1. זוהי בקשה למתן הוראות.

מבוקש להורות כי המשיבים 1 – 3 זכאים לשכר המתכנן כקבוע בסעיף 21ב' לתקנון התכנית רק במועד מימוש הזכויות כהגדרתו של מונח זה בסעיף 1 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. בהקשר זה, מבוקש להורות כי המשיבים 1 – 3 זכאים לתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן ללא תוספת ריבית עד למועד מימוש הזכויות וממועד זה – הם זכאים לתוספת ריבית חוקית בלבד.

עוד מבוקש להורות, כי בנכס הידוע כחלקה 6 בגוש 9133 טרם בוצע מימוש זכויות וטרם הגיע מועד תשלום שכר המתכנן בגינו וכי מועד מימוש הזכויות לגבי החלקות הכלולות בסעיף 5 לבקשה, הינו המועד בו פורסמה התוכנית נת/545/8 למתן תוקף.

2. בין המשיבים 1 – 3 לבין המשיבות 4 – 5 נכרת הסכם ביום 31.3.89. על פי הסכם זה, נטלו על עצמם המשיבים 1 – 3 להכין תכנית על קרקע בשטח של כ-375 דונם וזאת בתמורה כאמור בהסכם.

בסעיף 7א' להסכם נקבע כי השכר ישולם תוך 7 ימים מן המועד שבו תחול החובה לתשלום היטל השבחה ו/או היטלי פיתוח למיניהם ו/או אגרות בניה.

3. בשנת 2004 הגישו המשיבים 1 – 3 תובענה בתיק המרצת פתיחה (מחוזי ת"א) 1258/04. בפסק-הדין קבע בית המשפט כי "ההסכם קבע כי שכר המתכננים יחול על בעלי הזכויות בתחום התוכנית, והוא ייגבה מכל אחד מהם על פי חלקו היחסי בתוכנית, כאשר מועד הגבייה יהיה במועד בו תחול על בעל הקרקע החובה לשלם את היטל ההשבחה".

4. ביום 28.12.07 נכרת הסכם קומבינציה בין המבקשת 1 למבקשת 2 וזאת ביחס לזכויותיו של המבקש 1 בחלקות הכלולות בלבד.

לטענת המשיבים 1 – 3, המועד בו חלה חובת תשלום שכר המתכנן הינו מועד אישור התוכנית – 19.8.09 ולא מועד המימוש. עוד טוענים המשיבים 1 – 3 כי לשכר המתכנן יש להוסיף ריבית עונשית על פי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה) תש"מ-1980. עוד טוענים המשיבים 1 – 3, כי על המבקש 1 לשלם את חוב דמי התכנון גם בגין החלקה שאינה כלולה ואשר לא בוצע בה מימוש.

5. לטעמי, הדין עם המבקשים.

הן סעיף 7א' להסכם האמור והן פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בה"פ 1258/04 מורים כי המועד לתשלום שכר המתכנן הוא מועד מימוש הזכויות כהגדרתו של מונח זה בסעיף 1 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.

באשר לחלקות שאינן כלולות בהסדר וטרם בוצע בהן מימוש – טרם הגיע מועד התשלום.

6. ברור כי עד למועד המימוש זכאים המשיבים 1 – 3 להפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן בלבד וממועד זה יש להוסיף גם ריבית שנתית של 4% על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה.

7. אין כל בסיס לטענה לפיה יש לפסוק ריבית אחרת על פי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה) תש"מ-1980.

ראשית, ההסכם שבין הצדדים אינו מזכיר ריבית כזאת. שנית, חוק זה מיוחד לרשויות מקומיות והן היחידות הזכאיות ליהנות מן האמור בו. מאחר והצדדים לא אימצו חוק זה בהסכמה שביניהם, הרי שלחוק אין תחולה בעניין הנדון כאן.

8. סיכומו של דבר, שאני מקבל את הבקשה במלואה ומורה כמבוקש בה.

המשיבים 1 – 3 ישלמו למבקשים את הוצאותיהם בסך של 7,500 ₪.

סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ח סיוון תשע"ד, 16 יוני 2014, בהעדר הצדדים.