1. בהחלטתי מיום 30/11/11, במעמד ב"כ הצדדים, קצבתי לב"כ התובעת פסק זמן של 60 יום להגשת חוות דעת. הוריתי שם כי בחלוף המועד האמור ובהעדר חוות דעת, אסיק כי התובעת אינה טוענת לנכות.

2. ואכן בהחלטתי מיום 13/02/12, ומשעה שלא הונחה בפניי חוות דעת כאמור, הסקתי כי התובעת אינה טוענת לנכות והוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות.

3. ביום 10/03/12 הוגשה בקשה לביטול החלטתי. במצורף אליה הוגשה חוות דעת רפואית.

4. עיינתי בתגובת ב"כ הנתבעת ובתשובת ב"כ התובעת ונהיר לי כי ב"כ התובעת נוהג זלזול בהחלטות בית משפט. ב"כ התובעת טוען כי חוות הדעת הוגשה באיחור, לנוכח מצבה הכלכלי הנטען הקשה של התובעת. אם אלו הם פני הדברים אמור היה ב"כ התובעת להגיש בקשה להארכת מועד, שמן הסתם הייתה נענית, ולא לבזבז את זמנו של בית המשפט במתן החלטות-סרק.

5. אין בדעתי לחסום דרכה של התובעת להגיש חוות הדעת ובדעתי להידרש לה. ואולם אין בדעתי לעבור לסדר היום לנוכח ההתנהלות האמורה ובדעתי לחייב את התובעת בהוצאות משפט, ללא קשר לתוצאות הדיון.

6. לפיכך הנני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות הבקשה בסך 3,500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל אשר ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ הנתבעת תוך 30 יום מיום המצאת החלטתי זו.

7. בכפוף לשיתוף פעולה של התובעת הנני קוצב לב"כ הנתבעת פסק זמן של 90 יום מיום המצאת החלטתי זו להגשת חוות דעת נוגדת. בחלוף המועד האמור, ובהעדר חוות דעת נוגדת, לא אדרש לה בהמשך.

8. נדחה, אפוא, לתזכורת מעקב ליום 28/02/13.

המזכירות תמציא עותק מהחלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ג, 18 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......