בתביעה הכספית שבכותרת טוענת התובעת כי היא זכאית לפיצוי מהנתבעים, בגין מעשיהם/מחדליהם, בהעברת מבוטחים מהתובעת לקופת חולים מכבי, שלא כדין.

התביעה התבררה תחילה בפני כב' השופטת נ. מוניץ, אשר הכריעה לאחר שמיעת ראיות, לשאלת האחריות, כמפורט בהחלטתה מיום 22/2/2015 (להלן: "ההחלטה").

עקב פרישתה של כב' השופטת מוניץ לגמלאות, הועבר התיק בפניי לצורך השלמת ההכרעה

בשאלת הנזק.

העובדות הצריכות לעניין

1. בהחלטה (בפסק דין חלקי, כפי שהוגדר) לשאלת האחריות כאמור, נקבע כי הנתבעים אחראים, יחד ולחוד, כלפי התובעת – שירותי בריאות כללית (להלן: "התובעת" ו/או "הכללית"), להעברת מבוטחים שלא כדין מהכללית בעיר שפרעם לסניף קופת חולים מכבי בעיר, ובדרך של זיוף חתימות המבוטחים על מסמכי ההעברה, כשההעברות בוצעו בסניף הדואר בעיר.

בהחלטה הודגש כי שאלת מספר המבוטחים שהועברו שלא כדין תוכרע במסגרת הדיון בשאלת הנזק והיקפו.

2. בתקופה הרלבנטית שימש הנתבע מס' 1 כמנהל (האדמניסטרטיבי) של סניף קופ"ח מכבי בעיר (להלן: "הנתבע") והוא זה אשר פעל להעברת המבוטחים כאמור.

הנתבע מס' 2 שימש כמנהל סניף חברת דואר ישראל – היא הנתבעת מס' 3 (להלן: "הנתבע 2" ו – "הנתבעת", בהתאמה).

לנתבע 2 ולנתבעת יוחסה רשלנות בדרך יישום נוהל העברת המבוטחים בדואר, רשלנות שאפשרה את מעבר המבוטחים שלא כדין, ע"י הנתבע.

3. בתביעה נטען כי הנתבעת אחראית להעברת כ- 900 מבוטחים וכי על הנתבעת לפצות את התובעת בגין זאת עפ"י תחשיב נזק המכמת את הנזק לפי מפתח של שיעור רווח ממבוטח לאורך תקופת שנים.

הנתבעים לשאלת הנזק כפרו כי נגרם לתובעת כל נזק ולחילופין חלקו על שיעורו.

בדיון ראשון שהתקיים בפניי הצעתי לצדדים כי ההכרעה בשאלת הנזק תתקבל על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984, תוך הדגשה כי לצדדים תישמר זכות ערעור מלאה לשאלת האחריות. משנדחתה ההצעה, פנו הצדדים להגשת ראיותיהם.

4. מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר ישי נאמן – מנהל מחלקת מקרו תקציבית בכללית (להלן: "מר נאמן") ובהמשך לו תצהיר משלים הכולל מוצגים גלויים, תחת מוצגים "חסויים" שביקש תחילה להציג לעיון בית המשפט בלבד(ראה החלטה מיום 23/2/2016).

נאמן בתצהירו ביקש לפרט את היקף העלויות, ההוצאות והנזק שנגרם לתובעת, ממעבר המבוטחים שלא כדין.

עוד הגישה התובעת חוות דעת מומחה כתב – יד של גב' קדוש (להלן: "חווה"ד המאוחרת"), לצורך הוכחת מספרם הכולל של המובטחים שהועבר לקופת חולים מכבי תוך זיוף חתימתם על מסמכי ההעברה בדואר, זאת בנוסף לחוו"ד קודמות שהגישה, במסגרת הדיון בשאלת האחריות.

5. הנתבע הגיש תצהיר בחתימתו, אולם לאחר שלא התייצב לישיבת ההוכחות, במסגרתה היה אמור להיחקר על תצהירו הנ"ל, הוריתי על משיכת תצהירו, כמפורט בהחלטה מישיבת יום 11/4/2016.

6. הנתבעת הגישה תצהירה של גב' בוגוסלבסקי ליטל (להלן: "גב' ליטל"), מנהלת המוקד הפיננסי של בנק הדואר. עוד צירפה חוו"ד של ד"ר מוגרמן, בהתייחס לתחשיביו ונתוניו של מר נאמן. כן ביקשה הנתבעת להסתמך על חווה"ד מומחה כתב היד מטעמה (ד"ר מרדכי ורד), אשר הוגשה במסגרת הדיון בשאלת האחריות.

