לפני תביעה כספית.

התובעת היא חברה בע"מ העוסקת ביבוא של מכונות צילום, ציוד נילווה ומדפסות משומשות מאירופה לישראל ובשיווק אותם מוצרים. הנתבעת היא חברה אנגלית העוסקת ברכישת מכונות צילום משומשות וציוד נילווה באנגליה ושיווקם ללקוחות ברחבי העולם. בין התובעת לנתבעת קשרי מסחר במסגרתם, כך לטענת התובעת, נוהג אחד ממנהלי התובעת להגיע למחסני הנתבעת באנגליה, בודק ובוחר את מכונות הצילום והציוד הנלווה אשר ברצונו לרכוש ולאחר מבצע הזמנה תמורת סכום אשר מוסכם בין הצדדים. לטענת התובעת, נערכת רשימת מכונות הצילום הנבחרות הכוללת את כל פרטי המכונות (ובכלל זאת דגם, מספר סדרתי , מונה צילומים וכו'), משולם סכום הנע בין 5% ל 20% מסכום הרכישה והיתרה משולמת סמוך להגעת הציוד לישראל, כתנאי לקבלת מסמכי השחרור של המטען. לטענת התובעת, כולל המחיר המשולם אף המכלה מקצועית של הציוד במכולה, הובלה יבשתית לנמל היצוא והובלה ימית לישראל. לטענת התובעת, בהתאם לנוהל האמור, הגיע אחד ממנהליה לחצרי הנתבעת באנגליה ביום 2/12/09 ובחר 69 מכונות צילום ואביזרים נלווים, אשר לטענת התובעת, בשל הביקוש הרב לסוג הספציפי של המכונות אשר נבחר, כבר נמכר מראש.

התובעת טוענת כי מנהלה נכח בעת המכלת המכולה, ברם הליך ההמכלה טרם הגיע לסיומו כאשר נאלץ מנהל התובעת לעזוב את המקום על מנת להגיע לטיסתו ליעדו הבא. זאת בשל העובדה כי בניגוד ללוח הזמנים אשר נמסר למנהל התובעת, הומכל תחילה משלוח ללקוח אחר. לטענת התובעת, אחד ממנהלי הנתבעת הסיע את מנהל התובעת לשדה התעופה ובטרם נפרדו הודיע לו כי אנשיו לא הצליחו להמכיל את כל המכונות אשר בחר למשלוח וכי יבוצע משלוח משלים. לטענת התובעת, כאשר הגיע המשלוח לישראל ושולם מלוא מחיר התמורה לנתבעת, הגיע עמיל המכס מטעמה של התובעת לשחררו, הסגר על המכולה נבדק ונמצא תקין ושלם, ברם לאחר שנפתחה המכולה התברר כי המכונות אשר בתוכה ניזוקו עד מאד, בשל תזוזתן במהלך ההובלה. התובעת טוענת כי דיווחה על כך לחברת הביטוח מטעמה ושמאי חברת הביטוח ערך דו"ח בעניין זה. לטענת התובעת קבע שמאי חברת הביטוח כי הסיבה לנזק הינה המכלה ודרך אחסנה בלתי ראויה במכולה ומשכך מצוי הנזק באחריותה הבלעדית של הנתבעת. לטענת התובעת, אף הובטח לה כי ישלחו אליה כרטיסי פקסימיליה, אשר חסרו בעת עריכת המשלוח המקורי מהנתבעת והללו מעולם לא נשלחו אליה. התובעת טוענת כי פנתה אל הנתבעת בבקשה להסדיר את עניין הנזק בהצעות שונות, אך הנתבעת סירבה ליטול על עצמה אחריות בעניין הנזק למשלוח נשוא התובענה. התובעת טוענת כי נזקיה הישירים הגיעו לסך של 56,670 לירות שטרלינג ומכאן תביעתה זו אשר בפני.

