו הפעם הראשונה שהוא מחווה דעתו לעניין טענות של לקוח מחו"ל (עמ' 78, שורה 12 לפרוטוקול). המומחה אישר בחקירתו כי הוא לא ראה במו עיניו את תוצרת הפרי וכי הוא הסתמך על דוחות האיכות שנמסרו לו על ידי הנתבעים .

מאחר ועדותו של מומחה הנתבעים מבוססת כולה על דוחות האיכות והוא לא ביצע בדיקה משל עצמו לא ניתן לקבל את קביעותיו לעניין הפרי הפגום, ואין באמור בחוות הדעת כדי לשנות מקביעתי לפיה הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה.

הודעת הקיזוז

50. מנהל הנתבעת מפרט בתצהירו כי בעקבות שיווק הפרי הפגום קיזזה החברה ההולנדית תשלומים בגין משלוחי פרי אחרים (אבוקדו) ששלחה לה הנתבעת , בסכום של 345,612 €, המבטאים גם את ההוצאות שנגרמו לחברה ההולנדית לגרסתה בקשר עם המשלוחים הפגומים בשל המיון והאריזה מחדש שנדרשו (סעיף 51). לשם ביסוס טענה זו צירפו הנתבעים לתצהירם את הודעת הקיזוז שנשלחה על ידי החברה ההולנדית מיום 5.3.10 (נספח 14 לתצהיר ונספח 9 לכתב ההגנה). ויובהר כי מדובר בהעתק של החשבונית שנשלחה לנתבעים באמצעות הפקס ביום 3.3.11 (לאחר הגשת התביעה) ללא חתימה מטעם נציג סיטרונס.

51. התובעת משיגה על האותנטיות של מסמך זה, וטוענת בסיכומיה כי מדובר בחשבונית שהופקה בדיעבד על מנת לתמוך בטענת הקיזוז שהועלתה ללא ביסוס ראייתי. התובעת תוהה מדוע לא הוגש מסמך כה מהותי במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר שהגישה הנתבעת בשנת 2010 ועל כן לדבריה "הנתבעת יזמה את הוצאת המסמך בדיעבד ובמקרה הרע הנתבעת זייפה או פיברקה את המסמך" (סעיף 38 לסיכומים). עוד תוהה התובעת כיצד מסמך כה מהותי לא בא לידי ביטוי בהנהלת החשבונות של הנתבעת.

52. בהתנגדות לביצוע שטר שהגישה הנתבעת בחודש יוני 2010 נטען כי בעקבות שיווק הפרי הפגום סירבה החברה ההולנדית לשלם לנתבעת את התמורה עבור המשלוחים ובנוסף טענה לנזקים שנגרמו לה בעקבות אי יכולתה לספק ללקוחותיה את הסחורה שהתחייבה לה. לאור זאת שלחה החברה ההולנדית לנתבעת דרישת פיצוי בסכום של 71,351 € המבטאים גם את ההוצאות שנגרמו לחברה בקשר עם המשלוחים הפגומים (סעיף 22). כתימוכין צירפו הנתבעים את דרישת הפיצוי כנספח 8 להתנגדות (סומנה ת/1 בהליך שבפני).

הנתבעת לא הצביעה על מתאם בין הנתונים המפורטים בדרישת הפיצוי ת/1 לבין הנתונים המופיעים בחשבונית הקיזוז נספח 14 ( סכום הקיזוז הנטען הינו כמעט פי חמש מדרישת הפיצוי) . כך גם לא הובהר מדוע לא צורפה חשבונית הקיזוז מיום 5.3.10 להתנגדות שהוגשה ביום 27.6.10, ולא ניתן הסבר מניח את הדעת לאי הגשת חשבונית הקיזוז המקורית ששוגרה לנתבעת על ידי החברה ההולנדית. כמו כן אין בפני הסבר מניח את הדעת כיצד הודעת קיזוז מעין זו לא מצאה ביטוי חשבוני בספרי הנתבעת ( חקירתו של מנהל הנתבעת עמ' 72 לפרוטוקול), ואף לא נזכרה ב"תצהיר הסתבכות" שהגיש מנהל הנתבעת בהליך פשיטת הרגל.

