1. לפניי תביעת התובע 4, (להלן: "התובע"), יליד 23.7.05, בגין נזק נוירולוגי שנגרם לו לטענתו עת היה עובר בבטן אמו (להלן: "האם"), עקב תאונת דרכים שארעה ביום 26.6.05 בה הייתה מעורבת האם (להלן: "התאונה").
2. האם הייתה בשבוע ה-32-33 להריונה עם התובע. בעקבות התאונה עברה האם סדרת בדיקות בביה"ח, לרבות בדיקות הקשורות להריונה. אין חולק כי האם נחבלה בתאונה. האם נבדקה ע"י מומחה רפואי בתחום האורתופדיה מטעם ביהמ"ש אשר קבע כי נגרמה לה נכות לצמיתות בשיעור של 5% בגין פגיעה בברך שמאל. האם נבדקה ע"י מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה מטעם ביהמ"ש אשר קבע כי לא נותרה לה נכות נוירולוגית בגין התאונה.
3. לבקשת התובע מונו שני מומחים לענייננו: ד"ר מני, מומחה בתחום הגניקולוגיה והמיילדות שקבע כי קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין לידתו המוקדמת בסוף השבוע ה-36, וכן ד"ר היימן נוירולוג ילדים אשר קבע כי אין קשר סיבתי בין הלידה המוקדמת לבין נזק נוירולוגי או אחר של התובע. ד"ר היימן עמד על דעתו זו גם בתשובות ההבהרה ובחקירתו הנגדית שהתקיימה ביום 8.11.15.
4. התובע עותר למינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגיה עם תת התמחות בשיקום ילדים. לטענת התובע, טעה המומחה בקביעתו זו, מהטעמים שפורטו בבקשתו.
5. הנתבעת מתנגדת לבקשה מהטעמים שפורטו בתגובתה.
6. בקשת התובע הוגשה לאחר שמיעת הראיות.
7. אקדים ואומר כי לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

הכרעה

1. אביא להלן את נימוקי הכרעתי מדוע דין הבקשה להידחות.

• ד"ר אלי היימן מונה כמומחה לנוירולוגית ילדים. ביום 3.9.13 נפגש עם ההורים ובדק את התובע. אביא להלן מחוות הדעת שנערכה על ידו ביום 28.10.13:

"הערכה ודיון:

נועם נולד בשבוע 36-7 בניתוח קיסרי עקב הופעה של צירים, מים דמיים והיפרדות שלייה. משקל לידה 2515 גרם, היקף ראש 32.5 ס"מ. ציון אפגר 9/10 בדקה ראשונה וחמישית בהתאמה. PH טבורי 7.33 לאחר הלידה.

בדיקה לפי באלארד-גבול הפגות, מתאים לשבוע 36-37.

בדיקה גופנית תקינה, ללא כל עדות לאנצלופטיה ניאונטלית.

בשבוע 32, האם עברה תאונת דרכים, עם שבר ברדיוס. ניטור עוברי במהלך האשפוז בבילינסון תקין.

נועם מציג לאורך השנים פרופיל התפתחותי שכיח של לקות שפתית, חוסר בשלות התנהגותית ההולכים ומשתפרים לאורך השנים.

נועם תלמיד טוב, אובחן עם הפרעת קשב וריכוז, ההורים בחרו בשלב זה לא לטפל תרופתית.

מנקודת המבט הנוירולוגית:

אין כל קשר סיבתי בין תאונת הדרכים שעברה האם בשבוע 32, לידתו בשבוע 36-7 בלידה קיסרית בשל היפרדות שלייה לבין מצבו ההתפתחותי.

אין כל עדות לפגיעה נוירולוגית משנית לפגיעה מוחית על רקע חבלה/פגות/היפרדות שלייה.

...

הביטוי הקליני של פגיעה מוחית על רגע פגות או היפרדות שלייה עם היפוקסיה איסכמיה יהיה שיתוק מוחין. נעם לא סבל בעבר ואינו סובל היום משיתוק מוחין.

...

שיתוק מוחין-רקע:

...

לשיתוק מוחין גורמים מחוללים רבים, היכולים, או לא יכולים, להיות מאובחנים בלידה, אנצפלופטיה ניאונטלית (NE) תמיד תאובחן בלידה.

כלל קליני חשוב אומר כי על מנת לקשר בין תשניק לידתי לבין שיתוק מוחין, חייב להתקיים מצב של אנצפלופטיה ניאונטולוגית בדרגת חומרה בינונית עד חמורה – מצב זה לא היה קיים כלל במקרה זה מה גם שבמקרה הנדון התובע כלל לא סובל משיתוק מוחין.

ההגדרה הקלינית של אנצפלופטיה ניאונטולוגית כוללת מספר מרכיבים כגון:

...

NE מהווה אינדיקטור ראשוני לפגיעה נוירולוגית ולסיכון מוגבר לפגיעה נוירולוגית ארוכת טווח.

...

יש להדגיש כי על מנת לקשר בין תשניק לידתי לבין שיתוק מוחין, חייב להתקיים מצב של אנצפלופטיה בדרגת חומרה בינונית עד חמורה - מצב זה לא היה קיים כלל במקרה זה.

