<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אריאל פס

הנאשם וב"כ עו"ד עמי אסנפי

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

מגיש גליון הרשעות קודמות, מוגש ומסומן טל/1.

הנאשם הורשע בביצוע עבירות של תקיפה סתם, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו והחזקת נכס החשוד כגנוב. כעולה מעובדות כתב האישום הופנה הנאשם אלימות חמורה וחסרת רסן כנגד קורבן העבירה וזאת בשל כך שאמה של קורבן העבירה סירבה כי זו תקיים עימו קשר רומנטי. הדבר ידוע ואני לא אחזור על זה, רבה הפסיקה שבפני בימ"ש העליון אשר מנחה את בתי המשפט ככלל בעבירות מעין אלה ליתן את הבכורה לשיקולים של גמול והרתעה וזאת בין היתר בשל העובדה שחברתנו הפכה זה מכבר לחברה אלימה שבה רואים לפתור סכסוכים בדרכים של אלימות. הדרך להתמודד עם אותה מכת מדינה זו היא אינה בדרך של רטוריקה אשר אינה מגובה במעשים אלא בדרך של שיטת רכיבי ענישה קונקרטיים בדמות של מאסר בפועל מכבידים ומשמעותיים וזאת בכדי שיעלה בידנו לשרש תופעה זו של אלימות. במקרה דנן על בית המשפט הנכבד עת נדרש לגזירת דינו של הנאשם, לשוות לנגד עיניו את האימה שהיתה מנת חלקה של קורבן העבירה כאשר הנאשם גרר אותה אל עבר אותו אתר בניה, משך בשערות ראשה והפנה כנגדה אלימות ברוטלית כמתואר בכתב האישום. בהמשך כפי שמתואר בעובדות כתב האישום, הנאשם מנע מהשוטרים שהגיעו למקום למלא תפקידם בכך שהוא ניסה להמלט מהם וזאת לאחר שהשוטרים הודיעו לו כי הינו בחזקת מעוכב ובשל כך נאלצו השוטרים להפעיל כנגד גופו כח סביר על מנת שזה לא יימלט. באותן נסביות החזיק הנאשם את אותו מכשיר טלפון החשוד כגנוב. ככל שתעלה להגנה טענה בדבר חלוף זמן הרי דינה להדחות. הנאשם הורשע ביום 17/2/2011 והדיון בעניינו נדחה פעם אחר פעם כדי שיתייצב בשרות המבחן והנאשם לא עשה כן וסיפק הסברים שונים ומשונים. נבקש להשית על הנאשם מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי שיחול על כל העבירות שהורשע, ופיצוי לקורבנות העבירה.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

אתחיל מאותו הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים ביום 7/2/2011 "הגענו להסדר טיעון..." למה מצאתי להחזיר לאותה נקודת פתיחה? כדי לתת פרסבקטיבה לעתירת חברי למאסר בפועל. כאשר היה בפני בימ"ש תסקיר שרות המבחן, שהיה מכיל את המוטיבים שציינה המאשימה, אזי התביעה היתה מוכנה לשקול סיום התיק בדרך של מאסר על תנאי אפילו לא בדרך עבודות שרות. אלא מה, שהנאשם לא שיתף פעולה עם שרות המבחן, אומר בצורה מפורשת ולפעמים דברים כאלה קורים, שנאשמים לא מוצאים מקום לשתף פעולה עם שרות המבחן מסיבותיהם, יהיו אלה שיהיו, אבל שרות המבחן למעשה לא תנאי או שיתוף פעולה איתו לא תנאי להקלה בעונש, אלא יותר לתת איזשהם פרמטרים או לשפוך אור בראיות שחסויות בפני בית המשפט ואני סבור כי הנתון המרכזי שכן יכול להיות מובא בפני בימ"ש הוא העובדה שמה קרה עם הנאשם עם אותו אירוע מר ונמהר ועד היום בו אמור ליתן את הדין ואני אספר לבימ"ש כי מאז לא נפתחו לנאשם תיקים – משנת 2008.

ב"כ המאשימה:

אומר לבית המשפט כי נפתחו לנאשם תיקים מאז 2008.

ב"כ הנאשם:

לאחר בירור שערכתי עולה כי לנאשם תיק נוסף משנת 2009 בעבירה של איומים והחזקת סכין. ואתקן דברי כי מאז שנת 2009 לא נפתחו לנאשם תיקים נוספים.

