תביעת שיבוב שהגישה התובעת בגין סכומים ששילמה למבוטחה באירוע תאונת דרכים כאשר האחריות מוטלת לטענתה על כתפי הנתבע.

העד מטעם התובעת העיד כי היה בדרכו חזרה משדה התעופה וכאשר התקרב לטייבה היה פקק תנועה והוא נעצר עם רכבו יחד עם רכב נוסף, לפתע הרכב הנתבע נכנס בשני הרכבים מאחור והעיף את רכבו של העד למעקה מצד שמאל.

העד הוסיף כי מדובר ברכב מסוג מאזדה, הוא לא מכיר את הנהג, רק זוכר ששמו סולימני והוא מכפר קרע, היה במקום שוטר תנועה והם מסרו לו את הפרטים ועזבו את המקום.

התובעת מפנה לכתב ההגנה מטעם הנתבעת המקורית לו צורף הסכם מכירת רכב בין גב' חליף לבין הנתבע עם תעודת זהות וחתימתו של הנתבע (סומן ת/2).

כן הגישה התובעת עדותו של הנתבע מתיק המשטרה (סומן ת/1) אשר נגבתה על ידי שוטר עם פרטיו המלאים של הנתבע ותעודת הזהות שלו, שם מעיד הנתבע כי רכש את הרכב מגב' חליף ביום 5.8.09 וכי נתן את הרכב לדודו אשר נתן לאדם אחר לנהוג בו למרות שלא היה ביטוח והוא אשר נהג ברכב במועד התאונה.

הנתבע טען מנגד כי אין כל רכב בבעלותו, הוא לא היה במשטרה ולא חתם על הודעה, הוא אינו מכיר את גב' חליף ואין לו כל קשר לאדם בשם סולימני.

יחד עם זאת, אישר הנתבע כי הוא מתגורר בכפר קרע וכי תעודת הזהות הרשומה בת/2 היא שלו וכך גם הפרטים ותעודת הזהות הרשומים בת/1.

משהנתבע אישר כי תעודת הזהות המופיעה בהודעת המשטרה, ת/1, וכן הפרטים הרשומים בה הם שלו, דין התביעה להתקבל שכן הנתבעת לא נתן כל הסבר כיצד הגיעו פרטיו המדויקים לידי השוטר, אם לא הוא שמסרם. כן כיצד קיים הסכם למכירת הרכב אשר אף בו רשומים פרטיו.

על הנתבע לשלם לתובעת סך של 62,632 ₪ וכן הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. כן ישלם הוצאות עדי התובעת כפי שנפסקו בדיון, אגרת בית המשפט כפי ששולמה על ידי התובעת ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

ניתן היום, י"ג סיוון תשע"ד, 11 יוני 2014, בהעדר הצדדים.