החייב צליס סמיון :

לחייב צליס סמיון ניתן צו כינוס ביום 28/11/12, לאחר שהצהיר על חובות בסך כ – 900,000 ₪, הוגשו נגדו 9 תביעות חוב על סך 845,000 ₪ מתוכן סך של 160,000 ₪ בדין קדימה.

דוח המנהלת המיוחדת :

החייב יליד 1952, גרוש, אב ל – 4 ילדים מהם אחת קטינה, שנולדו לו מ – 2 נשים. לאחר הגירושיו נולדה לחייב הילדה הקטינה מקשר זוגי אותו ניהל עם הגב' ילנה פריטיקו שהועסקה אצלו במסגרת החברה שהיתה בבעלותו, וכיום היא זו המעסיקה אותו בעסק – מרכול "סופר גמלא" בצפת. משכורתו 2,990 ₪ לחודש. החייב טען כי מתגורר בשכירות בדירה בכרמיאל. לא המציא חוזה שכירות. לטענתו, חוזה השכירות נערך בין המשכיר לבין בת זוגו – מעסיקתו – הגב' ילנה. בינו לבין ילנה קיימת הסכמה לא כתובה לפיה דמי השכירות יקוזזו ממשכורתו. הסכום המקוזז 800-1,000 ₪ לחודש.

החייב הסביר את משכורתו הנמוכה בכך שהוא לא נושא בהוצאות ובמזונות בתו הקטינה.

החייב מסביר את הסתבכותו הכלכלית בכישלון עסק. לחייב היה עסק במשותף עם החייב קריצ'מר פליק [החייב השני], מרכול באזור התעשייה בקרית שמונה, במסגרת חברת "בים בום מזון בע"מ". ההסתבכות הכלכלית החלה בשנת 2006 עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, העסק לא הניב הכנסות ממשיות, על כן, נאלץ החייב לפנות ולבקש הלוואות מהבנקים. בסופו של דבר, החברה הפסיקה את פעילותה ונסגרה. החייב טוען כי הניהול הפיננסי של העסק נעשה על ידי השותף פליק, בעוד שהחייב היה אחראי על הזמנת סחורה והתנהלות מול הספקים. שני החייבים שימשו ערבים בחשבון הבנק של החברה המשותפת.

המנהלת המיוחדת ציינה כי הנתונים בדוחות הכספים לשנת 2004 – 2005 אינם תואמים את טענתו של החייב כי העסק הניב רווחים בשנים אלו.

אמנם המחזור העסקי היה גבוה, אך העסק הפסיד בכל אחת משנים אלו אם כי בשיעור קטן יחסית לעומת היקף הפעילות.

בשנת 2006 הרחיבו החייבים את העסק ופתחו שתי חנויות נוספות בעיר קצרין, אלא שאז פרצה מלחמת לבנון השניה והכנסות החברה נפגעו אנושות. החברה נקלעה לקשיים. לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי הספקים, כשהחייבים ערבים לח-ן החברה. החברה והחייב פליק נטלו הלוואות, אך משלא עמדו בפירעונן הופסקה פעילות החברה ונכסיה נמכרו לחברה אחרת – "מאקסי", תמורת סך של 120,000 ₪ כאשר בחקירתו בפני המנהל המיוחד העריך החייב פליק את שווי הציוד בסך 800,000 ₪ לפחות.

החייב הצהיר על חוב מזונות כלפי גרושתו בסך 83,625 ₪. בשנת 2003 חתם החייב עם גרושתו על "תוספת להסכם הגירושין" במסגרתה העביר לגרושתו, ללא תמורה, את זכויותיו בנכס במרכז המסחרי בכרמיאל. סכום המזונות הופחת מ – 2,000 ₪ ל- 1,500 ₪ ותיק ההוצל"פ לגביית חוב המזונות נסגר. מאוחר יותר בשנת 2007 שוב נפתח תיק הוצל"פ נגד החייב בגין אי תשלום מזונות.