הנאשם נכנס למשעול נורמטיבי – הנאשם נישא. הנאשם ממתין לילד שאמור להיוולד בימים הקרובים, הנאשם חי ומתגורר בירושלים עם בת זוג כפי שציינתי וחוץ מאותו אירוע והאירוע כפי שהוגש כתב אישום בעניינו ברחובות, הנאשם מכלכל ענייניו ושומר על תוכן של נורמטיביות. חברי היום מבקש למעשה להעניש את הנאשם, מקום שאין תסקיר בפני בימ"ש, חברי אומר למרות הנתונים שאתה מוסר לי, ההסדר הזה נחתם חרף אותו תיק שהיה בפני בימ"ש וחרף אותו כתב האישום, חבריי ידעו שיש את התיק ברחובות. אני חושב שהפער בין עתירה למאסר על תנאי שיש תסקיר מחזק לבין העדר תסקיר ואז העתירה לעונש היא למאסר בפועל, לא הגיוני והנאשם נענש יותר על העדר תסקיר שרות המבחן, אני אבקש מבימ"ש חרף אי שיתוף פעולה עם שרות המבחן ובשים לב לכך שהנאשם כן הפך להיות נורמטיבי כפי שהמסמכים האלה מוכיחים, לחזור למתכונת של ההסדר כפי שהוצג, ולעתירה העונשית בדמות מאסר מותנה ואם יש מקום להטיל ענישה קונקרטית הייתי מצרף לענישה זו שרות לתועלת הציבור, הנאשם מפרנס יחיד, השמתו במסגרת של עבודות שרות תפגע בתא המשפחתי שהולך ונרקם.

מכל המקובץ אני מבקש להסתפק בענישה צופה פני עתיד בדמות ענישה קונקרטית חינוכית בשים לב למועד ביצוע העבירה, אחדד, אנו נמצאים במסגרת של "תקיפה סתם". זו העבירה בכתב האישום המתוקן.

הנאשם:

תירגמתי לבית המשפט את האמור במסמך שהוא תעודת רישום נישואים שהוצא על ידי הרשויות ברשות הפלסטינאית. אשתי תושבת הרשות – יריחו. אני מתגורר בכפר עקיב.

נרשמתי לנישואים בתאריך 27/11/2010 והתחתנתי בתאריך 16/12/11. אשתי בהריון וצריכה ללדת השבוע.

אני התחלתי לעבוד באווזי ביל"ו. לפני כן לא עבדתי.

<#2#>

גזר דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר תוקן במהלך הדיון ולפיכך אפרט המיוחס לנאשם בכתב האישום המתוקן.

על פי כתב האישום כאמור, היו הנאשם והמתלוננת חברים במשך שבועיים, קשר זה בין הנאשם למתלוננת היה למגינת ליבה של אם המתלוננת אשר התנגדה לו. על רקע זה, הודה הנאשם כי ביום 7.10.08 סמוך לשעה 5 לפנות בוקר, באזור תעשיה הישן של העיר ראשון לציון הכה הנאשם את המתלוננת בכך שמשך בשערותיה גרר אותה לבניין סמוך, סטר על פניה ובעט ברגלה שכתוצאה מכך נפלה המתלוננת על הרצפה.

עוד הודה הנאשם כי סמוך למעשים אלה משהגיעו שוטרים אל המקום לאחר שהמתלוננת פנתה אליהם ואלה פנו לנאשם וביקשו ממנו להזדהות, הנאשם לא הזדהה, הלך מהמקום במהירות לכיוונה של המתלוננת וזאת למרות שאחד השוטרים הודיע לו על עיכובו. השוטרים נאלצו להשתמש בכוח ולאזוק את הנאשם מחשש שימלט.

בנסיבות המקרה נמצא הנאשם מחזיק בטלפון נייד וכרטיס סים החשודים כגנובים מבלי שיהיה בידו הסבר מניח את הדעת כי רכש את החזקה בהם כדין.

