עובדות כתב האישום

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוען של 37 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 117(א)(6) התשל"ו - 1975. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם הינו בעל עסק להפקות דפוס וגרפיקה ורשום כעוסק מורשה וחייב להגיש דוחות תקופתיים ולשלם את המס הנובע מהם. הנאשם לא הגיש 19 דו"חות תקופתיים במהלך פרק הזמן שבין יוני 2009 ו- אפריל 2013. בנוסף הנאשם הגיש באיחור 16 דו"חות תקופתיים הנוגעים לפרק הזמן שבין אוקטובר 2006 ואוגוסט 2011 כאשר תקופת האיחור לגבי כל אחד מהדו"חות היא משתנה ונעה בין 48 ל- 315 ימים.

טענות הצדדים

2. לא היתה הסכמה בין הצדדים לעניין העונש. ב"כ המאשימה טען כי יש להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות ואשר ינוע בין 4 ל- 6 חודשים, מאסר על תנאי וקנס. כמו כן, טען כי סך המחדל אינו במחלוקת ועומד על סך של 24,150 ₪, בעוד שהחוב הנובע מקנסות הוא 65,211 ₪ והחוב הנובע מריבית הוא 7,697 ₪. בנוסף, טען כי מתחם הקנס ההולם במכלול העבירות שבוצעו ע"י הנאשם נע בין 30,000 ₪ ל- 50,000 ₪.

3. ב"כ הנאשמת טענה שעסקו של הנאשם נקלע למשבר כספי עקב אירוע של גניבה מהעסק בהיקף משמעותי, כאשר העסק לא היה מבוטח בעת הגניבה. הנאשם רווק בן 37 שנים ולו חובות בהיקף כולל של 340,000 ₪ ותיקים פתוחים בלשכת ההוצאה לפועל. כמו כן, טענה שיש לתת משקל משמעותי לסכום המחדל שהינו נמוך ביחס למספר העבירות שבוצעו ושיש לקבוע את גובה הקנס בהתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם ולהסתפק במאסר על תנאי.

שיקולי הענישה המנחים בעבירות מס

4. ככלל נפסק לא אחת כי בעבירות מס, שיקולי ההרתעה גוברים על נסיבותיו של הנאשם, אף אם אינם מאיינים אותם וזאת נוכח הפגיעה הקשה של עבירות המס במשק ובכלכלה. רבים מעברייני המס הם אנשים שיראו כנורמטיביים ביסודם, אשר לא ישלחו יד לכיס הזולת אך אינם נרתעים משליחת יד לכיס הציבורי, ומכאן המשקל המיוחד להיבט ההרתעתי בענישתם של עברייני המס (רע"פ 5906/12 עזרא נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 9.9.12 ע"י כבוד השופט שוהם; 1689/09 אוראל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 10.5.09 ע"י כבוד השופט ג'ובראן; רע"פ 6095/06 לוי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 5.11.06 ע"י כבוד השופט ג'ובראן); ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(3) 727 ,721 (2004).

5. יש לזכור כי בפסיקה נקבע כי יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה בעבירות מס, לרבות הטלת עונשי מאסר בפועל, וזאת אף במקרים שהוסרו המחדלים (רע"פ 6095/06 לוי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 5.11.06 ע"י כבוד השופט ג'ובראן). בפסיקה הותוותה מדיניות ענישה לפיה יש לגזור את דינם של עברייני המס תוך מתן הבכורה לשיקולי ההרתעה ולהעדיפם על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם. (רע"פ 977/13 משה אודיז נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (20.2.13), פסקה 7 להחלטתו של כבוד השופט שהם). עוד נקבע, כי אין להסתפק, ככלל, בהשתת עונש מאסר, אשר ירוצה בעבודות שירות, אלא יש למצות את הדין עם העבריינים באמצעות הטלת עונש מאסר בפועל המלווה בקנס כספי (עניין אודיז, שם). כמו כן, בפסיקה נקבע כי העבירה לפי סעיף 117(א) לחוק מס ערך מוסף, איננה עבירה של אחריות קפידה, אלא עבירה של מחשבה פלילית או רשלנות (רע"פ 26/97 לקס נ' מדינת ישראל פ"ד נב(2) 673, במיוחד עמ' 690, 694 ו-704 לפסק הדין; רע"פ 1875/98 אורן בנגב מתכות בע"מ נ' מדינת ישראל פ"ד נד(4) 529, 536).