לא נתתי אמון בעדותו של מנהל הנתבעת והוא לא שיכנע אותי כי אכן בוצעה פעולת קיזוז שכזו בגין הסחורה שסופקה על ידי התובעת.

מעבר לכך, הנתבעת לא הציגה בפני ראיה כלשהי לביסוס הקשר הנטען בין החשבוניות (invoice) שמספריהם מצוינים בהודעת הקיזוז (נספח 14) - שהוצאו לגירסתם עבור עסקאות ייצוא אבוקדו, לבין התוצרת הפגומה לכאורה שסופקה לחברה ההולנדית על ידי התובעת. זאת במיוחד כאשר מהחשבוניות שצירפו הנתבעים לתצהיר גילוי המסמכים הספציפי (ת/3) עולה כי מדובר במשלוחים של פירות אחרים מלבד אבוקדו. עוד יודגש כי הנתבעים לא הוכיחו כי הקיזוז שביצעה החברה ההולנדית בגין המשלוחים נשוא החשבוניות שמספריהם מצוינים בהודעה נספח 14, לא נעשה בשל סחורה פגומה (quality issues) שהגיעה לבית הלקוח במסגרת משלוחים אלו.

לאור האמור, יש לדחות את טענת הנתבעת לעניין הודעת הקיזוז.

פעולת האריזה והדינוג

53. מנהל הנתבעת טען בתצהירו כי התובעת לא טיפלה כראוי בפרי בחומר המונע ריקבונות ואף לא מיינה את הפרי כראוי מחדלים אלו הם שהובילו להתפשטות הריקבון וכפועל יוצא לפסילת המשלוחים.

54. מנהל התובעת מתאר בתצהירו את תהליך המיון של הפרי המחולק לחמישה שלבים: (א) השהייה של 24 שעות ממועד קבלת הפרי לאיתור בעיות, שטיפה, בירור ראשוני ולאחר מכן אמבטיית חיטוי בשילוב חומר נגד ריקבון; (ב) ייבוש הפרי ולאחריו "דינוג" בתחליב הכולל חומרים מונעי התפשטות ריקבון והברקה; (ג) ייבוש נוסף; (ד) בירור בשלב שבו הפרי נקי בתצורה מיטבית לפי איכותו; (ה) מיון ולאחריו אריזה.

(סעיף 28 לתצהיר מנהל התובעת; סעיף 13 לתצהיר מר אורן).

בהמשך תצהירו מציין מנהל התובעת כי עם השלמת הליך המיון, הבירור והאריזה, היתה נמסרת על כך הודעה לנתבעת וזו היתה שולחת מכולה ריקה לבית האריזה ולתוכה היתה התובעת ממכילה את הפרי. בתום ההמכלה, היו המכולות מועברות אל נמל המוצא בישראל באמצעות חברת שילוח לשם משלוחן למקום מושבו של הלקוח (סעיף 10).

55. יועץ אבטחת האיכות של התובעת, מר אורן, מתאר בתצהירו את נהלי העבודה של התובעת בבית האריזה, וכך הוא מפרט כי כל משלוח נבדק על ידי מבקר מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר השירותים להגנת הצומח ולביקורת השירות ולביקורת תוצרת חקלאית לייצוא, ולגבי כל משלוח מונפקת תעודה רשמית בה מצוין שם הפקח, סיווג הפרי (class) ולא ניתן לייצא פרי הדר ללא אישור זה. המבקר מוסמך לבדוק את הפרי בכל שלבי האריזה ואם מתגלה פגם או אי התאמה בסיווג הפרי כל משלוח נפסל. בנוסף לבדיקה בתהליך מתקיימת בדיקה של המוצר הסופי בה המבקר בודק את המשלוח הסופי ומפיק את התעודה למוצר המוגמר באריזתו הסופית. לכל משלוח מוצמדת תעודת ליווי של המבקר המעידה על קטגוריית האיכות.