7. בישיבת יום 11/4/2016 נחקרו מר נאמן וגב' ליטל על תצהיריהם וד"ר מורגמן נחקר על חוות דעתו.

דיון ומסקנות

8. לצורך קביעת שיעור הנזק שנגרם לתובעת בגין מעשי/מחדלי הנתבעים בתביעה שבפנינו, עלינו יהיה להכריע בשתי שאלות מרכזיות;

- הערכת מספר המבוטחים שהועבר, שלא כדין כאמור, מהכללית לקופת חולים מכבי.

- הערכת הפסד ההכנסות שנגרמו לכללית מגריעתם של המבוטחים שהועברו שלא כדין כאמור.

נדון בשאלות אלו כסידרן;

הערכת מספר המבוטחים שהועברו שלא כדין

9. אני רואה לדחות את טענת התובעת, כי הוכח שהנתבעים אחראים להעברת כלל מבוטחי הכללית בשפרעם בתקופה הרלבנטית לתביעה ובסך של יותר מ – 900 מבוטחי הכללית;

טענה זו הועלתה ע"י התובעת בעלמא

10. הקביעה כי הנתבעים התרשלו בהעברת מבוטחים כפי שהוכרע בהחלטה, זאת במספר נקוב מוכח, כזה או אחר, כפי שיפורט להלן, אין בה ללמד כי הנתבעים בשל כך אחראים להעברתם שלא כדין של כלל המבוטחים בשפרעם, אשר עזבו את התובעת.

11. המפורט נכון גם בהנחה ומספר המובטחים לגביהם תוכח העברה שלא כדין היה עומד על מספר גבוה, כפי המפורט בחוו"ד מומחה כתב היד מטעם התובעת, על אחת כמה וכמה שהדברים נכונים שעה שהמספר הנקוב של ההעברות שלא כדין אשר הוכח בסופו של יום כפי שיפורט להלן, עומד על מספר נמוך הרבה יותר.

12. אין בסיס לטענת התובעת כי ההכרעה לשאלת האחריות במצטבר להעברות שלא כדין שהוכחו, העבירו את הנטל אל כתפי הנתבעים, להוכיח כי כלל ההעברות שבוצעו בוצעו כדין.

על התובעת מוטל היה להוכיח בראיות ממשיות את כלל ההעברות שלא כדין אשר היא מבקשת לטעון להן. אין מקום ללמוד גזירה שווה או לבסס טענות "שיטה" וכדומה, ביחס לכלל ההעברות שבוצעו בשפרעם, זאת על סמך מספר העברות נקוב שיוכח כי בוצעו שלא כדין, כפי שיפורט.

13. למעט מספר עדויות בודדות של מבוטחים שהעידו בשלב האחריות, התובעת לא הציגה עדויות ישירות של מי מהמובטחים שעברו מהכללית, על מנת להוכיח כי אלו הועברו שלא כדין.

14. הראיות בתחום מומחיות כתב היד אליהם אתייחס בהמשך, התייחסו רק למספר נקוב של העברות. ראיות אלו כפי שיפורט, הן הראיות העיקריות, אם לא הבלעדיות היכולות לשמש בסיס לדיון להערכת מספר ההעברות שבוצעו שלא כדין. ביחס להעברות לגביהן לא הוצגה ראיה בתחום מומחיות כתב היד כאמור, הכרח לקבוע כי התובעת כשלה בניסיונה להוכיח כי הועברו שלא כדין.

15. יתרה מזאת, מהנתונים שהציגה גב' ליטל מטעם הנתבעת עולה כי מבין כלל המובטחים שהועברו בשפרעם, עפ"י מניין התובעת, יש גם העברות שהתייחסו למי שלא היו מבוטחים בכללית או כאלו שעברו לקופות חולים אחרות ולא למכבי, כשהאמור כשלעצמו מעמיד בספק את טענת התובעת כי לכלל ההעברות אחראים הנתבעים.

16. התובעת אפילו לא הוכיחה שמספר ההעברות שבוצע בתקופה הרלבנטית, הוא מספר חריג למקובל בהקשר להעברות לגיטימיות וכשרות, המתרחשות מדי תקופה.

17. נוסיף כי העובדה אשר אינה במחלוקת לפיה בתקופה הרלבנטית נפתחה בעיר לראשונה מרפאה חדשה של קופת חולים מכבי, יש בה להסביר כשלעצמה את היקף תופעת ההעברות, אף אילו היינו מניחים כי היתה זו חריגה לאותה תקופה.

18. הטענה כי באוכלוסייה מושא התביעה גם רווחת תופעת "החמולות", באופן שמספר רב של חברים במשפחה מורחבת אחת, מחליטים לעבור במשותף, מציגה הסבר נוסף להיקף תופעת ההעברות הלגיטימית והכשרה, מבלי לתלותה בהעברות שלא כדין.