הנתבעת טוענת כי העסקה המתוארת בכתב התביעה כפופה לדין האנגלי שכן בוצעה על אדמת אנגליה ובשפה האנגלית ואין זו עסקת יצוא טובין בינלאומי. לפיכך, טוענת הנתבעת כי ככל שטוענת התובעת לרשלנות הנתבעת, הנטל מוטל על כתפיה להוכיחה בהתאם לדין האנגלי. הנתבעת טוענת כי היא אינה אחראית להובלת הציוד הנרכש ממנה ואינה עוסקת לא בהובלה ואף לא בביטוח ומשכך משבחרה התובעת שלא לבטח את הציוד אשר רכשה, הרי שנטלה על עצמה סיכון מחושב. לטענת הנתבעת, התובעת עצמה בחרה בשיטת ההמכלה בה הומכל הציוד אותו רכשה מעם הנתבעת, שיטה אשר נבחרה לצורך חסכון בעלויות ההובלה וכי היא מנוסה מאד בהמכלה, ביצעה את ההמכלה בצורה מקצועית וטובה ומעולם לא נתבעה בגין המכלה רשלנית. לטענת הנתבעת, היא פעלה בעת הזמנת ההובלה הימית כשלוחה של התובעת וללא כל רווח עבורה ומשכך אין היא אחראית להובלה הימית. עוד טוענת הנתבעת כי מנהל התובעת היה אחראי לתהליך ההמכלה והוא עצמו אשר התרשל באופן שבו פיקח על התהליך ונטש את מקום ההמכלה בלא שהתהליך הסתיים. לטענת הנתבעת מהווה מעשה רשלנות זה של מנהל התובעת, רשלנות תורמת בשיעור 100% מבלי להודות באחריותה לנזקי התובעת. הנתבעת טוענת כי היא אינה אחראית לנזקים אשר נגרמו לציוד התובעת וכי אף התנהלות התובעת לאחר גילוי הנזק תוך השתהות של 11 יום בהזעקת השמאי, מתמיהה. לטענת הנתבעת השמאי לא בחן את הנזק גופו כי אם הסתמך על תמונות אשר הובאו לעיונו ומשכך עולה חשד ממשי כי התובעת ביימה את הנזקים הנטענים. הנתבעת טוענת כי כיום מצויים בידיה אותם כרטיסי פקסימיליה חסרים וכי היא נכונה לספקם לתובעת בתיאום עימה. לטענת הנתבעת היא לא קיבלה על עצמה לבצע את ההובלה ומסירת המכולה ומשכך אינה אחראית לנזקי התובעת המוכחשים אף הם על ידה. הנתבעת הוסיפה טענות שונות לעניין חברת "פרש סטארט סחר" בע"מ, המעידות לטענתה על אופי התנהלותה של התובעת, טענה כי בלא פירוט של הגורמים המעורבים בשינוע הובלה והעברה של המכולה נשוא התובענה, לא ניתן להגיש הודעות לצדדים שלישיים ובשל כל האמור, עתרה לדחיית התובענה כנגדה.

דיון :

תוכן ההסכם בין הצדדים והדין אשר יש להחיל על תובענה זו (הדין האנגלי או הדין הישראלי ?)

הצדדים הגיעו ביניהם להסכמה דיונית אשר קיבלה תוקף של החלטת בית המשפט ביום 27/3/12 לפיה הסכימה הנתבעת לסמכות השיפוט של בית המשפט בישראל, אך הוסיפה עוד לעמוד על טענותיה באשר לדין החל על התובענה דנן.

בעוד הנתבעת טענה כי מדובר בעסקה הכפופה לדין האנגלי שכן בוצעה על אדמת אנגליה ובשפה האנגלית ואין זו עסקת יצוא טובין בינלאומי, טענה התובעת כי זוהי אכן עסקת יצוא טובין בינלאומי ואין להחיל עליה את הדין האנגלי.

איש מהצדדים לא הציג הסכם הכולל את תנאי ההתקשרות בין הצדדים, אך התובעת הציגה את ההזמנה נשוא חשבון מס' 9091 של הנתבעת (ראה נספח א' לת/11) המהווה את ההתקשרות בין הצדדים ותנאיה. בהזמנה זו אין מפורט הדין החל על העסקה. הפסיקה כבר קבעה כי כאשר אין הפניה בהסכם, לדין החל על אותו ההסכם, חל הכלל לפיו באין הוכחה של המשפט הזר, המשפט לפיו ידון ההסכם , הוא המשפט של הפורום.

ראה בע"א 126/80 גארדיאן נ. א. רוסמן ושות' פ"ד לו(3) 295.

כאשר אין הוכחה מה קובע הדין הזר באשר לחוזה מסוים אשר נכרת בנסיבות עובדתיות מסוימות, הסוגיה תיבחן לפי המשפט של הפורום.

ראה בע"א 65/88 אדרת שומרון בע"מ נ. הולינסוורת פ"ד מד(3) 600.

הנתבעת לא הוכיחה ולו בבדל ראיה מהו הדין האנגלי לעניין הפרת ההסכם וטענת הרשלנות אשר נטענה כנגד הנתבעת ומשכך תיבחנה סוגיות אלו, בהתאם לפסיקה אשר צוטטה לעיל , בהתאם לדין הפורום אשר הוסכם בין הצדדים, הוא הדין הישראלי.

