לפני תביעה למתן חשבונות ותביעה כספית על סך 1,024,000 ₪.

עיקר טענות התובעת בכתב התביעה

1. התובעת (להלן: "התובעת" או "טל ים") היא חברה שעיסוקה בין היתר מתן שירותי מיפוי, מחקר, ניתוח וייעול של שירותים עסקיים, תהליכי רכש וניהול ספקים שאינם מצויים בליבת העיסוק המקצועי של חברות המתקשרות עימה לקבלת שירותים כאמור לרבות ניהול הידע בתחום הרלוונטי הכנת כתב כמויות, ניתוח תרבות אירגונית, אילוצים וצרכים, בחינת אפשרויות החיסכון בקבלת שירותים מספקים שונים עימם יש לאותן חברות הסכמים, בחינת צרכים, בדיקות השוק הרלוונטי, ניהול מו"מ ושינוי תנאי חוזה או שינוי ספקים וכדומה.
2. הנתבעת (להלן: "הנתבעת" או "נייס") היא חברת הפועלת בלמעלה מ- 150 מדינות, שעיסוקה בהספקת פתרונות להפקת ערך מוסף מתוכן מולטימדיה.
3. ביום 10.8.08 התקשרו הצדדים בהסכם למתן שירותי ייעוץ (להלן: "ההסכם"). במסגרת ההסכם התבקשה טל-ים לספק לנייס שירותי ייעוץ בתחום ייעול ושיפור תהליכים באמצעות אנשי מקצוע מטעמה בתחומים שונים כמפורט בנספח א' להסכם ובין היתר בתחומים שלהלן: תקשורת (נייחת, ניידת PRI, BRI, נל"נ, ציוד וארונות תקשורת), מיכון, חשמל ואנרגיה, ניתוח עלויות וכמויות דלקים וסולר וסוגי רכבים בהתאם לצרכי החברה, אחזקת מבנים כוללת, שמירה ואבטחה, גילוי וכיבוי אש, ניהול פרויקטים ועוד.
4. תהליכי ניתוח וייעול ההליכים נשוא ההסכם פורטו בנספח א' להסכם.
5. כן הוסכם כי אנשי התובעת יובילו את תהליכי המיפוי ובחינת הנתונים מול נייס על בסיס חודשי תוך שימוש בצוות משימה שכולל מהנדס תעשיה וניהול שילווה את הפעילות אצל נייס ויפעל מול הרפרנט הרלוונטי בנייס לשם הטמעה ויישום תהליך בפועל וכן שני עובדים נוספים. הצוות ינוהל ע"י נושא משרה בכיר בתובעת.
6. על פי ההסכם התמורה בגין שירותי הייעוץ תיקבע בנספח א'.
7. בנספח א' נקבע כי עבור החיסכון שיושג ייגבה סך השווה ל- 20% מהיקף החיסכון העתידי למשך תקופה של 24 חודשים בתוספת מע"מ. כן נקבע כי במהלך תקופת היישום אחת לחודש יופק חיוב המשקף 90% מסכום החיסכון לתובעת, קרי: 20% מהחיסכון ביחס למצב הנמדד, ואחת לשלושה חודשים תתבצע התאמה רבעונית.
8. כל הסכומים ישתלמו לתובעת בתנאי שוטף + 60.
9. נייס הפרה את הוראות ההסכם ולא אפשרה לתובעת לקבל נתונים בפועל על היקף החיסכון שנגרם לה. בדרך זו סיכלה את יכולתה של התובעת לחשב את החיסכון המגיע לה. נייס לא שילמה לתובעת תמורה כלשהי בגין עבודתה.
10. בפועל הצדדים לא קבעו במסגרת ההסכם את שכרה של התובעת בגין ביצוע עבודת המיפוי והניתוח הקודמים ליישום. בנסיבות אלה, בהן הפרה נייס את ההסכם, זכאית התובעת לכל הפחות, כסעד חלופי אם תידחה תביעתה לקיום ההסכם, לשכר ראוי בגין ביצוע עבודות המיפוי והניתוח. ביצוע העבודות דרש מהתובעת עבודה של 7 אנשי מקצוע מתוכם 5-4 מהנדסים, בתחומי התקשורת הניידת, התקשרות הנייחת אינטרנט אנרגיה וחשמל וגנרציה דלקים וכן עבודה של מנהלי התובעת. סה"כ הושקעו למעלה מ- 700 שעות עבודה.
11. במסגרת ההסכם התחייבו התובעת ועובדיה הבכירים לסודיות ואי תחרות בנייס לתקופת ההתקשרות ולמשך שנה לאחר מכן, באופן שלא יינתנו על ידם שירותי ייעוץ למספר חברות שלטענת נייס הן מתחרות שלה.
12. התובעת הסכימה לדרישה על בסיס הסכמה כי שירותי הייעוץ שיינתנו על ידה יהיו רחבי היקף כפי שנקבע בהסכם. בדיעבד התברר שנייס הציגה מצגי שווא ולא העבירה לטיפול תחומים רבים עליהם סוכם. בין היתר בוצעה עבודה בתחומי הדלק, התקשורת הניידת, התקשורת הנייחת, פריסת אינטרנט לבתי העובדים ופריסת קווי האינטרנט בין אתרי החברה, אנרגיה וחשמל, שתמורתם לא שולמה. התובעת לא הייתה מסכיה להתקשר עם נייס בהסכם אלמלא הוצגו לה המצגים, אך בדיעבד נראה שמלכתחילה התכוונה נייס להעביר לטיפול התובעת רק תחומי יעוץ מצומצמים.
13. תחומים אחרים שפורטו בהסכם כמו למשל מיכון וארנונה, נבחנו בבדיקה ראשונית, שלאחריה הוסכם הדדית כי לא יהיה מקום ליישם תהליך של מיפוי וניתוח הליכים. עם זאת לא כך לגבי תחומים אחרים שבהם בוצעה עבודה ולא שולם בגינה דבר.

עבודה בתחום התקשורת הניידת והנייחת

1. כחודשיים לפני חתימת ההסכם הפורמאלי החלה התובעת בביצוע עבודות ראשוניות בקשר לחקר, מיפוי, איסוף וניתוח נתונים בקשר להוצאות נייס בתחום התקשורת הניידת והנייחת. לאחר חתימת ההסכם ביצעה התובעת את עיקר העבודה.
2. במסגרת הבדיקות האמורות קיבלה התובעת חשבוניות של ספק התקשורת הניידת של נייס, חברת פרטנר, ונדרשה לערוך ניתוחים וחישובים שונים של העלויות בתחום התקשורת הניידת.
3. בתחום התקשורת הנייחת ביצעה התובעת עבודה להכנסת מספר צירי PRI וכן ניתוח ומיפוי צרכים ועלויות, תרבות השימוש, חלוקת משאבים ועוד, והוציאה דו"ח המרכז סיכום המלצות ראשוני.
4. העבודה הראשונית לגיבוש ההמלצות ארכה כשלושה חודשים והוצא דו"ח המציג את פירוט העלויות של נייס בתחום התקשורת הניידת ונייר עבודה ראשוני בקשר לתקשורת הנייחת.
5. עבודת המיפוי של התובעת העלתה כי נייס תוכל לחסוך בהוצאות התקשורת הניידת שלה בצורה משמעותית.
6. ביצוע עבודת הניתוח בתחום התקשורת הנייחת דרש מהתובעת עבודה של 4 עובדים במשרה חלקית לתקופה של מספר חודשים. בינואר 2009 הפסיקה נייס להעביר לתובעת נתונים שיאפשרו לה בקרה על נתוני החיסכון תוך הפרת ההסכם ומבלי לתת לכך הסבר. מאוחר יותר טענה נייס בחוסר תום לב כי עבודות המיפוי בתחום התקשורת הנייחת לא הסתיימו ולכן היא לא שילמה את הכספים המגיעים.
7. העבודה בתחום התקשורת הניידת והנייחת בוצעו לשביעות רצונה של נייס. פעילות התובעת נועדה להוביל את נייס לחיסכון מרבי בתחום התקשורת תוך התאמה מרבית לצרכיה לתרבות הארגונית בה ובהתאמה לשינויים הטכנולוגיים הקיימים בישראל. נייס לא שילמה לתובעת דבר בגין ביצוע העבודה וגם לא בגין יישום ההמלצות. כמו כן לא שולם תשלום כלשהו בגין עבודת המיפוי וניתוח הצרכים של נייס.
8. בגין כך עותרת התובעת, לחילופין, שכר ראוי.