19. הנתונים המלמדים כי מספר רב מאלו שהועברו מהכללית לא חזרו אליה לאורך תקופה של כשש שנים עד היום, פועלים אף הם לחובת התובעת, ומכרסמים בטענתה כי כלל מבוטחים אלו הועברו שלא כדין.

אכן חזקה מסתברת היא - כי מי שהועבר שלא כדין יפעל לבטל את העברתו תוך זמן סביר. בהתאם, וככל שלא הוצגו ראיות פוזיטיביות כי ההעברה של מבוטח שכזה בוצעה שלא כדין – אם על ידי עדותו, ולמצער על בסיס חוו"ד מומחה כתב יד, נכון להניח כי המדובר בהעברה שבוצעה מרצונו החופשית של המבוטח.

20. כפי שאפרט להלן, ראיתי לנכון להעמיד את מספר המבוטחים אשר הוכח כי הועברו שלא כדין באחריות הנתבעים (עפ"י ההחלטה), על בסיס חוות דעת מומחי כתב היד המקוריות של התובעת ובהתאם לנוסחה הנגזרת מקביעות חוו"ד המומחה כתב היד, מטעם בית משפט – מר נפתלי.

21. נקדים כי בניגוד לטענות הנתבעת, לא הוסכם לכל הפחות לשלב בירור סוגיית הנזק, כי חוות דעת מומחי כתב היד מטעם הצדדים שהוגשו על ידם בשלב הדיון בשאלת האחריות, לא יהוו ראיה בתיק.

בנדון די להפנות לדיון שנתקיים ביום 19/1/2016 בו הגיעו הצדדים להסכמה, אשר קיבלה תוקף של החלטה, לפיה חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים בשלב האחריות, כמו גם חוו"ד מומחה בימ"ש והכרעותיו, יוותרו כראיה בתיק לשלב הנזק, וכי כל צד יוכל לטעון בהתבסס על מכלול חוות הדעת הנ"ל, כמו גם הכרעות בימ"ש לגביהם, ללא צורך בחקירתם.

האמור הינו מבלי לגרוע ממסקנתי שתפורט להלן כי מבין חווה"ד המונחות בתיק, יש ליתן משקל מכריע לחוות דעת מומחה בימ"ש וקביעותיו.

22. בכל הנוגע לחוו"ד המאוחרת בתחום כתב היד שהגישה התובעת, התנגדה הנתבעת לצירוף חווה"ד האמורה ומהנימוקים המבוררים שהציגה בהתנגדותה בכתב.

התובעת אל מול התנגדות הנתבעת טענה כי חווה"ד המאוחרת מהווה אך איגוד "מטעמי נוחות" של שלוש חוות דעת קודמות בתחום כתב היד שהיא הגישה כדין במסגרת הדיון בשאלת האחריות (להלן: "חווה"ד הקודמות") ועל כן אין מקום להתנגדות להגשת חווה"ד המאוחרת. משנתקבלה הודעת הנתבעת, לאחר בדיקה, כי היא עומדת על התנגדותה להגשת חווה"ד המאוחרת, הוריתי בהחלטה מיום 27/1/2016 על משיכת חווה"ד המאוחרת מהתיק והותרת חווה"ד הקודמות בלבד, הכל בהתאם למתווה הדיוני שסוכם בישיבת יום 19/1/2016.

23. חוות דעתו של מר ורד מטעם הנתבעת הסתכמה בעיקרה בקביעה מקצועית לפיה לא ניתן על בסיס מסד הנתונים החלקי והדל שהועמד לרשות המומחים במסגרת הניסיון להשוואת החתימות בטפסי המעבר, לקבוע כלל ממצאים בשאלת הזיוף.

מומחה בימ"ש מר נפתלי בחוות דעתו ובחקירתו בבימ"ש דחה הנחה מקצועית זו וקבע כי ניתן לקבוע ממצאים לסוגיית הזיוף, גם על סמך מסד הנתונים החלקי שהוצג, לרבות מבלי שיתייצבו המבוטחים מושאי החתימות למתן דוגמאות הכתבה, קיומן של חתימות בשפה הערבית והעברית, ומבלי שהוצגו תוכנם של המסמכים שנחתמו.

24. מנגד הוצגו חוות הדעת המקוריות של התובעת, אשר ביקשו לבסס זיוף של 120 חתימות בטפסי המעבר מהכללית לקופ"ח מכבי.