המנהלת המיוחדת קובעת כי חקירתו של החייב העלתה מס' ליקויים ביצירת החובות:

• נטילת הלוואות ויצירת חובות בעת שכבר היה מצוי בחובות שלא יכל לפרוע.
• החייב, יחד עם שותפו, נטל הלוואה מנושה בשוק האפור בסך 85,000 ₪, תמורתה התחייב למכור את נכסי החברה לנושה בתוך 6 חודשים, אם לא תוחזר ההלוואה, סכום נמוך משמעותית מהשווי של הציוד.
• לחייב חוב כלפי רשויות המס בסך כ – 300,000 ₪ מתוכו כ – 159,000 ₪ בדין קדימה.
• החייב לא המציא מסמכים שנדרש להמציא ומשתף פעולה באופן חלקי.
• החייב מגיש דוחות חלקיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו אשר אינם משקפים את הנתונים האמיתיים והאמור בהם אינו נתמך באסמכתאות.
• נמצא פגם בתום הלב ביצירת החובות וכן בהתנהלות.

תגובת החייב :

החייב טוען כי המנהלת המיוחדת "מחפשת סיבות" כדי להתנגד להכרזתו של החייב. דרשה ממנו להמציא אישורי מסירה לנושים למרות שלא חויב לעשות כן בהחלטה שיפוטית. החייב המציא את כל הדוחות הדו חודשיים בצירוף מלוא האסמכתאות. ההוצאות הינן סבירות.

החייב המציא את מלוא האסמכתאות שנדרש ושיכול להשיג, למעט הסכם השכירות. את שאר המסמכים שנדרש לא יכול היה להשיג לאור חלוף הזמן הרב שחלף מאז הפסקת פעילות החברה והעובדה שכל המסמכים היו אצל שותפו - החייב פליק קריצ'מר.

החייב הסביר את נטילת ההלוואה ברצון לשקם את החברה.

הפיצוי שקיבל ממס רכוש היה חלקי מאחר ולא עלה בידו למצוא ולהעביר למס רכוש את מלוא המסמכים הדרושים.

יש ליתן משקל לחלוף הזמן.

עמדת הכנ"ר :

מהחקירה עולה כי ההסתבכות הכלכלית של החייב נובעת מכישלון עסקי של העסק שהקים יחד עם שותפו, בתחום המזון ושיווק דגים. משנכשל העסק נטלו החייב ושותפו הלוואה מהשוק האפור שכללה הסכמה להעברת הציוד של החברה שבבעלות החייבים לנושה, ככל שהחוב לא ישולם בתוך 6 חודשים.

מכירת העסק ששוויו הוערך על ידי החייב בסך של 800,000 ₪ תמורת סך של 85,000 ₪ נבעה מאחת מהשתיים: או שסכום המכירה היה גבוה יותר ושלשלו את הכספים לכיסם או העדפת נושה והתנהלות שלא בתום לב.

לפיכך, מצטרף הכנ"ר לעמדת המנהלת המיוחדת.

החייב פליק קריצ'מר :

לחייב ניתן צו כינוס ביום 16/7/12 לאחר שהצהיר על חובות בסך 1.2 מיליון ₪, הוגשו נגדו 15 תביעות חוב על סך כ – מיליון ₪.

אשת החייב מנהלת עסק מעדניה וצרכניה "מכולת הגולן" בקצרין, אשר שימשה בעבר כמעדניה שהופעלה על ידי החברה שבבעלות החייב ושותפו. עם קריסת החברה נמכרה תכולת המעדנייה. לאחר מס' חודשים רכשה אשת החייב את התכולה ומאז היא מפעילה את העסק על שמה.

החייב לא המציא מסמכים ודוחות כספיים של העסק של רעייתו, פרט לשנת 2011 – 2012.

