בפני בקשת החייב לעיון מחדש בתכנית הפירעון שנקבעה בעניינו ביום 18.12.2016 ובפועל בקשתו למתן הפטר לאלתר. מנגד, בקשתו של הנאמן לביטול ההליך בעניינו של החייב.

רקע:

1. ביום 15.07.2010 הגיש החייב בקשה לכינוס נכסיו וביום 22.11.2010 ניתן צו כינוס בעניינו של החייב והושת עליו צו תשלומים חודשים בסך של 1,000 ₪. בהמשך, הוקפא צו התשלומים לבקשת החייב ובשל מצבו הרפואי.

2. ביום 6.11.2013 הוכרז החייב כפושט רגל ועו"ד נגריס מונה כנאמן.

3. בבקשת הכינוס הצהיר החייב על חובות בסך של כ-7 מליון ₪ ל-56 נושים. על פי תסקיר הנאמן מיום 17.06.2014 צויין כי כנגד החייב הוגשו 21 תביעות חוב בסכום כולל של 1,741,792 ₪.

4. בעניינו של החייב התקיימו מספר דיונים, כאשר במסגרת הדיון שהתקיים ביום 18.12.2016 נקבעה בעניינו של החייב תכנית פירעון, אותה מבקש הוא כעת לשנות.

5. ביום 15.12.2019 הגיש החייב את הבקשה נשוא ההחלטה דנן במסגרתה התבקש עיון מחדש בתכנית הפירעון, ולמעשה מבקש החייב ליתן בעניינו צו הפטר לאלתר. הצדדים לרבות הנאמן והכנ"ר הגיבו לבקשה וביום 17.05.2020 התקיים דיון בנוכחות ב"כ החייב, הנאמן וב"כ הכנ"ר בסופו נקבע כי התיק יידחה למתן החלטה.

6. יום לאחר הדיון הגיש המבקש בקשה (בהסכמת הנאמן) לעיכוב מתן החלטה בתיק, לצורך קיומו של מו"מ בין הצדדים למציאת מתווה מוסכם.

7. ביום 18.08.2020 הגיש הנאמן הודעת עדכון ולפיה הוא עומד על עמדתו לביטולו של ההליך, זאת בשל כתבת תחקיר טלוויזיוני שפורסמה בתכנית "המתחזים" ומהטעמים שאפרט להלן. החייב הגיב להודעה זו.

8. מכאן החלטתי.

טענות הצדדים:

טענות החייב;

9. לטענת החייב, תכנית הפירעון שנקבעה בעניינו ולפיה חויב להוסיף לקופת הפש"ר סך של 60,900 ₪ נקבעה מבלי שהחייב היה מיוצג (משך כל ההליך). החייב נעתר לתכנית זו בחוסר ברירה כאשר כבר אז ידע והתריע כי יתקשה לעמוד בתשלומיה.

עוד לטענת החייב כי לו היה מיוצג באותה עת, תכנית הפירעון הייתה שונה לחלוטין וייתכן מאוד כי אף היה מקבל הפטר בשל מצבו הרפואי.

10. מצבו הרפואי של החייב היה בכי רע עוד בעת כניסתו להליך ובהמשך הורע אף יותר וכיום, בהיותו בן 68 שנים, מצבו הרפואי התדרדר לאין שיעור. מאז הדיון במסגרתו נקבעה תכנית הפירעון, אושפז החייב מספר פעמים.

11. חובותיו של החייב נוצרו כולם עקב מצבו הרפואי החמור אשר גם מוביל לכך שכיום אין הוא יכול לעמוד בחובותיו, שכן כל הכנסתו היא מקצבת ביטוח לאומי וסיוע בשכר דירה ואלו משמשים להוצאותיו הרפואיות של החייב כשלצרכיו הקיומיים הבסיסיים נעזר החייב בעמותות צדקה (סלי מזון) ובבנותיו (למשל טלפון וביטוח רפואי) ולצורך יציאה מביתו וניידות מסתייע החייב בחבריו.

12. לטענת החייב, אין מחלוקת כי החייב נעדר יכולת השתכרות, נוכחית או עתידית ואין כל טעם בנסיבות אלו בהמשך הליך פשיטת הרגל שאינו הליך עונשי, וישנה הצדקה ליתן לו הפטר. כך, החייב מצוי בהליך כ-10 שנים ועד כה הסכום שהצטבר בקופת הפש"ר הינו בסך של 19,000 ₪ בלבד.

13. מרבית נושיו של ההליכים הם מוסדות פיננסיים ולא תהיה להם תועלת ממשית מהותרת החייב בהליך.

14. החייב ניסה משך כל ההליך לעמוד בתנאי צו הכינוס, שיתף פעולה עם בעל התפקיד אשר אף נוכח בתנאי המחייה הירודים של החייב במהלך ביקור במקום מגוריו והתוודע לתנאים הקשים.

15. הותרת החייב בהליך תכביד על המערכת המשפטית ותבזבז זמן שיפוטי יקר וכן את זמנם של בעלי התפקידים.

16. תכנית הטלוויזיה המתחזים עליה סומך הנאמן את בקשתו לביטול ההליך שודרה בחודש יוני 2020 בעוד הודעתו של הנאמן הוגשה כחודשיים לאחר מכן. בעקבות תכנית זו, אשר לחייב לא ניתנה כל אפשרות להגיב לה, לא הוגשו נגד החייב כתבי אישום, הוא לא זומן לחקירה במשטרה והנעקצים לכאורה לא הגישו תביעות חוב או פנו אל משרד הנאמן. התרברבות החייב כפי שמוצגת בתכנית אינה מהווה חוסר תום לב בהליך פשיטת רגל ואין היא מעידה על קבלת כספים במרמה.

