המבקשים: 1. עו"ד ליאור רוב

(כונסי הנכסים) 2. עו"ד רונן רבי

-בעניין-

התובעים: 1. אביאל אוחנה

2. שלום אוחנה

3. יעקב קדוש

ע"י עו"ד רונן רבי

4. אלי ממן

ע"י עו"ד ליאור רוב

-נגד-

הנתבעים: 1. יהודה שינקר

2. בתשבע שינקר

ע"י עו"ד שמואל גרוסמן

-ובעניין-

צד ג': 1. אליהו מיכאל אוחנה

2. חיה יעל אוחנה

ע"י עו"ד ליאור רוב

-ובעניין-

הזוכים בתיקי ההוצאה לפועל: 1. שינה מנשה

2. כהן יאיר

3. בן יאיר דוד

ע"י ב"כ עוה"ד שרון כהן

החלטה

1. מהות הבקשה

לפניי בקשה להורות ביטול העיקולים הרשומים על זכויות הנתבע, מר יהודה שינקר, בנכס המקרקעין ברחוב עוזיאל 15/1 בבני ברק, הידוע כגוש 6187 חלקה 233 (להלן: "הנכס") לטובתם של הזוכים השונים בתיקי ההוצאה לפועל.

ברקע הבקשה, התובעים, הגישו במסגרת התיק תובענה כספית נגד הנתבעים, בין היתר, בגין הלוואות שונות שניתנו להם;

בשלב מסוים, הצדדים חתמו על הסכם פשרה (27.06.2011);

ביום 29.06.2011 ניתן להסכם הפשרה תוקף של פסק דין.

ביום 04.11.2012 נתמנו עורכי הדין שלעיל (עו"ד רוב ועו"ד רבי) לכונסי נכסים לצורך מכירת הנכס בהתאם להחלטת בית משפט זה;

ביום 20.06.2013 אישר בית משפט זה את רישום הערת האזהרה לטובת בנק מזרחי טפחות לרוכשים למברגר מלכה וישראל.

הערת האזהרה נרשמה וביום 01.08.2013 שולמה לידי כונסי הנכסים מלוא יתרת התמורה בסך של 700,000 ₪.

המשכנתאות שהיו רשומות לטובת בנק המזרחי סולקו על ידי כונסי הנכסים.

הטיפול בשומת מיסוי המקרקעין הושלם ואישורי ההעברה התקבלו;

במסגרת בקשה זו ביקשו, בין היתר, כונסי הנכסים להורות על רישום הערת אזהרה לטובת הרוכשים למברגר על זכויות הבעלים הרשום יומטוביאן יפה בגין רכישת הדירה בקומה ראשונה.

כן ביקשו להורות על מחיקת הערת האזהרה הרשומה לטובת הנתבעים, שינקר, וכאמור על ביטול העיקולים הרשומים על זכויות הנתבע, מר יהודה שינקר.

כונסי הנכסים הזכירו כי כפי שהובא בפני בית המשפט, מחצית הדירה שהיתה בבעלות הנתבע, מר שינקר יהודה, נמכרה על ידו לצדדים השלישיים, הזוג אוחנה, עוד ביום 05.05.2010.

לאור האמור ובהסכמת אוחנה מכרו כונסי הנכסים את הדירה שהיתה בבעלות משותפת של הזוג אוחנה והגב' שינקר.

כונסי הנכסים ציינו כי כפי שעולה מנסח רישום המקרקעין, על זכויות הנתבע נרשמו עשרה עיקולים כאשר העיקול הראשון הוא מיום 27.07.2010 ונרשם בלשכת רישום המקרקעין ביום 03.08.2010 בעוד חלקו של הנתבע נמכר כאמור עוד ביום 05.05.2010.

בהחלטתי מיום 30.10.2013 אישרתי את רישום הערת האזהרה לטובת הרוכשים; באשר לבקשה למחיקת הערת האזהרה הרשומה לטובת הנתבעים שינקר ולביטול העיקולים, קבעתי כי יש לקבל את עמדת המעקלים.

• התקבלה תגובת הזוכים בתיקי ההוצאה לפועל.
• התקבלה תגובתו של מר יוסף קישיק זוכה בתיק הוצאה לפועל שמספרו 16-24296-10-5.
• התקבלה תשובת כונסי הנכסים לתגובת הזוכה שלעיל – מר יוסף קישיק.

