1. ביום 17.8.2010 נדון המבקש בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה ונגזר עליו בין היתר, 10 חודשי מאסר בפועל ופסילת רישיון נהיגה למשך 36 חודשים מיום שחרורו ממאסר.
2. המבקש עותר בבקשתו, לחשב את מניין ימי הפסילה מיום גזר הדין וסומך בקשתו על הפקדה שביצע ביום 14.7.2009 בתיק אחר בו הוטלה עליו פסילה בבימ"ש תעבורה בחיפה 210-08. עוד ציין כי הצהיר בפני כב' בית המשפט, בדיון טרם גזירת דיונו, כי אין ברשותו רישיון נהיגה וביקש להתחשב במצבו המשפחתי.
3. המאשימה בתגובתה התנגדה לבקשה תוך שציינה את הוראות הדין והפסיקה החלות לעניין חובת הפקדת רישיון נהיגה והמשמעות הפסיכולוגית – החינוכית הנעוצה בחובה זו ועל כך שהחובה לבצע הפקדה כאמור אינה מתבטלת רק בשל העובדה כי המבקש הפקיד את רישיונו קודם לכן בבית משפט אחר.
4. דין הבקשה להידחות. ראשית, בגזר הדין נקבע באופן מפורש כי מניין ימי הפסילה יחל מיום שחרורו של המבקש ממאסרו, על כן לא ברור על מה נסמך המבקש בבקשתו למנות את תקופת הפסילה מיום גזר הדין. שנית, שלא כפי טענתו, לא מצאתי כי הנאשם הצהיר בפני בית המשפט במועד מתן גזר הדין כי אינו אוחז ברישיון נהיגה וכי זה הופקד בתיק אחר. מכאן כי היה עליו להגיש תצהיר לתיק זה בדבר הפקדת רישיון הנהיגה שלו בתיק בימ"ש לתעבורה (חיפה) 2010-08 ככל שהייתה הפקדה כזו ובהתאם להוראת תקנה 557 (ה) לתקנות התעבורה, תשכ"ה - 1961 שזו לשונה:

(ה) המציא בעל הרישיון את הרישיון לרשות לפי חלק זה, וחלה עליו, בשל פסילה אחרת, חובה להמציאו פעם נוספת לרשות לפי חלק זה, ימציא לה אישור על ההמצאה הקודמת, שנתנה לו הרשות

שלה המציא את הרישיון, ומירוץ תקופת הפסילה הנוספת לא יתחיל לפני שהמציא את האישור כאמור.

משלא עשה כן, הרי שאין לו על מה להלין אלא על עצמו.

1. מכל האמור, המבקש יפקיד את רישיונו ככל וקיים ברשותו (אף אם אינו בר תוקף ואף אם קיים ברשותו רישיון זמני), ככל ולא קיים ברשותו - יגיש תצהיר תחתיו.

מובהר למבקש כי מניין ימי הפסילה יחל רק עם ביצוע הפקדה של רישיון או תצהיר כאמור.

ניתנה היום‏ ט"ז תשרי תשע"ד20 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.