התביעות, העובדות הצריכות להן וטענות הצדדים

1. מונחות לפניי תביעה ותביעה שכנגד. את התביעה העיקרית הגישה פרי הגפן חברה לייבוא יינות בע"מ; חברה בת של חברת הכרם משקאות חריפים בע"מ העוסקת בייבוא, שיווק והפצה של משקאות אלכוהוליים ויינות (להלן: "פרי הגפן ") כנגד כפיר מעליות תעשיות (1996) בע"מ; חברה העוסקת בייבוא, ייצור, התקנה והפעלה של מעליות (להלן: "כפיר מעליות").

2. פרי הגפן הקימה מרכז לוגיסטי באזור חבל מודיעין. במסגרת הקמת הפרויקט פרסמה הזמנה לקבלת הצעות לביצוע עבודות מעליות הכולל אספקה, התקנה והפעלה של שלוש מעליות: שתי מעליות נוסעים ומעלית משא. כפיר מעליות נבחרה לביצוע העבודה. בין הצדדים נחתם ביום 4.6.2008 חוזה במסגרתו התחייבה כפיר מעליות לספק, להתקין ולהפעיל את שלושת המעליות האמורות עבור פרי הגפן (להלן: "החוזה"/ "ההסכם"; נספח 1 לכתב התביעה). משרד ניב-נפתלי יבלון יעוץ הנדסי בע"מ מונה כמפקח כלל הפרויקט (להלן: "המפקח"). משרד ש. הולץ מונה כיועץ, ספציפית לעניין המעליות (להלן: "היועץ").

3. על פי ההסכם, התמורה שעל פרי הגפן היה לשלם לכפיר מעליות היא 990,000₪ בחמישה תשלומים על פי שלבים: מקדמה כנגד ערבות בנקאית 10%; בגמר הרכבת פסים ומשקופים 20%; בגמר אספקת הציוד לאתר הבניה 30%; בגמר הרכבת תאים ומנועים והפעלה 30%; בגמר העבודה ולאחר קבלת אישור מכון התקנים ומשרד העבודה ואישור המתכנן 10% (לטענת כפיר מעליות על תמורה זו התווספו תוספות מוסכמות נוספות). כפיר מעליות הפקידה ערבות בסך 99,000 (להלן: "הערבות"). פרי הגפן שילמה לכפיר מעליות את כל התשלומים פרט לתשלום האחרון, קרי 870,004 ₪, בשל מחלוקות שיפורטו להלן.

4. מועד סיום עבודת כפיר מעליות שנקבע על פי החוזה הוא 30.3.2009 (להלן: "מועד המסירה הראשון"). בישיבת קבלנים של הפרויקט שהתקיימה ביום 13.11.2008 (נספח 2 לכתב התביעה) נדחה מועד מסירת המעליות בכחודשיים, כלומר עד ליום 1.6.2009 (להלן: "מועד המסירה השני"). אין מחלוקת שעד מועד זה לא הושלמה העבודה. לטענת פרי הגפן, בלית ברירה נדחה מועד המסירה השני פעם נוספת ליום 31.7.2009, המועד שנקבע לסיום הפרויקט כולו. כפיר מעליות מצידה מכחישה מועד זה כמועד סיום העבודה המוסכם וטוענת כי לא נקבע מועד לסיום. לא זו אף זו, כפיר מעליות טוענת שבמועד האמור היה הפרויקט רחוק מסיום (יקרא לשם הנוחות: "המועד הצפוי לסיום הפרויקט", מבלי שיש בכך לקבוע ממצא). מכל מקום, אין מחלוקת כי עד מועד זה לא הושלמה מלאכת התקנת המעליות. כל צד טוען כי הצד שכנגד אחראי לפיגורים שנוצרו משלא מילא את חלקו בהסכם במועדים הקבועים לכך.

5. ביום 29.9.2009 נבדקו מעליות הנוסעים ע"י מכון התקנים לראשונה ונמצאו ליקויים; ביום 25.10.2009 נערך ביקור חוזר של מכון התקנים וניתן אישור זמני להפעלת שתי מעליות הנוסעים; ביום 9.12.2009 נבדקה מעלית המשא ונמצאו ליקויים אולם אושר להפעילה עד ליום 23.4.2010; ביום 1.11.2009 אירעה הצפה שפגעה במעלית נוסעים אחת ובמעלית המשא (עמ' 21 ש' 30 – 32); ביום 22.12.2009 אושרו מעליות הנוסעים לפעולה ע"י מכון התקנים; ביום 18.3.2010 חילטה פרי הגפן את הערבות, וזאת מעבר לתשלום האחרון שלא בוצע.

6. על הרקע הנ"ל הוגשו שתי התביעות שבפניי, כשלתביעת פרי הגפן נלוותה בקשה לקבלת סעדים זמניים במסגרתה עתרה פרי הגפן למתן צו עשה כנגד כפיר מעליות, צו המחייב את האחרונה לפעול להשלמת ולהפעלת המעליות. במסגרת התביעה העיקרית עתרה פרי הגפן לחיוב כפיר מעליות בסכום כספי של 741,485 ₪, המבוסס על מכפלת ימי העיכוב במסירת המעליות, כנטען על ידי פרי הגפן, בפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם, פיצוי העומד על סך של 2,000 ₪ לכל יום עיכוב; מנגד, הגישה כפיר מעליות תביעה כספית על סך של 308,435 ₪, המורכבת מיתרת התמורה החוזית שטרם שולמה לה, לטענתה (180,547 ₪ בצירוף מע"מ כדין) ומסכום הערבות הבנקאית אשר חולטה, לטענת כפיר מעליות, שלא כדין. סך הכל עומדת תביעת כפיר מעליות על הסך של 308,435 ₪.

7. ביום 22.7.2010 המליצה כב' הש' ריבה ניב לצדדים, במסגרת החלטתה בבקשת פרי הגפן ליתן סעדים זמניים, שפרי הגפן תפקיד סך של 250,000 ₪ בקופת ביהמ"ש וכפיר מעליות תבצע את הבדיקה האחרונה של מעלית המשא ולאחר מכן תתברר התובענה. פרי הגפן אכן הפקידה את הסכום האמור ואילו כפיר מעליות ביצעה ביום 10.8.2010 את הבדיקה של מעלית המשא והמעלית אושרה לשימוש עד ליום 24.8.2010. לאחר בדיקת בודק מוסמך מטעם משרד העבודה ניתן אישור סופי לשימוש במעלית המשא.