17. בעניינו של החייב יש לפעול במידת הרחמים, ולא ניתן לחרוץ את גורלו על סמך תכנית טלוויזיה ("המתחזים") שערוכה לצורכי רייטינג ואין בה ללמד על התנהגות החייב ולהוות ראיה למוצג בה.

טענות הנאמן;

18. לטענת הנאמן, תכנית הפירעון נקבעה לבקש החייב ובהסכמתו, זאת בהליך שמתנהל משנת 2010. מבקשת החייב לא עולה שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בתכנית הפירעון שכן מצבו הרפואי של החייב היה ידוע לאורך כל ההליך, הן לנאמן והן לביהמ"ש ולרבות במועד קביעת תכנית הפירעון. כמו כן, תכנית הפירעון נקבעה בהסתמך על מצבו הרפואי של החייב.

19. עוד טוען הנאמן כי היותו של החייב מיוצג אינו מהווה שינוי נסיבות או אישור לכך שכלל היה שינוי בנסיבות.

20. החייב נזח את ההליך עוד בשנת 2017, כאשר החייב שילם על חשבון תכנית הפירעון סך של 1,000 ₪ בלבד.

21. עוד נטען כי הכנסותיו של החייב גדלו מאז קביעת תכנית הפירעון שכן הוא החל לקבל סיוע בשכר דירה בסך של 1,145 ₪ לחודש.

22. המקרה דנן אינו נמנה על המקרים החריגים אשר מצדיקים עיון חוזר בהחלטת בית המשפט, בענייננו, בתכנית הפירעון ועשיית שימוש בסעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם – 1980. ההפיך הוא הנכון, כי יש בהתנהלות החייב להביא לביטולו של ההליך:

א. בחודש 12/2016 פתח החייב בשני הליכים אזרחיים מבלי לקבל את אישורו של ביהמ"ש, בסמוך למועד הדיון בענייננו ומבלי לעדכן את הנאמן. ביהמ"ש אישר לחייב לנהל את ההליך האזרחי ובכפוף לתנאי הנאמן למעט העמדת ערב. למרות זאת, החייב לא עדכן את הנאמן בדבר התקדמות ההליך המשפטי והאם ניתן פס"ד לטובת החייב וכספים המוקנים לקופת הפש"ר במסגרת הליך זה.

ב. כאמור, ביום 18.08.2020 לאחר הדיון בעניינו של החייב ולאחר שהצדדים ביקשו שהות על מנת לנהל מו"מ, הגיש הנאמן הודעת עדכון. בהודעה זו ציין הנאמן כי בסמוך לאחר הדיון התפרסמה כתבת תחקיר בתכנית הטלוויזיה "המתחזים" אשר הציגה את החייב כמתחזה המרמה נשים איתן מנהל מערכות יחסים וכן "עוקץ" אנשים רבים להעביר לו כספים במרמה. לטענת הנאמן, ממערכת תכנית הטלוויזיה השיבו לפניית הנאמן כי העוקצים הנטענים אירעו בטרם כניסת החייב להליך הפש"ר.

עוד ציין הנאמן כי אותם נעקצים לכאורה לא הגישו תביעות חוב או פנו אל משרד הנאמן בהודעה כלשהי, אך יחד עם זאת, אין להמעיט בערכה של תכנית התחקירים הנ"ל היות והיא מביאה עדויות מצולמות של החייב המאמתות את טענת הנעקצים.

הנאמן סבר כי יש לבטל את ההליך אך לפנים משורת הדין ליתן לחייב ארכה בת 30 ימים לצורך תשלום מלוא תכנית הפירעון.

ג. החייב הגיש בספטמבר השנה עתירה לבג"ץ למתן צו על תנאי כנגד הכנ"ר והנאמן (בג"ץ 6218/20), במסגרתה הלין על התנהלות הנאמן, אך השמיט עובדה זו מעיני בית המשפט.

ד. לא חלה החמרה במצבו הרפואי של החייב אשר מהווה שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בתכנית הפירעון.

עמדת הכנ"ר;

23. בתגובתו מיום 20.01.2020 לבקשת החייב סבר הכנ"ר כי נסיבות בהן החייב לא היה מיוצג אינן מצדיקות עיון מחודש, אך ההתדרדרות הרפואית במצבו כן מעלה צורך לבחון מחדש את יכולתו של החייב לעמוד בתכנית הפירעון שנקבעה.

24. במהלך הדיון מיום 17.05.2020 ב"כ הכנ"ר תמך בעמדת הנאמן לביטולו של ההליך לאור העובדה שמדובר בתכנית פירעון שאושרה בחודש 12/2016, המבוססת על הצעת החייב וכי החייב לא שילם בשנת 2017 כלל ואילו בשנת 2018 שילם 4 תשלומים ובשנת 2019 תשלום אחד, כך שבפועל, עוד בטרם חלה התדרדרות במצבו הרפואי של החייב, הוא התנהל במחדלים ובחוסר תום לב.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית;

25. הליכי פשיטת רגל מיועדים להגשמת שתי תכליות מרכזיות: האחת, לסייע לנושים שדרכם בהוצאה לפועל לא צלחה, לרכז את נכסי החייב כדי להביא למכירתם ולחלוקתם בין הנושים בדרך שוויונית ויעילה, והשניה, לשרת את האינטרסים של חייב תם לב וחדל הפירעון, ולאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמטיבית, תוך שמיטת חובותיו, במלואם או בחלקם, בתנאים או ללא תנאי (רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נח(2) 810, 814.

