פתח דבר

1. התובע, יליד 26/7/82, חייל בשירות קבע, נפגע ביום 8/5/09 בתאונת דרכים, עת הרכב שבו נהג התדרדר לתעלה והתהפך. בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, הגיש התובע את תביעתו דנן נגד הנתבעת, מבטחת הרכב בו נהג במועד אירוע התאונה בביטוח חובה, בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי וחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
2. אין מחלוקת בין הצדדים באשר לאחריותה של הנתבעת לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה והמחלוקת מתמקדת בשאלת גובה הנזק בלבד.

מהות הפגיעה והנכות הרפואית

1. ממקום התאונה פונה התובע לבי"ח לגליל המערבי בנהריה, שם אובחנו חבלות גוף רבות, בעיקר בכתף ובראש. בין היתר אובחנו החבלות שלהלן: המטומה ובועות אויר בתוך רקמות רכות תת-עוריות באזור טמפורלי מימין, שברים בצלעות ושבר בעצם החזה. כמו כן, אובחנה פריקת כתף מימין ובדיקת EMG הדגימה פגיעה עצבית בעצב האקסולרי משמאל. צילום CT ובדיקת MRI הראו עצם מנותקת בכתף. הוא אושפז למשך 5 ימים ולאחר מכן שוחרר עם המלצות למנוחה ומעקב אורתופדי.
2. לאחר שחרורו התחיל התובע להתלונן על כאבים בכתף, כאבי ראש, סחרחורת, סיוטים, סף גירוי נמוך ועוד. בשל התלונות על כאבים בכתף עבר התובע בירור הדמייתי וביום 3/8/10 אושפז בבי"ח בני ציון בחיפה למשך 3 ימים, שם עבר ניתוח לתיקון אי יציבות ב-ACJ של הכתף. מהלך הניתוח היה תקין וללא סיבוכים. בתום 3 ימי האשפוז הוא שוחרר לביתו עם המלצות לשימוש בומתלה ליד למשך 3 שבועות, שינה בחצי ישיבה במשך אותה תקופה ומעקב אורתופדי.
3. נוכח מהות הפגיעה ותלונות התובע כמתואר, מונו מטעם בית המשפט שלושה מומחים, על מנת לבדוק את התובע ולחוות את דעתם באשר למצבו הרפואי הנובע מן התאונה בתחומים האורתופדי, הנוירולוגי והפסיכיאטרי. בתחום האורתופדי מונה ד"ר ברצ'ילון אשר קבע נכות צמיתה בשיעור 20% בגין הפגיעה בכתף הגורמת להשפעה בינונית על כושר הפעולה. בתחום הנוירולוגי מונה ד"ר ירניצקי אשר קבע נכות צמיתה בשיעור 10% בגין "מצב בתר חבלתי, עם מרכיבים סומטיים וקוגנטיביים", המתבטאים בתלונות על כאבי ראש, צוואר, הפרעות בזכרון ובתחומי הקשב והריכוז. בתחום הפסיכיאטרי מונה ד"ר מיקי בלוך אשר קבע בחוות דעתו נכות צמיתה בשיעור 20%, בגין סימנים קליניים קלים עם הפרעה בינונית בתפקוד החברתי והגבלה בינונית בכושר הפעולה.
4. מבין שלושת המומחים שמונו, רק ד"ר מיקי בלוך זומן לחקירה נגדית על חוות דעתו ע"י ב"כ הנתבעת. בעקבות חקירתו הנגדית של המומחה, קיבלו הצדדים את המלצת בית המשפט ולפיה נכותו הצמיתה של התובע בתחום הפסיכיאטרי תעמוד על 10%, וזאת בנוסף לנכויות שנקבעו ע"י ד"ר ברצ'ילון וד"ר ירניצקי.
5. נכותו המשוקללת של התובע עומדת, אם כן, על 35.2%.