כעת יש לבחון מהו תוכנו של אותו ההסכם

התובעת טוענת כי הנתבעת במסגרת ההסכם ביניהן, התחייבה להעביר למענה את מכונות הצילום והציוד הנילווה אותו בחרה התובעת במחסני הנתבעת באנגליה וזאת תמורת תשלום אשר נקבע בין השתיים. התובעת טוענת כי העמסת מכונות הצילום אשר נבחרו והמכלתן, כמו גם הובלתן הימית עד למחסני התובעת בישראל, מצויים באחריות הנתבעת. הנתבעת מאידך, טוענת כי מרגע שנבחרו ונרכשו מכונות הצילום במחסניה אשר באנגליה, אין היא אחראית עוד על הסחורה אשר נרכשה בידי התובעת וכי היא בגדר "צינור מעביר" של כספי תמורת ההובלה הימית, למוביל ואין היא אחראית לסחורה בעת ההובלה הימית ובכלל. בתצהירו של מנהל התובעת, מר בלום, (ת/11) הבהיר העד כי המקובל בענף סחר זה הינו כי אין נערכים חוזי מסגרת מפורטים בכתב ואף לא חוזים ספציפיים לכל הזמנה. מנהל התובעת הבהיר עוד כי ההזמנות מתבצעות באופן בו הנתבעת מתחייבת למסור את הציוד שרכשה התובעת, בנמל בישראל, במחיר הכולל את המכלת הציוד, דמי ההובלה היבשתית לנמל היצוא, דמי ההובלה הימית לישראל והנתבעת היא אשר מזמינה את ההובלות ומבצעת את כל הפעולות האמורות במחסניה אשר באנגליה.

טענתה זו של התובעת לא זו בלבד שלא נסתרה בחקירתו הנגדית של מר בלום, כי אם גם קיבלה חיזוק מעדויות הנתבעת דווקא. העד ויק סטרזלציק אשר תצהירו הוחלף בעדות המנהל מר פול אנדרסון , העיד כי נכח בעת המכלת הציוד אשר נרכש בידי התובעת ופיקח על ההמכלה (ראה ס. 9

לנ/1) העד מר אנדרסון הבהיר כי אכן מר ויק נכח בעת המכלת המכולה בציוד אשר נרכש בידי התובעת, שכן כך הוא עושה בדרך כלל וזו אחריותו (ראה עמ' 14 שורות 7-8 לפרוטוקול). עד הנתבעת מר אריה חיון אישר כי מר ויק עושה כן תמיד באשר ללקוחות נוספים ולאו דווקא התובעת "ש. ומי אחראי על ההעמסה ?ת. הבחור שנקרא ויק" (ראה עמ' 40 שורות 16-17 לפרוטוקול). מר בלום אשר נשאל לעניין רכישת הסחורה, אימתי הוא רואה בסחורה כשלו, משיב "ברגע שהיא אצלי במחסן. הקונטיינר ישב 16 ימים בנמל עד שלא סידרו את אישור השחרור" (ראה עמ' 35 שורות 31-32 לפרוטוקול). יוער כי הנתבעת עצמה, עד אשר לא משולמת לה מלוא התמורה, אינה מספקת את המסמכים הנדרשים לשחרור הסחורה מנמל היעד לידי הלקוח וכך היה אף במקרה דנן. מר בלום עמד איתן על טענתו בדבר תכולת ההסכם בין התובעת לנתבעת וכאשר נשאל באשר לאחריות הנתבעת על ההובלה הימית הוא מפרט בהתייחס לעסקה עם הנתבעת "במקרה שאני לוקח אחריות על ההובלה, אני קונה קונטיינר. במקרה הזה הקונטיינר הוא שלו והאחריות היא שלו" (ראה עמ' 37 שורות 3-4 לפרוטוקול). הנה כי כן מהעדויות והראיות אשר הובאו בפני בית המשפט עולה כי הנתבעת אכן התחייבה למסור את הציוד שרכשה התובעת בהתאם להזמנה נספח א' לת/11 , בנמל בישראל, במחיר הכולל את המכלת הציוד, דמי ההובלה היבשתית לנמל היצוא , דמי ההובלה הימית לישראל והנתבעת היא אשר מזמינה את ההובלות ומבצעת את כל הפעולות הנדרשות המצויות באחריות עובדיה ובכללן המכלת המכונות בידי עובד מטעמה, מר ויק סטרזלציק. אך לאחר הגעת המכולה לנמל היעד ותשלום מלוא התמורה לידי הנתבעת, משוחררת הסחורה לידי התובעת.