26. החובה המוטלת על חייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו כפושט רגל מתפרשת על פני שתי תקופות – התקופה הקודמת להליכי פשיטת הרגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת לכך, מאז פתיחת הליכי הכינוס ופשיטת הרגל, עובר לדיון בבקשת ההכרזה [לעניין זה ראו ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 57 (1994) ; ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 206 (2003); רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נ"ח(2) 810, 814 (2004); ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים, 1.2.11)].

27. בחינת תום לבו של החייב תיעשה באמות מידה אובייקטיביות בהתאם לתכלית הכפולה של מוסד פשיטת הרגל, על מנת לכנס את נכסי החייב לצורך חלוקה הוגנת בין נושיו וכן שמיטת חובותיו של החייב על מנת לאפשר לו לשקם את חייו ולפתוח דף חדש [ראו ע"א 3382/17 יעל צימבר נ' רועי סמט (פורסם במאגרים, 29.08.2018)].

28. עוד נפסק לעניין תום הלב:

"חייב שלא שיתף פעולה עם הכנ"ר (והדברים יפים אף בהתייחס למי שמונה על ידי בית המשפט כנאמן), לא התייצב לחקירה שאליה זומן ולא מסר מידע ומסמכים על אף שנדרש לעשות כן, צפוי שבית המשפט יבטל את צו הכינוס שהוצא בעניינו [ראו: שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 175 (מה' 2, 2000)]. אנו סבורים כי הדברים נכונים אף בהתייחס להתעלמות מתמשכת של החייב מחובתו להגיש דו"חות על הכנסותיו והוצאותיו לנאמן ולכנ"ר.

חייב שחוייב בתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל, אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולהחליט באופן חד צדדי לא לשלם את התשלומים החודשיים, אף אם הוא מתקשה לעמוד בהם. המינימום הנדרש הוא שיפנה לבית המשפט בבקשה להפחתת סכום התשלום החודשי בסמוך למועד בו מתברר לחייב כי הוא מתקשה לעמוד בו".

[ראו ע"א 3296/16 גרבש נ' איתן ארז- נאמן (פורסם במאגרים, 14.11.2017), פסקה 7].

29. סמכות בית המשפט לבטל הליך פשיטת רגל מעוגנת בסעיף 55 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. בהתאם לסעיף 55(ב) לפקודה, רשאי בית המשפט לבטל את ההליך אם סבר כי צד ניצל את ההליך לרעה.

מן הכלל אל הפרט;

מצבו הרפואי של החייב:

30. ראשית, אבהיר כי סבורני שהגם שקיימת מחלוקת באם מצבו הרפואי של החייב התדרדר מאז אישור תכנית הפירעון בעניינו באופן המצדיק מתן הפטר או שינויה של תכנית הפירעון, מחלוקת אמתית כי מצבו הרפואי של החייב רע – לא קיימת.

31. יחד עם זאת, מצבו הרפואי של החייב היה ידוע הן לבעלי התפקיד והן לבית המשפט מתחילתו של ההליך. שלל המסמכים בתיק, מהראשון ועד האחרון, כללו פירוט מדוקדק על מצבו הרפואי החמור של החייב:

א. כך, למשל, ביום 18.07.2010, עוד טרם מתן צו הכינוס, הגיש החייב בקשה לעיכוב כלל ההליכים נגדו בהוצאה לפועל והסרת ההגבלות מלהחזיק רישיון נהיגה המנומקת במצבו הרפואי הקשה של החייב, המפורט על פני כ-20 סעיפים: "הסתבכותו הכלכלית של החייב מקורה למרבה הצער בהסתבכות קשה במצבו הבריאותי. למעלה מהצורך, יצוין, כי בהתאם לצפי של רופאים שונים אצלם מטופל החייב, נותרו לו רק מס' שנים לחיות (ההדגשה במקור – ר' ע')...".

ב. גם בבקשת החייב מיום 27.10.2011 לקביעת מועד דיון בעניינו, ציין החייב את מצבו הרפואי וסכנת החיים הנשקפת לו: "יצוין בפני בית המשפט הנכבד כי החייב מצוי כיום בסכנת חייב ממשית...".

ג. ושוב, בבקשת החייב מיום 16.11.11: "מצבו הרפואי של החייב איננו מאפשר לו לעבוד לפרנסתו... כאמור לעיל, החייב איננו מסוגל לעבוד בשל מצבו הרפואי אשר מצריך טיפולים, אשפוזים ונסיבות לבתי חולים...".

ד. ביום 09.11.2014, במסגרת בקשה נוספת למתן צו הפטר, כתב החייב כי: "כמה אירוני הוא שתצהיר המבקש לקבלת צו כינוס ופשיטת רגל מצוין כי בהתאם לצפי הרופאים בתחילת ההליך נותרו למבקש מס' שנים לחיות עם מיקס המחלות שהוא חולה בהם... והנה מספר השנים הצטמצם לשנה אחת בלבד...".

ה. וגם בבקשתו מיום 14.08.2013 למתן הפטר חלוט בעניינו, פירט ארוכות אודות מצבו הרפואי.

32. מהאמור לעיל, לא יכול להיות חולק כי ביום 18.12.2016, עת התקיים דיון ונקבעה תכנית הפירעון בעניינו של החייב, עמדו בפני בית המשפט ובעלי התפקיד מידע ונתונים רבים המעידים על מצבו הרפואי של החייב.

היעדר ייצוג החייב בהליך:

33. כאמור, לטענת החייב היעדר ייצוגו בהליך הוא שהוביל לאישור תכנית הפירעון, שכן לו היה מיוצג, ספק אם תכנית זו הייתה מאושרת וייתכן כי אף היה מופטר מחובותיו.