המו"מ עם חברת פרטנר

1. לאחר שהתובעת השלימה את שלב הניתוח ומיפוי התהליכים, היא הייתה אמורה לעבור לשלב יישום ההמלצות שיאפשר לה ליהנות מפירות עבודתה. נייס הציגה לתובעת מצג כאילו נייס תפעל מול ספק התקשורת עקב רגישות המסמכים והתובעת תלווה את התהליך מאחורי הקלעים בכך שהתובעת תעביר מסמכי עבודה המפרטים את הנושאים המחייבים מו"מ כחלק משינוי ההסכם והתאמתו לנדרש. בפועל הסתירה נייס מהתובעת את תוצאות המו"מ שהושג בזכות מסמכים אשר הועברו לנייס כשלב הכנה למו"מ מול פרטנר ומנעה ממנה עובדות ונתונים בקשר אליו וכן לגבי יישום ההמלצות שלה. לאחר מכן סירבה נייס לשלם לתובעת את המגיע לה בגין עבודתה בניגוד להסכם.
2. לבקשת מר רן פרצלינה, מנהל התפעול של נייס בתקופה הרלוונטית לתביעה, מסרה לו התובעת, באוגוסט 2008, נייר עבודה שהכינה בקשר למו"מ עם פרטנר. נייר העבודה כלל נושאים בקשר לייעול ההתקשרות עם פרטנר, התאמה לצרכים נדרשים והפחתת הוצאות וכן נתונים ספציפיים בקשר לעלויות ופערים בין פרטנר לבין ספקים נוספים. בנוסף לנייר העבודה קיבל מר פרצלינה גם הסברים בע"פ.
3. באותה עת הודיעה נייס לתובעת כי היא מבקשת שהאחרונה לא תהיה מעורבת במישרין בתהליך המו"מ עם פרטנר, מבלי לפגוע בזכויות התובעת במקרה של חסכון, וזאת במייל של הגב' אלה איטח, מי שמונתה לשמש מטעם נייס גורם מאשר לחשבונות של התובע, ונאמר כי בשל רגישות המו"מ, מבוקש כי נייס תנהל אותו לבדה, כך שהתובעת תסייע לנייס מאחורי הקלעים. הודעה זו הינה אישור סופי של נייס לכך שהתובעת ביצעה ניתוח מוצלח וגיבשה המלצות שנייס חפצה ביישומן מול פרטנר. מאחר והתובעת נושלה ע"י נייס מהמעורבות הישירה במו"מ, לא ידועים לה מלוא הנתונים בקשר לחיסכון שהושג. לפיכך מתבקש סעד של מתן חשבונות.

עבודה בתחומים נוספים בהם לא שולם לתובעת דבר

1. נוסף לעבודה בתחום התקשורת הניידת, ביצעה התובעת גם עבודת ניתוח ומיפוי תהליכים בתחומי החשמל והאנרגיה, דלק, תקשורת נייחת ואינטרנט. באף אחד מהתחומים האמורים לא קיבלה התובעת תשלום בגין עבודתה ונייס סירבה לגלות לה פרטים על היקף החיסכון שנוצר לה בשל עבודה התובעת.
2. לפיכך עותרת התובעת למתן חשבונות בקשר לעלויות בתחומים שלעיל, הסכמים מל ספקים, חשבוניות וחשבונות.
3. כן עותרת התובעת למינוי רו"ח אשר יבדוק את כל המסמכים הקשורים לנתונים משנת 2008 ועד אוגוסט 2010, ואשר יערוך חו"ד המציינת את סכומי החיסכון שנגרמו לנייס בתחומי התקשורת והאינטרנט, הדלק, החשמל והאנרגיה וכן את סכומי התשלומים שהיה עליה לשלם לתובעת על פי ההסכם.
4. כן עותרת התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה את סכומי העמלות המגיעים לה בגין מימוש נתוני חוות הדעת בתחומי התקשורת, הדלק והחשמל והאנרגיה.
5. לצרכי אגרה מעריכה התובעת את הסכום הגיע לה בסך מינימאלי של 1,024,000 ₪ בתוספת מע"מ.
6. לחילופין, עותרת התובעת, לחייב את הנתבעת לשלם לה שכר ראוי בגין ביצוע העבודה למיפוי וניתוח הוצאות נייס בתחומי התקשורת, האינטרנט, החשמל, האנרגיה והדלק.
7. מאחר והצדדים הסכימו כי בגין העבודה האמורה ישולם לתובעת שכר, אך הוא לא הוסדר בהסכם, זכאית התובעת לתשלום שכר עבודה ראוי בגין ההוצאות והתשלומים שהוציאה לשם ביצוע העבודות האמורות בסך של 410,000 ₪ בתוספת מע"מ לפי הפירוט הבא:

סך של 210,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין העסקת מהנדסים ועובדי התובעת.

סך של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין שכר מנהלים בקשר לביצוע עבודות בתחום האנרגיה, החשמל והתקשורת.

תקורה כללית שנגרמה לתובעת (הוצאות בגין אובדן זמן ניהולי של הצוות הבכיר, הוצאות מזכירות וכלליות, שליחויות וכדומה) בסך מוערך של 100,000 ₪.

עיקר טענות הנתבעת בכתב ההגנה

1. הנתבעת טוענת כי התביעה היא ניסיון חסר תום לב של התובעת להתעשר שלא כדין על חשבון נייס.
2. לקראת אמצע שנת 2008, פנתה התובעת לנייס והציעה לספק לה שירותי ייעוץ שמטרתם ייעול וחיסכון בהוצאותיה של נייס בעבודה מול ספקי שירותים שאינם נוגעים לליבת הפעילות של נייס.
3. בהיות נייס חברה מובילה בתחומה, ההתקשרות איתה תורמת באופן ניכר למוניטין חיובי של נותני שירותים, והיא זכתה לפניות דומות נוספות מצד חברות אחרות, מתחרות של התובעת.
4. במטרה לגרום לנייס להתקשר דווקא אתה עשתה התובעת מאמצים רבים, בלי שהתבקשה, על מנת לשכנע את נייס בתועלת אותה תוכל נייס להפיק כתוצאה מההתקשרות אתה. כך למשל החליטה התובעת ליטול על עצמה סיוע לנייס במו"מ עם ספקית התקשורת הניידת של נייס, בלי שהתבקשה לעשות כן, תוך שהיה ברור לה כי הדבר נעשה ללא תמורה.
5. ביום 10.8.08 חתמו נייס והתובעת על הסכם למתן שירותי ייעוץ. מדובר בהסכם מסגרת כללי אשר קבע את העקרונות הכלליים להתקשרות של נייס עם התובעת. לפי ההסכמה בין הצדדים, לא כלל ההסכם פירוט מדויק של תחומים אשר בקשר עמם תספק התובעת את הצעותיה לייעול וחיסכון בהוצאות. ההיפך הוא הנכון, בהסכם נכתב במפורש:

"... החברה (התובעת) מעוניינת לספק שירותי יעוץ לנייס בתחום ייעול ושיפור תהליכים, באמצעות אנשי המקצוע המתאימים אשר יהיו מקובלים על נייס ובהתאם למשימות להוראות ולהנחיות שיינתנו להם על ידי נייס... החברה (התובעת) מסכימה לקבל את התנאים האמורים בכפוף להסכם זה".

1. הוראה זו של ההסכם נועדה להקנות לנייס שליטה על התחומים לגביהם נתבקשה טל ים לספק את שירותיה. לא היה בכוונתה של נייס (והדבר עולה במפורש גם מההסכם) כי טל ים תספק את שירותי הייעוץ, אלא בתחומים עליהם תצביע נייס במפורש.
2. כך עולה במפורש גם מהודעת הדואר האלקטרוני מיום 3.8.08 שנשלחה ע"י הגב' שירלי הוד סופר מנייס אל מר אופיר בשן, סמנכ"ל התובעת, בה נכתב:

"אנחנו נתקדם עם ההצעה האחרונה של שמוליק, 20% לשנתיים. הנ"ל עבור העבודה הנוכחית בנושא ה- PRI שאתם מבצעים אצלנו. נושאים חדשים יטופלו בעתיד, ואז גם נפתח את המו"מ מחדש".