25. מומחה בימ"ש, אשר לרשותו הועברו מרבית מסמכי המחלוקת, באיכות כזו או אחרת, ערך בדיקה מדגמית של 15 חתימות, מתוך כלל החתימות אשר נטען בחווה"ד המקוריות כי זויפו, כאמור.

(מומחה בימ"ש פירט כי בחירת החתימות לבדיקתו נעשתה באופן אקראי, תוך מתן עדיפות לנבדקים שחתימותיהם מורכבות יחסית, באיכות טובה ולגביהם הוצגו דוגמאות להשוואה ראויות).

מומחה בימ"ש קבע ביחס ל- 9 חתימות מתוך 15 החתימות שבדק כאמור, כי נמצאה סבירות של למעלה מ- 50% ובמאזן ההסתברות הדרוש כי החתימות על טפסי המעבר הרלבנטיים, זויפו.

מומחה בימ"ש נחקר על חוות דעתו, בשלב בירור סוגיית האחריות. בית משפט בהחלטתו קיבל באופן מלא את קביעות המומחה מטעמו. בהחלטה פורט כי בימ"ש מצא את חוות דעת המומחה מקצועית, מפורטת ועניינית. המומחה, כך נקבע, השיב לכל השאלות באופן כן, מקצועי, מפורט וענייני וניכר כי ערך בדיקה יסודית ומעמיקה.

26. הצדדים בטיעוניהם למעשה אינם חולקים כי לחוות דעת מומחה בימ"ש, בענייננו, מעמד בכורה וכי יש להעדיפה על חוות דעת הצדדים.

מסקנה זו מתחייבת לאור קביעות בימ"ש בסוגיית האחריות, ממעמדה של חוות דעת מומחה בימ"ש ככלל, לרבות בהיותה חווה"ד המאוחרת והאובייקטיבית מבין כלל חווה"ד ובפרט שעה שמומחה בימ"ש נחקר בבימ"ש וקביעותיו לא נסתרו.

מכל מקום, משעה שעפ"י ההסכמה הדיונית, אשר גובשה לסוגיית הנזק כמפורט, נמנעו הצדדים מלחקור את המומחים ואלו נכללו כחלק מהראיות על ממצאיהם, כמו גם ממצאי בימ"ש לגבי אלו במסגרת ההחלטה, ברור הוא כי אין בסיס לסטות מהכרעות בימ"ש לסוגיית האחריות בדבר אימוצה של חוו"ד מומחה בימ"ש כמפורט.

מעבר לנדרש אוסיף בנקודה זו כי לא הוצג בפניי כל נימוק ראוי שיכול ללמד על שום מה יש להעדיף את חוו"ד התובעת על פני חוות דעת מומחה בימ"ש, ובפרט על רקע קשיי הזיהוי האינהרנטיים בענייננו, כפי שאלו שוקללו בחוו"ד מומחה בימ"ש.

27. המסקנה המתבקשת לענייננו הינה, אם כן, כי יש ליישם את "המפתח" העולה מממצאי מומחה בימ"ש לקביעת מספר המבוטחים אשר הועברו שלא כדין, וזאת מתוך מספרם הכולל ונתוניהם, כפי שהם נלמדים בחוות הדעת המקוריות של התובעת, היינו מתוך כלל 120 החתימות כמפורט.

שעה שמומחה בימ"ש בבדיקתו המדגמית, ראה לאשר 60% מהחתימות המזויפות (עפ"י חוו"ד מומחי התובעת 9 חתימות מתוך 15), יש לקבוע בהתאמה כי רק 60% מתוך 120 החתימות יוכרו לצורך בירור סוגיית הנזק, כחתימות שזויפו.

28. בניגוד לטענות התובעת, היא לא הציגה ראיות עצמאיות נוספות בעלות משקל, מעבר לחוות הדעת המקוריות בתחום מומחיות כתב היד, להוכחת הטענה כי הנתבעים העבירו מבוטחים שלא כדין מהכללית לקופת חולים מכבי.

29. להדגיש בהקשר זה כי לא די שהתובעת טענה ואף הוכיחה התנהלות רשלנית של הנתבעים, לרבות בניגוד לנוהל העברת מבוטחים של הנתבעת.

על התובעת מוטל היה הנטל, לסוגיית הנזק, להוכיח כי התנהלות שכזו גרמה לה נזק.

הוכחה כאמור ועפ"י הנדרש הוצגה רק במסגרת חוות דעת מומחי כתב היד ובמסגרת המוגבלת אשר פורטה לעיל.

30. חוות הדעת המאוחרת שהציגה התובעת והמבקשת לבסס זיופן של 196 חתימות סך הכל (היינו תוספת של 63+13 חתימות, מעבר לאלו שהוצגו בחוות הדעת המקוריות), נמשכה מתיק בימ"ש כמפורט ואינה משמשת עוד ראיה בתיק.