טענות פרי הגפן, בתמצית

8. לגרסת פרי הגפן בחרה היא להתקשר עם כפיר מעליות בעיקר בשל התחייבותה לעמוד בלוח הזמנים; לטענת פרי הגפן, לא שילמה לכפיר מעליות את התשלום האחרון מאחר שתשלום זה הותנה בהשלמת העבודה ובביצוע החיובים: גמר עבודה לפי הוראות החוזה והמפרט; קבלת אישור מכון התקנים הישראלי; קבלת אישור המתכנן; קבלת אישור המפקח שהעבודה הושלמה. מאחר שכפיר מעליות לא השלימה את העבודה לרבות החיובים הנ"ל אין היא זכאית לקבל את התשלום האחרון.

9. עוד טוענת פרי הגפן שכפיר מעליות לא עמדה בלוח הזמנים ולא השלימה את העבודה ובכך הפרה את התחייבויותיה מכוח החוזה. לטענת פרי הגפן, עד למועד המסירה השני כפיר מעליות לא החלה בביצוע העבודה מאחר שטרם קיבלה את החלקים הדרושים להרכבת המעליות. מאז, פעם אחר פעם, תאריך אספקת המעליות נדחה כאשר כפיר מעליות לא עמדה בתאריכי היעד. פרי הגפן מצידה הזכירה את המועד הצפוי לסיום הפרויקט וחשיבות עמידה בו כאשר ללא המעליות סיום הפרויקט כולו עתיד להתעכב.

10. פרי הגפן מפנה לחוזה ומציינת שעל כפיר מעליות לשלם לה פיצוי מוסכם בסך 2,000 ₪ בגין כל יום פיגור בהשלמת העבודה וכן פיצוי מוסכם בסך 3,000 ₪ לכל יום פיגור בכל אחד מאבני הדרך שנקבעו לפי סעיף ד' ; אישור השלמת העבודה מחייב חתימת המפקח על תעודת סיום לפיה העבודה בוצעה בהתאם לדרישות החוזה ולשביעות רצון פרי הגפן (סעיף 6ב לפרק תנאים כלליים); רק לאחר תיקון כל הליקויים שנותרו במעלית לשביעות רצון פרי הגפן תיחשב העבודה גמורה (סעיף 16א); ע"פ המפרט הטכני המצורף לחוזה תיערך מסירה סופית רק לאחר השלמת הדרישות: האחת, אישור עמידת המעליות בבדיקת מכון התקנים, חב' חשמל, מחלקת בקרת טיב הספק. השנייה, מסירת תוצאות הבדיקות לפרי הגפן. השלישית, אישור פרי הגפן שהמעליות מתאימות למפרט טכני ואין ליקויים הדרושים תיקון.

11. בכתב ההגנה שכנגד טענה פרי הגפן, בתגובה לטענות כפיר מעליות שלפיהן היא זו שיצרה את העיכובים, שאין בעבודות המקדמיות שהיה על פרי הגפן לבצע כדי להצדיק את העיכוב. כך למשל, השלמת המבנה אינה רלוונטית לייצור ואספקת המעליות המבוססים על תכניות המבנה. פרי הגפן הוסיפה וטענה שבחודש 4/2009 הושלם המבנה והועמד באתר גנרטור שסיפק חשמל לאנשי המקצוע שלקחו חלק בפרויקט. בעניין זה טוענת פרי הגפן כי משהועמד גנרטור הרי שאין רלוונטיות למועד מתן אישור למערכות החשמל. עם זאת, ולמרות קיומו של הגנרטור והשלמתו של המבנה, אזי רק בסוף חודש 7/2009 התחילה כפיר מעליות לבצע את העבודה.

12. הוסיפה פרי הגפן וטענה שרוב חלקי מעליות הנוסעים מיוצרים בסין ואילו חלקי מעלית המשא מיוצרים ע"י כפיר מעליות וחלקם מיובאים מאירופה. לגרסתה, עבודת כפיר מעליות כוללת שלושה שלבים עיקריים: (1) ייצור ואספקה של חלקי המעליות - שלב זה אינו מותנה בהקמת המבנה ו/או ביצוע עבודות מקדמיות ע"י פרי הגפן; (2) התקנה של המעלית באתר הפרויקט - כל הדרישות לצורך תחילת ביצוע שלב זה הושלמו ע"י פרי הגפן נכון ליום 15.4.2009. כך, השלימה פרי הגפן את בניית המבנה והועמד באתר גנרטור. מכאן, לא היתה מניעה להתחיל בביצוע ההרכבה וההתקנה של המעליות. כל עיכוב שנוצר היה באחריות כפיר מעליות; (3) הפעלה של המעליות באתר הפרויקט ומסירתן הסופית לפרי הגפן. בעניין זה מפנה פרי הגפן לסעיף 1.17 למפרט הכללי. בסעיף זה מוגדר כי מסירה סופית של המעליות מותנית בהשלמת הדרישות: הזמנה מטעם כפיר מעליות של בדיקות מכון התקנים, חברת חשמל ומחלקת בקרת טיב הספק. פרי הגפן מציינת שעל כפיר מעליות לתקן כל ליקוי שיתגלה ככל שיתגלה; על כפיר מעליות להמציא לפרי הגפן אישור שהמעליות עמדו בבדיקות; על פרי הגפן להמציא אישור לאחר בדיקת המעליות בהשתתפות המפקח, היועץ ונציג פרי הגפן שהמעליות מתאימות למפרט ואין ליקויים הדרושים תיקון. מכאן, כל העיכובים נעוצים אך ורק בכפיר מעליות. העיכוב בהשלמת המבנה רלוונטי לדחיית מועד המסירה הראשון אך אין לו קשר או השפעה על העיכוב ממועד המסירה השני ועד ליום 15.3.2010 לגבי מעליות הנוסעים ויום 19.8.2010 לגבי מעלית המשא.