1. בהתאם לכך, לאורך ההתקשרות ביניהן, ביקשה נייס מהתובעת לספק לה את שירותיה בקשר לשני תחומים בלבד: תחום התקשורת הנייחת, ומאוחר יותר, בתחום החשמל. נייס לא הייתה מעוניינת בשירותיה של התובעת בתחומים נוספים ולא הורתה לה לבצע כל עבודה בקשר לתחומים אלה במסגרת ביצוע ההסכם.
2. בדיעבד התברר לניס שהאסטרטגיה הנפסדת של התובעת הייתה לפעול בתחומים שונים נוספים על דעת עצמה, מבלי שהתבקשה לעשות כן, וממילא מבלי שהובטחה לה תמורה בשל כך, על מנת לדרוש לאחר מכן תשלום מנייס עבור העבודה הנטענת שבוצעה, בניסיון לסחוט מנייס כספים שאינם מגיעים לתובעת, תוך ניצול העובדה שנייס הינה כיס עמוק מבחינת התובעת.
3. אם וככל שהתובעת ביצעה עבודה כלשהי בתחומים נוספים שלא התבקשה לפעול בהם ע"י נייס, דבר המוכחש, הרי שהדבר לא נעשה "בהתאם למשימות להוראות ולהנחיות" אשר ניתנו ע"י נייס, אלא בניגוד להסכם, ועל כן אין התובעת זכאית בגין עבודה זו, אם וככל שבוצעה, לתמורה כלשהי.
4. אף בגין התחומים אשר בקשר להם התבקשה התובעת לספק את שירותיה, לא זכאית התובעת לתמורה בשל כך ששירותיה לא הביאו לחיסכון כלשהו לנייס, וזאת בהתאם למנגנון חישוב התמורה על פי ההסכם.
5. על פי סעיף 4 להסכם התמורה היא בהתאם לחיסכון, היינו התמורה אותה אמורה הייתה לקבל התובעת, מותנית בהצלחת עבודתה, אשר נמדדת בגובה החיסכון של נייס בהוצאות בתחום לגביו נתבקשה התובעת לספק שירותי ייעוץ. אם נייס לא אימצה את המלצות התובעת או לא חסכה דבר בעקבות אימוץ ההמלצות, כפי שקרה בפועל, התובעת לא זכאית לתמורה כלשהי על פי ההסכם.
6. באשר לתחום החשמל, התובעת מסרה את המלצותיה אך נייס החליטה שלא לאמץ אותן בהתאם לזכותה על פי ההסכם מכיוון שלהערכת נייס אימוץ ההמלצות לא היה כדאי עבורה שכן הוא דרש השקעה כספית משמעותית. מנספח י', שנחזה להיות המלצות התובעת בתחום החשמל מיום 13.9.08 עולה כי ההשקעה הנדרשת מנייס ליישום ההמלצות עומדת על סך של 230,000 ₪.
7. לאור העלות הגבוהה של יישום ההמלצות, כאשר החיסכון אשר עשוי להיות מושג כתוצאה ממנו מוטל בספק, הוחלט על ידי נייס שלא לאמץ את ההמלצות. ממילא לא גרמו המלצות אלה לחיסכון כלשהו והתובעת אינה זכאית בקשר לכך לתמורה כלשהי.
8. נייס לא התחייבה כלפי התובעת לאמץ איזו מהמלצותיה בתחומים בהם נתבקשה התובעת לעבוד. משלא אומצו המלצות התובעת בתחום החשמל, ממילא לא נגרם, ולא יכול היה להיגרם לנייס, חסכון כלשהו בעקבות המלצות אלה, ועל כן לא זכאית התובעת לתמורה כשלהי בקשר לכך.
9. בקשר לתחום התקשורת הנייחת, פעלה נייס בהתאם להמלצות העיקריות של התובעת, אולם אלה לא רק שלא הביאו לחיסכון, אלא אף גרמו נזק.
10. כחלק מפעילות בהתאם להמלצות התובעת התקשרה נייס עם ספק אחר בהסכם להספקת שירותי התקשרות הנייחת, אולם בשל התרשלות התובעת, המשיכה לשלם לספק הקודם תשלום עבור קווי תקשורת שבעקבות ההתקשרות עם הספק האחר לא היה בהם צורך. סך הנזק הכספי עומד על 72,000 ₪, והנתבעת שומרת על זכותה לתבוע מהתובעת פיצוי בגין נזק זה.
11. לפיכך גם בקשר לייעוץ שניתן ע"י טל ים בקשר לתקשורת הנייחת, לא זכאית טל ים לתגמול כלשהו.
12. עדות ברורה לכך שאין בסיס לטענת התובעת כי המלצותיה הביאו לחיסכון כלשהו לנייס ניתן למצוא בכך שהתובעת עצמה לא הצליחה לחשב חיסכון נטען זה, אף שכל החשבוניות הרלוונטיות של נייס בתחום התקשורת הנייחת הועברו על ידי נייס לתובעת כבר בחודש מרץ 2009 ושוב ביום 17.9.09.
13. להלן תפרט נייס התייחסות לתחומים הנוספים שהתובעת טוענת כי פעלה בהם וכי מגיעה לה תמורה בגין עבודתה בקשר אליהם. מדובר בתחומים שהתובעת מעולם לא התבקשה לפעול בהם, ואם וככל שעשתה כן, הדבר נעשה על דעת עצמה וזאת על מנת לנסות לסחוט מנייס כספים שאינם מגיעים לה.
14. באשר לתחום התקשורת הניידת – אם וככל שנעשתה עבודה, זו נעשתה מבלי שהתובעת התבקשה לעשות כן ומבלי שנייס התחייבה לשלם לתובעת תמורה כלשהי.
15. כאשר החלו המגעים בין הצדדים ובטרם החליטה נייס על ההתקשרות עם התובעת, הייתה נייס בעיצומו של הליך הערכה מחדש של התקשרותה עם ספקית התקשורת הניידת שלה, חברת פרטנר.
16. התובעת טענה שיש ביכולתה לסייע לנייס במו"מ עם פרטנר, וקיוותה ככל הנראה שבאמצעות סיוע זה יעלה בידה להוכיח כי ביכולתה להביא לחיסכון בהוצאות של נייס כך שזו תשתכנע להתקשר אתה. לפיכך החליטה על דעת עצמה להגיש לנייס מעין ספק שוק בקשר לתנאי ההתקשרות של גופים מסוגה של נייס עם חברות התקשורת הניידת.
17. תמיכה בכך אפשר למצוא בהודעת הדואר האלקטרוני שנשלחה ביום 1.7.08 על ידי אופיר בשן סמנכ"ל התובעת אל אלה איטח בה כתב:

"הייתה לנו שיחה בתחום תקשורת ניידת, אני מעוניין להציג ואשמח לקבל את המנדט להוביל (להוכיח על ידי תוצאות)".

1. אין ספק שעבודה בתחום התקשורת הניידת נעשתה על ידי טל ים כדי להוכיח לנייס "על ידי תוצאות" שכדאי לנייס להתקשר איתה בהסכם ולאפשר לה לעבוד גם בתחומים נוספים.
2. יצויין כי פרטנר היא לקוחה חשובה של נייס, אשר מספקת לפרטנר שירותים הנמצאים בליבת העיסוק שלה. לפיכך לא הייתה מעוניינת נייס בהתערבות ישירה של גורם חיצוני כגון טל ים במו"מ, הרגיש מטבעו, עם פרטנר.
3. לפיכך עבודתה של התובעת בתחום התקשורת הניידת, אם וככל שנעשתה, שלא במסגרת ההסכם, הייתה פרי יוזמתה הבלעדית של התובעת, ונעשתה על דעת עצמה ללא התחייבות כלשהי של נייס בעניין זה ולפיכך גם בגין עבודה זו לא זכאית התובעת לתמורה על פי הסכם.
4. מכל מקום נייס לא אימצה המלצות כלשהן של התובעת בתחום התקשורת הניידת. כאמור התובעת לא הגישה לנייס המלצות כלשהן בעיין זה וממילא אין בסיס לטענה כאילו נייס הפיקה חיסכון עקב המלצותיה של התובעת. נייס ניהלה מו"מ עם פרטנר במגוון נושאים, לרבות תעריפי התקשורת הניידת, ללא קשר לפעילותה של התובעת.
5. באשר לתחום הדלקים - בדומה לתחום התקשורת הניידת, אף בתחום זה לא התבקשה טל ים לבצע כל עבודה. למרות זאת, טל ים פנתה על דעת עצמה וללא אישור נייס כנדרש על פי תנאי ההסכם, לספקית הדלקים של נייס. לאחר שהתברר לנייס כי טל ים פנתה ללא ידיעתה וללא אישורה לספקית, התבקש סמנכ"ל טל ים, מר אופיר בשן, בהודעת דואר אלקטרוני מיום 31.3.09, באופן שאיננו משתמע לשתי פנים, לחדול לאלתר מהמגעים עם הספקית. הודעת הדואר האלקטרוני האמורה הושמטה על ידי טל מהמצורפים לכתב התביעה.
6. באשר לתחום האינטרנט – טל ים טוענת כי היא ביצעה עבודה כלשהי בתחום זה, דבר המוכחש, ולנייס לא ידוע על עבודה כלשהי שבוצעה על ידה בתחום זה. טל ים לא התבקשה לעשות עבודה כלשהי בעניין זה, לא הגישה המלצה כלשהי בעניין זה, ונייס לא אימצה המלצה כלשהי בתחום זה.
7. התובעת נמנעה מלהזכיר את תחום האינטרנט באופן כלשהו במכתבו של בא כוחה אל נייס מיום 28.6.09. נראה שאזכור נושא האינטרנט מעיד על רצונה של התובעת לשים את ידה על ההסכמים של נייס עם ספקי האינטרנט שלה, שהינם סוד מסחרי.
8. נייס העבירה לתובעת, הן בזמן אמת, והן ביום 17.9.09, את כל החשבוניות הרלוונטיות בקשר עם התקשורת הנייחת. הואיל ותחום התקשורת הנייחת הוא התחום היחיד בו אימצה נייס המלצות אותן התבקשה התובעת להגיש, להבדיל מתחום החשמל, בו לא אומצו המלצותיה של התובעת, ומתחומים אחרים בהם לא נתבקשה התובעת לעסוק, כל הנתונים הרלוונטיים הועברו לתובעת.
9. בתחומים בהם לא נתבקשה התובעת לגבש המלצות לחיסכון וכן בתחום החשמל אשר לגביו לא אומצו מסקנות התובעת, אין כל צורך למדוד את החיסכון לנייס שכן ממילא לא מתקיימים התנאים לזכאות התובעת בתמורה על פי ההסכם.
10. תניית אי התחרות אליה המתייחסת טל ים היא תניה אותה נוהגת נייס לכלול בכל ההסכמים מסוג זה שהיא צד להם. במהלך המו"מ לא טענה טל ים כי הסכמתה לתנית אי תחרות קשורה קשר כלשהו להיקף העבודה אותו היא תתבקש לבצע במסגרת ההסכם ונראה כי טענה כבושה זו נולדה רק לצורך ההליך.
11. ההסכם לא כלל פירוט של התחומים בהם נתבקשה התובעת לפעול. הוראות בעניין זה אמורה הייתה נייס להעביר לתובעת בנפרד מההסכם. כך העבירה נייס לתובעת הוראות בקשר לתחום התקשורת הנייחת ולתחום החשמל. באשר לתקשורת הנייחת התובעת התבקשה לתת שירותים אך לא עלה בידה לתת יעוץ שיביא לחסכון.
12. דרישות התובעת למסמכים הינן עריכת מסע דייג אחר הסכמים מסחריים של נייס עם ספקיה, על מנת לקדם את ענייניה המסחריים שכן הסכמים אלה עשויים לשמש את התובעת בתחומי פעילותה עם לקוחותיה האחרים. התובעת דורשת לעיין בהסכמים מסחריים של נייס עם שורה ארוכה של ספקים אשר ההתקשרות אתם לא רלוונטית לשירותים אותם סיפקה. גם העתירה למינוי רו"ח בודק היא ניסיון למסע דייג.
13. אין כל בסיס לטענה כאילו הצדדים הסכימו כי בגין העבודה ישולם לתובעת שכר אך הוא לא הוסדר בהסכם. טענה זו סותרת את הנטען על ידי התובעת בסעיף 5 לכתב התביעה.

