לפני בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה.

1. המבקש נפגע בתאונת דרכים מיום 24.12.07 (להלן: "התאונה").

2. המשיב הגיש תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 להלן: "חוק הפלת"ד").

3. הבקשה נסמכת על רישומים מהשנים 2010 ו- 2013 וכן על המלצת מומחה בית המשפט בתחום הנוירולוגיה, פרופ בורנשטיין, ולפיה "בגלל תלונותיו בתחום ההתנהגותי – נפשי ובהיותו במעקב פסיכיאטר הייתי ממליץ על מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי לקביעת נכותו בנידון, אם בכלל" (חוות דעתו מיום 8.5.2014).

4. המשיבות 2-4 מתנגדות לבקשה בטענה, כי במסמכים אשר צורפו אין כדי "ראשית ראיה" לצורך מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה שעה שמדובר במסמכים "מוזמנים". כמו כן, לשיטת המשיבות התיעוד הרפואי שצורף לבקשה הינו דל ואינו מלמד על רצף טיפולי. משכך, לשיטתן, דין הבקשה להידחות.

5. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים כמו גם למסמכים הרפואיים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש בתיעוד הרפואי שהוצג כדי "ראשית ראיה" כנדרש על פי הפסיקה לצורך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה [לעניין טיבה של ראשית הראיה הנדרשת לצורך מינוי מומחה ראה: רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 30.5.12) וכן רע"א 350/11 צביה צ'פני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 1.5.11); ולעניין הגישה המקלה במינוי מומחה בתחום בריאות הנפש חרף איחור בפניה לקבלת הטיפול הנפשי ראה: רע"א 4772/14 יוסף יורם נ' הכשרה – חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 31.8.14)].

6. ביסוס נוסף למינוי מומחה רפואי הינו המלצת המומחה הרפואי בתחום הנוירולוגיה, כאמור לעיל, המתבססת הן על תלונותיו של המבקש והן על התיעוד הרפואי. הלכה היא כי המלצת המומחה האחד מהווה שיקול במכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול אם למנות מומחה רפואי, הגם שהמלצה לכשעצמה אינה יכולה להשלים החסר במסמכים רפואיים (ראה גם רע"א 1440/14 יאקאב נ' קרן הדדי (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 27.3.14).

7. בענייננו, נוכח המסמכים הרפואיים והמלצת המומחה בתחום הנוירולוגיה, מצאתי כי בנסיבות הענין יש מקום למנות מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה.

8. לא מצאתי ממש בטענת המשיבות, לפיה המסמכים שצורפו לבקשה פסולים להגשה, למעט מסמך מיום 12.5.2010 המופנה לעו"ד נבות. מדובר במסמכים המהווים סיכום של התיק הרפואי של המבקש שאינו כולל את אותם סימנים מובהקים המאפיינים חוות דעת, קרי הערכת שיעור הנכות הצמיתה והערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד. בעניין זה כבר נפסק ברע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 16.7.12), כי אין להרחיב את משמעות המונח "חוות דעת" אל מעבר למסמכים שמתקיימים בהם סממנים מובהקים של חוות דעת, כגון: הערכת שיעור הנכות הצמיתה והערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד וככל שמדובר במסמך רפואי שהוא סיכום בלבד של התיק הרפואי, הרי שהעובדה, כי הנפגע יזם את עריכתו אינה חורצת את גורלו ומסווגת אותו כ"חוות דעת" ובעניין זה, פחות חשובה השאלה האם המסמך עצמו נכתב כחלק מתהליך הטיפול, אם לאו [ראה בעניין זה גם רע"א 3007/12 שלעיל].

9. לאור כל האמור לעיל, אני ממנה כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה את פרופ' צבי זמישלני, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה (להלן: "המומחה").

10. המומחה מתבקש לבדוק את המבקש ולעיין בחומר הרפואי שיומצא לו על ידי באי כוח הצדדים ולחוות דעתו אם נותרה למבקש נכות זמנית ו/או צמיתה, לרבות שיעורה בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה, בשים לב למצבו הנפשי של המבקש עובר לתאונה הנדונה.

11. באי כוח הצדדים ימציאו למומחה את כל המסמכים הרפואיים המצויים תחת ידם הנוגעים לטיפול הרפואי שניתן למבקש ולבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול בתוך 30 יום מהיום, למעט "חוות דעת" ומסמכים רפואיים שהגשתם אינה מותרת על-פי דין. העתק מכל פנייה למומחה ישלח לצד שכנגד.

12. בשכר טרחת המומחה תישאנה, בשלב זה, המשיבות בחלקים שווים והוא ישולם ישירות על-פי חשבונית שתומצא על-ידי המומחה לבית-המשפט.

13. המומחה מתבקש ליתן חוות דעתו בתוך 45 יום ממועד הבדיקה ובכפוף לתשלום שכר טרחתו ולהעביר עותק הימנה לבית-המשפט ולבאי כוח הצדדים.

14. עם קבלת חוות הדעת יגישו הצדדים תחשיבי נזק: המבקש בתוך 30 יום ממועד קבלת חוות הדעת והמשיבות תוך 30 יום ממועד קבלת תחשיב הנזק מטעם המבקש. הצדדים יצרפו לתחשיב הנזק כל מסמך עליו הם מבקשים לסמוך.

מורה על ביטול הדיון הקבוע ליום 10.2.2015. נקבע לתזכורת פנימית ליום 1.5.2015.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ה, 03 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.