...

1. קיומה של חמצת מטבולית בדם טבורי (7.0>PH, 12<BE). במקרה זה, PH 7.33 (תקין).

2. התחלה מוקדמת של אנצפלופטיה ניאונטלית עם דרגת חומרה בינונית עד קשה ביילוד שנולד מעל שבוע 34-לא היה קיים במקרה זה.

3. שיתוק מוחין מסוג קוודריפלגיה או דיסקינטי. הנדון אינו סובל משיתוק מוחין או פגיעה בתפקוד הקוגנטיבי.

...

אם איסכמיה התרחשה במהלך הלידה, הבדיקה הנוירולוגית של הילוד לא תהיה תקינה כבר ב-24 השעות הראשונות.

...

במקרה זה בדיקתו הנוירולוגית תקינה לכל אורך הדרך.

נכות:

הנדון אינו סובל מנכות נוירולוגית.

...

אין כל קשר סיבתי בין תאונת הדרכים של האם בשבוע 32, לידתו בשבוע 36-7 עקב היפרדות שלייה לקשיים ההתפתחותיים אותם הציג בשנים הראשונות לחייו ולהפרעות הקשב".

1. בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 8.11.15 נחקר ד"ר היימן על חוות דעתו. במהלך חקירתו נשאל המומחה רבות ובאופן מעמיק על חוות דעתו. אביא להלן מחקירתו:

"ש. כשאמרת שחווה"ד על מנת לקשר בין תשניק לידתי לבין שיתוק מוחין חייב להתקיים מצב של אן אי, התכוונת שהשיתוק נעשה תוך כדי הלידה?

ת. נכון.

...

ש. למעשה, בחנת את השאלה אם התובע נפגע רק במישור של האם נגרם לו שיתוק מוחין.

ת. אסביר, אני יודע לענות על מה שהרפואה יודעת היום. נכון להיום, בהעדר סימנים של פגיעה בעובר שמניתי אותם, בהעדר אן לי. ביילוד שנולד עם ציוני אפגר תקינים לחלוטין, שרמת הפי אץ שלו תקינה לחלוטין 7.33, שהבדיקה הגופנית שלו והבדיקה הנוירולוגית תקינה לחלוטין לאחר הלידה ולאורך כל התקופה לאחר מכן, ז"א תקופת ההתפתחות והגדילה שלו, אני כנוירולוג קובע חד משמעית שלילד הזה לא נגרם נזק נוירולוגי. אם היה נגרם נזק נוירולוגי, הוא היה צריך לבוא לידי ביטוי באחד המאפיינים של שיתוק מוחין, גם אם שיתוק מוחין קל...

ש. הרי קודם הסברת שיכול להיות שיתוק מוחין שלא על רקע תשניק לידתי ושלא יהיו ממצאים באן אי.

נכון, אבל הילדים האלה מאובחנים בדיעבד בגיל מספר חודשים עם שיתוק מוחין שיכול להיות מאוד משמעותי ולערב את ארבע הגפיים... הייתי משנה את דעתי אם בעקבות אותה חבלה התחילו צירים, היתה מתרחשת לידה מוקדמת שהיתה גורמת לפגות. ...

ש. עדיין לא הבנתי האם מבחינתך לא יכולה להיות פגיעה מוחית כתוצאה היפרדות שיליה או מלידה מוקדמת שאינה שיתוק מוחין.

ת. נכון להיום לא. ... אם אותה חבלה היתה אז גורמת להיפרדות שיליה, וכתוצאה מזה היתה הפסקה של זרימת דם לעובר ומצוקה לעובר אז היה קשר חד משמעי.

...

ת. אני אומר שלא ייתכן שהפרעת הקשב והריכוז שאובחנה אצל הילד בגיל מאוחר יותר, היא התולדה של אותה חבלה וזה מה שאני אומר.

...

אני יכול להגיד ברמת ביטחון מאוד גבוהה, ולא תמיד אני יכול לעשות את זה ולהגיד ברמת וודאות גבוהה, אני יכול להגיד שבמקרה הזה שילוב של הפרעת קשב וריכוז, קושי שפתי לביליות רגשית, אינם נובעים מחבלה שהתרחשה בשבוע 32, או מלידה על רקע של היפרדות שילייה בשבוע 36-37.

...

ש. אבל אחד המשתנים שיכולים להשפיע על פגיעה מוחית, היא הזמן שהעובר היה בהעדר הספקת חמצן.

ת. ... במקרה הזה, נולד יילוד חיוני עם טונוס תקין, עם צבע תקין, נושם בכוחות עצמו, ציוני אפגר תקינים 9-10, רמת הפי אץ, חומציות הדם וחבל הטבור 7.33 שהיא תקינה, שהיא מבטאת בעצם מצב שאם הגוף העובר מתנתק מאספקת הדם האימהית ונכנס למצב של חסר חמצן.

...

...