דיון והכרעה

כללי

1. טל ים טוענת כי התביעה היא למתן חשבונות, ועל טל ים להוכיח את זכאותה הלכאורית לקבלת החשבונות לצורך הוכחת תביעתה, כאשר תביעה זו מתבססת על מערכת היחסים המיוחדת שבין טל ים לנייס מכוח ההסכם שבין הצדדים. לטענתה, נייס בחרה לשחק "משחק כפול", כאשר מחד גיסא, ביקשה מטל ים לפעול בתחומים שונים, תוך שציידה אותה בשמות אנשי הקשר הרלבנטיים אצל הספקים השונים (פרטנר, סונול ודלק), ונהנתה מקבלת ההמלצות, ומאידך גיסא, היא התכחשה לחובת התשלום בגין אותן בקשות באותם תחומים.
2. נייס טוענת כי התביעה עניינה ניסיון של התובעת להוציא ממנה כספים שלא כדין, בניגוד להסכם שבכתב החתום ע"י הצדדים. עפ"י ההסכם על טל ים היה לספק שירותים מושא הסכם המסגרת בהתאם למשימות שתבחר, אם תבחר, נייס, ובגין אלה בלבד, תשולם התמורה על בסיס הצלחה. טל ים התבקשה לפעול רק בשני נושאים (תקשורת נייחת וחשמל), בהם לא נגרם חיסכון ואף נגרם נזק באחד, ונייס בחרה, כפי זכותה עפ"י החוזה שלא ליישם את ההמלצות באחר. בשלושת התחומים האחרים (תקשורת ניידת, דלק ואינטרנט) טל ים לא התבקשה לפעול ולא פעלה בהם מעולם. הטקטיקה של טל ים הייתה להתערב גם בתחומים בהם היא לא התבקשה לפעול, ועיתים אף התבקשה במפורש שלא לפעול, כדי לתבוע מאוחר יותר תמורה. כן לטענתה, מקוממת במיוחד תביעת טל ים בקשר לתקשורת הניידת ביחס ל"ייעוץ שאין מחלוקת כי ניתן, גם לשיטת טל ים, עוד בטרם נחתם ההסכם, תוך שטל ים יוצרת את הרושם כי הדבר נעשה ללא התחייבות מצד נייס, על מנת "להוכיח על ידי תוצאות" ולשכנע את נייס להתקשר אתה. בסופו של דבר ה"ייעוץ" שנתן לא הועיל לנייס ולא השיג עבורה חיסכון. כן לטענתה, מרבית טענותיה של טל ים לא הועלו בזמן אמת אלא זמן רב לאחר ביצוע העבודה הנטענת, אלא רק במכתב בא-כוחה, וגם בו לא הועלו טענותיה בעניין תחום האינטרנט. בתחום התקשורת הנייחת, קיבלה טל ים את כל החשבוניות אך לא הציגה חיסכון שכן לא הושג חיסכון והיא לא זכאית לתמורה. כן אינה זכאית, עפ"י ההסכם, לשכר ראוי.

תחילת ההתקשרות

1. נייס טוענת כי היוזמה להתקשרות בין הצדדים הגיעה מטל ים שפנתה לנייס במרץ 2008 והציעה לה את שירותיה (סעיף 6 לתצהירה של איטח; נספח 8 לתצהיר אופיר בשן, ועדותו של בשן בעמ' 40 ש' 7 לפרוטוקול). איטח העידה כי זו לא הפעם הראשונה שפנתה לנייס חברה מסוגה של טל ים וכי מפעם לפעם פנו לנייס חברות נוספות שעוסקות בתחום פעילותה של טל ים והציעו לה את שירותיהם (ס' 5, 7 לתצהיר איטח; עמ' 238 ש' 10 – 16, ועדותו של בשן כי בעת שטל ים פנתה לנייס בחנה נייס הצעות של מספר חברות נוספות (עמ' 40 ש' 11 – 13 לפרוטוקול).
2. טענה זו של נייס, בדבר היוזמה ליצירת הקשר, לא הוכחשה למעשה ע"י טל ים ובשן אף אישר זאת בעדותו בחקירתו הנגדית. עם זאת בשן לא אישר את המסקנה הנובעת מכך, לשיטת התובעת, ולפיה טל ים הייתה מאוד מעוניינת להתקשר עם נייס בהיותה חברה בינלאומית מובילה בתחומה והיה לטל ים ברור כי התקשרות עם נייס תתרום באופן ניכר למוניטין של טל ים.
3. נייס טוענת כי את רצונה העז של טל ים להתקשר איתה ניתן לראות גם בהודעת דוא"ל מיום 28.5.08, כחודשיים וחצי לפני ההתקשרות, בה כתב בשן לפרצלינה:

"אני מעוניין לקחת חלק במו"מ מול אורנג' (אפילו כנציג נייס). את הערך המוסף אני מבטיח להוכיח" (נספח 1 לתצהיר איטח).

1. בדומה לכך בהודעת דוא"ל מיום 1.7.08, למעלה מחודש לפני ההתקשרות, כתב בשן לאיטח בין היתר:

"הייתה לנו שיחה בנושא תקשורת ניידת, אני מעוניין להציג ואשמח לקבל את המנדט להוביל (להוכיח על ידי תוצאות" (נספח 2 לתצהיר איטח).

1. לאחר שכחלק מהמאמץ לשכנע את נייס להתקשר דווקא אתה, העבירה טל ים באופן חד צדדי ובלא שהתבקשה, מסמכים שונים לנייס, הכוללים "ניתוח" ו"המלצות" ביחס לתקשורת הניידת, היא ההינה לתבוע בחוסר תום לב תמורה בגין כך, על אף שקודם לכן הציגה מצג שהמסמכים האמורים מועברים ללא כל התחייבות מצד נייס.
2. התכתובות שבין הצדדים מצביעות על כך שטל ים עשתה מאמצים חוזרים ונשנים להתקשר עם נייס, ולאחר מכן להרחיב את השירותים שהיא תיתן לה, ויש להניח שהדבר נבע הן מרצונה בעבודה הספציפית עבורה והן בהשגת לקוח מרשים ברזומה של טל ים.

