ההליך , הצדדים והמחלוקת:

1. התובע- יליד 28.2.52 היה מעורב בתאונת דרכים מיום 23.12.09 נשוא התביעה, שהתרחשה בהיותו הולך רגל שנפגע על ידי רכב שהיה נהוג על ידי הנתבע 1 (להלן: "התאונה").

2. התביעה הינה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו , בגין התאונה.

3. אין חולק בין הצדדים בשאלת החבות לרבות כיסוי ביטוחי לתאונה מכוח פוליסת ביטוח חובה שהייתה אצל הנתבעת 2 במועד התאונה.

4. המחלוקת בין הצדדים נוגעת אך ורק לשאלת הנזק והפיצוי המגיע לתובע בגין התאונה.

הפגיעה, הנכות הרפואית:

5. בעקבות התאונה, טופל התובע בבית החולים "בילינסון" שם אובחן, בין היתר- שבר דחיסה בחוליה 1L של עמוד שדרה תחתון והוא אושפז למשך 8 ימים (ת/4). לאחר מכן שהה באי כושר וטופל בקהילה.

6. שני מומחים מונו מטעם בית המשפט בתיק זה: בתחום האורתופדי- להערכת נכותו של התובע בעקבות התאונה ובתחום הרפואה הפנימית והקרדיולוגיה- לבקשת הנתבעת, להערכת מצבו הבריאות שאינו קשור בה.

המומחה בתחום האורתופדי - ד"ר צ'צ'יק, קבע כי נכותו הרפואית של התובע הינה בשיעור של 15% בגין הגבלה ניכרת בתנועות הגב. הוא ציין כי הגבלה זו נובעת בחלקה מהשבר בחוליה 1L (עקב דחיסה ניכרת שנראתה בצילום) וחלקה ממבנה גופו. המומחה ייחס חלק ניכר מתלונותיו של התובע בפניו למצבו הכללי של התובע אשר אינו קשור ולא הושפע מהתאונה. תלונת התובע- כמפורט בחוות הדעת, שיוחסו בעיקר למצבו הכללי , כללו תלונה בדבר קושי בשימוש במדרגות, צורך להאחז במעקה ותחושת נפילה, קושי בקימה ושינוי תנוחה, הקרנה של כאב לרגליים, הקרנה של כאב מהגב, מגבלה בהרמת משאות והתעייפות לאחר עבודה או מאמץ פיזי. ד"ר צ'צ'יק ציין כי התובע שוקל 133 ק"ג (נכון למועד הבדיקה – 2/11).

בתשובות לשאלת הבהרה, הבהיר ד"ר צ'צ'יק כי הנכות עליה המליץ מתייחסת לממצא הצילום, המראה נזק ניכר בחוליה ולא לתלונות התובע. עוד קבע, במסגרת תשובות לשאלות הבהרה, נכות זמנית מלאה למשך כ- 7.5 חודשים ונכות חלקית בשיעור של 30% למשך כחודש וחצי נוספים. לשאלות הבהרה נוספות- השיב כי אינו ממליץ על טיפולים רפואיים ואישר את הוצאות התובע בגין חגורת גב, מכשיר טנס וכרית ישיבה, בכפוף להצגת המלצת הרופא/המטפל (במ/1 א' – במ/1 ג').

7. המומחה בתחום הרפואה הפנימית והקרדיולוגיה – ד"ר אילן קיציס, התייחס בחוות דעת (במ/2 ) למחלות רגע רבות של התובע ובהן – השמנת יתר, סוכרת מסוג 2, לחץ דם, מחלה כלילית ב-3 עורקי הלב שהביאה לכך שעבר צנתור בשנת 2007 וצנתור בשנת 2008, תוך שמציין כי למרות מחלה זו – התובע לא עבר אוטם בשרירי הלב וכי התפקוד הסיסטולי של שריר הלב לא נפגע. כן סבל מאי ספיקה ורידית בוורידי הגפיים עם בצקות, דיסליפידמיה, הפרעת דופק, פקקת בגפה הימנית בגינה מטופל בקומדין (מדלל דם), תסמונת דום נשימה בשינה עם שימוש במסכת CPAP .

