האם יש לבטל הסכם פשרה שנחתם ע"י הצדדים במהלך דיון בסעד זמני – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתי.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות:

1. התובעת הינה חברת היי-טק העוסקת בתחום הזיהוי הביומטרי (להלן: "ביוגארד").
2. הנתבע 1, עו"ד אפרם יהושע, שימש בתקופות הרלוונטיות כנשיא ומנכ"ל ביוגארד ודירקטור בה (להלן: "אפרם").

ד"ר סמי יהושע, אביו של אפרם, שימש כדירקטור בביוגארד ובחלק מן התקופה כיו"ר הדירקטוריון.

1. הנתבע 2, אייל דפני, מנהל הפיתוח לשעבר בביוגארד ודירקטור בה.
2. ביוגארד פיתחה מוצר בשם "אולטראגייט".
3. החל מחודש 8/08 השקיעה חברת ICI בביוגארד מאות אלפי דולרים והפכה לבעלת מניות בביוגארד ומניותיה הוחזקו בנאמנות בידי אפרם (8% מהמניות).
4. חברת אדג' הוקמה ע"י משקיעה שחפצה להשקיע בביוגארד ואשר ביקשה שלא להיחשף. חברת אדג' העבירה סך של 250,000 $ לשם ייצור האולטראגייט. כל השקעותיה של אדג' הועברו דרך חשבונותיו האישיים של אפרם. ביוגארד ידעה על כך (פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 3.12.08 וכן מיום 4.12.09).
5. האולטראגייט הינו בבעלות משותפת של ביוגארד ואדג' (פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 17.12.08).
6. מחודש 7/08 החלה חברת סיסמופ בייצור ופיתוח האולטראגייט.
7. לביוגארד זכויות במכירת המוצר בלבד. מפרוטוקול הישיבה מיום 26.10.09 עולה שהדירקטוריון פונה לאפרם על מנת שישוב אל ICI בהצעה נוספת לרכישת מחצית הזכויות באולטראגייט ב- 450,000 $.
8. בחודש 8/09, לאחר שהמוצר היה בשלבי סיום ע"י סיסמופ, נחתם הסכם בין המשקיעה לחברת נאיוס לפיו תסיים נאיוס את פיתוח המוצר, תייצר ותרכיב 2,000 יחידות של מוצר האולטראגייט.
9. בחודש 10/09 נחתם הסכם מיזוג בין ביוגארד לנאיוס.
10. בצו המניעה ובכתב התביעה שהוגש לביה"ד נתבקש בית הדין:

"ליתן צו מניעה קבוע לפיו הנתבעים מנועים מלעסוק, במישרין או בעקיפין, בשיווק מוצרי זיהוי ביומטרי ללקוחות החברה ו/או לקוחות פוטנציאליים של החברה, (שעימם היתה החברה בקשר, לרבות Fujitsu)...

בלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, ליתן צו מניעה קבוע לפיו הנתבעים מנועים לעסוק, במישרין או בעקיפין, בפרוייקט האולטרא-גייט, כהגדרתו להלן, ובכלל זה להתקשר עם ספקים ולקוחות או לקוחות פוטנציאליים בהסכמים הנוגעים לפרוייקט האמור, ו/או לבצע התקשרות קיימת כאמור.

בלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, ליתן צו מניעה קבוע לפיו הנתבעים מנועים מלהתקשר ו/או מלבצע התקשרות, במישרין או בעקיפין, עם חברת Fujitsu מיפאן, בקשר עם פרוייקט OMAP, כהגדרתו להלן.

ליתן צו מניעה קבוע לפיו הנתבעים מנועים לשמר בידיהם עותק כלשהו וכן מלעשות שימוש, במישרין או בעקיפין, במידע טכנולוגי (Proprietary Rights) של החברה, כהגדרתו בחוזה ההעסקה של המשיב 1 (המצורף לתביעה זו).