ש. האם מוכר לך מחקר שמצא קשר מובהק בין פגות לבין בעיות קשב וריכוז? מחקר משוודיה שמצא מעל מיליון ילדים מצא קשר ישיר.

ת. ההגדרה של פגות, היא לידה מתחת לשבוע 37. כשעיקר הבעיות הנוירו התפתחויות בפגים מתרחשות בפגים בשבועות לידה מוקדמים. קרי מתחת לשבוע 32. משקלי לידה מתחת ל-2 ק"ג, ובמיוחד מתחת ל-1,500 גרם. נכון להגדיר את המצב הזה ככמעט תינוק בשל. משקל הלידה שלו היא 2.15 ק"ג שזה משקל יפה מאוד, כך שכל עבודה שתביא קשר (אני לא פוסל את מה שאתה אומר) להפרעות נוירו התפתחותיות עתידיות, להבנתי המקצועית לא נופלת על המקרה הזה.

ש. לשאלת ביהמ"ש, מה אמור להיות המשקל בשבוע 36-37 ?

ת. זה משקל שנופל בטווח הנורמה, אני לא יכול להגיד כרגע אם זה אחוזון של 1 או 2 או 5, אבל זה נופל בטווח הנורמה...

...

ש. ביהמ"ש, אם הילד הזה ענה על אחד הקריטריונים, או לפחות על קריטריון אחד, דהיינו פחות משבוע 37, האם לא היה נכון לשים אותו בפגיה?

ת. לא, כי רוב התינוקות בנתונים האלה מתנהגים בצורה תקינה, משקל של 2.515 ק"ג, שבוע לידה שכמעט מתקרב לשבוע 37 ...

...

ש. בימ"ש, קראתי את חווה"ד של פרופ' מני, לכאורה אם אני קורא אותה אז כהדיוט ולא היתה לי את חוות דעתך, הייתי מבין כנראה בשגגה שקיים קשר בין מצבו ההיפראקטיבי לבין התאונה?

ת....מה שאני רוצה להגיד, שזה לא תחום מקצועיותו.

ש. בימ"ש, הפרשנות שלי של מה שהבנתי היא בגלל שאני הדיוט או והוא לא אמר את זה, או שהוא אמר את זה אבל הוא שגה?

ת. הוא שגה. הוא שגה באופן לא טוטאלי, במובן שיש מקרים של היפרדות שיליה שיכולים לגרום על נזק חמור, אני לא חולק על זה אבל במקרה הזה הוא שגה.

ש. אתה לא חולק למעשה על כך שאמר פרופ' מני, שהיפרדות השיליה והלידה המוקדמת נגרמו עקב התאונה?

ת. אני לא חולק על כך. אני חולק על המסקנות שלדעתי היא לא נכונה, שבמקרה הספציפי הזה, שלמזלנו הרב שהיפרדות השיליה לא גרמה לנזק נוירולוגי.

ש. בימ"ש, אתה אומר בחוות דעתך שבלי שום קשר שאתה לא רואה לתאונה, אין לו נכות?

ת. לדעתי אין לו נכות.

...

...

ש. מדובר בעתיד של ילד, אני בטוח שאתה מאמין במה שאתה אומר, אני רק אומר שמדובר במקרה שהוא קרה והוא הציב סימני שאלה. האם יכול להיות שאולי כדאי לקחת רופא בתחום אחר, שהתחום שלו הוא התחום שמאבחן קשר בין הבעיות הללו לבין הלידה?

ת. זה תחום המומחיות שלי, לטוב ולרע מבחינתך".

1. הלכה פסוקה היא כי ימונה מומחה נוסף כאשר נותר ספק בליבו של השופט לאחר עיון בחוות דעת המומחה או שעה שחש כי נדרשת חוות דעת נוספת כדי להגיע להכרעה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו של בית המשפט או כאשר בית המשפט השתכנע כי הבסיס העובדתי שביסוד מסקנתו של המומחה אינו תואם את המצב העולה מחומר הראיות – ר רע"א 4102/15.
2. לאור חוות דעת ד"ר היימן, נוכח חקירתו המעמיקה וכמו גם התרשמותי מעדותו הקוהרנטית והעניינית שוכנעתי כי אין מקום למינוי נוסף כבקשת התובע. אוסיף ואציין כי מצבו הנטען של התובע אינו מקנה לו נכות, ומשכך גם אם היה מקום להיעתר לבקשה לא היה במינוי מומחה כדי לסייע בידיו.
3. יאמר כי ד"ר היימן הינו מומחה לנוירולוגיה ואפילפסיה בילדים ושעה שערך את חוות הדעת כיהן כמנהל המחלקה לנוירולוגית ילדים ושיקום נוירולוגי במרכז הרפואי אסף הרופא.
4. שוכנעתי כי אף אחד מתנאים אלו אינו מתקיים בענייננו. זאת ועוד, קיימת בפניי התשתית הראייתית הדרושה למתן פסק הדין.
5. דין הבקשה להידחות.

נקבע לק.מ ליום 12/9 שעה 09:00 לקביעת אופן סיום ההליכים בתובענה.

ניתנה היום, ל' אב תשע"ז, 22 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.