31. אני דוחה את ניסיון התובעת להפנות לעדותו של מר חוסיין עליאן, אשר העיד מטעמה בשלב האחריות ואף אם עדותו זכתה לאמון בימ"ש;

עד זה לא העיד בשלב הנזק ולא גובשה הסכמה לקבלת הממצאים עליהם העיד, כחלק מהראיות לסוגיית הנזק.

מעבר לכך, עד זה לכל היותר העיד בכל הנוגע להתנהלות הרשלנית של מי מהנתבעים, ללא שהציג בפני בימ"ש ראיות ישירות מבוררות על העברת מבוטחים בניגוד לרצונם, וזאת מעבר לנטען בחווה"ד המקוריות של התובעת. מר עליאן גם אישר שלא כל החתימות על ההצהרות נעשו בפניו, כך שלא ניתן לקבוע על סמך עדותו את מספר המבוטחים שחתימתם זויפה.

32. גם מר נאמן, העד המרכזי מטעם התובעת, לא ידע לפרט מידיעתו האישית או מתוך ראיות אחרות שלא נדונו לעיל, באשר להיקף המבוטחים שהועבר שלא כדין. מלבד הפנייה לראיות לכאורה שביקשה להציג התובעת – היינו, חווה"ד מטעמה והפניה לתיעוד שריכז, הרי מר נאמן בסוגיה זו, על צד העיקר, סך הכל ריכז והציג את טיעוני התובעת, הא ותו לא.

33. כאן המקום לשוב ולהפנות לאשר נקבע לעיל במסגרת הדיון בו נדחתה טענת התובעת לפיה יש לחייב את הנתבעים באחריות לנזק שנגרם ממעבר כלל המבוטחים בעיר שפרעם בתקופה הרלבנטית.

הדברים שפורטו בהקשר זה יפים בשינויים המחייבים גם על מנת לדחות את טענת התובעת כי היא הוכיחה בראיה עקיפה, כזו או אחרת, מעבר מבוטחים שלא כדין מעבר לאלו שהוכחו מכח חוות דעת מומחי כתב היד.

34. מבלי לחזור על הדברים נפנה לכך שהתובעת נמנעה מלהציג ראיות ישירות להעברת מבוטחים שלא כדין, כאשר המבוטחים עצמם לא זומנו לעדות (למעט מבוטחים בודדים שהעידו בסוגיית האחריות ונכללו במסגרת חוו"ד מומחי כתב היד).

ברור כי מבוטחים אלו מהווים את הראיה הישירה והטובה להוכחת טענה של העברה שלא כדין. חסרונם של אלו בולט לשלב הדיון בשאלת הנזק, כאשר חקירתם היתה שופכת אור ברור על השאלות שבדיון, תחת לימוד עקיף בלבד.

למותר להוסיף שהתובעת לא הציגה נתונים המלמדים כי נמנע ממנה מלהביאם.

35. בנסיבות אלו אין מקום להסתפק לסוגיית הנזק בהערכות והסקות לוגיות, לא מתחייבות כשלעצמן, זאת מתוך התנהלות רשלנית כזו או אחרת או מעצם העובדה שמבוטחים עברו מקופה לקופה.

36. אציין כי המפורט מהווה נימוק נוסף המחזק את המסקנה לעיל לפיה יש להעדיף את חוות דעת מומחה בימ"ש, על המסקנות הזהירות והמצומצמות שראה לקבוע, כאשר אין מקום לאמץ במלואן את חוות דעת מומחי התובעת, על מסקנותיהן הגורפות אשר אינן נתמכות בעדויות אנושיות כאמור.

37. לאור המפורט עד כה ובהתאם לנוסחה הנגזרת מחוו"ד מומחה בית משפט (על פי מפתח של 9 חתימות מוך 15 חתימות), יש לקבוע כי 60% מתוך 120 החתימות המפורטות בחווה"ד המקוריות מטעם התובעת כחתימות מזויפות, מכוחן הועברו מבוטחים, אכן הוכח כי זויפו וכי הנתבעים ברשלנותם אחראים לנזקי התובעת שנגרמו לה ממעברם של מבוטחים אלו.

בהתאם יש לקבוע כי הנתבעים יחד ולחוד אחראים להעברתם שלא דין של 72 מבוטחים.

38. מהתיעוד שהוצג עולה כי מתוך רשימת המבוטחים בחוו"ד המקוריות של התובעת - 20 מבוטחים (המהווים 17% מתוך 120 המבוטחים שברשימת המבוטחים הכוללת כאמור), שבו לכללית תוך פרקי זמן שבין 6 ל – 18 חודשים מיום המעבר לקופ"ח מכבי.