עוד עולה מתצהירו של מנהל התובעת כי בנוסף לבדיקות הפרטניות מתבצעת מדי שנה בדיקה לעמידת העסק בתקנים ובדרישות המתחייבות מבית אריזה (תעודה מיום 22.9.09, נספח 22 לתצהירו). מנהל התובעת מציין כי בשנת 2009 קיבל בית האריזה את האישור המחמיר בעולם של BRC certificate המתייחס להתנהלות נאותה של בית אריזה ברמת ניהול בטיחות המזון הבריטית (סעיף 25 ונספחים 22 ו- 24 לתצהירו; סעיפים 9-10 לתצהיר מר אורן).

עדויות התובעת שיכנעו אותי ולא הופרכו.

56. המומחה ביאליק ציין בחוות דעתו כי מקור הפגמים בפרי הוא הקטיף שנעשה. עוד לדעתו לאור התפשטות הריקבון ניתן לקבוע כי התובעת לא טיפלה כראוי בפרי בחומרים נוגדי ריקבון (עמ' 4-5 לחוות הדעת). המומחה נשאל בחקירתו האם משלוח שהגיע לארץ היעד ונמצא בו אחוז ריקבון נמוך מ- 2% ניתן לומר שהפרי עבר תהליך של דינוג וחומר נוגד ריקבון שאחרת היו אחוזי הריקבון גבוהים יותר, ועל כך השיב בחיוב (עמ' 82, שורות 6-9 לפרוטוקול). בחקירה החוזרת התבקש המומחה ביאליק להבהיר מה יהיה היקף הריקבון כאשר מדובר בפרי שהגיע ליעדו כעבור 15 ימים ולשאלה זו השיב כי גם אם היה טיפול דינוג כראוי הריקבון ילך ויחמיר מאחר וכל פרי רקוב מאלח את הפירות לידו. בתשובה לשאלת בית המשפט הבהיר כי פירות שעברו דינוג כהלכה יהפכו לרקובים בחלוף יותר מחודש (עמ' 94, שורות 13-29 ועמ' 95 שורות 5-6 לפרוטוקול).

57. מתשובתו של מומחה הנתבעת בחקירתו ניתן לקבוע כי מרבית הפרי עברה דינוג כהלכה ופעולה זו מעכבת את הריקבון. גם אם ישהה הפרי שעבר דינוג ליד פרי רקוב , הרי למשך זמן של 30 יום יעוכב הריקבון. לפיכך גם אם נרקב חלק מהפרי ניתן היה להשתמש ביתרת הפרי ותאריך התפוגה מעת הגעתה לנמל היעד, עמד על לפחות שבועיים נוספים.

לעניין הליך הדינוג, מומחה הנתבעת לא בדק את הפרי הפגום ולא ביצע בדיקה אצל התובעת באשר לאופן ביצוע הליך הדינוג ולא ניתן לקבל את מסקנתו כי התובעת כשלה בביצוע הליך זה.

חוב בגין שירותי אריזה

58. יתרת חוב זו כוללת 5 חשבוניות בגין ביצוע שירותי אריזה בלבד שניתנו לנתבעת בעבור סחורה שלה, בסך 84,012₪ (חשבוניות 100075, 100076, 100077, 1100080 ו100081). לנתבעת אין טענת הגנה כנגד חשבוניות אלו למעט הטענה כי נגרם לה נזק בגין אספקת הסחורה הפגומה.

כמפורט לעיל, הנתבעת גם לא הוכיחה כל כשל בפעולת האריזה או הדינוג.

בנסיבות אלו יש לחייב את הנתבעת בתשלום חשבוניות אלו.