ליתן צו עשה, לפיו הנתבעים מחוייבים למסור לתובעת כל מידע, בכל אמצעי אחסון שהוא, לרבות, בין היתר, מסמכים ומדיה מגנטית לסוגיה, הנוגע ו/או הקשור בדרך כלשהי למיזמים בתחום הביומטרי בהם עסקו בעודם עובדי החברה, בין עבור התובעת ובין עבור כל גוף משפטי אחר, לרבות, בין היתר, ICI ו- אדג'.

לעניין זה "פרוייקט אולטרא גייט" פירושו: פרוייקט אשר פותח ויוצר ע"י חברת נאיוס בע"מ, המהווה יחידת בקרה לזיהוי ביומטרי באמצעות טביעת אצבע, ...

לעניין זה "פרוייקט OMAP" פירושו: יחידת חומרה, אשר מכילה מעבד חזק המכונה OMAP, המהווה חלק ממערכת חדשה של חברת Fujitsu לזיהוי ביומטרי על-פי צילום של ורידי כף היד. ..."

1. יום טרם הדיון בבית הדין הגישו הנתבעים תביעת לשון הרע לבית המשפט המחוזי כנגד ארבעה נושאי משרה בביוגארד וביניהם שני דירקטורים.
2. לאחר דיון ארוך בבית הדין ובהמלצת ביה"ד הגיעו הצדדים להסכם פשרה כדלקמן:

1. לסילוק סופי, מלא ומוחלט של כל התביעות ההדדיות בבית-דין זה, מכל מין וסוג שהוא ומבלי להודות בכל חבות ובכל טענה, מוסכם בזה כדלקמן:

א) המבקשת (התובעת כאן – א.ג.כ) תשלם למשיבים (הנתבעים כאן – א.ג.כ) סך של 1,300,000 ₪ בחלוקה כדלקמן:

1) סך של 800,000 ₪ ב- 6 תשלומים שווים, בתוספת מע"מ כדין ישולם ישירות למשיב 1 באופן הבא: ביום ה- 10.2.10 תמסור המבקשת לידי המשיב 1 במשרדי המבקשת 6 שיקים הערוכים לפקודתו בסכומים שווים, כאשר התשלום הראשון ליום 25.3.10 ובכל ה- 25 לחודש בחודשים שלאחריו עד למלוא תשלום סכום זה. בנוסף ביום 10.2.10 תמסור החברה למשיב 1 שיק ערוך לאותו היום (הכולל שכר בגין חודש ינואר 2010 + הוצאות רכב בסך של 6,122 ₪ + כל החזרי ההוצאות בהתאם לכרטיס האישי של המשיב 1 בחברה).

2) ביחס למשיב 2, המבקשת תשלם למשיב 2 ישירות לפקודתו סך של 400,000 ₪ ברוטו כאשר סכום זה כולל פיצויי פיטורים, הפרשות לביטוח המנהלים , הפרשות פנסיוניות ו/או הפרשות אחרות שלא הופרשו לביטוח המנהלים, לקופות גמל ולקרן השתלמות, אשר לא בוצעו על ידי המבקשת במהלך תקופת עבודתו. המבקשת תמסור למשיב 2 דו"ח מפורט של ביצוע ההפרשות לקרנות אשר לא בוצעו וכן אודות מצב הקרנות והסדר תשלומים מולן. תשלם המבקשת למשיב 2 סך של 40,000 ₪ ברוטו וזאת על חשבון הסכום הנ"ל המגיע לו. ביום ה- 10.2.10 תמסור המבקשת למשיב 2 במשרדי החברה 7 שיקים, האחד ע"ס 40,000 ₪ ברוטו הערוך לפקודתו ליום 16.2.10 ו-6 שיקים שווים ורצופים בגין יתרת התשלומים המגיעים למשיב 2 כאמור לעיל, ערוכים לתאריכים החל מיום 25.3.10 ובכל ה- 25 לחודש בחודשים שלאחריו. המשיב 2 מתחייב לחתום על טופס 161 א' לכשיתבקש ולהביא אישור מפקיד השומה על גובה ניכוי המס. בנוסף לאמור לעיל, המבקשת תעביר לחשבון הבנק של המשיב 2 מחר בהעברה בנקאית את מלוא משכורתו של המשיב 2 בגין חוד ש ינואר 2010. רכב החברה המשמש את המשיב 2 יישאר ברשותו לשלושה חודשים נוספים, החל מיום החתימה על הסכם זה. המשיב 2 מתחייב למסור לחברה את כל המטלטלין שהוא רכושה של החברה ונמצא ברשותו בתוך 14 יום מהיום. המבקשת תמסור למשיב 2 תוך 14 יום מהיום מכתב סיום העסקה.