6. כל אירוע של אי הגשת דו"ח הינו אירוע העומד בפני עצמו ומתבצע בזמן נתון, ואין בדימיון בין הפעולות המתבצעות בעת הגשת כל דו"ח ודו"ח במועדו בכדי לגרום לפעולות נפרדות אלו להפוך לידי מקשה אחת (רע"פ 5953/08 עתאמלה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (22.10.08). אין לפרט זכות לבסס את המשך פעילותו העסקית על כספים שאינם שייכים לו, ולכן גם לא תעמוד לו הגנה בדבר "הצדק סביר" בעת שהעיכוב בהעברת כספי המיסים נבע ממצוקה כלכלית קשה, אשר הותיר בפני הפרט אך בחירה בין העברת כספי המיסים, שאינם שייכים לו, לבין קריסתו הכלכלית (רע"פ 4844/00 ברקאי נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(2) 37(2001); רע"פ 6167/11 ספקיוריטי המוקד המרכזי בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) (19.2.12); רע"פ 4563/09 פריצקר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) (5.6.09)).

מדיניות הענישה בעבירות של אי הגשת דוחות לרשויות מע"מ

7. נביא להלן דוגמאות מהפסיקה לגבי העונש בעבירות לפי סעיף 117(א) לחוק מס ערך מוסף, לפי הפרמטרים שלהלן:

• 1. מספר העבירות של אי הגשת דוחות
  2. גובה רכיב המאסר
  3. גובה הקנס.

8. להלן הפסיקה לפי סדר עולה של מספר העבירות של אי הגשת דו"חות:

א. רע"פ 5953/08 עתאמלה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (22.10.08). המבקש הורשע בבימ"ש השלום בגין 8 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף ועבירה של אחריות מנהל פעיל לפי סעיף 119 לחוק הנ"ל. המבקש נדון ל-7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס של 30,000 ₪. ערעורו לבימ"ש המחוזי נדחה וכך גם נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לבימ"ש העליון.

ב. רע"פ 3873/07 בושנאק נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] [פורסם בפדאור] (17.10.07). במקרה זה, המבקש הורשע בבימ"ש השלום בקריות באי הגשה של 10 דוחות תקופתיים כנדרש לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, כאשר סכום החוב (קרן בלבד) עמד על סכום של 70,000 ₪. בית משפט השלום גזר על המבקש 7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ולא הטיל קנס כספי. המבקש הגיש ערעור לבימ"ש המחוזי בחיפה, ולאחר שהמבקש שיחלפ לקופת מס ערך מוסף סכום של 60,000 ₪ על חשבון חובו למס ערך מוסף, המאשימה הסכימה להמיר את עונש המאסר לתקופה של 6 חודשים שירוצו בעבודות שירות. בית משפט המחוזי קבע שאין מקום לקצר תקופה זו בהתחשב בכך שבימ"ש לא הטיל על המבקש קנס כלשהו. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבימ"ש העליון נדחתה.

ג. רע"פ 288/13 אבו אלחלאוה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (14.1.13). המבקש הורשע ב-29 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, וזאת במהלך שנות המס 2004 עד 2008. המבקש הורשע גם ב-10 אישומים של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 216(4) ו-224א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961. המבקש נדון ע"י בית משפט השלום ל-7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך של 20,000 ₪. ערעור שהוגש לבימ"ש המחוזי נדחה וכך גם נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגש לבימ"ש העליון. המבקש היה נעדר עבר פלילי ואשר ניסה להסיר את המחדלים, אך בפועל הם לא הוסרו באופן מלא. בית משפט העליון העיר כי: "בנסיבות המקרה, לא מצאתי כי גזר הדין סוטה ממתחם הענישה באופן המצדיק את התערבותו של בית משפט זה כערכאת ערעור שניה".

ד. רע"פ 6167/11 ספקיוריטי המוקד המרכזי בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (19.2.12). על עובדות המקרה ניתן ללמוד בהרחבה מפס"ד של בית המשפט המחוזי ע"פ 47937/07/10 [פורסם בנבו] (12.7.11). במקרה זה היה מדובר בחברה ומנהלה שהורשעו ב-35 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף. על המנהל הוטל ע"י בית משפט שלום עונש מאסר של 6 חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך של 25,000 ₪ ועל החברה הוטל קנס בסך של 50,000 ₪. ערעור שהוגש לבימ"ש המחוזי נדחה וכך גם נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

רכיב המאסר בעונש

9. לאור כל האמור לעיל, הנני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירות שבוצעו על ידי הנאשם, לרבות גובה המחדל ומספר העבירות שבוצעו, נע בין שלושה החודשי מאסר בפועל שיכול שירוצו בעבודות שירות ועד 8 חודשי מאסר בפועל.

10. בעת קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם, לעניין רכיב המאסר, לקחתי בחשבון את השיקולים שלהלן:

לחומרא – העובדה שחלק מהמחדלים לא הוסרו, כאשר אני לוקח בחשבון את הקושי בהסרת המחדלים לאור קשייו הכלכליים של הנאשם.

לקולא – העדר עבר פלילי; הודיה וחיסכון בזמן שיפוטי יקר; היקף החובות של הנאשם והקושי לסגירת חובותיו.