בדיון שהתקיים לפני ביום 7/2/2011 הצהירה התביעה והדברים אושרו על ידי ב"כ הנאשם כי בכפוף לתיקון כתב האישום שעובדותיו פורטו לעיל יורשע הנאשם ויופנה לשרות המבחן לקבלת תסקיר. הוסכם בין הצדדים כי במידה והתסקיר יהיה חיובי, במובן של שיתוף פעולה, שלילת בעיית אלכוהול והעדר מסוכנות או בעיית אלימות, כמו גם אי פתיחת תיקים נוספים, תסכים התביעה לסיים ההליך בעונש של מאסר על תנאי וקנס כספי ובמידה והתסקיר יהיה שלילי הטיעון יהיה פתוח.

למרות שהנאשם הופנה לשרות המבחן, נתיב זה של הליך לא צלח ולפיכך בבוקרו של יום טענו הצדדים לעונש באופן "פתוח".

התביעה עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל ממושך וזאת לנוכח חומרת מעשי האלימות שנקט בהם הנאשם כפי המתלוננת. כמו כן הפנה נציג התביעה לעבירה כלפי השוטרים מבחינת תוספת חומרה.

ב"כ הנאשם עתר להסתפק במאסר על תנאי ולהוסיף לכך עונש חינוכי. הנימוקים לכך הם בחלוף הזמן מאז בוצעה העבירה, דהיינו 4 שנים, שינו משמעותי בנסיבותיו האישיות של הנאשם בכך שנישא במהלך השנים, ומצפה הוא לבן. כמו כן הפנה תשומת הלב שמאז 2009 דהיינו תקופה של שלוש שנים לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים נוספים ומאז ביצוע העבירות בהן הודה נפתח תיק אחד וההליכים בעניינו מתקיימים בזו העת, רוצה לומר הנאשם לא הורשע. כמו כן הפנה תשומת הלב לגילו הצעיר של הנאשם.

מצאתי לפתוח גזר הדין דווקא בדברי התובע באשר לחומרת המעשה, אומנם אין מדובר בעבירה של תקיפת בן זוג, שהרי כתב האישום ייחס לנאשם עבירה של תקיפה סתם, והנאשם הורשע בגין עבירה זו.

יחד עם זאת ככל שמדובר בעבירות אלימות ובנסיבות המפורטות בכתב האישום הרי מדובר בנסיבות מחמירות ועל פי מדיניות הענישה הנקוטה במקומותינו ראוי להחמיר בענישה עד כדי עונש מאסר בפועל ממש. לפיכך, יש ממש לכאורה בעתירת התביעה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל.

אלא שבנסיבות המקרה שלפני מצאתי כי הנסיבות לקולא כפי שבאו מפי ב"כ הנאשם לרבות ובמיוחד העובדה שבמהלך השנים מאז ביצע הנאשם העבירות חל שינוי נסיבות משמעותי ומהותי באורח חייו של הנאשם. הוכח לפני כי הנאשם בא בברית הנישואים ואני מקבל דבריו כי אשתו עתידה ללדת בימים הקרובים, שינוי הנסיבות כפי המפורט לעיל הוא נתון משמעותי שלדעתי יש לקחת בחשבון בעת שקילת עונש מאסר בפועל. עוד עולה מגליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם כי עברו הפלילי אינו מכביד כלל ועיקר.

לפני ארבע שנים, כאשר ביצע הנאשם העבירות שבכתב האישום היה הוא כבן 22, היינו בחור צעיר לימים. גם כיום, בגיל 26 ניתן לומר אף זאת.

לא באתי להקל ראש ולו בשמץ ממעשי האלימות, אך ככל שהעובדות שלפני הן כפי שפירטתי לעיל, הרי שרף האלימות שנקט הנאשם כלפי המתלוננת אינו מהגבוה ואדגיש חזור ואדגש, איני מקל ראש בעבירות האלימות שנקט הנאשם.

במצב דברים זה, אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה שיש עימה מרכיב של אלימות כלפי גוף אדם לרבות איומים.

חודש מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 18 חודשים מהיום לא יעבור עבירה סעיף 413 לחוק העונשין.

3 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה כנגד שוטרים.

נסיבותיו האישיות של הנאשם לא מצאתי להשית על הנאשם קנס, אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות על סך 2,000 ₪ לפיה ישלם סכום זה אם תוך שלוש שנים מהיום יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע במשפט זה.

הטלפון וכרטיס הסים - יחולטו.

ככל שהפקיד הנאשם סכום כלשהו בגין צו הבאה הרי הסכום יוחזר למי שהפקידו.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ג תשרי תשע"ג, 09/10/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי יפעת מינאי