ברי כי בכלל התחייבויות אלו ובמסגרת אחריותה של הנתבעת להמכלת הציוד אשר נרכש בידי התובעת, היא התחייבה להטעין את מכונות הצילום והציוד הנלווה בצורה מיטבית במכולה אשר הועמדה על ידה לצורך העניין, כך שהמכונות והציוד לא יינזקו בעת ההובלה אל התובעת. לנתבעת התחייבות בסיסית איפוא למסור את הציוד כאשר הוא במצב תקין וטוב בדיוק כפי שנצפה בידי מר בלום במחסניה אשר באנגליה.

הפרת ההסכם

הצדדים פעלו בהתאם לתנאי ההסכם ביניהם, כפי שנקבע לעיל , ברם כאשר הגיעה המכולה הכוללת את מכונות הצילום והציוד הנילווה לישראל ונפתחה , הוברר כי תכולת המכולה ניזוקה ביותר, כאשר חלק מהמכונות והציוד זזו ממקומם בעת ההובלה, פגעו זה בזה וגרמו לנזקים. הנזקים מתוארים בחוות דעת שמאי חברת הביטוח אשר הוזעק בידי התובעת, מר צבי יעקובי (ראה ת/3).

הנה כי כן, הפרה הנתבעת את התחייבותה למסירת ציוד שלם תקין וראוי כפי שנרכש במחסניה אשר באנגליה, עת נבחר בידי מר בלום מטעמה של התובעת.

פיצויים בגין ההפרה

התובעת לא עתרה במסגרת תביעתה לסעדים העומדים לזכותו של נפגע מהפרת חוזה, במסגרת חוק החוזים ואף בסיכומיה לא פרטה בעניין זה כי אם התמקדה דווקא בסעדים המגיעים לה , לטענתה מכוחה של פקודת הנזיקין , במסגרת אחריותה של הנתבעת לנזקים אשר נגרמו בשל רשלנותה הנטענת של הנתבעת.

העילה נזיקית – חובת הזהירות (המושגית והקונקרטית)

אבחן אחריות הנתבעת באשר להעברת מכונות הצילום והציוד אשר נרכש ממנה, אל התובעת, בהתאם להסכמת הצדדים. התובעת טוענת כי הנתבעת התרשלה בעת ההמכלה של הציוד והמכונות אשר נרכשו ולפיכך ניזוקו הציוד והמכונות במכולה עד הגעתם אל התובעת. עוולת הרשלנות מוגדרת בסעיף 35 לפקודת הנזיקין ואילו האחריות בגין אותה רשלנות מוגדרת בסעיף 36 לפקודת הנזיקין. עוולת הרשלנות מורכבת משלושה יסודות – חובת הזהירות (מושגית וקונקרטית), התרשלות ונזק. על התובע פיצוי בגין עוולת הרשלנות , הנטל להוכיח קשר סיבתי בין אותה ההתרשלות לנזק אשר נגרם.

מעדויות עדי הנתבעת עולה ברורות כי היא באמצעות עובדיה ובעיקר עובד בשם ויק סטרזלציק, אחראים על אריזת והמכלת הציוד ומכונות הצילום אשר רכשה התובעת , במחסני הנתבעת באנגליה.

התובעת הוכיחה כפי שפורט לעיל כי ההסכם הנוהג בענף ובכלל זאת ההסכם הספיציפי שבין התובעת לנתבעת,כולל אריזתו של הציוד והמכונות אשר נרכשים בידי התובעת, המכלתו בידי עובדי הנתבעת ובאחריותם בקונטיינר אשר מובא על ידי הנתבעת לשם כך והעברתו בידי מוביל יבשתי אל נמל המוצא ומשם בהובלה ימית אל נמל היעד. בנמל היעד וכאשר משולמת לנתבעת מלוא התמורה, משוחרר הציוד הנרכש, לידי התובעת. מכאן עולה כי על הנתבעת חובת זהירות מושגית במסגרתה עליה לדאוג לשלמות ותקינות הציוד אותו היא מוכרת ללקוחותיה ובכללם התובעת, עד הגעת הציוד לנמל היעד. חובה זו מעוגנת היטב בנהלים המקובלים בענף כפי שהוכחו בידי התובעת וכפי שפירטתי לעיל בעדות מר בלום ובתצהירו (ת/11).