11. בנסיבות אלה, לאור מספר העבירות שבוצעו הנני סבור שניתן להסתפק במאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות. המאשימה טענה למאסר שינוע בין 4 ל- 6 חודשים. לפיכך, הנני מטיל על הנאשם מאסר בפועל ל- 5 חודשים שירוצה בדרך של עבודות.

רכיב הקנס בעונש

12. סעיף 40ח לחוק העונשין תשל"ז – 1977 קובע כדלקמן :

"קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס, יתחשב, נוסף על האמור בסעיף 40ג(א) במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם עונש הקנס ההולם."

13. בעת קביעת מתחם הקנס ההולם בית המשפט אמור לקחת בחשבון שני אלמנטים מרכזיים: הראשון, חומרת העבירה שבוצעה שמתבטאת בעקרון ההלימה (ראו סעיף 40ג(א) לחוק העונשין); והשני, מצבו הכלכלי של הנאשם. ודוק, מצבו הכלכלי של נאשם, כאלמנט ייחודי וסובייקטיבי שמשתנה מנאשם לנאשם, יכריע על פי לשון סעיף 40ח את "מתחם הקנס ההולם" לאותו אירוע עברייני שבוצע על ידי נאשם ספציפי ולא את "הקנס המתאים" לאותו נאשם בתוך מתחם הקנס ההולם. במילים אחרות, יכול שיהיו מתחמי קנס הולם שונים לנאשמים שונים שביצעו את אותו מעשה עבירה, וזאת בהתאם למצב הכלכלי של כל אחד מהם.

14. לכל אדם עומדת זכות חוקתית לקיום אנושי בסיסי שיבטיח תנאי מחייה מינימאליים בכבוד (בג"צ 10662/04 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (28.2.2012), ניתן בהרכב מורחב של שבעה שופטים). הקנס שיוטל על ידי בית המשפט צריך שיהיה לו אימפקט דומה על נאשמים שונים בהתאם למצבם הכלכלי. לא ניתן להשית קנס כספי על נאשם שיש בו להכביד עליו יתר על המידה ולגרוע מזכותו לקיום אנושי בסיסי (כגון קורת גג, מזון, מים, חשמל).

15. כמו כן, מן הראוי לקחת בחשבון גם את הכלל שנקבע בפסיקה לגבי עבירות מס כי מצב כלכלי קשה של נאשם, כשלעצמו, איננו יכול להוות שיקול מספיק להקלה בעונש (רע"פ 977/13 משה אודיז נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (20.2.13), פסקה 8 להחלטתו של כבוד השופט שהם).

16. ב"כ המאשימה טען כי מתחם הקנס ההולם בנסיבות ביצוע העבירות ע"י הנאשם שבפני נע בין 30,000 ₪ ועד 50,000 ₪. באיזון הכולל שבין מצבו הכלכלי של הנאשם לבין מספר העבירות שבוצעו וגובה המחדל, הנני קובע שמתחם העונש ההולם נע בין 20,000 ל- 50,000 ₪.

17. מן הראוי לציין שהנאשם זכה להקלה מסוימת בגובה עונש המאסר בפועל שהוטל עליו, בכך שהוטל עליו עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, ולא לתקופה המקסימלית של שישה חודשים אלא לתקופה קצרה יותר של ארבעה חודשים. יש לאזן זאת בדרך של הטלת קנס כספי משמעותי, על אף מצבו הכלכלי הקשה. לפיכך, הנני קובע כי הקנס הכספי יעמוד על סך של 25,000 ₪, שישולם בתשלומים.

סוף דבר

18. לאור כל האמור לעיל, הנני משית על הנאשם את העונשים הבאים:

1. חמישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות. עבודות השירות יבוצעו במפעל חסד יד ביד בדרך בית הדין 1 בלוד. הנאשם יועסק חמישה ימים בשבוע, 8 וחצי שעות עבודה יומיות. הנאשם יחל בריצוי עבודות השירות ביום 31.10.13 ויתייצב במועד זה בשעה 08:00 במפקדת מחוז מרכז של שירות בתי הסוהר, יחידת עבודות השרות ברמלה. מובהר לנאשם כי עליו להישמע להנחיותיו והוראותיו של הממונה על עבודות שירות בכל הנוגע לאופן וזמני ביצוע עבודות השירות שהוטלו עליו.
2. 6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום, לא יבצע עבירה לפי חוק מס ערך מוסף.
3. הנאשם ישלם קנס בסך של 25,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 30 תשלומים חודשיים שווים ורצופים כאשר הראשון שבהם עד ליום 25.10.13 והיתרה בכל 25 לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים לא ישולם במועד, אזי יעמוד מלוא סכום הקנס לפרעון מיידי.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, ו' תשרי תשע"ד, 10 ספטמבר 2013הצדדים.