קיזוז על דרך האומדן

59. בסוף סיכומיה עותרת הנתבעת כי אם יקבע "כי לא היה מקום לפסול את כל משלוחי הפרי בכללותם ולקזז את מלוא התמורה עבורם מתבקש בית המשפט הנכבד לפסוק על דרך האומדנה"

לא מצאתי מקום לקבל את טענות הנתבעת לגבי אותם ארגזים ספורים אשר נבדקו בדוחות האיכות; פסיקה בדרך זו מוצדקת כאשר קיים קושי ראייתי, לא כך הדבר בעניינה של הנתבעת אשר בחרה להשתית את הגנתה על הטענה כי כל המשלוחים נפסלו לחלוטין, טענה אשר בסופו של יום לא הוכחה, ולא האמנתי לה. בנוסף, כאמור דוחו"ת האיכות לא הוכחו כנדרש וגם מטעם זה יש לדחות את עתירת הנתבעת.

יתרת חוב לשנת 2009

60. מנהל הנתבעת טוען בסעיף 52 לתצהירו כי תביעתה של התובעת בגין היתרה הבלתי מסולקת עבור שנת 2009 מתייחסת לסכום שנמחק לאחר התחשבנות שנערכה בינו לבין מנהל התובעת בתחילת עונת 2009-2010. לטענתו, מנהל התובעת לא היה מספק את הסחורה על-פי תוכנית העבודה לו סבר כי נותרה לנתבעת יתרת חוב עבור שנת 2009.

אין בידי לקבל טענה זו משלא הוכחה במישור העובדתי והראייתי. לא הוצגה בפני כל אינדיקציה המבססת הסכמה מצד התובעת במסגרת התחשבנות גמר חשבון לויתור על יתרת חוב בלתי מסולקת של הנתבעת. אף לא שוכנעתי כי המשך ההתקשרות בין הצדדים ואספקת הסחורה בשנת 2010 מלמדת על הסכמת של התובעת ל"מחיקת" יתרת החוב לשנת 2009. מה גם שלא הובהר די צורכו מה הטעם שעמד מאחורי מחילתה לכאורה של התובעת על יתרת חוב בלתי מסולקת זו.

דרישת פיצוי של 60,000 ש"ח

61. בכתב תביעתה עותרת התובעת לפיצוי בסך 60,000 ₪ בגין הפרה שלא כדין של חוזה ההתקשרות או בגין התנהגות חסרת תום לב של הנתבעים (סעיף 30.4).

בענייננו מדובר בהתקשרות שנערכה בין הצדדים על יסוד הסכמות בעל פה שלא הועלו על הכתב. סעיף 11(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), קובע כי אם הופר חיוב לשלם סכום כסף, זכאי הנפגע, ללא הוכחת נזק, לפיצויים בסכום הריבית על התשלום שבפיגור, מיום ההפרה ועד יום התשלום, בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית, תשכ"א-1961, אם לא קבע בית המשפט שיעור אחר. התובעת לא הוכיחה נזקים נוספים שנגרמו לה בעקבות אי תשלום התמורה עבור אספקת התוצרת ושירותי האריזה, ועל כן אין היא זכאית לקבלת פיצויים בגין ההפרה עצמה, בנוסף לריבית שנתבעה על ידה. דרישתה לתשלום הסך של 60,000 ₪ נדחית.

סיכום

62. לאור האמור יש לדחות את טענות הנתבעת ועליה לשלם לתובעת סך של 635,282 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כחוק מיום 15/2/10 ועד לתשלום בפועל.

התביעה שכנגד

63. בתביעה שכנגד עותרת הנתבעת לפצות אותה על הנזקים שנגרמו לה לטענתה בשל פרי פגום שנשלח לה בחמישה משלוחים. לטענתה בגין המשלוחים הפגומים נגרמו לה נזקים רבים.