13. לגרסת פרי הגפן נערכה ביום 2.6.2009 פגישה בין הצדדים והמפקח ובמסגרתה הסתבר שהסיבה לעיכוב בביצוע העבודה היא העובדה שכפיר מעליות טרם קיבלה את החלקים הדרושים להרכבת המעליות שהזמינה מחו"ל וטרם החלה בייצור חלקי מעלית המשא. לגבי מעלית הנוסעים הסתבר שהחלקים יגיעו רק ביום 4.7.2009 ולגבי מעלית המשא רק ביום 11.6.2009 ורק לאחר קבלת חלקים אלו תתחיל כפיר מעליות בייצור הקבינה. כפיר מעליות הודיעה שתחל את מעליות הנוסעים ביום 10.7.2009 ותסיימה ביום 21.8.2009 ותחל את מעלית המשא ביום 22.6.2009 ותסיימה עד 5.8.2009. פרי הגפן הבהירה שעיכוב בביצוע מעליות הנוסעים יוביל לעיכוב בקבלת טופס 4 המאפשר בין היתר את חיבור הבניין לרשת החשמל והמים. פרי הגפן הודפת את הטענה שהיו סטיות בין העבודות שביצע הקבלן הראשי לתכניות הפרויקט באופן שעיכב את כפיר מעליות.

14. בסיכומיה הוסיפה וטענה פרי הגפן, בין היתר, שמאחר שכפיר מעליות סירבה למנות מומחה מוסכם הרי שאין לבית המשפט את הכלים להכריע בחלק ניכר מהמחלוקות שהתגלעו בין הצדדים. לטענת פרי הגפן, כפיר מעליות אינה מתכחשת לעיכוב שנגרם אך טוענת שהעיכובים נגרמו בשל מעשיה ומחדליה של פרי הגפן, מכאן שמדובר בטענה מסוג "הודאה והדחה" ונטל השכנוע מוטל על כתפי כפיר מעליות. לטענת פרי הגפן נטל זה לא הורם. לא זו אף זו, כפיר מעליות ניהלה יומן עבודה אך בחרה להסתירו מבית המשפט; כפיר מעליות לא הציגה סיכומי דיונים שבועיים; כפיר מעליות לא שלחה כל מחאות או תיקונים לפרוטוקולים שנכתבו בזמן אמת במהלך הפרוייקט, שם נכללות הערות בדבר העיכובים. מכאן, שכפיר מעליות לא התכחשה לכך שנגרמו עיכובים הרובצים לפתחה. בכל הנוגע לטענות כפיר מעליות באשר לעיכובים שנגרמו כביכול על ידי פרי הגפן טוענת האחרונה שאלו לא הוכחו באמצעות חוות דעת מומחה; שגם אם היו עיכובים כאלו או אחרים, לא הוכח הקשר הסיבתי בין אי השלמת עבודות מסוימות למלאכת השלמת המעליות. פרי הגפן טענה שיש להדוף את כל טענות כפיר מעליות בנוגע לאי קיומו של טופס 4, שכן לא ניתן לקבל טופס 4 אם המעליות אינן פועלות. בכל הנוגע לטעות כביכול של פרי הגפן או מי מטעמה בנוגע לפיר של מעלית המשא טוענת פרי הגפן שטעות זו, שהתגלתה על ידי כפיר מעליות בחודש יולי 2009, ניתן היה לגלותה בשלב מוקדם יותר והיה זה מחובתה של כפיר מעליות לבדוק את השטח במועד מוקדם יותר.

15. בכל הנוגע לגובה סכום התביעה מפרטת פרי הגפן בסיכומיה (פרק ו' וסעיף 66 לסיכומים) שלוש אלטרנטיבות לחישוב גובה הפיצוי, כשזה מושפע מהקביעה העובדתית בדבר ימי העיכוב. האלטרנטיבות נעות בין תשלום של 459,565 ₪ לפרי הגפן ועד לתשלום של 22,435 ₪ לכפיר מעליות, זאת אם ידחה בית המשפט את טענת פרי הגפן לעיכוב בהשלמת מעלית המשא ויקבע כי היה כזה בכל הנוגע למעליות הנוסעים.

טענות כפיר מעליות

16. כפיר מעליות טוענת שהשלימה את התחייבויותיה מכוח ההסכם בעוד פרי הגפן לא מילאה אחר התחייבויותיה. לטענת כפיר מעליות, מועד המסירה הראשון נדחה מאחר שפרי הגפן או מי מטעמה לא השלימה את העבודות המקדמיות. תנאי מקדמי לביצוע והשלמת העבודה הוא עבודות הכנה ע"י פרי הגפן אולם אלה התעכבו בחודשים רבים ובכך התעכבה תחילת עבודת כפיר מעליות. כך, ביום 15.2.2009 טרם הושלמה עבודת השלד בקומה השנייה של המבנה, המהווה תנאי מקדמי לביצוע העבודות. כמו כן, רק ביום 13.9.2009 ניתן אישור למערכת החשמל בפרויקט. ללא חיבור למערכת החשמל (אשר באחריות פרי הגפן) לא ניתן לקבל אישור של מכון התקנים להפעלת המעליות. במכתב כפיר מעליות מיום 11.8.2009 התריעה האחרונה שמאחר שעל מנת להשלים את העבודות הוטס לארץ צוות מסין שהגיע במיוחד ולזמן מוגבל הרי שללא אספקת החשמל יאלץ הצוות לשוב לסין בטרם הושלמו העבודות.