34. אינני מסכימה עם עמדתו של החייב. ואסביר.

35. ראשית, עד לשנת 2012 היה החייב מיוצג ובקשות מטעמו הוגשו באמצעות בא כוחו דאז (ראו למשל בקשות מימים 27.10.2011, 16.11.2011, 20.03.2012).

36. שנית, החייב טוען לדלות ולחיסרון כיס. אך נמנע מהחייב במשך כל שנות ההליך מלפנות אל הלשכה לסיוע משפטי על מנת לקבל ייצוג מטעמה. יובהר כי אי פנייה ללשכת הסיוע המשפטי לא נבע מחוסר מודעות החייב לאפשרות זו.

37. שלישית, במרוצת השנים הגיש החייב (בעצמו) מספר בקשות למתן הפטר, שהגם שנוסחן אינו כשל עו"ד, ניכר מהן כי החייב "מבין עניין" ומכיר זכויותיו. חיזוק לכך ניתן למצוא בהחלטות בית משפט המעידות על כך שבקשות החייב נדונו במלוא הרצינות הראויה:

א. ראו למשל לעניין זה את החלטה של כב' השופטת אברהמי מיום 14.08.2013: "כידוע לחייב, מצב ההליך במועד הדיון האחרון (22.5.13) לא אפשר הכרזה, חרף מצבו הרפואי. קל וחומר אמורים הדברים לגבי הפטר...".

ב. ראו גם החלטה של כבוד סגנית הנשיא השופטת צפת מיום 08.07.2014: "בקשת החייב להפטר נתמכת באישורים רפואיים רבים ותאור מצב כלכלי קשה של החייב. דא עקא, כי הנאמן והנושים כמו גם הכנ"ר מתנגדים למתן הפטר בשלב זה וזאת לאור טענתם בדבר חוסר תום ליבו של החייב הן בשלב יצירת החובות והן במהלך ההליך, עת מוגשים דוחות ללא אסמכתאות ולאור התמונה העולה מסרטון יוטיוב שהוצג גם בפני ביהמ"ש ובדפי הפייסבוק בהם נראה כי החייב מתנהל בחופשיות ללא הליכון (החייב הופיע לביהמ"ש כשהוא מסתייע בהליכון), משתתף בערבי זמר וכן נהנה ממזון במסעדות שונות.

היקף תביעות החוב עומד על סך של כ-1,700,000 ₪ ובקופת הכינוס הצטבר סך של כ-14,000 ₪.

....

לא נעלם ממני גילו של החייב, גיל החובות ומצבו הבריאותי, אולם לאור האמור, ובנסיבות המפורטות, נראה כי אין מקום בשלב זה לקבל את בקשת החייב למתן הפטר".

התנהלות החייב בהליך:

38. גם סוגיית ביטול ההליך הועלתה מספר פעמים בשל התנהלות החייב בהליך וכן בשל העננה מעל תום לבו של החייב ביצירת החובות. כך, למשל, בתגובתו של הנאמן מיום 24.9.2013 לבקשת החייב למתן הפטר: "נכון למועד הגשת התגובה דנא, נצברו בקופת הכנ"ר סך של 10,500 ₪ בלבד ואף עולה כי החייב אינו מגיש דוחות חודשיים... זה המקום להדגיש כי אי הגשת הדוחות החודשיים ע"י החייב הינם עילה מספקת לביטול צו הכינוס והליך הפש"ר."

39. יתרה מכך, חרף העובדה שהחשדות כלפי נסיבות היווצרות החוב היו קיימים כבר בתחילת ההליך, ניתנה לחייב האפשרות להיוותר בו: "המנהל המיוחד לא שוכנע כי חובותיו של החייב נוצרו בתום לב, אך נאות ליתן הסכמתו להכרזתו של החייב כפושט רגל, שכן המדובר בחובות ישנים ואף לאור מצבו הרפואי".

40. עוד התייחס הנאמן לסוגיית תום לבו של החייב בתגובתו מיום 23.9.14 לבקשת החייב לפטור מהתשלום החודשי:

"4. זה המקום לציין, כי החייב ממשיך במחדליו ומגיש דוחות חודשיים שאינם מגובים באסמכתאות למעט הסכם השכירות, ולפיכך לא ניתן לאמוד את הוצאותיו של החייב, ולבחון האם ההוצאתיו (הטעות במקור – ר' ע') הינן סבירות בנסיבות העניין.

5. אם לא די בכך, מיום מתן צו הכינוס הגיש החייב בקשות ארוכות, חוזרות ונשנות, המסתמכות על אותה הטענה – מצבו הרפואי. לאחרונה התחוור לנאמן כי אף על פי שהחייב מגדיר את מצבו הרפואי "קריטי", מדי לילה יוצא האחרון לבלות במועדונים שונים וערבי שירה וכל זאת ללא תמיכה בבלון החמצן איתו מגיע לדיונים השונים המתקיימים בעניינו, כפי שניתן להיווכח בתמונות המפורסמות ע"י החייב באתרים החברתיים השונים, אשר בהם פעיל החייב באופן שוטף ויום יומי.

41. בדיון שהתקיים ביום 06.11.2013 הוכרז החייב כפושט רגל, חרף התנגדות אחד מנושיו.

גם בדיון זה ציין ב"כ הנאמן כי הדוחות הוגשו במקובץ ולא כדין בעבור כל חודש בחודשו.

