בפני | כב' השופטת מיכל נד"ב | ||
המבקשים: | 1.אביעד סעדיה שער 2.רון מינס 3.איתי מינס | ||
נגד | |||
המשיבה: | המועצה להסדר ההימורים בספורט |
פסק דין |
תמצית בקשת האישור
הגדרת הקבוצה: "מי שרכש כרטיס משחק "ביג winner" למשחקי ההימור אשר נערכו בין התאריכים 11.6.10-18.6.10. כרטיס משחק זה אשר רכש אותו אדם זכה בפרס הראשון. הגם זכייתו בפרס הראשון, קיבל אותו אדם, או שהוא זכאי לקבל בגין אותו כרטיס זוכה, פרס הקטן מ- 50,000 ש"ח".
בקשת האישור תוקנה בהסכמה, והגדרת הקבוצה שונתה כך שתכלול את כל הזוכים בפרס ראשון במשחק, עד 11.7.10.
עילות התביעה: הפרת חובות חקוקות – הטעיה לפי סעיפים 2, 4 ו-7 בחוק הגנת הצרכן, הפרת חובת הגילוי שבסעיף 4 בחוק הגנת הצרכן; הפרת חובת ההגינות ותום הלב שבחוק החוזים (חלק כללי), תשמ"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") אשר חלות על המשיבה כחובות מוגברות מכוח מעמדה הסטטוטורי כמונופול בתחום ההימורים בספורט; עשיית עושר ולא במשפט כאמור בסעיף 1 בחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979.
הסעדים הנתבעים: אכיפת חוזה בהתאם לסעיף 3 בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1971, היינו השלמת הזכייה לחברי הקבוצה ל-50,000 ש"ח; פיצויים בגין עוולה נזיקית בהתאם לסעיפים 31(א) ו-31(א1) בחוק הגנת הצרכן בהתייחס לסעיף 2(א) באותו חוק; פיצויים בגין הפרת חובת תום הלב שבחוק החוזים; לחילופין, השבה של הסכומים שהשקיעו חברי הקבוצה ברכישת כרטיסי המשחק.
הנזק שנגרם למבקשים: נזק ברור של 49,086.30 ש"ח נוכח תשלום סך של 913.70 ש"ח במקום 50,000 ש"ח.
אומדן הנזק לחברי הקבוצה: מספר חברי הקבוצה נאמד לתקופה שבין 11.6.10 (תחילת משחקי המונדיאל) ועד ליום 17.6.10 (ביום 17.6.10 שונה הפרסום) ב-177 חברים בהתבסס על נתונים מתחנת הטוטו ברמת גן (נספח ו' בבקשת האישור) ועל פי חישוב שפורט בבקשת האישור (סעיף 107 על סעיפיו הקטנים) הגיעו לאומדן נזק בסכום של 8,415,286 ש"ח.
מתקיימים התנאים לאישור התביעה כתובענה ייצוגית: התובענה נכללת בסוגי התביעות המפורטות בתוספת השנייה בחוק; התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו לטובת הקבוצה; התביעה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין; עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.
תמצית תגובת המשיבה
השתלשלות ההליך
עיקרי הסדר הפשרה המתוקן
ביצוע ההסדר כפוף לכל שינוי בדין שימנע מהמשיבה מלבצעו.
נימוקי הצדדים לאישור הסדר הפשרה
ציבור המשתתפים במשחק ייהנה מסכום פרסים גבוה יותר בכל מחזור של המשחק, בכך תינתן הטבה הולמת שכן בבקשת האישור נטען שהיה על המשיבה לחלק לציבור המשתתפים פרסים בסכומים גבוהים יותר.
המשיבה תיקנה מיוזמתה חלק מהפרסומים עוד בטרם הוגשה בקשת האישור. בכך באה על סיפוקה המלא התכלית הצרכנית שביסוד התובענה עוד בטרם הוגשה.