פעילות לפני חתימת ההסכם, תכתובות מקדימות וההסכם שנכרת

1. טל ים מקדישה חלק ניכר בסיכומיה לטענתה בדבר פעילות רבה שנעשתה על ידה לפני חתימת ההסכם, בכל תחומי הפעילות שבגינם הוגשה התביעה, וטוענת כי מכאן עולה שלמעשה נייס שכרה את שירותיה של טל ים במגוון התחומים, וטל ים החלה במתן השירות במגוון התחומים שבגינם הוגשה התביעה עוד לפני חתימת ההסכם. כמו כן טוענת טל ים כי ההסכם מפרט בנספח לו את מגוון התחומים שבהם תיתן טל ים את שירותיה לנייס. טל ים טוענת כי נייס נוהגת בחוסר תום לב שעה שהיא מתכחשת לשירותים בתחומים נוספים שהיא קיבלה עוד לפני חתימת ההסכם, למרות שעובדה זו אינה מפריעה לה שעה שמדובר בשירותים שנתנה טל ים בתחום התקשורת הנייחת לפני חתימת ההסכם.
2. נייס אינה מכחישה פעילות שנעשתה לפני ההסכם אך טוענת כי פעילות זו נעשתה כפעילות מקדימה, במסגרת המאמצים של טל ים לשכנע את נייס לשכור את שירותיה של טל ים ובכמה שיותר תחומים, בעוד שנייס לא הייתה מעוניינת בשלב זה בשירותים כלשהם מאת טל ים, למעט בעניין התקשורת הנייחת, ובהתאם התקשרו הצדדים בהסכם מסגרת, כאשר לגבי תחומים נוספים רשאית הייתה נייס להחליט אם לקבל בקשר אליהם שירותים של טל ים, אם לאו, עפ"י שיקול דעתה הבלעדי, ואכן, בהמשך היא שכרה שירותיה של טל ים גם לטיפול בנושא החשמל.
3. אקדים ואומר כי אני מקבלת את טענותיה של נייס, הן באשר לכך שבתקופת הפעילות המוקדמת לחתימת ההסכם, פעלו הצדדים ללא התחייבות כלשהי, והיה ברור להם כי ככל שיגיעו להסכם, הרי שזה יהיה בכתב ולגבי שירות או שירותים ספציפיים שנייס תזמין, וכי לא היה בפעילות הקודמת לחתימת ההסכם משום הזמנת עבודה או כריתת חוזה ביחס לשירותים כלשהם, ונייס לא חייבת בתשלום כלשהו בגינם. מאחר וכל שדובר בין הצדדים היה על הסכם לפיו תשולם לטל ים תמורה עפ"י הזמנה מאת נייס, המלצות שהיא תיתן, וחיסכון שיגרם מכך, וממנו תיגזר באחוזים התמורה לה היא זכאית, ומאחר והצדדים נערכו לקראת כריתת הסכם בכתב בחתימת שני הצדדים, היה ברור לטל ים טרם חתימת ההסכם כי במידה והמו"מ יעלה על שרטון, היא לא תהיה זכאית לתמורה כלשהי בגין אותן פעילויות שבוצעו טרם חתימת החוזה (אלא אם היו נעשות בשירותים שהיו נכללים בחוזה), שמטרתן הייתה, מחד גיסא, לבדוק אם יש בכלל טעם, מבחינת שני הצדדים או למצער מבחינתה של נייס, להיכנס להסכם בתחום המדובר, והשנייה, ללא ספק, רצונה של טל ים לשכנע את נייס כי יהיה ביכולתה להביא לתוצאות שנייס לא יכולה להשיג או תתקשה להשיג בעצמה, ולכן כדאי לנייס לשכור את שירותיה של טל ים לאותו עניין.
4. סמוך לכריתת ההסכם, ביום 3.8.08, כתבה שירלי הוד סופר, מנהלת שירותים, תקשורת ופרויקטים בנייס לאופיר בשן הודעת דוא"ל בעניין ההסכם שהלך והתגבש:

"אנחנו נתקדם עם ההצעה האחרונה של שמוליק (שמוליק שלו, מנכ"ל טל ים), 20% לשנתיים. הנ"ל עבור העבודה הנוכחית בנושא ה- PRI שאתם מבצעם אצלנו. נושאים חדשים יטופלו בעתיד, ואז גם נפתח את המו"מ מחדש" (נספח 5 לתצהיר אלה איטח).

1. מהאמור עולה כי כשהתקדמו הצדדים לקראת חתימת ההסכם, הגיעו להסכמה על התנאים הכספיים (20% לשנתיים, בהבדל מהצעות קודמות של טל ים), ועל כך שבשלב זה מתקשרים הצדדים רק לגבי התקשורת הנייחת (וראה הודאתו של בשן כי מדובר רק בתקשורת נייחת עמ' 56 ש' 2 – 3 לפרוטוקול), ואילו נושאים נוספים יהיו נתונים להחלטה עתידית של הצדדים, ולא אף זאת, אלא שנייס הודיעה מראש כי בכוונתה לנהל לגבי אלה מו"מ על התנאים הכספיים שבין הצדדים.
2. בהמשך לכך נחתם ההסכם ביום 10.8.08 ונקבע בו כי תחולתו מיום 1.7.08 (ולמשך שנה מאותו מועד).
3. טל ים טוענת כי סעיף 2 להסכם, הקובע תחולה רטרואקטיבית להסכם, עולה בקנה אחד עם טענת טל ים לפיה לשני הצדדים היה ברור כי פעילות טל ים, בכל התחומים, החלה טרם חתימת ההסכם, ולכן היה צריך לתת להסכם תוקף רטרואקטיבי, רק על מנת לחייב את נייס בתוצאי פעילות טל ים שהחלה טרם חתימה ההסכם.
4. ראשית בטענה שלעיל של טל ים גלומות, למעשה, שתי טענות: האחת שהתובעת נתנה שירות במגוון התחומים שבגינם היא הגישה את תביעתה, והשנייה, כי ההסכם היה בעל תוקף רטרואקטיבי מאחר ובעת חתימתו נייס הייתה במהלך של קבלת שירות מזה כחודש.
5. אינני מקבלת טענה זו של טל ים. ההסכם נקבע כבעל תוקף רטרואקטיבי, אך השירות הנכלל בו הוא כאמור בהודעת הדוא"ל של שירלי הוד סופר מיום 3.8.08, אך ורק בתקשורת הנייחת.
6. במבוא להסכם נקבע כי: "החברה מעוניינת לספק שירותי יעוץ לנייס בתחום ייעול ושיפור תהליכים, באמצעות אנשי המקצוע המתאימים אשר יהיו מקובלים על נייס ובהתאם למשימות להוראות ולהנחיות שיינתנו להם על ידי נייס..." (ההדגשה לא במקור – ר.פ.).
7. דהיינו, מהמבוא להסכם עולה כי נייס תקצה לטל ים משימות, ולא שמתוקף החוזה ישנו מספר קבוע של נושאים/משימות שטל ים תטפל בהם. דבר זה גם עולה כאמור מהודעת הדוא"ל מיום 3.8.08, היינו שבוע לפני חתימת ההסכם, ובה רשום במפורש כי הדבר היחידי שאתו מתקדמים הצדדים ומסכימים על התמורה, הוא נושא התקשורת הנייחת.
8. נספח א' להסכם, עליו סומכת הנתבעת את יהווה בכך שהוא מפרט מגוון של תחומים ולא רק תחום התקשורת הנייחת, נוסח ע"י טל ים בלבד. הנספח פותח ב"תקציר מנהלים" וממשיך ב"ניתוח וייעול תהליכים", ואין בו רשימת נושאים בהם יינתן השירות ע"י טל ים עפ"י ההסכם כפי שלעתים נעשה בחוזים שבהם החוזה עצמו קובע הוראות כלליות ואילו הנספח קובע את רשימת העבודות לביצוע במסגרת החוזה.
9. בפרק של ניתוח וייעול תהליכים כותבת טל ים על אופן העבודה הכללי שלה ולא על העבודה שהוזמנה ממנה על ידי נייס. כך כרשום כי: "חברת טל ים תוביל מעטפת של ניתוח וייעול תהליכי תשתיות, תפעול ולוגיסטיקה... מודל העבודה מחייב את חברת טל ים להוביל את מיפוי וניתוח התהליך במהלך חודש עבודה. עם סיום והצגת הנתונים לפורום מקבלי ההחלטה בחברת נייס (פורום היגוי) תוביל טל ים את תהליך היישום בשילוב רפרנט מחברת נייס עד לסיום השלב תוך קביעת מדדי ביצוע. תיעוד מצב חדש ולפקוד התהליך בכללות (כך במקור – ר.פ.):

במקביל לשלב יישום התהליך הראשון תחל חברת טל ים במיפוי וניתוח תהליך נוסף תוך בחינה מתמדת של כל התהליכים אשר יושמו עד כה בשילוב פורום בקרה מחברת נייס".

1. לא יכול להיות חולק כי לא זו הייתה דרך התנהלות הצדדים, ואף לא הדרך המתוכננת שהם התוו לעצמם. מדובר בתיאור של האופן בו נוהגת טל ים לעבוד, ככל הנראה באותם מקרים בה היא מקבלת לטיפול וביצוע את כל התהליכים של לקוחתה.
2. בעמוד השני של הנספח כותבת טל ים:

"דוגמת תהליכים רלוונטים אשר אינם בליבת עיסוק נייס לעתידים (כך במקור – ר.פ.) להתייעלות תהליכים על ידי חברת טל ים הינם:

תקשורת – נייחת, ניידת, PRI, BRI, נל"נ, ציוד וארונות

מיכון – מכונות צילום, מדפסות, פקסים וסורקים

חשמל, אנרגיה וגנרציה – תאורה, מיזוג, תשתיות, גנרציה ועוד

אחזקת מבנה כוללת – אחזקת שבת, אחזקה מונעת...

שמירה ואבטחה - ...

גילוי וכיבוי אש - ...

ניהול פרויקטים, הסעות עובדים, ניקיון, שליחויות...

תהליכים אלו יבחנו על ידי צוות המהנדסים של חברת טל ים כתהליך שנתי אשר במסגרתו יבחן בכל חודש תהליך אחד אשר ייושם במהלך החודש שלאחר מכן.

במהלך חודש היישום תחל בחינה של תהליך נוסף (במקביל)..."