כותב ד"ר קיציס בחוות דעת כי לחולים עם מצבור מחלות כאלו ובדרגה כה קשה, יש סיכון מוגבר לתחלואה ותמותה ממחלת לב וכלי דם וגם לתמותה כללית אך מבהיר כי עם זאת מצבו של התובע השתנה מקצה לקצה בנובמבר 2011 , כאשר עבר ניתוח לקיצור קיבה- שבעקבותיו עולה תלונה קלינית משופרת מאד. בכלל זה- התובע החל לרדת במשקל (48 ק"ג נכון למעוד חוות הדעת מחודש 08/12); ריפוי מלא של הסכרת; איזון אופטימלי של לחץ הדם; העלמות תלונות שהיו קשורות לאי ספיקת לב דיאסטולית בעיקר קושי בנשימה במאמץ; התובע מתאמן בחדר כושר ועל הליכון; יש שיפור מכשלים בדום הנשימה בשינה; העלמות הבצקת הפריפריות.

בהמשך חוו"ד- מסביר ד"ר קיציס שאין בידי הרופאים מספיק מידע אפידמיולוגי מבוסס על מחקרים ארוכי טווח מעבר לתקופה של 10-15 שנות מעקב אחר חולים שעברו ניתוח בריאטרי ובעיקר ביחס לחולים שכבר סובלים ממחלת כלילית כמו התובע ושעברו את הניתוח.

מכל אלה ועוד, כמוסבר בחוות הדעת, קובע ד"ר קיציס כי תוחלת חייו של התובע לאחר הניתוח אמנם משופר, אך בכל זאת פחותה מזו של אוכלוסייה בת גילו ללא מחלת לב כלילית. את תוחלת חיי התובע, לנוכח האמור, הוא מעריך כמקוצרת ב-4 שנים וכי בהערכה זהירה היא עומדת על גיל 76.

8. המומחים לא זומנו לחקירה על ידי מי מהצדדים, כך שחוות הדעת לא נסתרו ולו מהבחינה הרפואית.

הנכות התפקודית

9. מהראיות והעדויות שהובאו, עולה כי עד חודש 02/08 עבד התובע כפקיד בנק, במשך כ- 31 שנה עד לפרישתו המוקדמת, במסגרת תוכנית של פרישה מרצון של עובדי הבנק.

התובע היה אז כבן 56 ובחקירתו הסביר כי תנאי הפרישה השתלמו כלכלית (עמוד 7 שורות 4-6 לפרוטוקול).

טענת התובע והעד מטעמו (ע.ת./1) כי עבודתו בבנק הייתה כרוכה במאמץ ונשיאת משאות הופרכה כאשר התובע הודה בחקירה נגדית שעיקר עבודתו השוטפת הייתה פקידותית, כי הרמת ארגזים נעשתה רק מידי פעם וכי מאז שנת 2008/9 לא נדרש לכך בעבודתו בבנק.

10. התאונה ארעה כאמור בחודש 12/09.

אין חולק שעד לתאונה ובמשך כשנה ו-7 ח' מאז הפרישה מהבנק- התובע לא השתלב בשוק העבודה (עמוד 9 שורות 31, עמוד 7 שורות 7-8, 20-21). לטענתו, היו לו כוונות ותוכניות למצוא לו מקום עבודה, מאחר ומצבו הכלכלי לא היה טוב (עמוד 8 לפרוטוקול תצהירו ת/4 סעיף 16-17). ואולם – לא הובאו על ידו ראיות באשר לחיפוש מקום עבודה בפועל.

רק בחודש 9/10 , כ- 9 חודשים אחרי התאונה, החל התובע לעבוד כשומר- מאבטח ובעבודה זו הוא מתמיד עד היום.

כמפורט לעיל, על פי חוות דעת של ד"ר קיציס- בשנת 2007 עבר התובע צנתור לב עם התערבות לעורק ימיני ובשנת 2008 עם התערבות לעורק קדמי יורד ובנוסף- סבל מסינדרום מטבולי בדרגה קשה, מכל מחלות הרקע, "מצבו הרפואי של מר טננבאום טרם הניתוח (מחודש 11/11,- ר.ש.) היה בכי רע". ראו גם את קביעתו של ד"ר צ'צ'יק כי במועד בדיקת התובע (בחודש 2/11) – יש לייחס חלק ניכר מהמגבלות והתלונות שמצא בעמ"ש של התובע, למצבו הכללי.

על רקע קביעות אלה של המומחים, המתיישבות לטעמי גם עם הגיון הדברים לנוכח המסמכים והתיאור הרפואי ,- אין בידי לקבל את עדות ע/ת 1,2,3 (חבר, גיס ובעל חנות מכולת המכיר אותו) שביקשו לתארו כמי היה עובר לתאונה- אדם נמרץ, ספורטיבי ונטול מגבלות. עדותם בהקשר זה הייתה מגמתית או בלתי סבירה, לא עוררה בי אמון בנכונות הדברים ולא אוסיף.