דרכי הוכחת עילת ההטעיה הנטענת ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה אינן קלות: חלק מהפרסומים כללו מידע מלא אודות תכנית המשחק, או מידע ממנו עולה שפרשנות המבקשים לפרסומים אינה סביר; סבירותה של פרשנות המבקשים לפרסומים מוטלת בספק רב שכן משמעותה הפסד ודאי למשיבה (שכן לפיה כדאי לכל משתתף לשלוח טופס במחיר של כ-20,000 ש"ח, ה"מכסה" את כל האפשרויות הסבירות בטופס, ולהרוויח בוודאות 30,000 ש"ח); קהל היעד של פרסומי המשיבה - המשתתפים בהימורי ספורט - מכיר היטב את הלשון המקובלת בפרסומי משחקים מסוג Pools (כמו משחק הטוטו הידוע) ויודע ש"סכום הפרס הראשון" הנקוב בפרסום פירושו סכום הפרס שיתחלק בין כלל המנחשים את התוצאה המקנה את הפרס הראשון; ישנן אינדיקציות חזקות לפיהן חלק ניכר לפחות מציבור המשתתפים במשחק לא הוטעה: (1) למשיבה הגיעו פניות מעטות בעניין המשחק והפרסומים, וזאת חרף ריבוי המשתתפים במשחק זה. (2) גם לאחר שהמשיבה הסירה את הפרסומים לא פחת מספר המשתתפים במשחק.
כל חבר קבוצה רשאי להגיש הודעת פרישה. בכך יבוא על סיפוקו האינטרס בדבר הוגנות ההליך כלפי מי מחברי הקבוצה, שסבור כי עומדת לו עילת תביעה אישית כנגד המשיבה, ואשר יש לו עניין לנהל הליך נפרד בנושא.
הסדר הפשרה אינו פוגע בזכויות המשתתפים שהגישו תביעה אישית עובר להגשת הסדר הפשרה, שכן הם אינם חלק מהקבוצה עליה חל הסדר הפשרה.
הסדר הפשרה מביא בחשבון את חובתה של המשיבה להקפיד על הימורים אחראיים ולא להפריז במידת הפיתוי בהימור (פיתוי המושפע מגובה הפרסים המוצעים למשתתפים), כמו גם את חובתה לשקול את גובה היתרות לחלוקה לספורט שיישארו בידיה לאחר חלוקת הפרסים.
תמצית חוות דעת הבודק
לדעת הבודק, סביר שקיימת קורלציה גבוהה בין היקפי הפעילות לבין מספר השחקנים. בתקופה הרלבנטית לתובענה, ההכנסות מהמשחק היו גבוהות פי 20 ויותר מההכנסות כיום, כך שסביר להניח שחברי קבוצה רבים ששיחקו במשחק בתקופה הרלבנטית לתובענה אינם משחקים בו או במשחק ווינר ביג 4 כיום.
אישור הסדר הפשרה - דיון
סעיף 19(א) בחוק:
"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".
סעיף 19(ג) בחוק:
"(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;
(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;
(ג) עיקרי הסדר הפשרה.
(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:
(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;
(ג) השלב שבו נמצא ההליך;
(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);
(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר".
בבקשת האישור המתוקנת הוגדרה הקבוצה כך שהיא כוללת את המשתתפים במשחקי "ווינר ביג" החל מיום 11.6.10 ועד 11.7.10, ואילו בהסדר פשרה המתוקן לא צוין התאריך ממנו מתחילה התקופה אלא רק נכתב כי הקבוצה כוללת את המשתתפים במשחקים "אשר נערכו עד למועד הקובע". נראה כי בהסדר ארעה השמטה מקרית, שעל כן אישור הסדר הפשרה יכלול את המשתתפים במשחקי ווינר ביג החל מיום 11.6.10 ועד 11.7.10 (ר' הוראת סעיף 18(ז)(1) בחוק).
השאלות המהותיות המשותפות לחברי הקבוצה - האם פרסומי המשיבה בנוגע למשחק הטעו את חברי הקבוצה כי סכום הזכייה המינימאלי הוא 50,000 ש"ח לפחות.
עילות התביעה - הפרת חובות חקוקות – הטעיה לפי סעיפים 2, 4 ו-7 בחוק הגנת הצרכן, הפרת חובת הגילוי שבסעיף 4 בחוק הגנת הצרכן, הפרת חובת ההגינות ותום הלב שבחוק החוזים ועשיית עושר ולא במשפט.
הסעדים הנתבעים - אכיפת חוזה, היינו השלמת הזכייה לחברי הקבוצה ל-50,000 ש"ח ופיצויים. לחילופין, השבת הסכומים שהשקיעו חברי הקבוצה ברכישת כרטיסי המשחק.