1. ראשית, עולה מהכותרת, דובר בדוגמאות לתהליכים, חלקם עשויים להיות רלוונטיים לנייס, יותר או פחות, וחלקם אינם רלוונטיים עבורה. מכל מקום, כאמור, מהכותרת עולה באופן מפורש כי מדובר בדוגמאות של שירותים שטל ים מוכנה לתת בהם שירות, ונייס תוכל לבקש בהם שירות.
2. שנית, גם טל ים אינה חולקת כי מעבר לתחומים בגינם הגישה תביעתה, היא לא נתנה שירות בתחומים הנוספים לתקשורת נייחת המפורטים בעמוד השני לנספח להסכם כמפורט לעיל. ממילא לא ניתן לטעון כי הנספח להסכם קובע את התחומים שבהם הוסכם כי היא תיתן שירות לנייס.
3. שלישית, שוב חוזר תיאור התהליך בו בכל חודש תביא טל ים להתייעלות בנושא אחד, תסיים אותו, ובחודש הבא תנהל לגביו בקרה ובמקביל יתקיים תהליך הייעול של נושא נוסף. אין חולק שלא הוסכם מעולם בין הצדדים על מתווה כאמור.
4. מכל האמור לעיל עולה כי ההסכם הוא, כטענת נייס, הסכם מסגרת, כאשר הצדדים הסכימו סמוך למועד חתימתו ובעת חתימתו כי השירות יינתן ע"י טל ים אך ורק בתקשורת נייחת, כאשר בהמשך יכולה נייס, אך לא חייבת, להזמין מטל ים שירות בנושאים נוספים (שלגביהם ינהלו הצדדים מו"מ חדש לגבי תנאיהם).
5. מכיוון שבעת חתימת ההסכם, הסכימו הצדדים על התקשרות אך ורק בתקשורת הנייחת, למרות שהפעילות המקדימה של טל ים הייתה בעניינים נוספים, הרי שהעובדה שההסכם חל רטרואקטיבית ונקבע בו שהוא ממצה את יחסי הצדדים (סעיף 13 להסכם) אזי, בכך יש כדי להבהיר במשנה תוקף כי הצדדים לא התקשרו בהסכם לגבי שירותים נוספים, כאמור לעיל, וכן כי היה מוסכם על הצדדים כי טל ים לא תקבל שכר עבור הפעילויות שלה טרם ההסכם בנושאים האחרים, שאחרת היו הצדדים קובעים, במסגרת ההסכם, מהו השכר שתקבל עבורם (ואולי כי זה יופחת מהשכר המוסכם במידה ובעתיד יישכרו שירותיה באותם עניינים, היינו בתשלום "שכר" או "פיצוי" בגין הפעילויות הטרום חוזיות יהיה משום תשלום על חשבון במידה ויישכרו שירותיה באותו תחום). אולם, הצדדים לא קבעו תשלום כלשהו לפעילויות שעשתה טל ים בתחומים הנוספים, למרות שהיו ערים להם ולמרות שנכרת הסכם.
6. אין מחלוקת בין הצדדים כי היה צורך בהוראה מאת נייס על מנת שטל ים תתחיל במתן השירות בתחום מסויים (וכמובן שכרה מותנה בכך שהמלצותיה יתקבלו וייגרם כתוצאה מהן חיסכון). הצדדים חלוקים בשאלה באיזה אופן יש לתת הנחיות אלה.
7. בהסכם עצמו, שנוסח במקור על ידי נייס (תוך ניהול מו"מ בדרישות טל ים לשינוי) (בהבדל לנספח להסכם שנוסח על ידי טל ים), לא נקבע כי אותן הוראות והנחיות להזמנת שירות בתחומים נוספים יינתנו בכתב.
8. טל ים טוענת כי היא קיבלה הנחיות כאמור בתחומים הנתבעים על ידה. דא עקא, שכיוון שאין חולק שטל ים עשתה פעולות מקדימות שהן עדיין אינן בבחינת ביצוע חוזה, וכאשר הוסכם במפורש שהיא לא תיתן שירות בתחומים נוספים למרות שהחוזה נחתם כחודש וחצי לאחר שהחלה בפעילות, הנטל הוא על טל ים הוכיח כי התבקשה לתת שירות בנושאים נוספים, ולא כפי שטענה, שהנטל על נייס להוכיח כי טל ים אינה זכאית לתשלום עבור פעילויות בנושאים נוספים.
9. לא הוכחה דרישה של נייס למתן שירות בתחומים נוספים, ומכלול האסמכתאות שהוגשו תומך בגרסת נייס לפיה לא הוזמן שירות נוסף כלשהו למעט בנושא החשמל. בהודעת דוא"ל מיום 31.3.09 בעניין הדלק (נספח 16 לתצהירה של אלה איטח) היא כתבה לבשן:

"... באף שלב לא קיבלת אישור להתקדם בנושא הדלק... בנוסף, אתה פנית באופן עצמאי לחברת דלק... מבלי שנבקש זאת ממך או שנודיע לחברת דלק. אני מניחה שעשית זאת כחלק מהקשרים שלך עמם אבל לא לבקשתנו... אני מבקשת שתימנע לעשות כן. אם באמת אנחנו ממשיכים בעבודתנו יחד ורצוי שנעבוד בצורה מסודרת כדי להימנע מאי הבנות כאל או אחרות. למען הספר ספק – אישור להתחלת עובדה צריך להתבצע בכתב בלבד ממני ומשירלי ויתווסף לחוזה בינינו. לגבי ההצעה למטה, אני אשוחח עם שירלי ואחזור אליך...".

1. בהודעה מאותו יום כותב בשן בתגובה: "אנא אשרי לנו להתקדם בפעילות זו". כלומר, הגם שהחוזה לא קבע כי יש לתת הנחיה בכתב לפני תחילת פעילות, ומאחר ואין חולק כי על נייס לתת הוראה מפורשת כאמור, בשן לא התנגד כאשר כתבה לו איטח כי למען הסר ספק וכדי למנוע אי הבנות הדבר ייעשה בכתב. בשן יכול היה להשיב כי אין הסכמה כזו בהסכם והוא מתנגד לה. הוא גם יכול היה להגיד, למען הסדר הטוב, יש להעלות על הכתב את ההסכמות לגבי נושאים נוספים (נשוא כתב התביעה), אולם הוא לא השיב דבר. אכן, באי תגובה אין לראות בהכרח משום הסכמה לשינוי של ההסכמה שבחוזה (שלא כללה הודעה בכתב על הזמנת שירות נוסף), אולם, כאשר טל ים ננזפת על כך שהיא עושה דברים שלא הוסכמו, מן הראוי היה שבשן ישיב לפחות לגבי אותם נושאים שלגביהם כבר הושגו הסכמות בין הצדדים, ולא יכבוש את הטענה עד שזו תועלה על ידי בא כוחו לאחר שהצדדים כבר היו מצויים בסכסוך.
2. בנוסף לאמור לעיל, טל ים לא דרשה בזמן אמת מסמכים שהיא הייתה אמורה לדרוש על מנת לבדוק אם נעשה חסכון (למעט בעניין התקשורת הנייחת), והעלתה את דרישתה למסמכים אלה בפעם הראשונה רק במכתב בא-כוחה, ובאשר לנושא האינטרנט, גם במכתב בא-כוחה של טל ים לא נכללה דרישה בגין כך.
3. מכל האמור לעיל עולה כי טל ים נתנה לנייס שירותים אך ורק בחום התקשורת הנייחת ובנושא החשמל, וממילא, לכל היותר, היא זכאית לתשלום בגין שני נושאים אלה בלבד, אך לא בגין יתר הנושאים שבכתב תביעתה.