17. מוסיפה כפיר מעליות וטוענת שהתחייבותה למסור את המעליות לפרי הגפן עד מועד המסירה השני הותנתה בכך שפתחי המעליות יהיו מוכנים למסירה לכפיר מעליות עד ליום 15.4.2009, כולל צביעה ופיגומים. ייצור המעליות יכול להתחיל רק לאחר ביצוע מדידות בפועל של המבנה. עבודות הבניה חרגו מהמפרט הטכני דבר שחייב ביצוע התאמות ודחיית ביצוע עבודות כמתחייב; נכון ליום 3.9.2009 טרם השלימה פרי הגפן את העבודות. מאחר שפרי הגפן הפרה את ההסכם אין היא זכאית לפיצוי ולא היה כל מקום למנוע את התשלום האחרון מפרי הגפן, לא כל שכן לחלט את הערבות, דבר העומד בניגוד להוראה הקבועה בסעיף 20 להסכם. עוד טוענת כפיר מעליות שמועד המסירה הצפוי (31/7/09) לא היווה מועד מסירה מוסכם וכלל לא היה ריאלי לצורך השלמת העבודות, לאור מצב הפרויקט והעובדה שגם קבלני משנה אחרים טרם השלימו את עבודתם.

18. בתצהיר העדות הראשית פרטה כפיר מעליות שהתגלו כשלים/ נוצרו עיכובים הנעוצים בפרי הגפן או מי מטעמה לרבות: כשל בגובה ההרמה שהקשה על הכנסת דלתות הגליוטינה; גובה חדר המכונות שהיה נמוך מהתקן; הגנראטור שהוצב לא נתן מקור חשמל הולם, היה רצוף בתקלות והקשה על עבודת כפיר מעליות; הפירים לא הוכנו במועד. כפיר מעליות מפנה למכתבים שנשלחו בזמן אמת, לטענתה, לפרי הגפן בנוגע לכשלים שנתגלו המונעים את השלמת העבודות. עוד הזכירה כפיר מעליות את אירוע ההצפה שאירע ב 1/11/09, לגביו לא הייתה הכחשה של פרי הגפן. כפיר מעליות טוענת שאירוע זה יצר עיכוב בקבלת אישורי מכון התקנים למעליות, ובכל מקרה אין למנות את המועדים עד לקבלת אישורים סופיים אלא לכל היותר יש להתחשב במועדי מסירת המעליות בפועל.

19. כפיר מעליות טוענת שכתב התביעה המקורי ייחס עיכוב אך ורק בכל הנוגע למעלית המשא, לכן כל טענה בעיכוב לגבי מסירת מעליות הנוסעים מהווה משום הרחבת חזית אסורה. עוד טענה כפיר מעליות שסכום תביעתה של פרי הגפן משתנה חדשות לבקרים, בטווח של 741,485 ₪, כפי שנקוב בכתב התביעה, ועד חלופה של תשלום לכפיר מעליות בסדר גודל של 22,000 ₪. כפיר מעליות טוענת כי די בכך כדי ללמד על פריכות תביעתה של פרי הגפן, שהוגשה אך כדי לתת משקל נגד לדרישותיה המוצדקות של כפיר מעליות לקבלת יתרת התשלום.

20. כפיר מעליות טוענת כי הימנעותה של פרי הגפן מלהביא לעדות את גבי קריכלי (להלן: "קריכלי") אשר שימש כמפקח בשטח, פועלת כנגדה, שכן הוא היה הדמות הדומיננטית והמעורבת בזמן אמת מטעמה של פרי הגפן בפרויקט. כפיר מעליות הודפת את טענות פרי הגפן בנוגע לאמור בפרוטוקולים שנערכו על ידי פרי הגפן. לדידה, האמור בהם נכתב על דעתה של פרי הגפן בלבד; גם אם לא נשלחו מסמכים מתקנים בזמן אמת, אין בכך כדי לקבוע שתוכן האמור בפרוטוקולים אמת, מה עוד שעדי פרי הגפן אישרו שחלק מהאמור בפרוטוקולים נועד לשמש כ"שוט" כנגד קבלנים (יבלון בעמ' 42 שו' 15-20).

21. מסכמת כפיר מעליות וטוענת שלמעשה פרי הגפן לא כפרה בזכותה של כפיר מעליות לקבלת התמורה הנדרשת, אלא טוענת שיש לקזז מתמורה זו פיצויים מוסכמים בגין עיכובים. מכאן – נטל ההוכחה מוטל על פרי הגפן; פרי הגפן לא תמכה את תביעתה בחוות דעת מומחה ולא הצביעה הוכיחה מחדלים של כפיר מעליות שגרמו לעיכובים; הוכח כי העיכובים נגרמו בשל עבודות שהיה על פרי הגפן, או קבלנים אחרים מטעמה, להשלים; משכך, דין תביעת כפיר מעליות להתקבל במלואה ודין תביעת פרי הגפן להידחות במלואה.

דיון והכרעה

22. במהלך ההליך התקיימו שני קדמי משפט ושתי ישיבות הוכחות. מטעם פרי הגפן העידו: אינג' לאון קרסנר, בתקופה הרלוונטית עבד אצל היועץ (להלן: "קרסנר"); מר נתי עניאל, סמנכ"ל תפעול בתובעת (להלן: "עניאל"); מר נפתלי יבלון ממשרד המפקח (להלן: "יבלון"); מטעם כפיר מעליות העידו: מר אהרון כהן, מנהל עבודה בנתבעת (להלן: "כהן"); מר מרדכי שחק, אחד הבעלים של כפיר מעליות (להלן: "שחק"); מר אבי ירדני, שימש בזמנים הרלוונטיים לתביעה סמנכ"ל תפעול בנתבעת (להלן: "ירדני").

23. למעשה, בתביעות שבפניי אין מחלוקת שלו כפיר מעליות הייתה מבצעת את כל חיוביה, במועדם, הייתה זכאית היא לקבל את מלוא סכום תביעתה, המורכב מיתרת התמורה שלא שולמה ומהחזר הערבות שחולטה. השאלה המשפטית העומדת נוגעת לשאלת הקיזוז שבוצע בגין עיכובים נטענים – הכרעה בשאלה זו גוזרת את גורל שתי התביעות, כתמונת ראי. על מנת ליתן מענה לשאלה המשפטית של זכות הקיזוז, היה על בית המשפט לברר מה היה מועד המסירה המוסכם בין הצדדים; מתי נמסרו המעליות, כאשר בשאלה זו יש לקבוע האם המסירה בפועל היא הרלוונטית לצורך חישוב העיכוב או שמא המסירה המוגדרת בהסכם, קרי זו המותנית בקבלת כל האישורים הנדרשים; כפועל יוצא, יש מקום לחשב את משך העיכוב. שאלה עובדתית נוספת נוגעת לשאלה מי היה הגורם המעכב – האם פרי הגפן ו/או מי מקבלניה האחרים או שמא כפיר מעליות.

24. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים והראיות המונחות לפניי סבורה אני כי דין התביעה של פרי הגפן להידחות ודין התביעה של כפיר מעליות להתקבל חלקית. בתמצית התרשמתי כי העיכובים היו מנת חלקם של שני הצדדים, ולא ניתן לקבוע שצד זה או אחר מילא את חלקו בשלמות, בעוד הצד האחר כשל מלעשות כן. עוד אציין כי מעצם טבעה של העבודה – התקנת מעליות, יש צורך בשיתוף פעולה ושילוב של מספר גורמים וקבלנים העובדים בשטח, וביניהם קבלן השלד, קבלן החשמל וכו'. כך למשל, לקיחת מידות מדויקות של פיר המעלית שלובה בהשלמת עבודות של אחרים. סבורני שנפלו מחדלים בעבודת פרי הגפן, כפי שנפלו מחדלים בעבודתה של כפיר מעליות, והכל כפי שיתואר להלן. עוד התרשמתי ששני הצדדים נמנעו מהבאת ראיות ו/או עדים אשר עשויים היו לשפוך אור רב יותר על השאלות שבמחלוקת, וגם נושא זה נלקח בחשבון בעת פסיקתי. וכעת לממצאי ביתר פירוט, תוך התייחסות למחדלי כל אחד מהצדדים, הן בנוגע למעלית המשא והן בנוגע למעליות הנוסעים. בעניין זה אציין כי איני מקבלת את הטענה של הרחבת ושינוי חזית – נושא מעליות הנוסעים לובן על ידי הצדדים בראיות; זכה להתייחסות בכתבי הטענות; התצהירים והסיכומים; גם אם הייתה הגדרה כזו או אחרת בנוגע לסכום הנתבע (שלטענת כפיר מעליות התייחס רק למעלית המשא), אין הדבר מונע פסיקה בנוגע לעיכובים הנטענים וביצוע קיזוזים בהתאם.

מחדלי פרי הגפן

25. לפי המפרט שצורף לחוזה, על ה"קבלן הראשי", קרי קבלן פרי הגפן, חלה החובה בין היתר להקים את הפיר ולצבוע אותו (סעיף 1.10). בישיבת הקבלנים שהתקיימה ביום 13.11.2008 נקבע כי "פירי המעליות חייבים להיות מוכנים למסירה לחברת המעליות (הכוונה לכפיר מעליות) לא יאוחר מתאריך 15.4.2009 כולל צביעה ופיגומים" (נספח 2 לכתב התביעה סעיף 26.3 וראו עדות עניאל עמ' 16 ש' 26-28). למרות זאת רק ביום 16.4.2009 סוכם נושא צורת הפיגום בגוף פירי המעליות (עמ' 17 ש' 12 – 17). במכתב ששלחה כפיר מעליות לפרי הגפן ביום 12.7.2009 נקבה הראשונה בשורת פעולות שעל פרי הגפן או מי מטעמה לבצע ובכלל זה ניקוי הפיגומים מכל מה שמונח עליהם וניקוי הפירים. ביום 27.8.2009 שלחה כפיר מעליות מכתב ובו כתבה "כדי שנוכל להיכנס לעבודה" על פרי הגפן לסיים את העבודה בפיר.

26. גם ממסמכיה ומעדיה של פרי הגפן ניתן ללמוד כי העבודה בפירים לא הושלמה, למצער עד חודש אוגוסט 2009 – ראו בעניין זה עדות קרסנר בעמ' 12 שו' 9; נספח 2 לתצהירו שסומן ת/1, שם נמנות עבודות נוספות שיש לבצע בפירים שאינן באחריות כפיר מעליות, נכון ליום 9/8/09. אמור מעתה, העבודות בפירי המעליות נמשכו גם לאחר מועד המסירה הצפוי, כשחלק מהעבודות אותן היה צריך להשלים אינן באחריות כפיר מעליות. בעניין זה, כמו גם בעניינים אחרים, מי מהצדדים לא תמך את תביעתו בחוות דעת של מומחה ובית המשפט אינו יכול לקבוע על סמך ניסיונו בלבד האם צד יכול היה להתקדם בעבודתו ללא עבודת האחר. על פניו נראה כי עבודת התקנת המעליות שלובה בהשלמת העבודות בפירים.

27. מעבר להשלמת הפירים, שוכנעתי כי נפלו תקלות נוספות שגרמו לעיכובים, תקלות הרובצות לפתחה של פרי הגפן. כך, ביום 4.2.2009 שלח שחק מכתב ליועץ ובו כתב שבביקור שנערך באותו היום בבניין התברר שגובה ההרמה שאמור להיות 2900 מ"מ הוא 2800 מ"מ (נספח 8 לתע"ר ירדני). עוד הוסיף שבגובה 2900 מ"מ הכנסת הדלתות גבולית אולם בגובה 2800 "תהיינה בעיות". לא יכול להיות חולק כי הבעיה בגובה ההרמה לא נוצרה באשמת כפיר מעליות. כך, קרסנר העיד שהבעיה בגובה ההרמה נוצרה בשל "בניה לא נכונה או שאי התאמה בין תכניות בניין, קונסטרוקציה, אדריכלות מכרז" (עמ' 10 ש' 15 – 16). גם יבלון אישר שהבעיה לא נוצרה עקב עבודת כפיר מעליות (עמ' 39 ש' 16).