42. בדיון שהתקיים ביום 01.02.2015 באי כוח נושי החייב שהתייצבו לדיון העלו טענות כלפי תום לבו של החייב והן כלפי התנהלות הנאמן (עמודים 2-3 לפרוטוקול):

- עו"ד עפרה שוורץ, ב"כ נושה: "מסתבר שהחייב מארגן ערבי זמר... הוא מסתובב בארץ.. ניתן להציג תמונות שלו בדף הפייסבוק. החייב לא נראה עם תמיכה ולא מחובר למחולל חמצן, נמצא במסעדות... מדובר באדם רב פעמים (הטעות במקור- ר' ע') שהגם שהוא מנסה לתאר את עצמו כמי שמצבו הרפואי גרוע על סף המוות ממש, אין הדברים כך. אנו מתנגדים לבקשה (למתן הפטר- ר' ע'). המעט שניתן לומר עליו הוא, שהחייב חסר תום לב ואין ליתן פרס לחייב שהוא חסר תום לב בלשון המעטה".

- עו"ד ויצמן, ב"כ נושה: "מצטרף לעמדת חברתי (עו"ד שוורץ הנ"ל – ר' ע') ומבקש להדגיש שלכל הפחות מדובר בניהול בחוסר תום לב של ההליך שיכול לזכות את החייב בביטול ההליכים".

- עו"ד פוזנר, ב"כ נושה: "מצטרף לדברי חבריי... הלקוח שלי בשלב מסוים פנה למשטרה כי הבין שהונו אותו אז יצר החייב קשר עם מרשי ואמר לו שכיוון שנעשתה פניה למשטרה הוא ידאג שלא יקבל אגורה... אני מצטרך לדברי חברתי לעניין חוסר תום הלב."

- הכנ"ר, אשר קודם למועד הדיון ובהתאם לתסקיר הנאמן תמך בבקשה החייב להפטר בתנאי הנאמן ציין למשמע עמדות הנושים שלא עמדו לפניו קודם כי "למעשה פתרון של ביטול ההליך עקב חוסר תום לב לא נראה כפתרון וגם כמתן הזדמנות לחייב להשתחרר כעבור 20 שנה וכעבור למעלה מ-4 שנים מההליך שלנו ולאפשר לו לפתוח דף חדש".

43. מחד גיסא מציג עצמו החייב כאדם דל אמצעים החי בדוחק מקצבת ביטוח לאומי, מחסדי בנותיו ומחסדי צדדים שלישיים. מאידך גיסא, במהלך ההליך הציגו נושי החייב סרטוני YouTube וצילומים מעמודי הפייסבוק של החייב לפיהם החייב אינו חי בדוחק, מארגן ערבי זמר בתשלום, מבלה במסעדות, ובכלל, שאדם שאורח חייו אינו הולם חייב בפשיטת רגל.

44. בעוד אי עמידתו של החייב בחובות ההליך כגון אי הגשת דוחות מלאים כדין ואי עמידה בתכנית הפירעון לא מוטל בספק, יתר הטענות שהעלו נושי החייב לא נחקרו כדבעי וכפי שיש לצפות שיעשה שעה שטענות כאלו מועלות בפני בעל התפקיד מגובות לכאורה באסמכתאות.

נסיבות היווצרות החובות:

45. במספר הזדמנויות, ציין הנאמן כי הגם שלא שוכנע כי חובותיו של החייב נוצרו בתום לב, נתן הסכמתו להכרזת החייב כפושט רגל לאור מצבו הרפואי וכי חובותיו ישנים ולפנים משורת הדין (ראו לעיל).

46. בתסקיר מיום 21.05.2013 ציין הנאמן כי מונה כמנהל מיוחד גם לנכסיה של גרושת החייב אשר לה "טענות קשות כנגד החייב", וכן כי בכוונתו לחקור גם צדדי ג' כדי לבחון את אמיתות טענותיה.

47. בתסקיר נוסף של הנאמן לבקשת ההפטר של החייב מיום 17.06.2014 ציין הנאמן כדלקמן:

"17. זה המקום לציין כי בכל הנוגע לתום ליבו של החייב, לאחר שהוגש התסקיר להכרזה מטעם הנאמן, פנו מספר נושים של החייב בטענה כי חובותיו לא נוצרו בתום לב וכי החייב הונה ורימה אותם מה שיכול להעיד כי חובותיו של החייב לא נוצרו בתול (הטעות במקור – ר' ע') לב.

18. ברי כי עניין תום הלב בהליך פש"ר הינו בעל משקל רב וכל עוד ישנו ספק בגין תום ליבו של החייב והתנהלותו, אין כל הצדקה ליתן לחייב הפטר.

19. יצוין כי החייב מגיש את הדוחות החודשיים, אך ללא אסמכתאות".

48. אלא, שבלשון המעטה, טענות אלו לעניין תום לבו של החייב ביצירת החובות, כמו גם "תחושותיו" של הנאמן, אשר כמפורט לעיל ליוו את ההליך מתחילתו, לא נחקרו מעולם כדבעי (כשם שלא נחקרו הטענות להיעדר תום לב בהתנהלות החייב בהליך) ומסקנות, בין אם קביעה כי החובות נוצרו בתום לב ובין אם לאו, מעולם לא הונחו בפני ביהמ"ש, וסבורני כי אבד על כך הקלח בשלב בו אנו מצויים ובחלוף השנים מפתיחת ההליך בהן נהנה החייב מהגנות ההליך, בין היתר, בהיעדר מעקבים וחקירות כראוי על ידי הנאמן ובשל היעדר פיקוח מצד הכנ"ר.