התקשורת הנייחת

1. התביעה, כאמור, היא תביעה למתן חשבונות, המתנהלת בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון נעשה בירור אם התובע זכאי לקבל חשבונות, ואם כן, בשלב השני מתבררת זכותו לתשלום הכספי.
2. צודקת טל ים כי בכתב ההגנה לא חלקה נייס על היחסים המיוחדים שנטענו ע"י טל ים, המצדיקים מתן סעד של חשבונות. כל שטענה בעניין זה היה שהיחסים שבין הצדדים, קרי: ההסכם שלפיו תהיה טל ים זכאית לתשלום הנגזר מהחיסכון, התקבל רק בשני נושאים: תקשורת נייחת וחשמל.
3. לפיכך טענתה של נייס בסיכומים לפיה לא התקיימו בין הצדדים היחסים הדרושים על מנת להקים זכות לחשבונות הינה בבחינת הרחבת חזית, ומאחר והצדדים התנגדו להרחבת חזית, אין לקבל ולדון בטענה זו שהועלתה בשלב הסיכומים.
4. טל ים טוענת כי בתחום התקשורת הנייחת מודה נייס בעצם ההתקשרות אך טוענת כי לא נגרם חיסכון, והראיה שטל ים לא הצליחה להציג חסכון מהנתונים שנמסרו לה באופן סלקטיבי ע"י נייס. כן טוענת טל ים כי בשלב ההוכחות הוכח כי הנתונים שמסרה נייס בתחום זה הם חלקיים ומגמתיים בלבד, באופן שלא ניתן ללמוד מהם דבר, וכי טענת נייס לפיה טל ים לא זכאית לחשבונות מאחר ולא דרשה חשבוניות ספציפיות להבדיל מחשבוניות באופן כללי, היא בבחינת הרחבת חזית. לטענת טל ים (סעיף 94 לסיכומים): "שוב בחרה נייס להיטפל לטענה חסרת יסוד (וחדשה) לפיה כביכול לא הבינה נייס אילו חשבוניות נדרשו ממנה, אך למרבה הצער, לא מצאה לנכון עד היום להמציא את החשבונות המלאים, גם לאחר ש"טעותה" התחוורה לה תוך כדי ההליך המשפטי שעה שהיתה מיוצגת ע"י באי כוחה".
5. ב"שורה התחתונה" טוענת טל ים כי הוצגו לה חשבוניות חלקיות וסלקטיביות באופן שלא מאפשר השוואה נכונה שממנה ניתן ללמוד אם הושג חיסכון ומה שיעורו.
6. נייס טוענת כי אין מחלוקת שטל ים התבקשה לפעול בתחום התקשורת הנייחת, ואין גם מחלוקת כי טל ים פעלה בתחום זה ומסרה לנייס את המלצתה להחליף את ספק צירי ה- PRI ולהתקשר, במקום עם חברת בזק, עם החברות סלקום ו- 018. בסופו של דבר חברת פרטנר, שלה יחסי ספק לקוח ארוכי טווח עם נייס, השוותה את התנאים שהוצעו לנייס ע"י סלקום ו- 018, ונייס התקשרה עם פרטנר בהסכם חדש. נוכח זאת, טוענת נייס, כי היא בחרה שלא לאמץ את המלצת טל ים, דבר שבגינו טל ים אינה זכאית לבוא אלינו בטענות.
7. אינני מקבלת את טענת נייס בהקשר של ההתקשרות שנעשתה לבסוף עם פרטנר ולא עם בזר ו- 018. טל ים התבקשה על ידי נייס לתת המלצות, ואף נתנה אותן, כאשר בנתונים שהיו באותה עת, היא המליצה על השירותים של סילקום ו- 018. העובדה שלאחר מתן המלצה זו, שהייתה המלצה טובה ונכונה באותם נתונים, השוותה פרטנר את התנאים (אפשרות שהועמדה בפניה על ידי נייס בשל הקשרים המסחריים שהיו בין שתי החברות), אין בה כדי לאיין את הזכות שקמה לטל ים לקבל תמורה מהחיסכון שהושג, ככל שהושג.
8. עם זאת, יש ממש בטענת נייס לפיה היא מסרה לטל ים את החשבוניות הנוגעות לתקשורת הנייחת, כך שאילו היה מושג חיסכון יכלה טל ים להוכיח אותו.
9. ההסכם עם פרטנר בתחום התקשורת הנייחת נעשה בספטמבר 2008.
10. טל ים לא הציגה חיסכון כלשהו בתחום התקשורת הנייחת אלא שהיא טוענת שלא היה ביכולתה להציג חיסכון משום שנייס לא העבירה לה את כל החשבוניות שמהן ניתן היה ללמוד על החיסכון.
11. אלה איטח העידה כי כל החשבוניות הרלוונטיות של נייס בתחום התקשורת הנייחת הועברו לטל ים. מחומר הראיות שלפני עולה כי החשבוניות הועברו לטל ים לפחות פעמיים. אופיר בשן עצמו הצהיר כי "בחודש ינואר 2009 לערך הפסיקה נייס להעביר לתובעת נתונים שיאפשרו לה בקרה על נתוני החיסכון" (סעיף 62 לתצהיר), וכך גם נטען בכתב התביעה. יש להניח כי אם חסרו חשבוניות, היה מציין זאת באופן ספציפי בתצהירו במפורש, במיוחד שבכתב ההגנה טענה נייס שמסרה את המסמכים הרלוונטיים. בחקירתו הנגדית החל בשן לטעון בשלב זה כי גם קודם לכן (דהיינו לפני ינואר 2009), לא מסרה נייס מידע מלא, אולם, עדות זו לא עולה בקנה אחד עם עדותו כאמור לעיל בתצהירו. בנוסף, עיון מעמיק בטענות התובעת בכתב התביעה מעלה כי טענותיה בעניין זה היו כלליות, וניסו לתפוס יריעה רחבה ככל האפשר ולכל כיוון. כך למשל טענות טל ים ביחס למסמכים שקיבלה בשלב בו ביצעה ניתוח המצב הקיים (קרי: מסמכים הנוגעים למצב עפ"י ההסכם הודם של נייס עם ספקית התקשורת הנייחת), אך לא הייתה לה טענה לעניין חשבוניות שלאחר החוזה עם פרטנר אלא מינואר 2009. כך בסעיף 12 לכתב התביעה טוענת התובעת כי "פעילות זו הצריכה בדיקת מסמכים (חלקיים) שסופקו ע"י נייס...", כאשר מדובר על הבדיקות של המצב הקיים וכאשר בסעיף הבא לכתב התביעה טוענת טל ים כי העבודה הראשונית (לטענתה, לעניין התקשורת הנייחת והניידת) ארכה 3 חודשים. לא רק שלא נטען כי חשבוניות מסוימות חסרו, לא רק שהללו לא נדרשו בזמן אמת, אלא שפשיטא שלגרסת התובעת מסמכים אלה לא חסרו לה לשם העבודה שביצעה.
12. בסעיף 14 ממשיכה התובעת וטוענת כי "ביצוע עבודת הניתוח בתחום התקשרות הנייחת דרש מהתובעת עבודה של 4 עובדים במשרד חלקית לתקופה של מספר חודשים. בחודש ינואר לערך הפסיקה נייס להעביר לתובעת נתונים שיאפשרו לה בקרה על נתוני החיסכון (ההדגשה לא במקור – ר.פ)". הא ותו לא. אין אלא להבין מכך שעד ינואר 2009 קיבלה טל ים את המסמכים.
13. אין חולק כי עד למועד בו נשלח לנייס מכתב בא-כוחה של טל מיום 28.6.09, לא פנתה טל ים בכתב לנייס ולא ביקשה חשבוניות כאלה או אחרות שחסרו לה.
14. גם במכתבו של בא כוחה של טל יום מיום 28.6.09 הוא כותב "חשבוניות בזק וכל ספקית תקשורת נייחת אחרת שעבדתם עימה לכל שנת 2008 ועד מאי 2009 (לכל צירי ה- (PRI). חשבוניות PRI של חברת אורנג' מיום 1.7.08 ועד חודש מאי 2009", והוא אינו טוען לחוסר של חשבונית כזו או אחרת. יתר על כן, בנספח ט' לתצהירו של בשן, מצורפות החשבוניות לתקופה האמורה (והן גם צורפו לכתב התביעה).
15. מהאמור לעיל עולה כי נייס מסרה לטל ים את החשבוניות, הן בזמן אמת, והן, מאוחר יותר, במסגרת ההליכים בתובענה, ואין כל מקום להורות לנייס למסור את החשבוניות פעם נוספת.
16. עוד יש להוסיף לעניין זה כי ככל שהיו מגיעים לטל ים כספים כלשהם מנייס, יש לקזז את הנזק שנגרם לנייס בגין כך שטל ים לא הורתה לנתק את הקווים שהתייתרו בעקבות ההסכם החדש לגבי התקשורת הנייחת, ומשך כחצי שנה שילמה נייס עבור שירות שלא נזקקה לו (72,000 ₪). גם אם היה צורך בקווים אלה כגיבוי, וודאי שלא היה בכך צורך למשך כחצי שנה, וטענתה של איטח כי לא היה בכך צורך אלא למשך חודש לכל היותר. כמו כן אין ממש בטענתה של טל ים כי הדבר לא נעשה משום שעבודתה הופסקה עקב הסכסוך שבין הצדדים שכן בתקופה זו לא נתגלע הסכסוך בין הצדדים, התובעת המשיכה במתן השירות ואף הציעה להרחיב אותו.

תחום החשמל

1. התובעת טוענת כי את ההמלצות בתחום החשמל ערכה באמצעות חברת ספארו (ומר תווינה מטעמה). בכך כשלעצמו אין פסול ואינני מקבלת את טענת הנתבעת כי די בכך כדי לשמוט את היסוד לזכותה של טל ים לקבל את התמורה המגיעה לה, ככל שהיא מגיעה, לה עפ"י ההסכם.
2. טל ים טוענת כי נייס יישמה את ההמלצות שההיא מסרה לה, וכיוון שביקשה להסתיר את יישומן, הפסיקה סיור של מר תווינה במקום, אך זה הספיק לראות כי ההמלצות יושמו ע"י נייס, לפחות באופן חלקי.
3. נייס טוענת כי לא יישמה איזה מההמלצות לגבי החשמל שכן באותו שלב עמד הסכם השכירות שלה במקום, לקראת סיום, ולא היה ברור אם יוארך. ההמלצות הצריכו השקעה של 230,000 ₪, ואילו החיסכון הצפוי היה בסך של 100,000 לשנה (וגם חיסכון זה לא היה ברמת וודאות מספקת שכן לא צורף אליו תחשיב), ולפיכך התובעת העדיפה שלא ליישם את ההמלצות, כפי זכותה בהסכם.
4. תווינה העיד לגבי ביקורו במקום, בו ראה לטענתו שנייס ביצעה את ההמלצות:

"כשאנחנו באנו ורצינו להתקדם לכיוון הפיילוט אחרי איזשהו פרק זמן, אני נכנסתי לאתר וראיתי שנייס כבר התחילו ליישם דברים. רצינו להמשיך את הסיור, נעצרנו ויצאתי... יניב לא רצה לתת לי להמשיך את הסיור. אני נורא כעסתי ובזה הסיור נגמר" (עמ' 27 ש' 17 – 26 לפרוטוקול).