28. בעיה חמורה נוספת התגלתה בנושא חדר המכונות של מעלית המשא. בסיפא למכתב כפיר מעליות לפרי הגפן מיום 12.7.2009 הוזכרה "הערה חשובה" ולפיה גובה תקרת חדר המכונות היא 1780 מ"מ כאשר על פי התקן אמורה התקרה להיות בגובה 2000 מ"מ לפחות וכי הדבר יגרום ל"בעיות" בבדיקת מכון התקנים. הווי אומר, גובה חדר המכונות שבוצע ע"י קבלן פרי הגפן בשם שרונים (עמ' 41 ש' 11 – 12) לא היה תקין. ואכן בסופו של יום פרי הגפן שינתה את מיקום חדר המכונות מהחלק התחתון לחלק העליון (עמ' 20 ש' 19 – 23). למרות שההתרעה בדבר התקלה ניתנה ביום 12/7/09, אזי ביצוע הפיתרון נעשה רק כחודש וחצי לאחר שנודע לפרי הגפן על הבעיה, כלומר ביום 2.9.2009. לגבי המידות השגויות של חדר המכונות התחתון העיד עניאל: "לא ידעתי את זה מראש" (עמ' 23 ש' 32) ולגבי משך הזמן שלקח לפרי הגפן להתחיל ולטפל בבעיה העיד: "זה לא עבודות שאנחנו היינו אמורים לבצע מראש, זה דברים בלתי צפויים שהיו תוך כדי עבודה" (עמ' 23 ש' 25 – 26). יבלון בעדותו הסביר שבעניין זה היו מעורבים מספר גורמים ומדובר בתקלה "לא פשוטה" שתיקונה אינו פשוט ופרי הגפן חיפשה פתרונות אחרים ולבסוף לא היה לה אלא להזיז את חדר המכונות (עמ' 42 ש' 3 – 10). לגבי מועד גילוי בעיית גובה חדר המכונות, אמנם שחק הודה שניתן היה לגלותה קודם לכן, אולם זאת במידה ופרי הגפן הייתה מנקה את הפיר ומפרקת את התבנית שחסמה את הגישה לחדר המכונות. שחק טען כי מאחר ופרי הגפן לא עשתה כן, למרות שהיה זה מתפקידה, נאלצה כפיר מעליות לבצע זאת (עמ' 57 ש' 1 – עמ' 58 ש' 9). מכאן, פרי הגפן או מי מטעמה תכננה או בנתה את חדר המכונות של מעלית המשא בצורה לקויה; החלה לטפל בבעיה כחודש וחצי לאחר שנודע לה על בעיה זו, כחודש לאחר המועד הצפוי לסיום הפרויקט.

29. עוד נוכחתי לדעת כי אכן היו תקלות באספקת החשמל אשר יצרו אף הן עיכוב בעבודת כפיר מעליות. העובדה שביום 18.6.2009 ביקשה פרי הגפן מחב' שרונים (קבלן מטעמה) להגדיל את הגנרטור (עמ' 35 ש' 2 – 7) מתיישבת עם טענת כפיר מעליות שהגנרטור לא סיפק חשמל באופן סדיר. ירדני העיד: "ב6/09 היה גנרטור.. הם שמו גנרטור אחד ששירת את כל הקבלנים. הגנרטור הזה לא נתן מענה מבחינת חשמל לכל הקבלנים ואי אפשר היה לעבוד" (עמ' 73 ש' 17 – 19) ממכתב ירדני מיום 11.8.2009 עולה שבשל תקלות באספקת החשמל "העובדים שהגיעו מחו"ל לא יוכלו לעבוד". עוד העיד ירדני: "היתי בקשר יומיומי עם גבי עקב בעיות יומיומיות בתקלות בחשמל" (עמ' 70 ש' 22 – 23). בהקשר זה יוער שכדי להזמין את בדיקת מכון התקנים נדרש, בין היתר, אישור מהנדס חשמל (קרסנר עמ' 13 ש' 16 – 18) שהיה באחריות פרי הגפן. אישור כזה ניתן רק ביום 13.9.2009 . בנוסף ולחילופין, וגם אם נכונה טענת פרי הגפן שהאישור ניתן ביום 1.9.2009 (ואישור שכזה לא הוצג), אזי המדובר בכחודש לאחר המועד הצפוי לסיום הפרויקט.

30. בנוסף התרשמתי כי במועד הצפוי לסיום הפרויקט טרם הושלמו כל העבודות, ובכלל זה עבודות הקבלנים האחרים. יבלון העיד שבמועד הצפוי לסיום הפרויקט לא כל הקבלנים עמדו בהתחייבויות החוזיות שלהם (עמ' 33 ש' 8 – 10; עמ' 42 ש' 21 – 32); ראו בעניין זה נ/6, מסמך יבלון מיום 17/8/09 המונה עבודות להשלמה על ידי קבלנים אחרים, וכן מסמך נ/2 מיום 15.9.2009, קרי כחודש וחצי לאחר המועד הצפוי לסיום הפרויקט, שם ציין המפקח שיש קבלנים בפיגור (עניאל בעמ' 29 ש' 2 – 6). אמנם יבלון טען כי "הדו"חות שלנו אתה יודע גם מהווים שוט מסויים" (עמ' 42 שו' 15), עם זאת הודה : "נכון, היו השלמות שנדרשו הקבלנים לבצע אחרי 31/7/09" (עמ' 42 שו' 32). הודאה שכזו ניתנה גם על ידי עניאל : "כן, למעט דברים קטנים, עבודות גמר" (עמ' 18 שו' 21).

31. לאור כל האמור לעיל מסקנתי היא כי התגלו עיכובים גם בעבודות פרי הגפן והקבלנים מטעמה; עבודות אלו, לפחות בחלקן, קשורות לעבודות אותן הייתה אמורה כפיר מעליות לבצע ושלובות זו בזו. מי מהצדדים לא הביא חוות דעת מומחה אשר קבע כי ניתן היה להשלים את החיובים גם ללא העבודות הנטענות על ידי הצד האחר. בהמשך אתייחס לשאלת משך העיכובים שגרם כל צד.

