<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה מתמחה שחר מור

הנאשמת בעצמה

ב"כ הנאשמת עו"ד ג'אבר

פרוטוקול

<#3#>

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירה של גניבה בידי מורשה. על פי עובדות כתב האישום, מונתה הנאשמת על ידי אחיה לשמש כאפוטרופסית על כספי בניו. בשנת 98 הלך אחיה לעולמו ובניו שהיו באותה עת קטינים שטרם מלאו להם 18 שנה, ירשו בין היתר את כספי ביטוח החיים של אביהם על סך 332,860 ₪. את הכספים האמורים קיבלה הנאשמת לניהולה בנאמנות עבור הבנים עד הגיעם לגיל 21. החל ב- 8.9.2000 ועד 23.11.10 במספר הזדמנויות שלחה הנאשמת ידה בכספים האמורים, עד שרוקנה את החשבון.

במסגרת הסדר הטיעון שהוצג על ידי הצדדים, הוסכם שהנאשמת תופנה לקבלת תסקיר מבחן. שירות המבחן פרש את נסיבותיה האישיות של הנאשמת, מהן עולה שהיא ילידת 53, נעדרת הרשעות קודמות, אשר ביצעה את העבירות נשוא תיק זה על רקע קשיים כלכליים. עוד עולה מהתסקיר כי מאז ביצוע העבירה הנאשמת אינה עובדת, הקשר עם ילדיה רופף ולא יציב ובתה הצעירה חולת סרטן ומקבלת טיפולים. במצבה הנפשי והתפקודי של הנאשמת חלה הידרדרות והיא הביעה בפני שירות המבחן עייפות וחוסר כוחות לצד רגשות אשם וכעס על עצמה. להתרשמות שירות המבחן ביצעה הנאשמת את העבירות כדרך לא מודעת לפצות עצמה על גורלה וחוסר האונים.

חרף חומרת העבירות נוכח חלוף הזמן, עברה הנקי של הנאשמת, העובדה שבמהלך השנים שחלפו מאז ביצוע העבירות לא נפתחו נגדה תיקים פליליים, החרטה שביטאה כמו גם הפער בין התנהלותה בד"כ לבין ביצוע העבירות ומתוך הערכה שמאסר בפועל עלול להביא להידרדרות נוספת במצבה הנפשי, המליץ על עונש חינוכי וקונקרטי של של"צ בהיקף נרחב של שעות.

לדעת המאשימה העונש המוצע אינו הולם את חומרת העבירות הכוללות בחובן אלמנט של הפרת אמון ופגיעה בזכויות הקטינים, אך בהתחשב בנסיבותיה האישיות כפי שעלו מהתסקיר, הסכימו באופן חריג להציע לבית המשפט להטיל על הנאשמת מאסר של 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות.

ב"כ המאשימה הדגיש בטיעוניו שאין המדובר במעידה חד פעמית ובמעשה אחד, אלא במשיכות חוזרות ונשנות במהלך כשנתיים, בסכום נכבד של מאות אלפי שקלים.

ב"כ הנאשמת ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן לאור החרטה שהביעה הנאשמת, מצבה הנפשי והעובדה כי הקרבנות, קרי הקטינים, קיבלו את מלוא הפיצוי ולמעלה מכך, מהבנק ואילו היא נותרה חייבת חוב כבד מאוד לבנק. לדבריו, הנאשמת מתקשה להתמודד עם החוב הכבד שכולל גם קנסות בסך כולל של 700,000 ₪.

אין צורך להכביר מילים בחומרת המעשים של הנאשמת ובכיעורם. מדובר בפגיעה בזכרו של האח, באמון שנתן בה וכפועל יוצא מכך, באותם קטינים שאחיה סבר לתומו שנאשמת תוכל לדאוג להם לאחר פטירתו. מעשים אלה ככלל מחייבים ענישה מכבידה ולא הייתי מהססת להטיל על הנאשמת מאסר בפועל, גם לריצוי מאחורי סורג ובריח, חרף נסיבות חייה הקשות ועל אף החרטה והצער.

מה שהוביל אותי בסופו של יום לקבל את עמדת המאשימה היא עובדת חלוף הזמן הניכר מאז ביצוע העבירות והעובדה כי הקטינים עצמם פוצו והנפגע העיקרי מכך הוא המוסד הבנקאי.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת במלואה את עמדת המאשימה לעונש. בשוקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, אני מטילה על הנאשמת את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל למשך 6 חודשים בעבודות שירות, באתר ההנצחה ביהוד, בהיקף של 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות.

תחילת ביצוע עבודות השירות בתאריך 10.7.13.

במועד זה תתייצב הנאשמת בשעה 8:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז מרכז לצורך קליטה והצבה.

המזכירות תעביר לממונה על עבודות השירות העתק החלטה זו.

הממונה ידווח לבית המשפט עם תום ביצוען של העבודות.

מודע בזאת לנאשמת כי במקום נערכת ביקורת.

אי עמידה בביקורת עלולה להביא להפסקת עבודות השירות והמרתן במתקן כליאה. אם תשנה הנאשמת את כתובתה, עליה להודיע על כך לממונה על עבודות השירות.

2. מאסר על תנאי למשך 10 חודשים והתנאי הוא שהנאשמת לא תעבור את העבירה בה הורשעה במשך 3 שנים מהיום.

3. הנאשמת תשלם קנס בסך 6000 ש"ח או 3 חודשי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-20 תשלומים שווים ורצופים בסך 300 ₪ כ"א, כשהראשון בתאריך 1.8.13 והיתרה בכל 1 בחודש שלאחריו.

אי עמידה באחד התשלומים תביא לפרעון מיידי של הקנס כולו.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תשע"ג, 16/06/2013 במעמד הנוכחים.

אליה