1. כן העיד כי ראה שנייס החליפה לפחות חלק מהנורות לנורות מסוג לומינוקס וכן ניתקה את מערכת הנדסת ההספק (עמ' 29 לפרוטוקול). עפ"י עדותו, כאשר הסב תשומת ליבם של עובדי נייס לכך שחלק מההמלצות שהעביר יושמו, נמנע ממנו, ע"י יניב מזרחי, המשך הסיור.
2. בין היתר טוענת טל ים כי היה על נייס לזמן לעדות את יניב מזרחי, וכי אי זימונו על ידה פועל לחובתה.
3. גרסה זו של הסיור ואשר אירע בו הוכחשה ע"י נייס, באמצעות העדה מטעמה, אלה איטח, שהייתה בעת הרלוונטית מנהלת נכסים ותשתיות בנייס (ובמועד עדותה לא עבדה עוד בנייס). זו העידה, וחזרה והעידה, באופן נחרץ וחד משמעי כי נייס לא ביצעה את ההמלצות, לא החליפה את התאורה ולא ניתקה את מערכת הנדסת ההספק. היא גם העידה כי תיאור הסיור הנטען אינו הגיוני. לא הגיוני כי נייס תזמין את תווינה לסיור כאשר לטענתו היא פועלת מאחורי גבו ליישם את המלצותיו, לא ייתכן כי הוא יסתובב במקום ללא ליווי כמקובל בנייס, ולא ייתכן כי לאחר הסיור טל ים לא תפנה באופן ברור ותקיף לנייס בעניין ההתנהלות הנטענת.
4. אין מחלוקת כי בפועל עזבה נייס את המושכר ביולי 2012. אם אכן יישום ההמלצות היה מביא לחיסכון של 100,000 ₪ בשנה, היה משתלם לה להשקיע אותם 230,000 ₪ באותה נקודת זמן. אולם, באותו מועד לא היה ברור אם נייס אכן תישאר במושכר, שאז אין ספק כי ההשקעה האמורה אינה כדאית לה, והיא רשאית (בכל מקרה, על פי שיקול דעתה) להחליט שלא לבצעה. טל ים העלתה בתגובה טענה כי עמדה לפני נייס אופציה נוספת והיא ביצוע ההמלצות במימון של טל ים ו/או ספארו, וטענה זו אושרה ע"י איטח, אולם, כיוון שהטענה לא הועלתה ע"י טל ים מלכתחילה, למרות טענתה המפורשת של נייס כי ההשקעה באותו שלב לא הייתה כדאית עבורה, והצדדים לא הביאו ראיות בשאלה מדוע האפשרות האלטרנטיבית לא יושמה. זאת ועוד האפשרות למימון ההשקעה ע"י טל ים ו/או ספארו הייתה כרוכה בהסכמות כספיות נוספות בין הצדדים. מכל מקום אין מחלוקת כי לא התגבשה בין הצדדים הסכמה כאמור, אין מחלוקת שנייס הייתה רשאית שלא לקבל את ההמלצה, והמסקנה אליה הגעתי היא כי נייס לא יישמה את ההמלצות, לא רק עפ"י זכותה שבהסכם, אלא גם משיקולים סבירים לאותה נקודת זמן.
5. אשר לעדים, אפשר וטוב היה אילו זימנה נייס את יניב מזרחי לעדות, אולם בנסיבות העניין, ובין היתר העובדה שגם טל ים לא טרחה לזמן את העדה הנוספת מטעם טל ים שהייתה בסיור, אירה לייבו, אין בכך כדי לשנות את המסקנה אליה הגעתי בעניין זה.
6. בנוסף, מחומר הראיות עולה כי התחזית של חיסכון של 100,000 ₪ לא הייתה מבוססת או לפחות לא בוססה בחומר הראיות שלפני. חיזוי החיסכון האמור לא כלל תחשיב המציג את אופן החיסכון. בשן העיד שהדבר היה במצגת אלא שזו לא הוגשה וגם לא גולתה בתצהיר גילוי המסמכים. בנוסף, המומחה מטעם הנתבעת, רו"ח זמיר העיד כי לא עשה הערכה של החיסכון בתחום החשמל משום שלא היה לו כלום בעניין זה שעליו יכול היה להסתמך (עמ' 14 לפרוטוקול).
7. למרות פניות חוזרות ונשנות של טל ים אל נייס לקבל את אישורה לביצוע פיילוט (לאחר ביצוע פיילוט קטן), לא התקבל אישור כאמור של נייס והפיילוט לא בוצע.
8. סופו של דבר שלא הוצגה ראייה כלשהי שניתן לבסס עליה את טענת טל ים בדבר יישום ההמלצות ע"י נייס, למעט העדות של מר תווינה ועדותו של בשן לפיה תווינה כעס על הגילוי וכי אירה לייבו שהייתה עם תווינה בביקור (ולא העידה בתובענה) התקשרה אל בשן ועדכנה אותו על הגילוי. אין חולק כי בעקבות זאת לא הייתה כל פנייה בכתב של התובעת אל הנתבעת, דבר שמתבקש בנסיבות, למרות שבאותה נקודת זמן התובעת עוד הציעה להרחיב את השירותים שנתנה. לא נעשה תיעוד כלשהו על ידי מר תווינה, ולמרות שכאשר ההליכים החלו עדיין הייתה נייס במקום, לא נעשה בירור על ידי ביקור במקום באותו מועד.
9. לפיכך לא הוכיחה התובעת כי הנתבעת יישמה את ההמלצות וממילא אין לתת לה את צו החשבונות המבוקש בעניין זה.

שכר ראוי

1. התובעת טוענת כי מאחר ואין מחלוקת כי בוצעה ע"י טל ים עבודה בכל אחד מהתחומים שבגינם הגישה את התביעה, היא זכאית, לחילופין, ומטעמי זהירות, לתשלום שכר ראוי.
2. ראשית, יש גם יש מחלוקת לגבי ביצוע עבודה ע"י התובעת בכל אחד מהתחומים שבגינם תבעה. שנית, כאמור לא כל פעילות שהתובעת ביצעה, היא זכאית בגינה לתשלום, שכן ידעה באותו שלב כי ייתכן ולאותו עניין לא ייכרת חוזה בין הצדדים והיא לא תהיה זכאית לתשלום.
3. זאת ועוד, ההסכם שבין הצדדים הושתת על דבר אחד בלבד לעניין התמורה והוא עבודה שהוזמנה, שבוצעה ושהושג בגינה חיסכון. כפי שהתובעת הייתה זכאית לתשלום אילו הושג חסכון בהשקעת זמן ומאמץ קטנים מצדה, כך אין היא זכאית לתשלום אם לא הושג חסכון בעבודה שהוזמנה ממנה, וודאי שבעבודה שלא הוזמנה ממנה. כפי שהתובעת הייתה זכאית לשכר אילו הושג חסכון בתחום התקשורת הנייחת, בו התבקשו שירותיה והיא נתנה אותם, על אף שבסופו של דבר ההסכם של נייס נכרת עם פרטנר ולא עם סלקום ו- 018, כך אין היא זכאית לשכר משלא הושג חיסכון או משלא התבקשו שירותיה והיא ניסתה להראות בפעילות מקדימה כי כדאי לנייס לשכור את שירותיה (לעיתים, כמו בתקשורת הניידת, לאחר שנייס עצמה עסקה בנושא זמן רב קודם לכן, וגם היא, לא פחות מטל ים, חשופה למידע בדבר החוזים השונים הקיימים בשוק לחברות בסדר הגודל של נייס).
4. זאת ועוד, בהצעה הראשונה להסכם, ביקשה טל ים לקבל תמורה נוספת עבור שירותיה, בסך של 33,000 ₪ בחודש, ללא תלות בהצלחת עבודתה (סעיף 3.10 להצעה מיום 9.3.08 שצורפה כחלק מנספח 8 לתצהיר בשן). אולם, בסופו של דבר ויתרה על תמורה שאינה תלויה בהצלחת עבודתה והסעיף האמור לא נכנס להסכם.
5. לאור האמור לעיל, ולאור המסקנות אליהן הגעתי בדבר התנהלות הצדדים טרם חתימת ההסכם, כאשר פעילויות שונות שנעשו על ידי טל ים, היו פעילויות לבדיקת היתכנות של חיסכון, או פעילויות שנועדו להראות לנייס כי טל ים תוכל להשיג עבורה בתחום זה יותר ממה שהיא תוכל להשיג לבדה, היינו פעילויות לפני התקשרות, אשר אין וודאות כי יסתיימו בהתקשרות, הרי שטל ים נטלה על עצמה את הסיכון שהשקעה זו לא תישא עבורה רווחים ואף תגרום להפסד, והיא אינה זכאית לשכר ראוי בגין פעילויות אלה.
6. לפיכך טל ים אינה זכאית לשכר ראוי.

פסיקתא

1. לאור כל האמור לעיל, נדחית התביעה.
2. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 35,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל. בקביעת סכום ההוצאות לקחתי בחשבון, בין היתר, כי שלב הגשת התצהירים ושמיעת העדים התנהל אך ורק לגבי חלקה הראשון של תביעת החשבונות, היינו הזכות לקבל חשבונות.

ניתן היום, י"ז אייר תשע"ו, 25 מאי 2016, בהעדר הצדדים.