מחדלי כפיר מעליות

32. כפי שהתרשמתי, נפלו מחדלים גם בהתנהלותה של כפיר מעליות, מחדלים אשר הובילו להתמשכות העבודות. כך, כפיר מעליות לא פעלה על פי המפרט כאשר הזמינה את הדלתות למעלית המשא לפני שביצעה מדידה. בתצהירו ציין שחק שקודם להזמנת חלקים ו/או מכלולים מחו"ל יש חשיבות לקבלת מידות מדויקות של הפיר (סעיף 4). בתצהיר ירדני ציין הוא שעל פי המפרט, על כפיר מעליות להסתמך על המידות בפועל ולא על התכניות ו"מקום בו תיווצר אי התאמה בין התכנית לבין המידות בפועל כפיר תהא אחראית לכך" (סעיף 41). בחקירתו של מוטי שחק לא ניתן היה לקבל תשובה סדורה האם המדידה בפועל בוצעה לפני או אחרי הזמנת הדלתות, ראו תשובותיו הסותרות בעמוד 55 שו' 18 לעומת עמ' 56 שו' 9-10. כמו כן קיימת הודאה כי לאחר שהוזמנו הדלתות התגלתה הטעות (עדות ירדני עמ' 72 ש' 30 – 32; עמ' 73 ש' 1 – 3).

33. זאת ועוד. ממסמכים שהוצגו בפניי עולה כי פרי הגפן התריעה בפניי כפיר מעליות תוך כדי ביצוע העבודות על העיכובים שנותרים, עיכובים אותם ייחסה פרי הגפן לכפיר מעליות. ראו למשל נספח 1 לתצהיר קרסנר, סעיף 6 למכתב מיום 8/3/09, שם טוען הוא כי התוכניות הוגשו באיחור רב; ראו נספח 3 לת/5, תצהירו של יבלון, פרוטוקול פגישה מיום 2/6/09, שם נרשם לכאורה מפיו של זאב מרקו, נציג כפיר מעליות (שלא הובא לעדות), כדלקמן: " זאב מוסר שיצור של המעליות הסיניות לקח 3.5 חודשים במקום חודשיים. לכן המעליות מגיעות ארצה ב 4/7/09". ראו גם מכתבו של יבלון מיום 12/7/09, נספח 4 לת/5, ונספח 5 לת/5, הוא פרוטוקול הפיקוח מיום 7/9/09.

34. כמו כן, ראו דבריו של יבלון בעמ' 39 שו' 18-22: "אל תשכח שאנחנו בפרשיה שבה היה נתק גדול מאוד בין קבלן המעליות לבין כל האתר. האתר רץ קדימה. אם כפיר היו נכנסים קודם כל הסיתותים היו מתבצעים קודם וכל התקלות שהתגלו היו מתגלות קודם והיו מתקנים את הכל. אני רוצה לציין שהמעליות האלה דאז היו מעליות מסוג חדש, זה MRL, מעליות ללא חדר מכונות (הכוונה למעליות הנוסעים), וכתוצאה מזה חלק גדול מהתקלות קרו". דבריו אלו של יבלון זכו לחיזוק מסוים בדבריו של ירדני, אשר הודה כי מעליות MRL היו אז בתחילת הדרך, והיה צורך ללמד את הצוותים המקומיים ולוות את הליך ההרכבה וההתקנה, ראו עמ' 65 שו' 18-25.

35. כפיר מעליות יכולה הייתה להציג בפניי בית משפט ראיות המוכיחות כי מבחינתה לא היה כל עיכובים, אך נמנעה מלעשות כן. כך לדוגמא פירט מוטי שחק בתצהירו את המועדים בו הוזמנו המעליות או חלקי המעליות (ראו סעיפים 7-9 לנ/10), אולם לא צורף כל מסמך המעיד על מועד הגעת המעליות או חלקיהן לארץ. בנוסף, כפיר מעליות לא צירפה יומני עבודה המתעדים את ביצוע הפרויקט. בנקודה זו נחקר מוטי שחק (עמ' 53 שו' 1-13), ותשובתו לשאלה האם מתנהלים יומני עבודה בכפיר מעליות הייתה מהוססת ומגומגמת; וכן עדותו של אבי ירדני, שנמנע אף הוא מליתן תשובה חד משמעית, אך הודה כי קיימים "סיכומי דיון שבועי" (עמ' 69 שו' 5) שלמרות שנמצאים ברשות כפיר מעליות לא נמסרו לפרי הגפן ולא הוצגו בפניי בית המשפט.

36. במקרה שלפנינו לא רק שלא הוצגו מסמכים מהם ניתן היה ללמוד בצורה אובייקטיבית מתי הוזמנו החלקים ומתי הגיעו בפועל; ומה נעשה בכל שבוע מבחינת ביצוע העבודה באתר, גם לא נשלחו מחאות בזמן אמת לפרוטוקולים שנכתבו על ידי הפיקוח, פרוטוקולים בהם הופנתה אצבע מאשימה בין היתר כלפי כפיר מעליות (ראו למשל נספחים 3-5 לת/5). בעניין זה טען אבי ירדני כי הפרוטוקולים אינם משקפים את שהוסכם, ראו עדותו בעמ' 66 שו' 19. כשנשאל האם מחה בזמן אמת השיב : "לא מצאתי בזמן אמיתי לענות" (עמ' 66 שו' 22), וכשהקשה עליו בא כוח פרי הגפן בנקודה זו ושאל הכיצד לא יצאה מחאה על כך שהאמור בפרוטוקולים אינו משקף, השיב: " רע מאוד מבחינתנו, מודה. התרענו בזמן אמיתי, היו שיחות טלפון כל הזמן, לא מסכים בכלל עם מה שנכתב בפרוטוקולים לגבי כפיר. אולי חלקם כן, אבל רובם המכריע בהחלט לא. מה שמתייחס ללוחות זמנים" (עמ' 67 שו' 4-6). ניתן היה לצפות שבעניין כה חשוב הקובע את סדר התשלומים וגורר אחריו קנסות בשל עיכובים, תהא תגובה בזמן אמת.

סיכום בינים ומשך העיכוב שניתן לייחס לכפיר מעליות

37. מהדברים שנסקרו עד כה עולה כי העיכובים היו הדדים; העבודות היו בחלקן שלובות ולא ניתן היה להתקדם ללא שהצד השני השלים את חיוביו. כאן מתעוררת גם השאלה עד לאיזה מועד יש לחשב את העיכוב – האם יש מקום לקבל את טענת פרי הגפן שיש לראות במועד המסירה כמועד בו נתקבלו כל האישורים המוגדרים בהסכם? או שמא יש לבחון את המועד בו נמסרו המעליות בפועל (הנוסעים בחודש אוקטובר2009 והמשא בדצמבר 2009)? והאם יש לחשב את העיכוב מיום 31/7/09?