1. עסקת המכר – זהות הצדדים

הנתבעים – מר יהודה שינקר והגב' בת שבע שינקר; מר יהודה שינקר הוא החייב שאת זכויותיו בנכס ביקשו צדדי ג' לרכוש; הנתבעת 2, הגב' בתשבע שינקר היא רעיית החייב.

צדדים ג' 1 ו- 2 – הם בני משפחתם של התובעים 1-3;

צד ג' 1 – אליהו מיכאל אוחנה, רוכש מספר 2 בהתאם להסכם המכר, הוא אחיו של התובע מספר 2 – שלום אוחנה ודודו של התובע 1 - אביאל אוחנה.

צד ג' 1 הוא אחיינו של התובע מספר 3 – יעקב קדוש.

צד ג' 2 – חיה יעל אוחנה, רוכשת מספר 1, בהתאם להסכם המכר, נשואה לצד ג' 1, אליהו מיכאל אוחנה, והיא גם גיסתו של התובע 2 – שלום אוחנה.

כאמור, לחייב תיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגדו; הזוכים בתיקי ההוצאה לפועל הגישו את תגובותיהם לבקשה זו למחיקת העיקולים;

1. עיקרי טענות הזוכים בתגובותיהם
2. עיקרי טענות הזוכה יוסף קישיק
3. הזוכה טען כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית להכריע בטענת הצד השלישי, כי לכאורה זכויותיו מכוח הסכם המכר, גוברות על העיקול שהטיל הזוכה על זכויותיו של הנתבע 1 בדירה, וזאת מאחר והסמכות העניינית מסורה לבית המשפט המחוזי בת"א, באשר מדובר בזכויות במקרקעין, אשר ההכרעה בגינן היא בסמכות בית המשפט המחוזי.
4. ככל שכונסי הנכסים או צד ג' סבורים שהעיקול שהטיל הזוכה על זכויות הנתבע 1 בנכס נסוג מפני זכויותיו של צד ג' בהתאם להסכם המכר עליהם להגיש תובענה בדרך של המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי במסגרתה תידון עתירתם להסרת העיקול שהטיל הזוכה על זכויותיו של הנתבע 1 בדירה.
5. נטען בהרחבה כי הסכם המכר שנכרת בין הנתבע 1 לבין צד ג' הוא חוזה למראית עין שכל תכליתו למנוע מהזוכה ומנושים אחרים של הנתבע 1 להיפרע ממנו את חובותיו באמצעות הדירה שהיא הרכוש היחיד הרשום של שמו של הנתבע 1 ומכאן שדינו של הסכם הפשרה הוא בטלות.
6. נטען כי רק ביום 26.11.2013 הומצאה למשרד ב"כ הזוכה בדואר רשום העתק מהחלטת בית המשפט ועותק מהסכם המכר מיום 05.05.2010 שנחתם בין הנתבע 1 לצדדים השלישיים.
7. נאמר שבפועל עד להמצאת בקשת ביטול העיקולים, לא ידע הזוכה כי הנתבע 1 מכר את זכויותיו בדירה.
8. נאמר כי תיק ההוצאה לפועל של הזוכה נ' הנתבע 1 נפתח ביום 14.11.2010 והוא עומד היום על סך של 151,659.05 ₪. הנתבע 1 ברח מהארץ לאחר ש"עקץ" את הזוכה ואחרים.
9. הזוכים טענו באשר לזהות הצדדים להסכם המכר וציינו שהרוכשים הם בני משפחתם של התובעים 1-3 ואין זה יד המקרה שהעסקה נחתמה ביום 05.05.2010 חודשיים ימים טרם מועד הגשת התביעה דנן. עיון במבוא להסכם המכר מעלה כי אין אזכור בדבר חלקה של הנתבעת 2 בדירה ואין דרישה לקבלת הסכמתה למכירת חלקו של הנתבע 1 או התייחסות לכך שהחלק הנמכר הוא מחצית מהזכויות בדירה.
10. נטען כי מדובר ברכישת מחצית מהזכויות בדירה בלבד והדבר מעורר פליאה היות ומדובר בדירת מגורים של בני זוג ונדיר כי בני זוג מוכרים באופן זה דירה בבעלות משותפת. כמו כן, בהסכם המכר אין הגדרה לעניין זה שמדובר ברכישת מחצית מהנכס בלבד.
11. מועד החתימה על הסכם המכר – יום 05.05.2010 מעלה כי בשם המוכר חתם עו"ד שמואל גרוסמן על פי יפוי כוח קונסולרי. יפוי הכוח נחתם באותו היום בו נחתם הסכם המכר בארץ, על ידי הקונסולית רחל אגם בפריס שבצרפת. מכאן ניתן להסיק באופן וודאי שיפוי הכוח הקונסולרי המקורי לא היה בפני הצדדים בעת החתימה על הסכם המכר. תמוה כי הרוכשים הסכימו לחתימה על הסכם מכר כשאין בידם יפוי כוח מקורי של הנתבע 1 המייפה כוחו של עו"ד גרוסמן לחתום בשם הנתבע 1 על הסכם המכר.