נדמה כי בעל התפקיד "נרדם בשמירה". הדבר אף עולה ביתר שאת מדברי הנאמן במהלך הדיון ביום 17.05.2020 מהם עולה כי משך תקופת תכנית הפירעון, 36 חודשים, נעשו פניות ספורות אל החייב שמשך כל התקופה לא עמד בתכנית וחרף זאת, לא נקט הנאמן בפעולה ממשית כלשהי, אלא עד שהחייב הגיש את הבקשה דנן:

"... מאותו מועד ועד היום החייב לא מילא אחר התכנית שאושרה על ידי בית המשפט. היינו בקשר עם החייב, כך למשל ביום 17.4.18 שוחחנו אתו, וטען כי ביום 28.4.18 יפקיד סכום וימשיך לשלם את התשלומים... שנה לאחר מכן, כשנבדקה תכנית הפירעון וראינו שהחייב ממשיך שלא למלא אחריה, טען הוא בשיחה ב- 26.6.19 שעבר תאונת דרכים... הובהר לו שעליו לסלק את חוב הפיגורים ואמר שינסה להפקיד..".

49. אציין לעניין זה כי תפקודו של הנאמן בהליך אינו חף מביקורת. ראו למשל החלטתה של כבוד השופטת אברהמי מיום 19.05.2013:

"... עיון בתיק מעלה כי בהחלטה שניתנה על ידי כב' השופט ברנר בדיון שהתקיים ביום 8.7.12 צוין כי ראוי שהמנהל המיוחד "יקיים חקירה בזריזות על מנת שניתן יהיה אחת ולתמיד לדעת האם יש מקום להשית על החייב תשלום חודשי", עת החייב "איננו משלם דבר לקופה מזה זמן ממושך, וזאת באישור בית המשפט". בית המשפט הורה למנהל המיוחד להודיע על המלצתו בענין התשלום החודשי והאם ניתן להכריז את החייב.

... בהחלטה מיום 28.2.13 נקבע כי על המנהל המיוחד להודיע מהו צו התשלומים.. וכי לאחר האמור ניתן יהיה להמשיך לבחון את שאלת הכרזת החייב. ברם, לאחר החלטה 28.2.13 לא הוגש דבר לתיק עד להגשת הבקשה הנוכחית לדחיית הדיון. ... מנגד, הבקשה מציינת כי בוצעה לחייב היום חקירה נוספת, כי החקירה לא הושלמה וכי צפויה חקירת צדדים שלישיים. ההתנהלות אינה ברורה."

ראה גם החלטתה בדיון מיום 22.05.2013:

"החקירה טרם הושלמה, דבר שנתתי עליו את דעתי בהחלטת 19.5.13. למרות ההערות באותה החלטה אין בהן כדי למנוע בעת הנוכחית את מתן האפשרות להעמיק את החקירה.

הפעם על המנהל המיוחד לפעול באופן מהיר יותר."

נסיבות קביעת תכנית הפירעון:

50. ביום 09.11.2014 הגיש החייב בקשה נוספת למתן צו הפטר בשל הרעה משמעותית במצב בריאותו. בבקשה זו ציין החייב כי:

"לאור דיונים עם הנאמן הוצע כי לצורך ההסכמה להפטר חלוט מכל חובות המבקש המתנהלים בלשכות ההוצאה לפועל, הוצע ע"י המבקש להעמיד את הסכום בקופת הנושים על 80.000 ₪.

המבקש במאמצים עילאיים תוך שנאבק בהחרפה קריטית בבריאותו, גייס את הסכום להעמדת הסכום בקופת הנושים על 80,000 ₪ לצורך סיום 20 שנה מרים, ולקבלת הפטר חלוט".

כך על פי מילותיו של החייב עצמו, הסך למתן ההפטר היה בידיו במועד זה, היינו לפני כ-6 שנים, כאשר בבקשה נוספת מיום 24.11.14 פירט החייב כי המדובר בין היתר בכספי צדקה שטרם נמשכו על ידו ויעמדו לו עד ליום 21.1.2015.

51. אמנם, בתסקיר שהגיש הנאמן טרם הדיון שהתקיים בדצמבר 2016, ציין כי באותו חודש שוחח עם החייב שטען כי אין באפשרותו לגייס את הסך של 65,000 ₪ היות והישיבה הדתית שהציעה לשלם את הסך האמור התפרקה וכל שבאפשרותו הוא לגייס סך נוסף של 20,000 ₪.

52. מאידך, החייב לא ערער על תכנית הפירעון, לא חודש, לא חודשיים וגם לא שנתיים לאחר שאושרה. במהלך 36 החודשים שחלפו ממועד אישור תכנית הפירעון, לא עמד החייב בהוראות התכנית אך מנגד לא קבל עליה, זאת הגם שהיו לו הזדמנויות למכביר והגם שלכאורה שינוי הנסיבות הנטען בבקשה שבפני ידוע משנת 2016 (ראו סעיפים 20 והלאה בבקשה לעיון מחדש בתכנית הפירעון).

יתרה מכך, רק כשמונה חודשים לאחר מועד הדיון, פנה החייב אל ביהמ"ש בבקשה למתן היתר להגשת תביעה בגין הוצאת לשון הרע בדיעבד שכן הליכים אלו נפתחו כבר בחודש דצמבר 2016, בסמוך למועד אישור תכנית הפירעון, כאשר כל תביעה הוגשה לסך של 100,000 ₪. על פי החלטה בבקשה להפקדת ערובה בת"א 14173-12-16 ציינה כבוד השופטת ליאת ירון כי האגרה בגין הליך זה בסך של 1,250 ₪ שולמה על ידי החייב כאשר במועד זה כבר הייתה מאושרת בעניינו של החייב תכנית פירעון, ומדוע לא שולמו סכומי האגרות לקופת הפש"ר לטובת נושיו?