החייב מועסק אצל רעייתו ללא תמורה ונמצא בעסק מדי יום בין 6 ל – 11 שעות. כמו כן, מועסק החייב במשרה חלקית ביותר בעסק "צבעוני טכנולוגיות" ומשתכר סך של 461 ₪ לחודש. בתו הבגירה גם כן מועסקת בעסק של אשתו תמורת סך של 1,386 ש"ח .

גרסתו להסתבכות – פתח עסק יחד עם שותפו סמיון, השקיעו כספים, העסק קרס ממיעוט הכנסות עקב מלחמת לבנון השנייה. הם נטלו הלוואות כולל מהנושה פאח'ר אלדין, ומשלא פרעו את ההלוואה העבירו את פעילותה ונכסיה של החברה לחברת "ס.א. מאקסי בע"מ" שבבעלות ובניהול הנושה, ושהוקמה על ידי אותו עו"ד שייצג את החברה של החייב ושותפו.

בשנת 2007 רכשה רעייתו את התכולה של אחת החנויות שהיו לחברה ונמכרו לחברת מאקסי.

המנהלת המיוחדת מצאה ליקויים ביצירת החובות :

• נטילת הלוואה מהשוק האפור.
• העניקו לאותו נושה בטוחה מוגזמת לפירעון ההלוואה ששוויה עולה עשרות מונים על סכום ההלוואה ורוקנו את החברה מנכסיה.
• התמורה הזעומה, סמיכות הזמנים למכירת תכולת אחת החנויות בחזרה לאשת החייב, העובדה שהחייב שוהה עד היום באותו עסק.
• החייב המציא דוחות חלקיים.
• החייב לא המציא תיעוד ומסמכים שנדרש.

הכנ"ר הצטרף לעמדת המנהלת המיוחדת.

תגובת החייב :

לאור הערות המנהלת המיוחדת בדבר העדר אסמכתאות, פעל החייב להמצאת האסמכתאות הנדרשות.

חלק ממוצרי המזון וצרכי הבית נלקחים מהמכולת ועל כן, אין אפשרות להמציא קבלות.

לחייב אין כל רכוש או נכסים והוא מתגורר אצל ידידת משפחה. ההלוואה שנטלו החייב ושותפו מהשוק האפור, היתה מחוסר ברירה לאחר שהערוצים הבנקאיים נסגרו בפניהם.

ההלוואה ניתנה במסגרת הסכם, כנדרש ובכתב.

ערך הציוד ירד מאוד לאחר מלחמת לבנון.

דיון :

תום ליבו של החייב, המבקש הכרזה כפושט רגל, נבחן באמות מידה אובייקטיביות הנגזרות מתכליותיו של מוסד פשיטת הרגל [ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי, ע"א 3376/11 רוזנברג נ' הכונ"ר]. התכליות הן להביא לכינוס יעיל של נכסי החייב תוך חלוקתם בדרך הוגנת וצודקת בין כלל הנושים וכן שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו [ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר].

החובה של חייב לנהוג בתום לב אכן מתפרשת על פני כל התקופה שקדמה להליכי פשיטת הרגל, ועל פני תקופה מאוחרת יותר, זו שממועד מתן צו הכינוס ועד להכרזת פשיטת הרגל עצמה.

יצויין כי עקרון תום הלב איננו נעצר במועד ההכרזה על החייב כפושט רגל, והוא ממשיך לרחף מעל ראשו של החייב לאורך כל הליך הפש"ר ועד לסיום ההליך בהסדר או בהפטר.

הכרזתו של החייב איננה סוף פסוק וניתן לבטל את ההכרזה בכל שלב [ע"א 307/12 בלום נ' הכונ"ר].

העקרון לפיו "לא יהא חוטא נשכר" נכון גם להליך הפש"ר.

תנאי הכרחי להכרזת החייב כפושט רגל הוא שבית המשפט ישתכנע שהחייב אכן אינו מסוגל לפרוע את חובותיו, שכן חייב שיש בידו את האפשרות לפרוע את חובותיו אינו זכאי להכרזה כפושט רגל, כפי שקובעת מפורשות הוראת סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל.