סביר בעיני, כי מעבר לכדאיות הכלכלית שהביאה את התובע לבחור בפרישה מרצון מהבנק בחודש 2/08 , גם מצבו הרפואי והגופני של התובע אותה עת הקשה על תפקודו היומיומי בעבודה ובכלל. מצב זה נמשך, כמתואר, עד לאחר הניתוח מיום 30.11.11 ויש להניח שגם תק' החלמה מסויימת לאחריו. בכל אותה תקופה- התובע ממילא לא היה כשיר במיוחד לקשת של עיסוקים ועבודות.

11. לא יכולה להיות מחלוקת שגם הפגיעה האורתופדית בתאונה דנן מיום 23.12.09 , גרעה מכושר התפקוד של התובע. ואולם- מכל האמור, עולה כי הוא היה ממילא ירוד ולמטה מזה עקב מצבו הכללי. לכן- אין בידי לקבל שאלמלא התאונה, היה התובע מתחיל לעבוד "דווקא" ביום 24.12.09 (למחרת התאונה), או כי בחירתו לעבוד כשומר-מאבטח בחודש 9/10 נובעת רק מהנכות האורתופדית פרי התאונה. היה זה לפני הניתוח הבריאטרי והתובע בחר בעבודה זו שהתאימה למצבו הגופני הירוד עקב מחלותיו הרבות.

רק ביום 30.11.11 עבר התובע את הניתוח , ותהליך השיפור במצבו , כפי שנמצא בבדיקת ד"ר קיציס וכמתואר בחוו"ד מחודש 08/12, היה הדרגתי.

ודוק. התובע לא פנה לחפש לו מקום עבודה אחר גם לאחר השיפור הדרמטי במצבו הגופני. יש לזכור שהתובע לא החלים לגמרי מתחלואיו הקודמים המפורטים בחוו"ד של ד"ר קיציס. ברקע- נותרו מחלות וליקויים שהינם בלתי הפיכים.

12. לא שוכנעתי כי הנכות האורתופדית שקבע ד"ר צ'צי'ק בגין הממצא בצילום הרנטגן ולא עקב מגבלות התנועה שמצא בעת בדיקתו וציין לגביהן כי חלקן הגדול קשור במצבו הכללי שהשתפר מאז ולכן גם קבע נכות על פי סעיף מותאם,- הוא זה המאלץ את התובע להמשיך בעבודתו כשומר – מאבטח.

לתובע סיבות השמורות עמו להתמיד בעבודתו הנ"ל, גם כיום.

התובע הכחיש כי לא יצא לעבודה ערב התאונה כיוון שהדבר השתלם לו כלכלית אך עדותו לא הייתה מהימנה בעיני. הוא מקבל כיום, על פי עדותו, 8,400 ש"ח נטו כפנסיה חודשית מעבודתו בבנק (עדותו בעמוד 7 שורה 24/31) ואישר שקיבל עצה מגיסו (עת/2) שהינו יועץ מס, כי אם יצא לעבודה נוספת- תשלומי המס יהיו גבוהים מאוד (עמוד 7 שורות 1-3).

מכל אשר לפני, סביר בעיני כי התובע מסתפק בעבודתו הנוכחית לא בשל אי מסוגלות, כי אם משיקולי "עלות מול תועלת".

לו היה ממש בטענת התובע כי הוא סובל מקשיי תפקוד בעבודה כשומר-מאבטח עקב הנכות האורתופדית, הייתי מצפה שיצביע על נסיונות למצוא עבודה משרדית, אך כזאת לא נעשה.

התובע מתמיד בעבודתו הנוכחית, ודעתי הינה שאין זאת אלא שהיא הולמת את צרכיו, רצונו ומצבו האיש הכלכלי וגם הגופני.

13. לשם הערכת השפעת הנכות הרפואית של התובע בעמ"ש- בגין התאונה, שקלתי ושקללתי את מהותה, את הטעמים לקביעתה כמתואר בחוו"ד של ד"ר צ'צ'יק (וראו לעיל), את גילו, עיסוקו הלא פיזי כל השנים עובר לתאונה, התמדתו בעבודה בה בחר החל מחודש 9/10 ועד היום, את מצבו הרפואי הכללי, גם לאחר הניתוח המוצלח למרבה השמחה. על יסוד כל אלה- ראיתי להעמידה על כמחצית מהנכות הרפואית.