38. לטעמי, יש לחשב את העיכוב שנגרם מיום 31/7/09. מועד זה נזכר מספר פעמים בפרוטוקולים של הפיקוח, וכאמור לא באה כל מחאה מצידה של כפיר מעליות. איני מקבלת את טענת כפיר מעליות שהביצוע נדחה "ללא מועד" – כפי שנקבע מועד מסירה ראשוני, ונדחה מאוחר יותר (ליום 1/6/09), כך גם נקבע מועד חלופי, 31/7/09.

39. את העיכוב יש למנות עד למועד המסירה בפועל ולא עד למועד בו התקבלו כל האישורים ה"חוזיים". ראשית, גם אם היה חסר אישור כזה או אחר הדבר לא מנע את הפעלתן של המעליות ולא הסב נזק לפרי הגפן. שנית התרשמתי שהעיכובים שנגרמו לאחר הפעלת המעליות אינם נובעים ממחדלים של כפיר מעליות – כך למשל יש לנכות את עניין ההצפה שלא היה במחלוקת; כך ממכתב ירדני לגבי קריחלי מיום 31.8.2009 עולה שמעליות הנוסעים בתאריך זה הושלמו זה מכבר אולם לא ניתן היה להזמין את מכון התקנים מאחר שפרי הגפן טרם השלימה את האישורים והעבודות מטעמה ובכלל זה: ריצוף תאי המעליות, התקנת תאורה, אישור ביקורת חשמל (נספח 23). כמו כן, כאמור לעיל, במועד זה טרם התחילה פרי הגפן בעבודה לשינוי חדר המכונות. במייל ששלח גבי קריחלי לירדני באותו היום כתב הוא "אני שמח שביצוע מעליות הסיניות הסתיימו" וציין היכן עומדות העבודות שעל פרי הגפן לבצע (נ/7). ביום 29.9.2009 בדק, כאמור, מכון התקנים את מעליות הנוסעים. לגבי מעלית המשא ביום 25.10.2009 שלח כהן מכתב לגבי קריחלי ובו כתב שהרכבת המעלית בוצעה אך לשם הזמנת מכון התקנים על פרי הגפן להשלים 3 דברים. באותו יום השיב גבי קריחלי לכהן בחוזר בכתב יד ששניים מהסעיפים בוצעו וישנו סעיף נוסף שפרי הגפן תבצע "מחר" (נספח נ/8).

40. זאת ועוד, התרשמתי שבשלב כלשהו פרץ סכסוך כספי בין הצדדים, כאשר פרי הגפן סירבה לשלם את התשלום האחרון וכפיר מעליות מצידה סירבה להשלים את המעליות בשל אי ביצוע התשלום (ראו עדות יבלון בעמ' 33 שו' 21-30; עניאל בעמ' 27 שו' 29-32 ועדות ירדני בעמ' 64 שו' 23). עוד התרשמתי שעניאל סבר שניתן יהיה ל"עקוף" את מכון התקנים על ידי הבאת בודק אחר, ראו עדותו בעמ' 28 שו' 18-19, בניגוד לדברים שנאמרו לו על ידי ירדני. מכל הטעמים הללו, וכן לאור המועד בו הוגשה התביעה, איני מייחסת לכפיר מעליות עיכובים שנגרמו מעבר למועד המסירה בפועל.

41. ובהתייחס למועדים אלו – אם ננכה את העיכוב של חודש וחצי שנגרם במעלית המשא כתוצאה מביצוע השינויים בחדר המכונות, אזי ניווכח לדעת שהן מעליות הנוסעים והן מעלית המשא היו מוכנות למסירה מבחינת כפיר מעליות לקראת סוף חודש אוקטובר 2009, קרי כשלושה חודשים לאחר תאריך המסירה המיועד.

42. מתוך שלושת החודשים הללו, לאור קביעותיי כי מדובר בעיכובים שהינם נחלתם של שני הצדדים; לאור המסמך המצוי בתיק ממנו עולה הודאה של זאב מטעם כפיר מעליות כי חל עיכוב של חודש וחצי באספקת המעליות וכפיר מעליות בחרה שלא להציג מסמכים בעניין זה, כמו גם יומני עבודה או סיכומים שבועיים; מאחר ומי מהצדדים לא הביא חוות דעת מומחה המנתחת את העבודות שבוצעו לעומת ציר הזמן; מאחר ועניין זה נתון להערכת בית המשפט לאור מכלול הראיות שנשמעו בפניו; מאחר ושני הצדדים נמנעו מלהביא עדים שיתכן והיו שופכים אור נוסף על הנושא שבמחלוקת (קרכילי; זאב), הנני מייחסת לכפיר מעליות 45 יום עיכוב בביצוע העבודות. לפיכך, ומאחר וכל יום עיכוב גורר קנס של 2,000 ₪, הנני מורה על קיזוז סך של 90,000 ₪ מהתמורה הכוללת לה הייתה זכאית כפיר מעליות בפרויקט זה.

סוף דבר

43. תביעת פרי הגפן נדחית; תביעת כפיר מעליות מתקבלת בחלקה. יש לקזז מסכום התביעה של כפיר מעליות סך של 90,000 ₪, כשהתחשיב כולו יבוצע נכון למועד בו אמור היה להיות מבוצע התשלום. היתרה שמתקבלת תשא הפרשי הצמדה וריבית מאותו מועד ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף תשלם פרי הגפן לכפיר מעליות הוצאות משפט הכוללות השתתפות באגרה בסך של 5,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך של 25,000 ₪.

44. כיוון שבקופת בית המשפט הופקד פיקדון בסך של 250,000 ₪, יש לערוך כאמור תחשיב בהתאם למפורט לעיל ולהגיש פסיקתא לחתימה. בהתאם לפסיקתא שתחתם המזכירות תשחרר את הפיקדון לידי כפיר מעליות עד גובה סכום הפסיקתא. במידה ונותרת יתרה כלשהי, יש להשיבה לידי פרי הגפן.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ב' אדר תשע"ד, 02 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.