12. תשלום התמורה בהתאם להסכם המכר ומסירת החזקה – מעיון בסעיף 5 להסכם המכר לא עברה תמורה אמיתית בין הצדדים בעת רכישת מחצית מזכויות הנתבע 1 ואופן תשלום התמורה לנתבע מעלה תמיהות ופליאות וחשדות כבדים כי לא הועברה תמורה בכלל בגין מחצית מזכויות הדירה. מניסוח הסעיף עולה כי צד ג' שילמו לנתבע סכום גבוה מאוד מבלי לחתום על כל מסמך שילמד על התשלום ובמיוחד כאשר ידוע מצבו של הנתבע 1. לא ברור כיצד משולמת מלוא התמורה בטרם סולקה המשכנתא על הדירה. לא ברור כיצד שילמו צד ג' לנתבע 1 את מלוא סכום התמורה טרם שהומצאו להם אישורי מיסים ועירייה לצורך העברת הזכויות בדירה על שמם. כן לא ברור כיצד התחייבו המוכרים למסור את החזקה המשפטית בדירה לידי הקונים כאשר הרוכשים, צד ג', רכשו רק מחצית מהזכויות בדירה.
13. לא נרשמה הערת אזהרה ולא נעשו פעולות על ידי צד ג' להסרת העיקולים ומדובר ברצון להימנע מלגלות ברבים את דבר המכר הפיקטיבי. לאחר שהתברר לב"כ הזוכה כי הכונסים מונו לתפקידם ככונסי נכסים לדירה נשלח על ידו מכתב לפיו הודיע להם על הטלת צו העיקול על הדירה לטובת הזוכה וכן דרש במכתב שהכספים שיתקבלו ממכירת הדירה יתחלקו בין נושי הנתבע 1 בהתאם לסכום הנשייה. האמור במכתב מלמד כי הזוכה לא ידע על מכירת זכויותיו של הנתבע 1 בדירה וכן על כך שלמרות האמור במכתב כונסי הנכסים לא הודיעו בחוזר לב"כ הזוכה על הסכם המכר ועל כך שלכאורה העיקול שהוטל לטובתו נסוג בפני זכויות צד ג' בדירה מכוח הסכם המכר.
14. הזוכה הביא את המסגרת הנורמטיבית באשר לחוזה למראית עין.
15. עיקרי טענות הזוכים בתיקי ההוצאה לפועל
16. הזוכים הצטרפו לתגובתו המפורטת של הזוכה, מר קישיק, שהובאה לעיל;
17. נאמר כי ב"כ המשרד מייצג את הזוכים השונים בתיקי ההוצאה לפועל שמצוינים ברישא הבקשה נגד הנתבע שינקר, ואשר סך חובותיו לנושים הוא 322,000 ₪.
18. נאמר כי במסגרת תיקי ההוצאה לפועל הוטלו עיקולים על הנכס על ידי הזוכים השונים בסכום העולה על 320,000 ₪.
19. לאחר פניה לכונס הנכסים השיב עו"ד רבי כי הנכס נמכר בסכום של 1,800,000 ₪ ויש להמתין לחלוקת הכספים לאחר השלמת המסמכים החסרים.
20. הזוכים הבהירו כי הכונס לא טרח לציין דבר אודות הסכם המכר ואף ציין כי יש להמתין לחלוקת הכסף.
21. במכתב לא ציין דבר הקשור לבקשה נשוא התגובה ועובדת צו הכינוס נודעה לב"כ הזוכים רק מעיון בנסח המקרקעין וכי צו הכינוס נרשם לאחר שהוטלו העיקולים מטעם המבקשים.
22. נאמר כי מאחר וביטול העיקולים יפגע קשות בזכויותיהם של הנושים שהטילו עיקולים על זכויות הנכס של מר שינקר על הכונסים להגיש תובענה מתאימה לבית המשפט המחוזי למחיקת עיקולים.
23. יש להתפלא שעד עתה לא נעשתה פניה לזוכים שהטילו את העיקולים לצורך קבלת עמדתם.
24. נטען כי הסכם המכר נעשה למראית עין ולצורך הברחת נכסים והודגש גם כי מדובר בהליך כינוס נכסים שהוא תולדה של פסק דין בהעדר הגנה.
25. הזוכים מבקשים לטעון בהרחבה ובהליך מתאים כי אי רישום הערת האזהרה על הנכס הן על ידי התובעים ועל ידי הכונסים, הביא להרעה ממשית במצבם ולפגיעה באינטרס ההסתמכות שלהם שכן נחתם הסכם פשרה עם חייבים נוספים בתיק על בסיס הסתמכות של קבלת כספים נוספים ממכירת הדירה. ככל שהיה ידוע להם על מכירת הדירה כביכול הם יכלו לשקלל צעדיהם אחרת מול יתר החייבים בתיקי ההוצאה לפועל.