14 . מכל האמור לעיל אני אף קובעת שלשם אומדן הפיצוי המגיע בפריט הפגיעה בכושר ההשתכרות- אין לקבל את עתירת התובע להתחשב בהכנסתו של התובע מעבודה בבנק עד חודש 02/08 כבסיס לחישוב ההפסד הצפוי. הפיצוי שיפסק בפריט זה יהא גלובלי, תוך לקיחה בחשבון של כלל הנתונים, לרבות העובדה כי שכרו בהווה כשומר-מאבטח כשהוא מצטרף לשווי הפנסיה החודשית שהוא מקבל כיום, מגיע לסכום העולה בכ- 30% על שווי שכרו כעובד בבנק.

15. אשר לתפקוד במשק ביתו: התובע גרוש ומתגורר בגפו, בדירה בגודל של 53 מ"ר (עמוד 12 שורות 4-5). בחקירתו הנגדית- אישר כי הוא מדיח כלים, מכין לו אוכל ובדרך כלל קונה, כאשר מעולם לא היה בשלן ("היום פחות או יותר זה כמו בתקופה שלפני התאונה, בסמוך לתאונה כמובן שהתקשיתי להכין לי מזון" – עמוד 11 , שורות 31-32) וכי עובר לתאונה ניקה לבד את הבית למעט עבודות קשות (תריסים, טיפוס וכו') שעבורן שילם לצד שלישי.

אין בידי לקבל את הטענה כי עובר לניתוח הבריאטרי התובע לא נזקק לעזרה במשק ביתו.

מקובל עלי כי בעקבות השיפור ההדרגתי במצבו הרפואי הכללי בעקבות הניתוח, בנקודת זמן הסמוכה למועד הבדיקה על ידי המומחה ד"ר קיציס (בחודש 08/12), השתפרה יכולתו לתפקד במלאכות משק הבית. עוד סביר בעיני כי משקל הנכות האורתופדית על הזקקותו לסיוע במלאכות ביתו, שלטעמי עד לאותו מועד היה בטל בשישים,- עלה על זה שהיה עובר לניתוח המוצלח.

מאחר והתובע לא הציג ראיות באשר להיקף העסקת עזרה בשכר, אם בכלל, ומאחר ובהיותו חי בגפו וממילא נזקק לעזרה מסויימת וכו'- הפיצוי שיפסק לו בפריט זה יהא גלובלי ותוך שקלול כל הנ"ל.

הנזק

16. פיצוי לא ממוני – בגין כאב נסבל

הפיצוי המגיע לתובע בפריט זה, בגין 15% נכות רפואית, בניכוי גיל, בתוספת 8 ימי אשפוז וריבית ממועד התאונה ועד היום 22,789 ₪.

17. פיצוי בגין הפסדי השתכרות בעבר ופגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד

מהטעמים שפורטו לעיל בהרחבה, איני מוצאת שהתובע זכאי, כבקשתו, לפיצוי לפי חישוב חודשי מאז התאונה ועד היום. בקליפת אגוז, וראו לעיל בהרחבה- הוא לא עבד ערב התאונה משך כשנה ו-10 ח' לאחר שסיים את עבודתו בבנק. הוא החל לעבוד כשומר-מאבטח רק בחודש 9/10, כ-8 ח' אחרי התאונה, כשמצבו הרפואי אותה עת, מעבר לפגיעה האורת' פרי התאונה, עקב מחלות רקע רבות- היה בכי רע, והוא ממשיך באותה עבודה עד היום, גם לאחר שעבר ניתוח בריאטרי בחודש 11/11 ולאחר שמצבו השתפר. מצאתי כי דומה שבחירת התובע בעיסוקו הנוכחי אינה קשורה בהכרח במצבו הרפואי ערב התאונה וכיום, כי אם גם ובעיקר לשיקולי כדאיות כלכלית, כדי שלא להתחייב במיסוי גבוה באם ישתכר יותר מכפי שהוא משתכר כיום.

התובע הינו כבן 61 ו-1/3 ולפניו כמעט 6 שנות השתכרות.

לאחר ששקלתי ושקללתי את כל אשר הובא לפני, ראיתי להעריך את הפיצוי המגיע לתובע בגין הפסדי שכר מסוימים בעבר ופגיעה אפשרית בכושר השתכרותו- ככל שתהא, עד גיל פרישה, בסכום כולל של 21,000 ₪.

18. עזרת הזולת

התובע היה מאושפז כ-8 ימים ולאחר מכן עבר תקופת טיפולים, מעקב והחלמה.