הפסד שכר בעבר

1. התובע טען, כי עקב התאונה הוא נעדר משירותו הצבאי כאיש קבע למשך כ-6 חודשים במהלכם ניצל 182 ימי מחלה. על טענה זו לא חלקה הנתבעת. לטענת התובעו, חייל היוצא לגמלאות וניצל עד 36% מימי המחלה שלו זכאי לפדות 8 ימי מחלה לכל 30 ימים. על כן, עצם העובדה שהוא ניצל 182 ימי מחלה מונעת ממנו בבוא העת לנצל את ימי המחלה. כמו כן טען התובע, כי עקב התאונה הוא נאלץ לדחות את סיום לימודיו לתואר ראשון במשך שנתיים וכתוצאה מכך נגרם לו הפסד של 2,000 ₪ לחודש. בסה"כ מבקש התובע לפסוק לו בראש נזק זה סכום של 83,200 ₪.
2. אין בידי לקבל את טענות התובע בעניין זה. לעניין ניצול ימי המחלה, לא ניתן לקבוע היום אם עד יציאתו של התובע לגמלאות הוא ינצל 36% מימי המחלה. חוסר היכולת לקבוע זאת נובע מן העובדה שעד יציאת התובע לגמלאות נותרו 35 שנים ולא ניתן לנבא כמה ימי מחלה הוא יצבור במשך תקופה זו וכמה ימי מחלה הוא ינצל. יתרה מכך, מאז חזרתו של התובע לשירות בתום תקופת אי הכושר הוא כמעט ואינו נעדר מעבודתו עקב מחלה, כך שקיים סיכוי סביר שהוא לא ינצל 36% מימי המחלה. למרות האמור, התובע ניצל מספר רב של ימי מחלה, ולא מן הנמנע כי בעתיד הוא יזדקק לאותם ימי מחלה שהוא ניצל אך לא ימצא אותם. במקרה כזה, התובע יפסיד את שכרו היום שעומד על כ-13,500 ₪ ולא את שכרו ערב התאונה שעמד על כ-5,000 ₪.
3. באשר לדחיית סיום הלימודים לתואר ראשון, לא שוכנעתי כי התאונה גרמה לדחיה בת שנתיים. יש לזכור, כי בעקבות התאונה היה התובע באי כושר במשך כ-6 חודשים, ואין זה סביר בעיני שתקופת אי כושר בת 6 חודשים תגרום לדחיית הלימודים במשך שנתיים. לכל היותר ניתן להכיר בדחיית סיום הלימודים לפרק זמן כאורך תקופת אי הכושר.
4. בהתחשב בכל האמור, בכוונתי לפסוק סכום גלובאלי בגין ניצול ימי המחלה ודחיית סיום הלימודים, תוך התחשבות בכל השיקולים שמניתי לעיל. בהתחשב במספר ימי המחלה שניצל התובע, בשכרו היום, באפשרות שהוא יזדקק לאותם ימי מחלה ולא ימצא אותם ובהתחשב במשך הזמן שבו נדחו לימודיו עקב התאונה, הנני סבור כי פיצוי בסך 50,000 ₪ נכון להיום הוא פיצוי הולם וראוי בנסיבות העניין.

הפסד שכר בעתיד

1. עובר לאירוע התאונה השתכר התובע סכום של כ-5,000 ₪ נטו לחודש. לאחר תקופת אי הכושר חזר התובע לאותו תפקיד בו שימש לפני התאונה למשך תקופה מסוימת ולאחר מכן הוא הועלה בדרגה ובעקבות כך עבר לתפקיד אחר. היום אחראי התובע על המחסן ובמסגרת תפקיד זה הוא מפקד על 5 חיילים שמשרתים תחת פיקודו. לתפקיד זה ניגש התובע לאחר התאונה ביחד עם 3-4 מועמדים אחרים, אך הוא הועדף על פני יתר החיילים שניגשו למשרה בשל מקצועיותו.
2. מאז חזרתו לעבודה, התובע עובד במשרה מלאה, לפעמים עובד 12 שעות ביום ולפעמים אף יותר. הוא כמעט ולא נעדר מעבודתו, ולמעט היעדרות של יומיים עקב מחלה, הוא לא נעדר מעבודתו עקב מצב בריאותי. בעקבות העברתו מהתפקיד הקודם והעליה בדרגה, שכרו של התובע שודרג באופן משמעותי ובמקום שכר של 5,000 ₪ שקיבל ערב התאונה, היום הוא משתכר סכום של כ-13,500 ₪ לחודש.
3. התובע טען, כי למרות שהוא חזר לעבודתו כאיש קבע בצבא, הוא מתקשה לבצע את תפקידו כראוי וזאת לנוכח המגבלות מהן הוא סובל עקב התאונה. לתמיכה בטענה זו, הגיש התובע תצהיר של ניר מלכה, המפקד הישיר שלו. בתצהיר זה טען ניר, כי למרות שחלק מתפקידו של התובע לבצע עבודה פיזית, הוא (התובע) נמנע מלבצע אותה עבודה, וזאת בשל המגבלות מהן הוא סובל עקב התאונה. נטען עוד, כי התובע סובל מיחסי אנוש לא טובים, מרבה לכעוס ולריב עם יתר החיילים ואף עם מפקדיו. על כן, כך נטען, לא מן הנמנע שהתובע יפוטר בעתיד והמגבלות מהן הוא סובל יבואו לידי ביטוי.
4. עדותו של ניר מלכה הייתה מגמתית וניכר היה, במהלך חקירתו הנגדית, שהוא ביקש לעזור ולסייע לתובע, גם במחיר של מתן עדות שאינה מדויקת. העד לא צירף אף מסמך שיש בו תיעוד על התנהלותו של התובע בעבודה, לא הציג תלונות שהוגשו נגדו ולא צירף תיעוד על שיחות שנערכו עמו באשר לתפקודו. יתרה מכך, התובע קודם לאותו תפקיד לאחר התאונה ולמרות המגבלות מהן הוא סובל בעקבות התאונה. על כן, יש להניח כי אילו התובע אינו מתאים לתפקיד, הוא לא היה זוכה בו.
5. יחד עם זאת, האפשרות שהתובע ישוחרר משירות הקבע היא אפשרות קיימת ובמקרה כזה, הנכויות מהן הוא סובל יבואו לידי ביטוי הן בעצם יכולתו להשתלב בעבודה אחרת והן בתפקודו היומיומי באותה עבודה. זאת ועוד, אין ספק שכושר ההשתכרות של התובע נפגע ועצם הפגיעה בכושר ההשתכרות מצדיקה פסיקת פיצוי, גם אם פגיעה זו טרם באה לידי ביטוי. במקרים כאלה שבהם הנפגע חוזר לעבודתו לפני התאונה, שכרו לא נפגע והוא מתפקד באופן מלא למרות מגבלותיו, מקובל וראוי לפסוק פיצוי גלובאלי.
6. בהתחשב בכל המפורט לעיל, ובהתחשב בגילו של התובע, בשכרו היום, בגובה הנכות ובאפשרות קידומו, הנני סבור כי פסיקת פיצוי גלובאלי בסך 550,000 ₪ הוא פיצוי ראוי וסביר בנסיבות העניין.