אשר לקיומה של חובת זהירות קונקרטית , הרי שעל בית המשפט לבחון בהתאם להלכת ועקנין נ. המועצה המקומית בית שמש (ע"א 145/80 פ"ד לז(1) 113) האם בין המזיק לניזוק התקיימו יחסי קירבה שבעטים היה על המזיק לצפות את קרות הנזק הן במישור הפיסי והן במישור הנורמטיבי.

אין חולק בדבר יחסיהן החוזיים של התובעת והנתבעת. במסגרת עדותו של מנהל הנתבעת הוא אישר את שיטת ההמכלה הנהוגה אצל הנתבעת ולפיה מכונות הצילום והחלקים מוצמדים זה לזה באופן מלא , על מנת שימלאו את כל חלל המכולה, כך שנוצרות כשלש – ארבע שכבות ומושם בידוד בין שכבה לשכבה. הכוונה בשיטת המכלה זו הינה ליצור מצב בו אין אפשרות תזוזה למכונות הצילום והציוד הנילווה המושם במכולה. מנהל הנתבעת מר אנדרסון אישר זאת בחקירתו וכינה שיטה זו "קופסת הביצים" (ראה עמ' 12 שורה 1- עמ' 13 שורה 14 לפרוטוקול). מנהל הנתבעת אף הודה בפה מלא בדבר אחריות עובדיו על הליך המכלה תקין ופיקוח כי אכן התהליך יתבצע כראוי . כאשר נשאל מר אנדרסון בדבר העמסת המכולה בידי מר ויק סטרזלציק הוא השיב "הוא העמיס את המכולה עבור מר בלום ... ש. האם הוא השגיח על הליך ההמכלה מהתחלה ועד הסוף ? ת. כן, כפי שהוא עושה בד"כ. זה האחריות שלו" (ראה עמ' 14 שורות 4-8 לפרוטוקול). הנה כי כן, מדברים אלו ניתן ללמוד כי הנתבעת ידעה היטב כי שיטת ההמכלה תכליתה למנוע נזקים לסחורה בעת ההובלה אל הלקוח ובמקרה זה התובעת. הנתבעת יכולה הייתה בהחלט לצפות ככל שלא יהא פיקוח על תהליך ההמכלה או באם הליך ההמכלה יבוצע שלא כשורה, יגרם נזק לסחורה אשר נרכשה בידי התובעת בעת ההובלה. המזיקה צפתה איפוא את קרות הנזק במקרה אשר בפני, הן במישור הנורמטיבי והן במישור הפיסי ממש.

זאת ועוד, בניגוד לתצהיר פרטים נוספים אשר ניתן במהלך ההליך בידי מר פרנץ שהינו בעל מניות ומנהל נוסף בנתבעת ואשר לא הובא כלל לעדות בפני בית המשפט, אישר מר אנדרסון כי עובדי הנתבעת אחראים ומפקחים על הליך ההמכלה עבור הלקוחות. בעדותו של מר בלום הוא הוסיף ופירט כיצד התנהל ההליך "נראה לי המכונות שבחרתי, שמו אותם, אבל היתה בעיה והיססתי, אבל ויק לחץ עלי ולא רצה לקחת סיכון בהמכלה הזו, מדובר על MP אמר שזו פעם ראשונה שאני שם מכונות כאלה, מפחד לשים מכונה על מכונה... אמרתי לו שאם זו המלצתו , מי אני שאתנגד ואכן כך הם עשו" "ברגע שויק נתן לי להבין שהוא בעל הניסיון והידע, ראיתי איך הם עוטפים את המכונות. אני לא מתערב בזה..." (ראה עמ' 35 שורות 1-17 לפרוטוקול). מביצוע אריזת המכונות והציוד אשר נרכש בידי התובעת, עולה ברורות כי לנתבעת, היכולת לצפות את הנזק ככל שההליך לא יבוצע בצורה תקינה.

אשר ליסוד ההתרשלות – המבחן הינו מבחן הצפיות. ראה בהלכת ועקנין אשר צוטטה לעיל ובע"א 2792/03 יצהרי נ. טל אימפורט בע"מ תק-על 2006(4) 4060. השאלה העומדת למבחן הינה האם המזיק כאדם סביר, צריך היה לצפות שהתרשלותו תביא לנזק.

