צו לכינוס ניתן לחייב ביום 14/7/2010, במסגרתו הושת על החייב צו לתשלומים בסך של 800 ₪ לחודש. בהמשך, צו התשלומים הופחת לסך של 500 ₪ לחודש, הועלה שוב לסך של 800 ₪ בחודש, והופחת שוב לסך של 550 ₪ בחודש, למשך 6 חודשים. ביום 14/7/2013, התשלום החודשי הופחת לסך של 450 ₪ באופן רטרואקטיבי מאז חודש 11/12.

ביום 8/3/2015 הגיש הנאמן בקשה לביטול הליכים שכן החייב אינו מגיש דוחות חודשיים כנדרש וכי לחייב חוב פיגורים בתשלומים החודשיים.

ביום 15/3/2015 הנאמן הודיע כי החייב פנה אליו ולאור מאמציו להסיר את המחדלים עתר למחיקת הבקשה לביטול ההליכים.

ביום 28/1/2016 הגיש החייב בקשה למתן צו הפטר. מתגובת הנאמן עולה כי לחייב פיגורים בסך של 7650 ₪ וכי החייב אינו מגיש דוחות חודשיים מזה כשנה.

ביום 23/3/2016 ניתנה החלטה לתגובת החייב תוך 30 יום, תוך שצוין בהחלטה כי בהעדר תגובה יבוטלו ההליכים כמבוקש ללא כל התראה נוספת.

ביום 10/5/2016 הודיע החייב כי הוא מיוצג וביקש ארכה בת 45 יום לצורך הסרת המחדלים.

ביום 11/5/2016 ניתנה לחייב הארכה המבוקשת.

ביום 10/7/2016 נקבע כי הארכה שניתנה חלפה וכי על החייב להגיש התגובה מטעמו בתוך 7 ימים.

משלא הוגשה תגובה ניתנה החלטה ביום 8/8/2016 לפיה על הנאמן להודיע האם החייב הסיר המחדלים או שיש להורות על ביטול ההליכים ללא כל התראה נוספת.

בתגובה להחלטה זו הנאמן הודיע כי החייב לא פעל להסרת המחדלים שכן לחייב חוב פיגורים בסך של 5850 ₪ והדוח האחרון שהגיש הנו לחודשים 01-02/2015.

אשר על כן, הריני להורות כדלקמן:

1. צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו ביום 14/7/2010 להגנתו של החייב – בטלים.
2. בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל – נדחית.
3. צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתוך 60 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים.
4. שכרו של הנאמן ישולם לפי תקנות 8(א) ו- 15(ה) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981. כן זכאי הכונס הרשמי לשכר השגחה.
5. הכונס הרשמי יחלק את יתרת הכספים לנושים שתביעותיהם אושרו, בהתאם לסדרי הקדימה שבדין ו/או יעביר הכספים ללשכת ההוצאה לפועל.
6. כל סכום נוסף שיתקבל בחשבון פשיטת הרגל של החייב בשל הפרשי ריבית, ייזקף כשכר טרחת הכונ"ר.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ו, 15 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.