הנתבעים מבקשים לבטל את פסק הדין שניתן כנגדם, במעמד צד אחד ובהעדר כתב הגנה, ביום 13/12/10. לטענתם, זימון למשפט לא נמסר להם, ורק מספר ימים טרם הגשת בקשה זו (ביום 23/12/13) נודע להם על קיום ההליך, בעקבות עיקול שהוטל במסגרת הליכי הוצאה לפועל למימוש פסק הדין. לטענתם, החתימות המופיעות על אישורי המסירה של הזימון למשפט ושל פרוטוקול פסק הדין (נמסרו בהתאמה בתאריכים 2/9/10, 22/12/10) אינן שלהם, ונראה שאלה זוייפו על ידי התובעת או מי מטעמה.

טענת זיוף אישור מסירה הינה טענה מרחיקת לכת, אדרבא כאשר היא מתייחסת לשני אישורי מסירה ולא לאחד. בד בבד, מסתבר כי המסירות לא בוצעו על ידי גורם נייטרלי כדואר ישראל, או אז לא היה כל שחר לטענת הזיוף, אלא אכן באופן אישי מטעם התובעת. לעניין זה מסרה התובעת, שהמסירות בוצעו על ידי שליח מטעמה, וזה אמר לה כי המסירה היתה לבנם של הנתבעים, אולם עיון באישורי המסירה מגלה כי המסירות נחזות להיות לנתבעים ולא לבנם. נוכח אי התאמה זו, היה מקום כי התובעת תצרף תצהיר מצד השליח להבהרת אופן המסירה בשני המקרים, אך זו לא עשתה כן.

במצב דברים זה קיימת אי בהירות לגבי מסירת הזימון ופרוטוקול פסק הדין. ודוק, טענתם מרחיקת הלכת של הנתבעים בדבר הזיוף לא הוכחה כלל וכלל, אולם אף לא הוכח באופן ברור כי המסירות לעיל בוצעו כיאות. נוכח אי בהירות זו, נטיתי תחילה לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה, במסגרתו בין היתר היה מעיד אותו שליח.

דא עקא, שמסתבר כי לכתב תשובת התובעת לבקשת ביטול פסק הדין, צורפו אף מסמכים מתיק ההוצאה לפועל שנפתח בעקבות פסק הדין, מהם עולה כי גורם נייטרלי כדואר ישראל העביר לנתבעים, באמצעות בנם רביע, תיעוד אודות קיומו של תיק ההוצאה לפועל, וכל זאת עוד ביום 30/5/11. בכך הוזמה לחלוטין טענת הנתבעים לפיה ידעו על קיומו של פסק הדין רק כשנתיים וחצי לאחר מכן, משמע מספר ימים לפני יום 23/12/13.

הנה כי כן, לכל המאוחר ביום 30/5/11 יודעו הנתבעים אודות פסק הדין שניתן כנגדם. על פי סעיף 12 לתקנות השיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, היה עליהם להגיש את בקשת ביטול פסק הדין תוך 7 ימים, תקופה קטנה באופן משמעותי משנתיים וחצי. כל הסבר לשיהוי עצום זה אין בפיהם, שכן גרסתם בדבר היידוע בסמוך להגשת הבקשה הוזמה לחלוטין. משכך, אין מקום לדון בבקשתם לביטול הפסק הדין.

נוכח כל האמור, הריני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין. כן הריני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות בקשה זו בסך של 1000 ₪, אשר יישאו ריבית והצמדה מיום 1/6/14.

בנסיבות אלה, הריני מורה אף על חידוש הליכי הוצאה לפועל.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ד, 22 מאי 2014, בהעדר הצדדים. המזכירות תבצע המצאה לצדדים, ורשות הערעור לבית המשפט המחוזי בלוד תהא תוך 7 ימים מעת ההמצאה.