עיון בראיות אשר הובאו בפני בית המשפט, מעלה ברורות כי הנתבעת התרשלה בהליך המכלה. כבר בשלב הכנסת המכונות אל המכולה , עמדה המכולה שלא בקו ישר כי אם בשיפוע. על כך העיד מר אמיר בלום "המכולה הייתה בחושך מוחלט, היא גם הייתה מטר וחצי מעליי, לא יכולתי לראות מה היה בפנים. אני ראיתי שמכניסים מכונות והן מתגלגלות פנימה. יותר מזה לא ראיתי. מה שכן שמתי לב, שהמכולה לא הייתה מפולסת, היא הייתה בשיפוע מתחילתה עד הפתח. במידה ולא תחזיק את המכונה היא תידרדר" (ראה עמ' 35 שורות 20-23 לפרוטוקול).

בנגוד לשיטת "קופסת הביצים" אותה תיאר באריכות מר אנדרסון מטעמה של הנתבעת ואף הוסיף וטען כי כאשר נארזות מכונות הצילום בצורה זו , לא יאונה להם כל נזק במהלך ההובלה אל הלקוח, נארזו מכונות הצילום אשר נרכשו בידי התובעת בשיטה אחרת, כאשר המכונות הוכנסו אל המכולה ועליהן הוצמד באמצעות ניילון נצמד כל הציוד הנלווה (ראה ת/1 ות/2). מנהל הנתבעת מר אנדרסון הודה בפה מלא כי זו השיטה בה הם נוהגים מדי פעם, אך הוא לא ידע שכך היה במקרה הנדון (ראה עמ' 15 שורות 12-17 לפרוטוקול). מר אנדרסון ציין כי הוא מאמין שהדבר היה לבקשת הלקוח. מנהל התובעת, מר בלום העיד כי הוא הסתמך על ניסיונו של מר ויק אשר פיקח על ההמכלה וביקש לארוז את המכונות בצורה זו שכן חשש מהעמסתן זו על גבי זו. מעדות השמאי, מר צבי יעקובי, עולה ברורות כי במכולה היו חללים אשר גרמו להתהפכות הציוד אשר היה בתוכה "לא שהיא לא הייתה מלאה, שהיו שם חללים שהתהפכו שם ציודים" (ראה עמ' 21 שורה 31 לפרוטוקול). השמאי אף צילם את התמונות בעת פתיחת המכולה (ת/5) ומהן נראים בבירור חללים בין המכונות (ראה עמ' 22 שורות 22-25). לא זו אף זו, כי אין חומרי דיפון במכולה ואף לא חומרי אריזה, כך שניכר שלא נעשה מאמץ למנוע חללים בין המכונות השונות. לשמאי הוצגה בידי ב"כ הנתבעת, תמונה מתוך דו"ח השמאי עצמו ובה נראה כי כל המכונות נוטות לכיוון קיר המכולה והשמאי מסביר כי המכונות שוכבות וסימן הוא כי היה שם חלל (ראה עמ' 22 שורות 26-28 לפרוטוקול).

מר אשר נגר, עובד בחברת מור לוגיסטיקה, אשר פרק את המכולה העיד כי "היה שם כיס אוויר ואז המכונות כתוצאה מהטלטלות של ההובלה של האוניה, היו המון כיסים של אוויר, עד לסוף המכולה, כתוצאה מזה כשפתחתי את הדלת של המכולה, היה לחץ עצום על הדלתות. אז המכונות שיחקו בפנים, הם לא ישבו במקום שלהם. אם הייתה העמסה נכונה, זה לא היה קורה" (ראה עמ' 28 שורות 19-23 לפרוטוקול).

מנהל הנתבעת העיד כי לעיתים קורה שנזק נגרם כתוצאה מנפילת מכולה. במקרה כזה, כך בהתאם לעדותו, לא נגרם נזק כה גדול כזה אשר במקרה שבפני , ככל ששיטת ההמכלה היא בשיטת "קופסת ביצים", אך הנזק ניכר על גבי המכולה עצמה, עוד טרם פתיחתה. במקרה אשר בפני, העיד השמאי ואף מר גדי מונטג אשר קיבל לידיו את המכולה מטעמה של התובעת, שסגר המכולה היה שלם והיא הייתה תקינה חיצונית (ראה עמ' 23 שורות 13-17 לפרוטוקול וכן סעיף 4 לת/10 תצהיר מר גדי מונטג).

נוכח הדברים האמורים, עולה ברורות כי הנתבעת התרשלה בבחירת שיטת ההמכלה, המכילה את הציוד והמכונות אשר רכשה התובעת במחסניה בצורה שגויה בניגוד לאמות המידה המקצועיות אשר היה עליה להפגין ובכך הפרה את חובת הזהירות המושגית ואף הקונקרטית החלה עליה.