בנדון נפנה בין השאר לנספחים 2-4 לתצהיר של גב' ליטל מטעם הנתבעת, אשר לא נסתרו.

39. על פי אותו מפתח ובזיקה ל – 72 המבוטחים שבדין, יש לקבוע כי 12 מבוטחים (כ- 17%) מוחזקים ככאלו ששבו לכללית בחלוף פרק זמן קצוב.

לציין כי במסגרת הדיון בשאלת האחריות העידו ארבעה מבוטחים מתוך רשימת מבוטחי התובעת שחתימתם זויפה, כי הם חזרו לכללית לאחר תקופה. במסגרת התחשיבים המפורטים, ראיתי לכלול מבוטחים אלו כחלק מקבוצת המבוטחים "החוזרים" כמפורט.

על דרך האומדן ובבחינת מיצוע תקופת החזרה כמפורט לעיל, אני מעמיד את תקופת ההיעדרות של החוזרים לכללית, על תקופה של שנה אחת.

40. ביחס ליתר 60 מבוטחים (72 מבוטחים בהפחתה של 12 מבוטחים), יש לקבוע כי אלו לא חזרו לכללית עד למועד הגשת התביעה.

על אף המפורט לא מצאתי הצדקה לפסוק לתובעת, ביחס לקבוצת 60 המבוטחים הנ"ל, פיצוי על בסיס תקופת מלוא השנים עד להגשת התביעה.

על דרך האומדן, בהתחשב במכלול הנתונים הדרושים, לרבות חובת הקטנת הנזק מצד התובעת, כמו גם סוגיית ריחוק הנזק במצטבר, אני רואה להעמיד את תקופת הפיצוי לקבוצה זו על שנתיים ימים בלבד.

לטעמי שורת ההיגיון מחייבת מסקנה כי הנתבעים אינם מחויבים לפצות עד אין סוף למעשה, בגין מבוטחי הכללית שהועברו ממנה, הגם שברשלנות הנתבעים.

41. בנסיבות והגם שביחס למבוטחים אלו הנחנו כי הם הועברו ברשלנות הנתבעים, עדיין יש לתחום פרק זמן סביר, אשר עד אליו מצופה כי מי אשר הועבר שלא מרצונו, יחזור ל"כור מחצבתו".

ההכרח לתחם פרק זמן כאמור עולה גם בהנחה (שאינה נקיה מספקות) כי מבוטחים ככלל מגלים אדישות באיזה קופה הם נמצאים וכי אילולי הועברו שלא כדין, היו נשארים בכללית.

בהקשר זה גם מצופה היה כי התובעת תרכז מאמצים גדולים יותר, לרבות מהיבטים של חובת הקטנת הנזק, על מנת להחזיר מבוטחים שהועברו ממנה שלא כדין.

המכתבים אותם שלחה לנתבעת סמוך לאירועים ושלא זכו לטענתה לטיפול, אין בהם כדי לשחרר אותה מחובותיה לפעול לאורך החודשים והשנים להחזרת המבוטחים שהועברו.

לציין כי לשיטתה של התובעת, פתוחה בפניה הדרך להגיש תביעות נוספות לכל תקופות העתיד, וכל עוד טרם יוחזרו מבוטחיה שהועברו שלא כדין וברור כי האמור הינו בלתי סביר.

החזקה המבוססת על היגיון החיים לפיה מי אשר בחר לאחר חלוף שנים להישאר במכבי הוא עושה זאת לפחות לאחר תקופה מסוימת מהמעבר, מבחירה חופשית, גם היא בעלת משקל לענייננו.

מהמקובץ ובהתבסס כאמור על חובת הקטנת הנזק ועקרון ריחוק הנזק, מחויבת תחימת זמן, כפי שפירטתי לעיל.

42. בשולי הבירור בסוגיית מספר המבוטחים שהועברו, אני לא רואה לקבוע "תוספת" מספרית של מבוטחים, בהינתן שהחתימות אליהן התייחסנו יכול ומשקפים בחלקם חתימה של ראש בית אב, כאשר מכח חתימתו הועברו מהכללית גם מבוטחים קטינים המועברים יחד עם ההורה החותם;

התובעת לא הציגה ראיות ונתונים ראויים על בסיסם ניתן לקבוע מפתח כזה או אחר בענין.

לא הוצגו עדויות כמתחייב או למצער נתונים והוכחות ראויות אילו מבוטחים קטינים הועברו. אין מקום לצפות בנדון כי בית משפט יערוך בירור וחקירה, על בסיס ניתוח עצמאי של נתונים גולמיים מורכבים, כאלה ואחרים, המצויים, ניתן להניח, בטבלאות ובנספחים השונים, לרבות תוך התמקדות באותם מבוטחים שהוכח כי חתימתם זויפה.