מטרתו של החוק מוגדרת בסעיף 1 בחוק כדלקמן:
"(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;
(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;
(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;
(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".
א. טענות ההגנה של המשיבה הן כבדות משקל ואין מקום לקבוע בשלב זה כי אין להן סיכוי להתקבל:
קיים קושי להוכיח קיומה של הטעיה– בחלק מהפרסומים שנגעו למשחק נכלל מידע מלא אודותיו, או מידע ממנו עולה כי הפרשנות הנטענת על ידי המבקשים אינה סבירה. לעניין הפרסומים שנטען כי הם מטעים, בפרסומים הללו יש התייחסות ליחס הזכייה שעל כן כלל לא ברור שהייתה הטעיה. קושי נוסף קיים נוכח פסיקת בית המשפט העליון בין היתר בע"א 458/06 שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ (6.5.09)
סכום הפרסים ו"גובה הנזק" בהתאמה, שנגרם למי שזכה, היה בו כדי לעודד תביעות פרטניות ככל שהיה ממש בטענת ההטעיה. חרף זאת, כנגד המשיבה הוגשו רק שתי תביעות והיו אליה מעט פניות בנושא חלוקת הפרסים למרות ריבוי המשתתפים. ניתן ללמוד מכך שמרבית הזוכים לא ראו עצמם נפגעים מרביתם לא הוטעו והם הבינו שמדובר בזכייה בחלק יחסי.
קהל היעד של פרסומי המשיבה, משתתפי ההימורים בספורט, מכיר את הלשון המקובלת במשחקים מהסוג הנדון ויודעים כי סכום הפרס הראשון הנקוב בפרסום פירושו סכום הפרס שיתחלק בין כלל המנחשים את התוצאה המזכה בפרס הראשון.
העובדה שהמשיבה תיקנה את הפרסומים, ולמרות זאת לא פחת מספר המשתתפים מלמדת אף היא שכללי המשחק היו ידועים למשתתפים.
פרשנות המבקשים את הפרסום אינה סבירה, שכן משמעות הדבר היא שעל ידי השקעת סכום של 20,480 ש"ח לשם ניחוש כל התוצאות האפשריות ניתן יהיה להבטיח זכייה בפרס בסך 50,000 ש"ח לפחות.
החוזה שנכרת לטענת המבקשים, נוגד את התקנות.
המשיבה אינה פועלת למטרות רווח עסקי והכנסותיה מיועדות למטרות ציבוריות.
ב. קיים קושי לאתר את חברי הקבוצה עקב כך שהזוכים שפדו את הפרס מסרו את הקבלות שהיו ברשותם ולא ניתן לזהות את חברי הקבוצה.
ג. נוכח סיכויי הבקשה, ההטבה המוצעת לציבור המשתתפים בשני המשחקים בדמות הגדלת הפרסים שיחולקו בסכום של כ-600,000-500,000 ש"ח במשך שנתיים, נראית סבירה.
ד. היועץ המשפטי, שחזקה עליו שבחן את העניין, לא מצא להתערב בהסדר וגם לא הוגשו כל התנגדויות או בקשות ליציאה מהקבוצה, על ידי חברי הקבוצה.
ה. הסדר הפשרה מביא לכך שהמשתתפים במשחק נושא התובענה כמו גם במשחק ווינר ביג 4 ייהנו מסכום פרסים גבוה יותר שיעמוד לחלוקה לזוכים במשחקים.
ו. המשיבה תקנה את פרסומיה (חלקם תוקנו עובר להגשת בקשת האישור). בכך הושגה מטרת החוק "אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו".
ז. הבודק ציין עוד, כי משחקי ווינר ביג מאופיינים בשחקנים חוזרים בשיעור גבוה יחסית. כפועל יוצא, הסדר הפשרה צפוי להיטיב עם קבוצה מצומצמת יחסית של המשתתפים במשחקים כיום. אולם הסדר הפשרה עשוי שלא להשפיע על חברי הקבוצה שאינם משתתפים במשחק או במשחק ווינר ביג 4 כיום. לדעתו, סביר שקיימת קורלציה גבוהה בין היקפי הפעילות לבין מספר השחקנים. בתקופה הרלוונטית לתובענה, ההכנסות מהמשחק היו גבוהות פי 20 ויותר מההכנסות כיום, כך שסביר להניח שחברי קבוצה רבים ששיחקו במשחק בתקופה הרלוונטית לתובענה אינם משחקים בו או במשחק ווינר ביג 4 כיום.