אציין עוד כי בעניין ת"א 8339-12-16 נדחתה התביעה ביום 14.12.17 תוך חיוב החייב בהוצאות הנתבעת בסך של 5,000 ₪ שאין לדעת מה עלה בגורלן, האם שולמו או שמא נוצר בגינן חוב חדש.

משך ההליך:

53. כבוד הנשיא גרוניס, קבע:

"אין ללמוד מדברי כי חלוף השנים ירפא כל סוג של חוסר תום לב. די בכך שנאמר, כי גם הנתון בדבר חלוף הזמן ראוי שיקבל משקל לזכותו של החייב. כמובן, שיש לברר בכל מקרה את הסיבות ליצירת החובות, אך לא ניתן להתעלם מכך שקשה לדרוש מאדם להציג את כל המסמכים הנוגעים ליצירת החובות כאשר חלפו שנים רבות מעת יצירתם" [ראו ע"א 3224/07 בן דוד נ' הכנ"ר (פורסם במאגרים, 03.05.2009)].

54. אמנם, חלפו לא מעט שנים מכניסתו של החייב להליך ויש ליתן לכך את הדעת במסגרת השיקולים בהחלטתי זו.

מתן הפטר :

55. מתן הפטר לחייב לאלתר מגלם מחד גיסא את ההכרה באינטרס הלגיטימי של פושט הרגל שנקבע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרוע אותם לפתוח דף חדש בחייו, ומאידך גיסא, פוגע בזכות הקניין של הנושים. על כן, במסגרת שיקוליו של ביהמ"ש בבקשה להפטר, יש למנות את התנהלות החייב קודם ובמהלך פשיטת הרגל, עמדות בעלי התפקיד והנושים, התועלת שתצמח לנושים מהימשכות ההליך וכדומה.

56. בצד הנתונים התומכים בבקשה החייב יש לציין את גילו של החייב, את מגוריו ובעיקר את מצבו הרפואי הקשה ממנו סובל החייב והגורמים לכך שלחייב אין למעשה כושר השתכרות ולא נראה כי יחול שינוי במצב זה ואת משך ההליך.

57. לחובת החייב יש לציין את המחדלים שצבר לאורך ההליך (אי הגשת דוחות מגובים, אי עמידה בצו התשלומים ובתכנית הפירעון); את העובדה כי תכנית הפירעון נקבעה בהסכמתו של החייב תוך ידיעת מצבו הרפואי; העובדה כי מצבו הרפואי של החייב ידוע מתחילת ההליך וההרעה במצבו (מבלי לקבוע האם חלה הרעה או לא) ידוע לכל המוקדם משנת 2016 ולכל המאוחר משנת 2017 וכי לחייב עמדו הזדמנויות רבות לפנות בבקשה דנן אך זו הוגשה רק בחלוף 36 חודשים ממועד אישורה; את ההליכים האזרחיים בהם נקט החייב בסמוך למועד קביעת תכנית הפירעון מבלי נטילת רשות מביהמ"ש ומבלי ליידע את הנאמן (לעניין זה אבהיר כי לא איתרתי בתיק כל אינדיקציה לכיצד שולמו האגרות בגין הליכים אלו ומדוע הופנו לצורך הליך אזרחי ולא לקופת הפש"ר לטובת הנושים), האם שולמו הוצאות בהן חוייב החייב (משלא שולמו הרי שמדובר ביצירת חובות חדשים, וככל ושולמו, בהעדפת נושים אסורה).

58. נדמה כי לאורך כל ההליך, לא ראה החייב את טובת נושיו ולו לרגע אחד.

59. החייב בענייננו טוען אמנם כי "התדרדרות מצבו הבריאותי הוא אשר מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק עיון מחדש בתכנית הפירעון" (ראו סעיף 20 'תגובת המבקש להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 26/12/2019'). אלא, שכאמור וכפי שהבאתי מפורטות לעיל, מצבו הרפואי של החייב ידוע גם ידוע עוד מתחילתו של ההליך וביתר שאת במהלכו, כך שלא הוכח בפני שינוי נסיבות המצדיק את 'העיון המחודש', אשר כפי שציינתי, איננו אלא בקשה למתן הפטר ועל כן אינני נעתרת לבקשה למתן הפטר.

60. אבהיר כי החלטתי מבוססת על הנתונים העובדתיים והראיות שהובאו בפני ואינה מבוססת ולו במעט על הנטען בתחקיר הטלוויזיוני של התכנית "מתחזים", שכן אין מדובר במקור שיש בידי להסתמך עליו בבואי לקבוע עובדות לעניין החייב, הגם שלא הוצג בפני כי כתבה זו הולידה חקירה משטרתית או כתבי אישום נגד החייב. מעבר לכך אבהיר כי לא צפיתי בכתבה, בכוונת מכוון שכן ביקשתי שהחלטתי תהא מבוססת על הנתונים המופיעים בתיק והידועים לצדדים.