הנזק

הנזק פורט בהרחבה בתצהירו של מר אמיר בלום (ת/11) וצורפו לו מלוא האסמכתאות לנזקים הנטענים :

אובדן 20 מכונות צילום 20,425 ליש"ט נספחים לד', ב', נג' לת/11

הוצאות תיקון והשמשת מכונות אשר ניזוקו,

הובלות שכר עבודה ואחסון 7000 ליש"ט נספחים נד-סד לת/11

נסיעות לאנגליה 1800 ליש"ט נספחים סה' סו לת/11

עלות הובלה ימית 845 ליש"ט נספח א לת/11

אבדן רווחים מהמכונות

אשר ניזוקו 14,450 ליש"ט נספחים סז-עד לת/11

עלות כרטיסי הפקס

שטרם סופקו 3000 ליש"ט הנתבעת הודתה בכך

בכתב ההגנה

אבדן רווח ממכירת

מכונות צילום ללא

כרטיס פקס 6000 ליש"ט נספחים עה-עז לת/11

הוצאות אחסון בשל אי שחרור

המכולה בידי הנתבעת 480 ליש"ט נספח ח' לת/11

רכישת פינישרים וחלוקתם

ללקוחות 4684 ליש"ט נספח ע"ח לת/11.

מתוך סכומים אלו קיזזה התובעת בגין עסקה של טרייד אין אשר ערכה עבור שש מכונות סך של 4400 ליש"ט ומכאן עולה כי נזקי התובעת הגיעו לסך של 54,284 ליש"ט.

התובעת טענה אף לנזק לא ממוני, ברם זה לא הוכח בפני וממילא טענה התובעת בסיכומיה כי נזק זה קשה לכימות כספי ואף טרם התגבש ומשכך לא עמדה על חיובה של הנתבעת בנזק זה.

לא הובאה חוות דעת נגדית באשר לנזקים אלו מטעמה של הנתבעת ולמעשה חזר העד, מר בלום על פירוט הנזקים בעדותו בפני בית המשפט, עדותו לא נסתרה כלל ולהיפך, כאשר נשאל על הנזקים האמורים בתצהירו בפירוט בחקירתו הנגדית, הוא הפנה לנספחים ופירט את הפסדי התובעת כדבעי. (ראה עמ' 38 שורות 1-16 לפרוטוקול).

הנה כי כן, הגיעו נזקיה של התובעת לסך של 54,284 ליש"ט.

הקטנת נזק בידי התובעת

מהעדויות אשר נשמעו בפני ובעיקר מעדות מר גדי מונטג, עולה כי התובעת עשתה כמיטב יכולתה מרגע גילוי הנזק, על מנת להקטינו. התובעת הזמינה את אנשי הנתבעת אל הארץ ואף הייתה נכונה לממן את הוצאות הגעתם, על מנת שיווכחו בנזק. מהנתבעת לא הייתה כל הענות לעניין זה. התובעת עשתה ניסיון להחיות את המכונות אשר הגיעו ניזוקות, ברם ניסיון זה כשל. היו אלו מכונות צילום שכמותן לא היו בארץ ולפיכך לא ניתן היה להשמישן. התובעת פנתה בצר לה ומסרה חלפים מתוך המכונות למר ניסים קמחי, על מנת לצמצם נזקיה כנגד מכונות אותן מוציא מר קמחי ומשפץ מלקוחותיו (ראה תצהיר מר קמחי ת/7 וכן עדות מר מונטג עמ' 33 שורות 5-16 לפרוטוקול). הנה כי כן, פעלה התובעת כמצוות פקודת הנזיקין להקטנת נזקיה ועל אף האמור ובקיזוז המתבקש, אני קובעת כי הללו עומדים ע"ס של 54,284 ליש"ט.