סבורני, כי לאור האמור לעיל, ייתכן שחלק משמעותי מחברי הקבוצה, אשר ייתכן שאינם משתתפים במשחקי ווינר ביג כיום, ישובו וישתתפו במשחקים הללו במהלך מונדיאל 2014 שעל כן לפחות חברי קבוצה אלה ייהנו מן ההטבה שבהסדר.
גמול לתובעים המייצגים ושכר טרחה לבא כוח המייצג
"אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה" (הדגשה שלי- מ' נ').
סעיף 22 בחוק דן בגמול לתובע המייצג וקובע:
"(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.
(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;
(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית" (הדגשה שלי- מ' נ').
סעיף 23 בחוק דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג וקובע:
"(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.
(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;
(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;
(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית" (הדגשה שלי- מ' נ').
המשיבה תיקנה את פרסומיה באופן שתימַנע הטעייה, ככל שהייתה כזו.
עקב התובענה הגדילה המשיבה את סכומי הפרס לחלוקה בין הזוכים לרבות במשחקי ווינר ביג במהלך מונדיאל 2014.
התובענה הביאה למימוש זכות הגישה של חברי הקבוצה חרף הקושי הקיים בהוכחת קיומה של הטעיה כמפורט לעיל, ונוכח הקושי באיתור חברי הקבוצה.
ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים יש בהן משום אכיפת הדין.
אשר לאופן ניהול ההליך - הצדדים הגיעו להסדר פשרה לאחר שהתקיים דיון מקדמי אחד בתובענה. המבקשים, כמו גם באי כוחם, עמלו על הכנת בקשת אישור, עריכתה והגשתה. התובעים הייצוגים נטלו סיכון שתביעתם תידחה לאור טענות המשיבה בדבר סיכויי תביעתם.
למרות האמור ובנסיבות העניין לא מצאתי לאשר את הסכום המומלץ כגמול ושכר טרחה.
בימים אלה נדרש בית המשפט העליון בע"א 7615/11 גלבוע נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ (מיום 16.12.12) לערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי שפסק שכר טרחה בסכום נמוך מזה שהסכימו עליו הצדדים במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. בית המשפט העליון דחה את הערעור מחמת אי צירופו של היועץ המשפטי לממשלה כמשיב בערעור וגם מן הטעם שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בפסיקת שכר טרחה. טעם נוסף לדחייה נגע לגופם של דברים וכך קבע הנשיא גרוניס: "בית המשפט המחוזי קבע ובצדק כי יש להפחית את שכר הטרחה עליו המליצו בעלי הדין. זאת, נוכח הפער העצום בין הסעד שננקב בבקשת האישור (פיצוי כספי לכל חברי הקבוצה בסך 105 מיליון ש"ח), לבין שוויו של הסעד עליו הוסכם בהסדר הפשרה (1.8 מיליון ש"ח). כידוע, יש להתחשב לעניין שכר הטרחה בפער בין הסעד שנתבע בעת הגשת התובענה הייצוגית לבין זה שנפסק (ראו, ע"א 10085/08 תנובה - מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' עזבון המנוח תאופיק ראבי ז"ל, פיסקאות 63-62 (4.12.2011); עניין שמש, פיסקה 1). בנוסף, יש ליתן משקל לאמירות שונות בבקשה לאישור הסדר הפשרה, המלמדות כי מרכיב מרכזי מאוד מן הטענות בבקשת האישור היה חסר בסיס". בהמשך קבע כי "יחד עם זאת, חובה לתת את הדעת על כך שהמשיבה היא זו הנהנית למעשה מהפחתה של שכר הטרחה" והשאיר בצריך עיון את השאלה "מדוע שהמשיבה תפיק תועלת כלכלית מסוימת בשל כך שבית המשפט החליט להפחית את סכומו של שכר הטרחה לעורך הדין שייצג את התובע" (ראו בפסקאות 8 ו-9 לפסק הדין הנ"ל).