43. כאן המקום להבהיר, כשהדברים יפים ואף כבניין אב למכלול הדיון בשאלת היקף המבוטחים לעיל (כמו גם אופן חישוב הנזק אליו אפנה לדון להלן) כי עסקינן במובנים מסוימים באומדנות, והערכות המבוססים על מסד נתונים ראוי ואובייקטיבי (במובחן מאומדנה בעלמא), הכל בניסיון להגיע לתוצאה מאוזנת ומדודה שתשקף נזק מוכח וישיר, אשר בהכרח נגרם לתובעת ממעשי הרשלנות של הנתבעים (וביחס לנתבע אף מעבר לכך), רשלנות שנקבעה כאמור במסגרת ההחלטה, אשר משמת בסיס לפסק דין זה.

באשר לסמכותו של בית משפט לחשב את הנזק על דרך האומדן בנתונים כבענייננו, נפנה לדוגמא לע"א 8588/06 דוד דלגו' נ' אכ"א לפיתוח בע"מ (מיום 11/11/2010).

לשאלת אופן חישוב הנזק

44. על צד העיקר ראיתי לאמץ לאופן חישוב הנזק את נתוני ותחשיבי מר נאמן מטעם התובעת על פי תחשיבו שיעור "אובדן הרווח" למבוטח לשנה מסתכם לסך של 2,040 ₪ לשנה, במעוגל.

45. מר נאמן, מנהל מחלקת מקרו- תקציבית בכללית ידע לפרט ולנתח מתוקף תפקידו את כל הנתונים הדרושים לענייננו.

הנזק חושב בהתאם לנוסחת הקפיטציה, באמצעותה מוסדרת חלוקת מקורות של שירותי הבריאות, ע"י הגורמים הממשלתיים ומהווה נוסחה מקובלת בכלל מבנה מערכת הבריאות ובמסגרת התחשבנויות בה.

נוסחת הקפיטציה מאפשרת לקבוע את הכנסות הכללית בהתאם למפתחות מתואמים לפי סוגי מבוטחים, לאחר ניכוי הוצאות נחסכות שהייתה נדרשת להן לכל מבוטח, אלמלא הועבר.

46. מר נאמן הוכיח, בניגוד לטענת הנתבעת, כי החישובים בתצהירו מבוססים על נתונים גולמיים שנותחו כדבעי על פי ידיעתו האישית ומתוקף תפקידו. הנתונים מבוססים בין השאר על תזרים ההכנסות, ההוצאות, מקורותיה ופעולתה הכספית השוטפת של הכללית.

47. נוכחתי כי הנתונים עליהם הסתמך מר נאמן הם נתונים גולמיים ממערכת הכללית וממסמכים הנוגעים להכנסה הקפיטוצינית לנפש, כפי שאלו נקבעו בכלל מערכת הבריאות. כאמור, התובעת הגישה והעמידה לעיון את כל המסמכים הנוגעים לתחשיבה בדגש למרפאת שפרעם.

מר נאמן הסביר באופן מקצועי ומשכנע את אופן ביצוע החישובים הרלבנטיים, לרבות אופן חישוב ההוצאות, דוגמת שכר עבודה, הסכמים עם רופאים, הוצאות בגין שירותים מבתי החולים והוצאות בגין רכישת תרופות.

48. מאחר שראיתי לקבל את הנתונים הגולמיים אותם הציג מר נאמן, אשר לכאורה אף באים בגדר רשומה מוסדית לענייננו, כמו גם לקבל את ביאוריו לדרך חישוב ההוצאות שנערך על ידו, אינני רואה חשיבות מכרעת לשאלת קבילותו של אישור רוה"ח שצורף לתצהיר המתוקן של נאמן (נספח 14) ונועד לאשר חשבונאית חישוב נתונים אלו.

מכל מקום ולסוגיית הקבילות, נכונה בעיני טענת הנתבעת כי המדובר במסמך שהוכן לאחר התצהיר המקורי של מר נאמן, זאת בניגוד למותר כשמכל מקום רואה החשבון הרלבנטי לא הובא לעדות, ומכאן שאישור זה אינו קביל, כראיה עצמאית בענייננו.

49. הנתבעת טענה כי תחשיב "הרווח" לנפש בשיעור אלפי שקלים לחודש למבוטח, אינו מתיישב עם הגירעונות בהן מצויות הקופות לרבות הכללית, ומכאן כי התחשיב שערך נאמן ומלמד על הכנסות במיליארדי שקלים, בהכרח אינו נכון.