64. בסעיף 24 לכתב התביעה שכנגד מפרטת הנתבעת את נזקיה הנטענים. לטענתה, על התובעת לפצותה בסך של 345,612 € אשר קוזז על ידי החברה ההולנדית בעקבות אספקת הסחורה הפגומה מהתמורה לה היתה זכאית הנתבעת בגין משלוחי אבוקדו ששיווקה לה ללא מעורבות התובעת. כמו כן עותרת הנתבעת לפיצוי בסך 387,922 ₪ בגין הפסקת ההתקשרות עם החברה ההולנדית במחצית התקופה על-פי תוכנית העבודה, בסוף חודש ינואר 2010 (שיועדה להסתיים בחודש מאי 2010) לפי חישוב של 8% רווח. ביחס למשלוחי האבוקדו עותרת הנתבעת לפיצוי בגין שני רכיבים: הפסד בגין ביטול המשלוחים המתוכננים בסך של 252,595 ₪ וכן בגין ההפסד שנגרם לה בשל מכירת האבוקדו בשוק המקומי במחירי הפסד לעומת מחיר הקנייה לו התחייבה החברה ההולנדית בתוספת עלות הטיפול בפרי.

הנזק הנטען בגין אספקת סחורה פגומה

65. כאמור הנתבעת טוענת כי נגרם לה נזק בגין חמישה משלוחים אשר כללו סחורה פגומה, בעטיה קיזזה סיטרונס סך של 345,612 €. כמפורט לעיל, לא מצאתי התאמה בין החשבוניות המפורטות בהודעת הקיזוז לבין המשלוחים המפורטים בכתב התביעה שכנגד.

המשלוח הראשון:

ביום 28.12.09 וביום 29.12.09 יצא מבית האריזה של התובעת משלוח של פרי מינאולה כנגד תעודות משלוח שמספרן 18515 ו- 18523 הנתבעת טוענת כי העבירה לתובעת את הודעת הלקוח שעניינה משלוח זה בצירוף דו"ח ביקורת איכות שצורף אליה, ולאחר שהנתבע יצר קשר טלפוני עם מנהל התובעת, הלה הודה כי נמצא פרי פגום במשלוח והבטיח כי יפצה את הנתבעת באופן מלא.

מדו"ח האיכות עולה לא נמצאו פגמי רקבון או קמטי קליפה אך נמצאו נזקי קליפה בשיעור של 12% במשטח אחד שנבדק (2 ארגזים למשטח).

הנתבעת לא הוכיחה כי סיטרונס קיזזה סכום כלשהוא בגין משלוח זה, לא הוכיחה נזק שנגרם לה וגם טענתה כאילו התובעת הבטיחה לפצות אותה לא הוכחה בדרך כלשהי.

המשלוח השלישי:

ביום 11.1.10 וביום 12.1.10 יצא מבית האריזה של התובעת משלוח של פרי מינאולה ופרי OR כנגד תעודות משלוח שמספרן 18603, 18605 ו- 18606 הנתבעת טוענת כי העבירה לתובעת את הודעת הלקוח שעניינה משלוח זה בצירוף דו"ח ביקורת איכות שצורף אליה, אך לגירסתה היא לא זכתה למענה כלשהו.

מדו"ח האיכות (נספח 7 ) עולה כי נמצאו פגמי ריקבון בשיעור העולה על 1% ב3 משטחים (נבדקו 2 ארגזים למשטח) , לא נמצאו קמטי קליפה אך נמצאו נזקי קליפה בשיעור העולה על 10% בחמישה משטחים (נבדקו 2 ארגזים למשטח).

הנתבעת לא הוכיחה כי סיטרונס קיזזה סכום כלשהו בגין משלוח זה, ולא הוכיחה נזק שנגרם לה.

המשלוח הרביעי:

ביום 13.1.10 יצא מבית האריזה של התובעת משלוח של פרי OR כנגד תעודת משלוח מס' 18607. הנתבעת טוענת כי העבירה לתובעת את הודעת הלקוח שעניינה משלוח זה בצירוף דו"ח ביקורת איכות שצורף אליה, אך לגירסתה היא לא זכתה למענה כלשהו.

מדו"ח האיכות (נספח 7) עולה כי לא נמצאו פגמי ריקבון ולא קמטי קליפה ונמצא 7%-9% פגמי קליפה בשני משטחים (נבדקו 2 ארגזים למשטח)

הנתבעת לא הוכיחה כי סיטרונס קיזזה סכום כלשהו בגין משלוח זה, ולא הוכיחה נזק שנגרם לה.