התנהלותם של החייבים ביצירת החובות וגם לאחר מכן מתאפיינת בבעייתיות בתום הלב ובהעדר שקיפות מלאה. גם מתעוררת שאלה האם היתה כאן הברחת נכסים מתוכננת על מנת להתחמק מתשלום החובות והכוונה במיוחד לתוספת להסכם הגירושין בו העביר החייב סמיון את זכויותיו בדירה לגרושתו.

התלבטתי האם חייבים אלה, לאור התנהלותם, זכאים להגנת הפקודה.

ואולם, מאחר ומדובר בחובות ישנים והואיל וממצאי המנהלת המיוחדת אינם חד משמעיים אם כי מעלים תמיהות וסימני שאלה, ובשל העובדה שההכרזה איננה סוף פסוק וניתן לבטל את ההכרזה בכל עת, ככל שיתברר אפילו בהמשך שמי מהחייבים פעל בחוסר תום לב מובהק ו/או הבריח נכסים ו/או הסתיר מידע מהותי ו/או מסר מידע מטעה, אני סבור שיש לאפשר לחייבים לנהל את הליך הפש"ר ובמהלכו להמשיך ולעקוב מקרוב אחר התנהלותו וכן לבצע בדיקה מעמיקה יותר באשר להתנהלות החייבים גם בקשר ליצירת החובות. ככל שיתברר שקיימים נימוקים המצדיקים ביטול ההכרזה, רשאית המנהלת המיוחדת לפנות בבקשה מתאימה לבטל את ההכרזה.

המנהלת המיוחדת רשאית לפנות לאשת החייב פליק ולזמנה לחקירה ולהמצאת מסמכים ואסמכתאות וכן לפנות לרוכש – הנושה, ולדרוש ממנו התייצבות לחקירה בפניה וגם להמציא מסמכים ככל שאלה קשורים לעניין הסתבכות החייבים בחובות ושאלת תום הלב שלהם.

ככל שמי מהחייבים ו/או צדדי ג' לא ישתף פעולה באופן מלא עם המנהלת המיוחדת היא רשאית לפנות לבית המשפט ולבקש הוראות ו/או חקירה פומבית ו/או כל סעד אחר שניתן לבקש על מנת לאפשר לה למלא את תפקידה ולחקור לעומק.

יש להורות על הגדלת צו התשלומים על מנת לאזן במעט בין ההחלטה המטיבה עם החייבים לבין האינטרס של הנושים.

על כן, ולא בלי היסוס, אני נעתר לבקשה ומורה על הכרזתם של החייבים כפושטי רגל.

צו התשלומים לחייב צליס סמיון יעמוד על סך של 1,000 ₪ החל מיום 1/4/14.

צו התשלומים לחייב קריצ'מר פליק, יעמוד על סך של 2,000 ₪ החל מיום 1/4/14.

אני מורה לחייבים להתמיד בתשלומים החודשיים לקופת פשיטת הרגל, כסדרם ולהגיש דוחות דו חודשיים באשר להכנסות והוצאות כשהם מגובים באסמכתאות.

מובהר בזה לחייבים כי אי ביצוע האמור לעיל, יש בו משום התנהלות בחוסר תום לב בהליך, המהווה עילה לביטול ההליך.

הנני ממנה את עו"ד ענבל בית הלחמי, כנאמנת על נכסי החייבים.

שכר הנאמנת ייקבע על ידי בית המשפט בהתאם לתקנות.

על הנאמנת לחתום במשרדי הכנ"ר על כתב ערבות להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו.

תשומת לב הנאמנת להוראת סעיף 148א(א) המורה לנאמנת להגיש לבית המשפט, לפחות אחת לשנה, דוח על מהלך ניהול פשיטת הרגל.

ניתן היום, ט"ו אדר ב תשע"ד, 17 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.