ולענייננו. אני סבורה שאין מקום לפסוק את מלוא השכר והגמול המבוקשים וזאת ממספר טעמים: סיכויי התביעה הבעייתיים, בשל ספק בקיומה של עילה כאמור לעיל; שווי ההטבה – שלא ברור כלל שתצא כולה מכיסי המשיבה, עקב כך שסביר שהגדלת הפרסים תביא גם להגדלה של כמות ההימורים ומן הסתם גם לגידול בהכנסות המשיבה; הפער הגדול בין הסעד שננקב בבקשת האישור (כ- 8.5 מיליון ש"ח), לבין שוויו של הסעד עליו הוסכם בהסדר הפשרה (500,000- 600,000 ש"ח); היותה של המשיבה גוף ציבורי שהתשלום על ידה הוא על חשבון מטרות ציבוריות.
נראה לי כי צריך שתהיה הלימה בין גובה ההטבה וטיבה לבין הגמול ושכר הטרחה. שכן, תגמול מופרז לתביעה בעלת בסיס שאינו מוצק עלול לעודד ריבוי תביעות מסוג זה, כמו כן קיים חשש שבמקרה של חוסר הלימה מוטה הפשרה לטובת התגמול יותר מאשר לטובת הציבור.
לאור כל האמור לעיל נראה לי כי שכר הטרחה והגמול המומלצים המוסכמים, גבוהים מהסביר בנסיבות העניין, ואני פוסקת בגינם סכום של 100,000 ש"ח. אשר לחלוקת הסכום בין המבקשים לבא כוח המייצג, סבורני כי חלוקה של 20% לכל המבקשים ביחד ו-80% לבא כוח המייצג היא חלוקה סבירה וצודקת, וכך אני פוסקת.
סוף דבר
נוסח ההודעה יובא לאישור בית המשפט בתוך 14 יום מהיום ויהא בהתאם לסעיף 25(ד) בחוק תובענות ייצוגיות ובהתאם לסעיף 25(א)(4) בחוק, המורה על פירוט הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) בחוק.
הפרסום יהיה בשני העיתונים היומיים "ידיעות אחרונות" ו"הארץ". הוצאות הפרסום תחולנה על המשיבה והיא תשלח עותק מההודעה לאחר אישורה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25(ז) בחוק תובענות ייצוגיות.
הצדדים ישלחו העתק מפסק הדין בצירוף הסדר הפשרה למנהל בתי המשפט בהתאם להוראות סעיף 19(ה) בחוק תובענות ייצוגיות לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות.
ת.פ. ליום 1.1.13 לאישור נוסח ההודעה השנייה לפרסום.
ניתן היום, ה' טבת תשע"ג, 18 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
19/10/2010 | החלטה מתאריך 19/10/10 שניתנה ע"י מיכל נד"ב | מיכל נד"ב | לא זמין |
15/11/2010 | החלטה על בקשה של תובע 1 כללית, לרבות הודעה תגובת המשיבים 1-3 15/11/10 | מיכל נד"ב | לא זמין |
17/11/2010 | החלטה על בקשה של מבקש 1 כללית, לרבות הודעה בקשה להצטרף כחבר 17/11/10 | מיכל נד"ב | לא זמין |
06/11/2011 | החלטה על בקשה של תובע 1 תיקון כתבי טענות 06/11/11 | מיכל נד"ב | לא זמין |
17/01/2012 | החלטה על בקשה של תובע 1 תיקון כתבי טענות 17/01/12 | מיכל נד"ב | לא זמין |
17/10/2012 | החלטה מתאריך 17/10/12 שניתנה ע"י מיכל נד"ב | מיכל נד"ב | צפייה |
01/11/2012 | החלטה מתאריך 01/11/12 שניתנה ע"י מיכל נד"ב | מיכל נד"ב | צפייה |
18/12/2012 | פסק דין מתאריך 18/12/12 שניתנה ע"י מיכל נד"ב | מיכל נד"ב | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | אביעד סעדיה שער | ליאור לנדאו, דרור שרמן |
תובע 2 | רון מינס | ליאור לנדאו, דרור שרמן |
תובע 3 | איתי מינס | ליאור לנדאו, דרור שרמן |
נתבע 1 | המועצה להסדר ההימורים בספורט | יאיר שילה |
מבקש 1 | אדווה אזולאי | |
מבקש 1 | ירון כהן | |
מבקש 2 | שמואל יניב מזרחי | |
מבקש 3 | אורי שוחט | |
מבקש 2 | אהוד רצאבי |