הואיל והוא מתגורר בגפו ודווקא מפאת מצבו הרפואי הקודם שהיה אותה עת בכי רע, נזקק לעזרת הזולת בשכר. נכון בעיני לאשר את ההוצאות שהוציא לשם סיעוד, עד ששב לאיתנו באופן יחסי ואפילו יצא לעבודה מחוץ לביתו- דבר שלא עשה כאמור עובר לתאונה במשך תקופה ארוכה. עזרה זו נשכרה, על פי הראיות שהוצגו- מעמותת מט"ב. הוצאה זו נתמכת בקבלות. חרף הנכות האורתופדית, אפילו עד שעבר את הניתוח הבריאטרי והשיפור במצבו הכללי בעקבותיו מאז ועד היום, התובע לא העסיק עזרה בשכר ואף לא דרש פיצוי בפריט זה.

אני פוסקת איפוא לתובע, בפריט של עזרת הזולת בעבר- את הסך של 14,300 ₪. סכום זה נכון למועד פסק הדין.

אשר לעתיד: התובע העיד, כאמור, כי עובר לתאונה ניקה את ביתו בעצמו וכי הזמין מעת לעת עזרה בשכר לעבודת ניקיון התריסים. ציינתי לעיל את קביעת ד"ר צ'צ'יק כי המגבלות בתפקוד עמ"ש שמצא אצל התובע בעת הבדיקה, עובר לניתוח, נזקפו בעיקר למצבו הכללי. הנ"ל השתפר כאמור מאז לאין שיעור, ועל כך אני שמחה ומכאן שיש לקבל כי הממצאים שהיו קיימים בעת הבדיקה ע"י המומחה אינם עוד.

יחד עם זאת, בשים לב לפגיעה בעמ"ש שהותירה פגיעה אורתופדית, וההשפעה התפקודית החלקית שיש לה על התובע החי כאמור בגפו- ראוי לפסוק לו פיצוי עבור עזרה חלקית במשק ביתי בעיקר לעבודות קשות, לעתיד. זאת, בהתחשב גם בהערכתו של המומחה ד"ר קיציס את תוחלת חיי התובע המקוצרת הגם שאני מאחלת לו עד 120.

את הפיצוי בפריט זה- אני מעמידה על סכום גלובלי של 36,000 ₪ סכום זה למועד
פסק-הדין.

19. הוצאות רפואיות

התובע עותר לפיצוי בגין אביזרים רפואיים שרכש, על פי קבלות שהציג. בחנתי את הקבלות, את קביעת ד"ר צ'ציק ביחס לאלה ואת סבירות ההוצאות.

לא מצאתי שיש להכיר בהוצאות בגין טיפול נפשי שאין לו תימוכין בחוו"ד מומחה.

ראיתי לאשר מתוכן את רובן, בסך של 2,800 ₪, סכום זה נכון למועד פסק-הדין.

20. הוצאות נסיעה לטיפולים

המומחה בתחום האורתופדי לא קבע צורך לטיפולים עתידיים. לא שוכנעתי כי הנכות הרפואית מצדיקה פיצוי בגין ניידות. בהתחשב במסמכים הרפואיים ובמהלך ההחלמה על פי חוו"ד של ד"ר צ'יציק, אני פוסקת לתובע פיצוי גלובלי על דרך האומדנא בגין נסיעות לטיפולים רפואיים, בסכום כולל של 1,500 ₪.

סוף דבר

21. סך הפיצוי המגיע לתובע על פי ראשי הנזק הנ"ל, הינו הסכום של 98,389 ₪ והוא נכון למועד פסק-הדין.

מסכום זה יש לנכות את שווי התשלומים התכופים ששולמו לתובע (בסך 10,950 ₪ מיום 31/3/10 ובסך 4,521 ₪ מיום 1/9/10). שווי הנ"ל להיום (12,355 ₪ + 4,978 ₪): 17,333 ₪.

יתרת הפיצוי המגיע לתובע הינה הסך של 81,056 ₪.

לסכום זה יווספו שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 12,434 ₪ וכן החזר בגין אגרה ששולמה בפתיחת ההליך, בסך של 700 ₪.

סך הפיצוי המגיע לתובע בגין ת.ד מיום 23/12/09 נשוא התביעה, לאחר הניכויים ובתוספת הוצאות משפט והשתתפות בשכ"ט ב"כ- הינו הסך הכולל של 91,190 ₪.

הסכום הנ"ל נכון למועד פסק-הדין והוא ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלתו במשרד ב"כ הנתבעת, שאם לא כן יישא הצמדה וריבית כחוק, עד למועד התשלום בפועל.

פסק-הדין ישלח לצדדים, בדואר רשום עם אישור מסירה

ניתנה ביום כ"ח סיון תשע"ג, 06 יוני 2013, בהעדר הצדדים.