ג. כונסי הנכסים השיבו

1. נטען כי המשיב, מר קישיק, היה מודע להליך המכירה עוד ביום 03.01.2013 ואף שלח מכתב באמצעות בא-כוחו ולפיו נודע לו על המינוי ונוכח צו העיקול לטובתו ברי כי התמורה ממכירת הדירה תתחלק בין הנושים.
2. לאור ההודעה הפורמלית של המשיב בה הוא מסכים למכירת הדירה וממילא שברור שגם להסרת העיקולים אין הוא יכול לבוא עתה לאחר השלמת המכר ולהתנגד להסרתם תוך פגיעה ברוכשים שפעלו לרכישת הדירה בתום לב ובתמורה מלאה ובהתאם להחלטות בית המשפט. נאמר כי הרוכשים הסתמכו על ההחלטות, קיבלו את החזקה בדירה, שיפצו אותה, מתגוררים בה והם ממתינים בדריכות להסדרת הרישום אצל רשם המקרקעין.
3. בניגוד לטענות שהועלו בית המשפט אינו מתבקש להכריע בזכויות בין מי מהצדדים אלא עליו לבצע פעולה של מחיקת העיקולים על מנת לאפשר את תהליך סיום המכר.
4. נאמר כי ההסכם בין הנתבע 1 לבין צד ג' אינו עומד בכלל לדיון בתיק.
5. הכונסים ציינו גם שאם ברצונו של מאן דהו להביא לביטול ההסכם בין הנתבע 1 לצד השלישי היה עליו להגיש לשם כך תובענה לבית המשפט המוסמך ולא ניתן לעשות כן באופן עקיף על ידי הגשת תגובה לבקשה לביטול עיקולים במסגרת הליך של כינוס נכסים על הנכס המעוקל.
6. בנוסף, המשיב הביא בתגובתו עובדות ללא תימוכין בתצהיר.
7. הכונסים טענו כי אין זה מובן כיצד ההסכם בין הנתבע 1 וצד ג' מטרתו להבריח את נכסי הנתבע 1. כמו כן המשיב לא הצביע על קנוניה כלשהי ביניהם.
8. הכונסים בחנו את סד הזמנים וטענו כי במועד בו נחתם ההסכם המשיב לא נשה בחייב וברור אם כן שמכירת הדירה לא נעשתה על מנת להבריחה מנשייה.
9. הכונסים טענו כי לא היה ניתן לרשום הערת אזהרה במועד הרלבנטי היות והגב' יומטוביאן לא היתה זמינה והיה צריך לפעול לאתרה. על כן, יום לאחר חתימת ההסכם וביום 06.05.2010 נרשם משכון על המקרקעין.
10. דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, סבורני כי אין מקומה של הבקשה להידון במסגרת תיק הכינוס.

