1. התובענה הועברה לטיפולי לפני זמן קצר.
2. מעיון בתיק עולה כי ביום 29.10.13 הוגש כתב תביעה מתוקן וזאת בעקבות החלטת בית משפט זה מיום 13.10.13 שהתירה את התיקון (בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה). ביום 14.11.13 עתר הנתבע להורות על דחיית התביעה או מחיקתה. בין לבין ביקש להאריך לו את המועד להגשת כתב הגנה. בפועל זה לא הוגש עד עתה.

טענתו המרכזית של הנתבע בבקשה האמורה היא כי בכתב התביעה המתוקן נעשו תיקונים שיש בהם משום חריגה מהתיקון שהתבקש ושהותר על ידי בית המשפט. לפי הטענה, בעוד שבקשת התיקון נסבה אך על סכום התביעה בפועל תוקן כתב התביעה על דרך של הוספת טענות ועילות תביעה, כך שבעוד שהתביעה המקורית היתה אך למתן חשבונות ולסעד כספי רק במידה ולא תוכח אמיתות החשבונות, בכתב התביעה המתוקן עתרו התובעות לסעד כספי בגין העברות כספים שנעשו שלא כדין, וללא הרשאה מתוך רשלנות וחריגה מסמכות של הבנק.

אמנם, בקשת התיקון נוסחה כך שבגדרה נתבקש להתיר תיקון של סכום התביעה בלבד. אולם, בחינת השתלשלות הדברים בתיק קודם לבקשה (ובכלל זה חוות הדעת שהוגשו מטעם התובעות והליכי הגילוי והבירור שקדמו להן) מלמדת כי תיקון הסכום בא על רקע טענות התובעות בדבר התנהלות והעברות כספים שלא כדין ושלא על פי הרשאה של הנתבע, כפי שנתגלה להן, לטענתן, מבדיקת ההתנהלות ועל יסוד חוות דעת המומחה. כך גם עולה מבקשת התיקון עצמה שבגדרה הוסבר הצורך בתיקון, בין היתר, בשים לב לחוות דעת המומחה שהצביעה "על העברות בנקאיות שבוצעו מחשבונות התובעות ... ללא סמכות ו/או הרשאה... לחשבונות שאינם של התובעות או ליעדים בלתי ידועים..." (למשל, בס' 4 לה). ברי כי כוונת הדברים – אף אם הבקשה לא נוסחה בצורה המיטבית בהקשר זה – היתה להתאים את כתב התביעה המתוקן לטענות אלה של התובעות, על מנת שהשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת יועמדו להכרעה. בנוסף, בניגוד לטענת הנתבע, כבר בכתב התביעה המקורי העלו התובעות טענות בדבר רשלנות והתנהלות שלא כדין של הבנק שבעטיה – כך הטענה – הוצאו כספים מחשבונות התובעות בלא סמכות ובלא הרשאה, ועתרו לסעד כספי (ס' 19.2 לכתב התביעה המקורי, אף ששם לא כומת הסעד). במצב דברים זה, אין לקבל את טענת הנתבע כי יש לסלק על הסף את כתב התביעה המתוקן בשל החריגה מגדרי התיקון שהותר. אין מקום גם להידרש, בשלב זה, לטענות סף אחרות שהעלה הנתבע (שוב) בבקשתו האמורה, ובכלל זה טענותיו להתיישנות ושיהוי, באשר אלה, כפי שכבר נקבע בהחלטות קודמות (למשל ההחלטות מימים 20.2.11 ו- 13.10.13) מצריכות בירור עובדתי. משכך – בקשת הנתבע נדחית.

1. הנתבע יגיש כתב הגנה מתוקן עד ולא יאוחר מיום 2.8.14.
2. התיק יובא לעיוני ביום 3.8.14 לשם מתן החלטה בדבר המשך הליכי הבירור, ובכלל זה לשם מתן הוראה בדבר הגשת תצהירים משלימים בעקבות תיקון כתבי הטענות.
3. המזכירות תמציא באמצעות הפקס.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ד, 02 יולי 2014, בהעדר הצדדים.