61. סבורני כי על אף חלוף הזמן, לא התגבשה תמונה מלאה בעניינו של החייב ולו היו מבצעים בעלי התפקיד את המוטל עליהם, ייתכן וההליך לא היה נמשך עשור שלם מבלי שתינתן החלטה עניינית, בין אם הפטר ובין אם ביטול ההליך. יותר מכך, לאחר שעיינתי במכלול הנתונים בתיק, לרבות בטענות הצדדים ולאחר הדיון נחה דעתי כי עסקינן בחייב המכיר היטב איך הדברים פועלים וכיצד ניתן לנצל את המערכת לטובתו. החייב לא שילם את התשלומים שהיה עליו לשלם במשך שנים רבות. החייב ניצל את פרטי מחלתו ככל שניתן לנצל על מנת להתחמק מביצוע תשלומים. המנהל המיוחד לא פעל כפי שמצופה ממנהל מיוחד לפעול בתיק של פושט רגל. כפי שעולה מהנתונים שפורטו לעיל הבקשות בתיק דלות, הגם והמדובר בתיק שמתנהל במשך עשר שנים.

62. נושי החייב, כעולה מהמפורט לעיל הצביעו על כך שטענותיו ביחס למחלותיו לא מנעו מהחייב לנהל ערבי זמר אלא שטענותיהם הגם ונתמכו בראיות וצילומים כלל לא נבדקו. לא ברור לי מדוע, ואולם ברי כי אין ליתן אמון בחייב ובטענותיו לגבי הכנסותיו.

63. אדגיש כי התנהלותו של החייב לכל אורך ההליך, ניצולו הציני את מחלתו למען התחמקותו מקיום חובותיו בהליך, אי שיתוף הפעולה באי מסירת דיווחים מהימנים, והתנהלותו הכוללת של החייב מובילים אותי למסקנה כי החייב הבין היטב כי אם לא ישלם יוכל להטיל את האחריות על מחלתו ובכך לקבל הפטר ללא צורך בתשלום כלשהו. הדבר היה אפשרי בשל העובדה שהמנהל המיוחד לא טרח לבצע בדיקה מעמיקה של טענות הנושים שהתייצבו לדיון והבהירו כי החייב מנהל ערבי זמר למרות טענותיו על חוסר יכולתו לעבוד וחוסר הכנסותיו, והציגו צילומים המצביעים על ניהול אורח חיים שאינו תואם את הטענות ואת הדוחות שהוגשו בצורה חסרה תוך השמטות. אני סבורה כי המדובר בחייב שתמרן את הנאמן ואת המערכת וניצל את העובדה שהנאמן לא בדק כדבעי את התנהלותו, ונתן הסכמה לתכנית פירעון צנועה שגם אותה נמנע החייב מלשלם.

64. מעבר לכך, התנהלות החייב מצביעה על חוסר אמון שיש ליתן בגרסתו. החייב טען לפני עשר שנים כי הוא במצב רפואי קריטי, הנושים טענו מנגד כי החייב מעצים את מצבו הבריאותי, ואינו מציג בפני ביהמ"ש את התמונה המלאה. לצערו של ביהמ"ש לא הובאה התמונה המהימנה בפניו. עם זאת, ברור לנוכח כל שפורט לעיל כי לא ניתן לתת אמון בטענות החייב שמטרתן אחת, והיא התנערותו המלאה מכל שביב של חובה כלפי נושיו.

65. במהלך הדיון, בו לא נכח החייב עצמו, עדכן ב"כ החייב כי לאחר שיחה עמו, הסכים החייב לשלם 500 ₪ לחודש לתקופה שתקבע על ידי ביהמ"ש (ראה פרוטוקול דיון מיום 17.5.2020, עמ' 17). תמהני מדוע לא הציע החייב הצעה זו לנאמן בסמוך למועד בו לטענתו חלה התדרדרות במצבו, שלפי המסמכים הרפואיים שצירף, מדובר במועד סמוך למועד קביעת תכנית הפירעון בשנת 2016. בנוסף, לא מפורט מהיכן ישולמו סכומים אלו אותם מציע החייב, וזאת, בצירוף התנגדות הכנ"ר מוביל לדחיית ההצעה.

66. בשולי הדברים אציין כי החייב הגיש היום תוך כדי כתיבת החלטתי זו בקשה נוספת בה חזר על טענות בא כוחו בדיון, לא מצאתי שיש בדברים שהובאו על ידי החייב כדי לשנות את החלטתי או כדי להגיע למסקנה אחרת, אני סבורה שהם חלק מאותה מסכת של התחמקות בה נוקט החייב מתחילתו של ההליך.

67. לאור האמור לעיל, סבורני כי הנסיבות בענייננו מצדיקות את ביטולו של ההליך.

68. אין בידי לתת אמון בטענת החייב כי הוא נעדר יכולת כלכלית, אין בידי לתת אמון בטענותיו לעניין מקור הכספים שהיו בידו לדבריו עובר להצעתו ביחס לתכנית הפירעון, אין בידי לתת אמון בטענת החייב כי הוא מתפרנס מסיוע בנותיו, אין בידי לתת אמון בטענת החייב כי אין בידו לשלם את הסכומים שלתכניתה פירעון, שאני סבורה כי בנסיבות העניין נוכח היקף החובות הינה צנועה ביותר יחד עם זאת, והיות ובית המשפט אינו אדיש למצבו הרפואי של החייב, לטובת הנושים ולגילו של ההליך, וכשאני מאזנת בין כל הדברים אני סבורה כי יש לתת לחייב הזדמנות אחרונה לשלם את תכנית הפירעון, אני מאפשרת לחייב לשלם את הסך הנדרש להשלמה ל-80,000 ₪ בתוך 60 ימים. לא יופקד הסך בתקופה זו, יבוטל ההליך לאלתר וללא הודעה נוספת. יפקיד החייב את הסך האמור בתוך תקופה זו – יינתן בעניינו הפטר.

69. הנאמן יגיש עדכון בעוד 70 יום. מזכירות תיצור משימת מעקב בהתאמה.

ניתנה היום, א' חשוון תשפ"א, 19 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.