קשר סיבתי וניתוקו האפשרי

את הקשר הסיבתי משפטי, ניתן לעגן בהסכם המחייב בין התובעת לנתבעת כפי שהוכח בפני ופורט לעיל בהרחבה. את הקשר העובדתי אשר נבחן עפ"י מבחן הצפיות ניתן לקבוע היות שהנתבעת כמוכרת סבירה וכסוחרת האמונה על ביצוע המכירה, ההמכלה ושליחת הציוד ומכונות הצילום לנמל היעד עבור לקוחותיה, צריכה הייתה לצפות כי המכלה רשלנית, תגרום לנזק לציוד ולמכונות הצילום אשר נרכשו בעת ההובלה לנמל היעד ובהתאם תגרום לנזקיה של התובעת, כפי שפורט לעיל. שמאי מטעמה של התובעת (ת/3) קבע מפורשות כי מדובר בהמכלה לא נכונה של המכולה וללא אבטחה מספקת של הציוד שבתוכה, מה שגרם לכך שחלק מהמכונות והציוד הנ"ל זזו ממקומם, התהפכו ונפלו זה על זה, תוך גרימת פגיעות, שברים ונזקים משמעותיים. השמאי בחקירתו הנגדית עמד על ממצאיו וקביעתו זו באשר לקשר הסיבתי בין ההמכלה הרשלנית לנזק אשר נגרם לציוד לא נסתרה. מדובר בשמאי אשר הגיע מטעמה של חברת הביטוח של התובעת וקבע כי לחברת הביטוח אין כלל אחריות במסגרת הפוליסה בה מבוטחת התובעת, כך שמדובר בעד שלא ניתן לסבור כי הינו מוטה לטובתה של התובעת, כי אם חף מעניין בתוצאות התובענה.

הפסיקה קובעת כי אם בהשתלשלות העניינים, התערב גורם זר (הניזוק או אחר)- אזי יש בכך בכדי להפסיק את הקשר הסיבתי המשפטי, ככל שהתערבותו של אותו גורם זר אינה בגדר הצפיות הסבירה.

ראה בע"א 358/83 שולמן נ. ציון חברה לביטוח בע"מ פ"ד מב(2) 844. הנתבעת טענה כי מנהל התובעת, מר אמיר בלום, היה אחראי לתהליך ההמכלה והוא עצמו התרשל באופן שבו פיקח על התהליך ונטש את מקום ההמכלה בלא שהתהליך הסתיים. כפי שקבעתי לעיל, האחראית על הליך ההמכלה ומפקחת על ביצועו התקין היא הנתבעת. מנהלה הודה בפה מלא כי זוהי אחריותה של הנתבעת, כך שאין מקום לקבל טענת הנתבעת בדבר העדר פיקוח מטעמה של התובעת על הליך ההמכלה , כמנתק את הקשר הסיבתי בין התרשלות הנתבעת לקרות הנזק. זאת ועוד , אף ניסיונה של הנתבעת לטעון כי המכולה ניזוקה בעת הובלה ימית או יבשתית וכך נגרם הנזק , תוך שהדבר מפחית מאחריותה, אף זו טענה אשר אין לקבלה. כפי שכבר נקבע לעיל, המכולה נתקבלה שלמה והסגר הקבוע עליה נבדק ונמצא תקין. הן השמאי מטעמה של התובעת דחה טענה זו והן עובד התובעת, מר גדי מונטג ומר אשר נגר, עובד חברת הפריקה אשר בחנו את המכולה עם פריקתה. משכך הוכח הקשר הסיבתי בין התרשלות הנתבעת לנזק אשר נגרם ולא מצאתי כי קשר זה נותק בידי גורם מתערב כזה או אחר.

הנה כי כן ובהתאם לקביעותי המפורט לעיל, נקשר בין התובעת לנתבעת הסכם למכירת מכונות צילום וציוד נילווה במסגרתו התחייבה הנתבעת לספק לתובעת את הסחורה אותה רכשה במחסניה אשר באנגליה. הנתבעת הפרה את ההסכם בין השתיים וסיפקה ציוד פגום. על הנתבעת מוטלת חובת זהירות מושגית להבטחת שלום הסחורה עד הגעתה לידי התובעת, אך הנתבעת התרשלה בהתאם לאשר קבעתי לעיל והפרה את חובת הזהירות המושגית והקונקרטית המוטלת עליה, עת ביצעה המכלה רשלנית של הציוד אשר רכשה התובעת. המכלה רשלנית זו גרמה לנזקיה המוכחים של התובעת ולפיכך יש לקבל תביעתה של התובעת ולחייב את הנתבעת בנזקיה.

סוף דבר,

התביעה מתקבלת במלואה.

אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 54,284 ליש"ט כערכם ביום התשלום המלא בפועל.

כן, תישא הנתבעת בהוצאות התובעת בסך של 10,000 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ₪.

הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר הפיקדון אשר הופקד בתיק זה בידי הנתבעת, לתובעת באמצעות בא כוחה, על חשבון הסכומים אשר נפסקו לזכותה במסגרתו של פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ה סיוון תשע"ד, 23 יוני 2014, בהעדר הצדדים.