המשלוח החמישי:

ביום 17.1.10 יצא מבית האריזה של התובעת משלוח של פרי מינאולה ופרי OR, כנגד תעודות משלוח שמספרן 18610 (מיום 17.1.10), 18609 (מיום 17.1.10), 18611 (מיום 18.1.10) ו- 18614 (מיום 19.1.10) (הנתבעת טוענת כי העבירה לתובעת את הודעת הלקוח שעניינה משלוח זה בצירוף דו"ח ביקורת איכות שצורף אליה, אך לגירסתה היא לא זכתה למענה כלשהו (נספח 4).

המשלוח השישי:

ביום 25.1.10 וביום 26.1.10 יצא מבית האריזה של התובעת משלוח של פרי OR ופרי MOR כנגד תעודות משלוח שמספרן 18620 ו- 18622 (הנתבעת טוענת כי העבירה לתובעת את הודעת הלקוח שעניינה משלוח זה בצירוף דו"ח ביקורת איכות שצורף אליה, אך לגירסתה היא לא זכתה למענה כלשהו (נספח 5).

המשלוחים החמישי והשישי נידונו במסגרת טענת הקיזוז והנתבעת אינה רשאית לתבוע סכום זה פעם נוספת בתביעה שכנגד, מה גם שטענתה לביטול המשלוח ולנזקים שנגרמו לה לא הוכחה.

66. אשר לתביעת הנתבעת לפיצוי בגין הפסקת ההתקשרות עם החברה ההולנדית במחצית התקופה על-פי תוכנית העבודה, וכן בגין ההפסדים שנגרמו לה עקב ביטול משלוחי הפרי והאבוקדו לחברה ההולנדית – אני סבורה כי דין טענה זו להידחות.

ראשית, כמפורט לעיל בהרחבה הנתבעת לא הוכיחה ברמת ההוכחה הנדרשת כי אכן המשלוח כולו נפגם. שנית והעיקר, הנתבעת לא הוכיחה את טענתה לביטול ההתקשרות; הנתבעת לא הציגה מסמך כלשהו לצורך ביסוס טענתה בדבר ביטול ההתקשרויות שבגינן היא תובעת פיצוי, מלבד הסכם ההתקשרות עם ספק האבוקדו בעונת 2009-2010 שיש בו כדי ללמד על קיומה של ההתקשרות מול הספק אך לא על ביטול ההתקשרות עם החברה ההולנדית. התובעת אינה מפרטת את הנתונים הנדרשים ואת פרטי ההתקשרות שבוטלו לטענתה, זולת סוג תוצרת הפרי. כך גם לא הוצג כתימוכין תצהיר או מסמך אחר מטעם החברה ההולנדית המעיד על הפסקת ההתקשרות בעסקאות הנטענות עם הנתבעת, תוך הבהרת הסיבה לכך.

כמו כן לא הוכחה בפני טענת הנתבעת כי תוצרת האבוקדו שיועדה לייצוא לחברה ההולנדית נמכרה בשוק המקומי, התובעת לא מצאה לנכון לצרף אסמכתאות מעידות על מכירות אלו ואין די בכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה ; לא ניתן להשוות מכרטסת זו על היקף הסחורה שנמכרה ולא על מחירה ,וממילא לא הוכיחה הנתבעת כי מחיר המכירה היה מחיר הפסד לעומת מחיר הקנייה שהובטח לה בחו"ל .

67. לאור האמור טענות הנתבעת במסגרת התביעה שכנגד נדחות.

סוף דבר

68. על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 635,282 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כחוק מיום 15/2/10

ועד לתשלום בפועל.

בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות משפט ובשכר טירחת עו"ד בסך 30,000 ₪ . סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל

ניתן היום, כ"ו סיוון תשע"ד, 24 יוני 2014, בהעדר הצדדים.