כאב וסבל

1. התובע טען לתקופת אשפוז בת 13 ימים. במסמכים הרפואיים שצורפו לתצהיר מצאתי עדות ל-9 ימי אשפוז. ב"כ הנתבעת מאשר שהתובע אושפז למשך 11 ימים. על כן, הכאב וסבל יחושב לפי נכות בשיעור 35.2% ו-11 ימי אשפוז. בהתאם לכך, מגיע לתובע פיצוי בסך 70,892 ₪ כולל ריבית מיום התאונה.

עזרה בעבר ובעתיד

1. אין ספק שבתקופה הסמוכה לתאונה נזקק התובע לעזרה מוגברת של בני משפחתו. ברם, אינני סבור כי התובע יזדקק בעתיד לעזרה אישית בביצוע הפעולות היומיומיות. יחד עם זאת, מקובלת עליי הטענה שהנכות ממנה סובל התובע, ובעיקר הנכות בכתף, תגביל אותו בביצוע חלק מעבודות משק הבית.
2. בהתחשב בכל האמור, הנני מעריך את העזרה לה נזקק התובע בעבר ואת והעזרה לה יזדקק בעתיד, בסכום כולל של 50,000 ₪.

הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים

1. בהתאם לצו ההרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה, חייב כל מעסיק לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני. בהתאם לצו זה, שיעור הפרשות המעסיק לפנסיה החל מיום 1/1/14 הוא 12%, כאשר קודם לכן, שיעור ההפרשה עמד על 10%. על כן, מגיע לתובע פיצוי בגין הפסד פנסיה סכום השווה ל-10% מהפסד השכר בעבר ולסכום השווה ל-12% מהפסד השכר בעתיד, ובסה"כ מגיע לו פיצוי בסך 71,000 ₪.

הוצאות רפואיות ונסיעות

1. בהתחשב במהות הפגיעה, היקף הטיפולים ותדירותם ובהתחשב בעובדה שמרבית הטיפולים ניתנו במסגרת הצבא, הנני מעריך את כלל הוצאותיו של התובע עקב התאונה, לרבות הוצאות הנסיעה, רכישת תרופות ועוד, בסכום של 5,000 ₪.

סוף דבר

1. נזקיו של התובע מסתכמים, אם כן, בסכומים שלהלן:

א. הפסד שכר בעבר - 50,000 ₪

ב. הפסד שכר בעתיד - 550,000 ₪

ג. כאב וסבל - 70,892 ₪

ד. עזרת הזול - 50,000 ₪

ה. הפסדי פנסיה - 71,000 ₪

ו. הוצאות ונסיעות - 5,000 ₪

_____________________________________

סה"כ - 796,892 ₪

1. אשר על כן, הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 796,892 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 122,243 ₪. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו מועד ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ד' סיוון תשע"ד, 02 יוני 2014, בהעדר הצדדים.

הוקלד ע"י קטיה סימה