אציין כבר כאן כי סבור אני שאין לטענות האמורות ביחס לחוזה למראית עין, עליו נסמכות התגובות בעיקרן ובמהותן, חשיבות לעניין ההכרעה במקרה זה נוכח המסגרת הדיונית ולהלן אבאר –

בעניינינו נחתם הסכם פשרה בין הצדדים בתובענה – התובעים והנתבעים;

הזוכים, אשר הם מהווים בפועל צדדים שלישיים, אשר עמדתם התבקשה, לא היו צד להסכם הפשרה ולהליכים שהתנהלו במסגרת התובענה הספציפית שהוגשה כאן;

כעת, נוכח הבקשה להסרת העיקולים וההשפעה העולה מהבקשה על זכויותיהם הם עלולים להיפגע באופן קיצוני ומהותי.

אין ספק כי טענותיהם של הזוכים, במסגרתם הם מעלים טענות מרמה וחוזה למראית עין, מחייבים בירור מעמיק ויסודי שאין מקומו בתיק הכינוס או במסגרת בקשה לקונית לביטול עיקול, כי אם במסגרת תובענה נפרדת ולאחר בירור מעמיק;

יודגש כי חרף טענות הכונסים בתשובתם, מדובר בפועל בפלוגתא שעולה לפיה יש להכריע בדבר זכותו של מי עדיפה או גוברת – זכותם של המעקלים, הזוכים, או זכותם של הצדדים השלישיים. סבורני כי אין מנוס מהכרעה בעניין, למרות טענות הכונסים;

הכרעה זו צריכה להינתן ולהישקל בכובד ראש במסגרת הדיוניות בערכאה המתאימה ובהליך נפרד כאמור לעיל;

יודגש גם כי העיקולים הרשומים על הערת האזהרה של שינקר ומחיקתה קשורה באופן ישיר לביטול העיקולים ולא ניתן להפריד בין מחיקת ההערה לביטול העיקולים הרשומים על זכויות הנתבע.

אין המדובר רק בפעולה שעל בית המשפט לבצע, קרי – מחיקת העיקולים כפי שסבורים הכונסים ויש בפנינו סוגיות השלובות האחת ברעותה ולא ניתן להפריד ביניהן ולהתעלם מהטענות שעלו.

תגובת הזוכים, כוללת בעיקרה, התייחסות לטענות לפיהן מדובר בחוזה למראית עין ועל כך שמדובר בזכויות "מתחרות".

כפי שנאמר, לא ניתן להכריע בבקשת הכונסים בהתעלם מטענות אלה.

גם אילו המשיב היה מודע למכר שמתבצע כפי שצוין, אין זה מעלה או מוריד שהרי כאן מדובר בבקשה למחיקת העיקולים ומחיקה זו משפיעה כאמור על זכויות הנושים.

כלל ידוע הוא שכונס הנכסים הוא ידו הארוכה של בית המשפט והוא חייב לדאוג לכלל זכויותיהם של הזוכים שנושים בחייב חובות פסוקים.

כונסי הנכסים חייבים בחובה מוגברת של תום לב, שהרי תפקידם אינו מתמצה בייצוגו של צד אחד בלבד ועליו לפעול כצד אובייקטיבי עת הוא ממלא את תפקידו וכך הם פני הדברים עת מדובר בנושה אחד או במספר נושים.

אין ספק כי מכירה חפוזה, והסרת העיקולים עלולה לגרום נזק ובייחוד עת טענות הצדדים אינן מבוררות כדבעי. מכירה כזו והסרת העיקולים עלולה לגרום נזק כאמור לזוכים שהגישו את תגובותיהם כאן והן לחייב ועל כונסי הנכסים רובצת האחריות לנהל את המכירה באחריות.

לאור האמור לעיל, על הכונסים להגיש בקשתם לביטול העיקולים בערכאה המתאימה ותיק הכינוס אינו יכול להוות אכסניה דיונית לבקשה זו שכאמור, מקומה בערכאה המתאימה.

1. סיכום

הבקשה נדחית.

בנסיבות אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ד, 22 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.