טענה זו אכן שובת לב, ברם אין בה לסתור את נתוני האמת שהוצגו, כמו גם את ההסברים שמסרה בענין התובעת, ובהקשר לדיון הנוגע לפער שבין ההכנסה השולית וההוצאה השולית כאשר הרווח השולי, אשר הרלבנטי לענייננו, הוא שמתמרץ את הקופות.

50. אני גם דוחה את טענת הנתבעת לפיה חישובי הנזק של התובעת מבוססים על ממוצעים סתמיים במקום לבצע בדיקה פרטנית של הוצאות הכללית בגין כל מבוטח שהועבר, על פי נתוני האמת של הנ"ל.

חישובי הכללית אינם בגדר חישוב ממוצע כוללני אלא חישוב המבוסס על נפשות מתוקננות באופן המתואם למבוטחים נשוא תביעתנו.

בנוסף משהועברו עיקר המבוטחים ששימשו בסיס לקביעת הנזק מהכללית ולא שבו אליה, לא ניתן היה לחשב באופן פרטני את הוצאותיהם.

יתרה מזאת, לצורך הערכת הוצאות נחסכות בעתיד של מבוטח פרטני, יש בשימוש בנתוני העבר הנוגעים לו בבחינת ניבוי והערכה בעלמא. האמור בהכרח אינו עדיף על פני ניתוח נתונים עובדתיים הכוללים שיקלולים ופילוח עפ"י אוכלוסיות המבוטחים השונים, כמו גם על מנגנון הקצאת המקורות בחוק ביטוח הבריאות, כפי שהציגה הכללית.

51. לצד משקלו הסגולי העצמאי של תצהיר מר נאמן כפי שפורט, יש מקום ליתן לתחשיביו משקל נוסף, שעה שלעומת אלו לא הציגה הנתבעת כל תחשיבים או נתונים נגדיים. הנתבעת הסתפקה בחוות דעת כללית, שטחית ולא משכנעת המתיימרת להוכיח בקיעים במתודולוגיית התחשיב של התובעת.

טענות מומחה הנתבעת לפיהן חישוב הנזק של התובעת מוטה כלפי מעלה, ערוך על פי תחשיב ממוצע במקום בדיקה פרטנית וכן שחישוב ההוצאות הכלליות לא היה מדויק (לא כלל הוצאות נחסכות, הוצאות קבועות למחצה והוצאות עקיפות) הוכחו כלא נכונות, אשר אל עיקרי הדברים התייחסתי לעיל.

מומחה הנתבעת אישר כי הוא לא בדק את הנתונים המספריים שהוצגו בתחשיב הכללית ואין הוא מתיימר לסתור אותם. הדברים נכונים גם באשר לעלויות שהוצגו ונתוני המבוטחים. הנ"ל גם אישר כי אין לו ידע והיכרות עם מערכת הבריאות וקופות החולים.

טענות מומחה הנתבעת כי תחשיב התובעת חסר את הנתונים הדרושים לחישוב הנזק בענייננו, הוכחו כשגויות, או נטענו בעלמא.

סוף דבר

52. תחשיב הנזק של מר נאמן מעמיד כאמור את שיעור "אובדן הרווח" של התובעת בגין כל שנה בה מבוטח אינו נמנה עם מבוטחי הכללית, על סך של כ- 2,040 ₪.

(לדוגמא, עפ"י התחשיב של נאמן המתייחס ל – 120 מבוטחים, סך הנזק (הכנסות בניכוי הוצאות נחסכות) עומד על כ- 980 אש"ח לתקופה של 4 שנים [2009-2013], היינו סך של 2,040 ₪ למבוטח אחד לשנה).

53. על פי ההכרעות בפסק דין זה זכאית התובעת לפיצוי בגין 72 מבוטחים שעזבו את הכללית בשל רשלנות הנתבעים.

מבוטחים אלו נחלקים באופן שבגין 12 מבוטחים מגיע לתובעת פיצוי ביחס לתקופה של שנה ובגין 60 המבוטחים הנותרים לתקופה של שנתיים.

54. בהתאם מסתכם סכום הפיצוי אותו אני פוסק לטובת התובעת לסך של 269,280 ₪ (2040x12) + (2x2040x60).

55. לאור התוצאה, כמו גם היקף ההתנהלות, אני רואה לפסוק לתובעת בנוסף - הוצאות משפט בסך 40,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ בתוספת מע"מ.

56. החיובים על פי פסק דין זה יחולו על כלל הנתבעים יחד ולחוד, כפי אשר נקבע בהחלטה לסוגיית האחריות.

57. המזכירות תודיע.

ניתן היום, י"ח אב תשע"ו, 22 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.