3) מר יצחק ויזל ערב באופן אישי לביצוע מלא ומדויק של תשלום 50% הראשונים מהסכומים הנ"ל, כלומר לסכום של 650,000 ₪.

4) בנוסף תשלם המבקשת ישירות לב"כ המשיבים סך של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ, בתוך 30 יום מהיום, כנגד המצאת חשבונית מס כדין.

ב) המשיב 1 מתחייב שלא יעסוק במכירת מוצר האולטראגייט או במכירה של מוצר האומפ, במשך 6 חודשים החל מהיום, בין במשרין ובין בעקיפין, אלא אם כן יתבקש ע"י המבקשת בכתב. התחייבות זו תפקע אם והמבקשת תפר איזו מהתחייבויותיה על פי הסכם זה.

ג) המשיב 2 מתחייב כנ"ל, למשך 3 חודשים. התחייבות זו תפקע גם היא אם וה מבקשת תפר איזו מהתחייבויותיה על פי הסכם זה.

ד) המבקשת מצהירה בזאת כי אין לה שום זכויות קנייניות מכל מין וסוג שהוא במוצר האולטראגייט, בכפוף לביצוע התחייבותיה של המבקשת על פי הסכם זה וכן בכפוף לחתימת ההסכם בינה לבין חברת ICI כמתואר להלן. מנגד, חברת ICI הודיעה ל משיב 1 כי היא מתחייבת לחתום, בתוך 7 ימים על הסכם מול המבקשת, ולפיו למבקשת תהיה הזכות הבלעדית לשווק את מוצר האולטראגייט במהלך שישה חודשים מהיום בכל העולם, כאשר מחיר רכישה שישולם על ידי המבקשת ל- ICI או לכל גורם אחר מטעמה עליו היא תורה עבור כל יחידה שתימכר בי שראל הינו 625$ ו- 700$ ליחידה שתימכר בשאר העולם. הבלעדיות למבקשת לשיווק המוצר הנ"ל בישראל איננה מוגבלת בזמן. הכל בכפוף לביצוע התחייבותיה של המבקשת על פי הסכם זה.

ה) הצדדים ודירקטוריון החברה מוותרים בזה על כל תביעה או טענה זה כלפי זה, ובכלל זה טענות ו/או תביע ות שאינן בסמכות ביה"ד לעבודה. הוויתור חל הן על המבקשת או מי מטעמה בהווה, בעבר ובעתיד. יובהר, כי הוויתור של המשיבים חל על החברה ו/או על הדירקטורים בהרכב המכהן בעת כתיבת הסכם זה בלבד.

ו) המבקשת תורה מיד לחברת רדיקס לשחזר את כל תיבות הדואר של המשיבים וכל המידע שנמחק ממכשירי הבלקברי שלהם. הצדדים מסכימים כי ביה"ד יורה בצו לחברת רדיקס להחזיר למשיבים את הגישה המיידית לתיבת הדואר שלהם ולשחזר את כל המידע שנמחק ממכשיר הבלקברי, לרבות כל אנשי הקשר, האס-אם-אסים וכד'.

ז) המבקשת ו/או הדירקטורים ו/או מי מטעם המבקשת מתחייבים למ חוק, לגרוס ולהשמיד כל חומר שהוצא ונמשך מתיבות הדואר של המשיבים, ולהורות למבקשת לבצע העברת בעלות של קווי הטלפון שהיו ברשותם או בחזקתם של המשיבים או מי מטעמם לבעלותם הפרטית של המשיבים, ובכלל זה את קווי הטלפון ומספרי הטלפון של ד"ר סמי יהושע, סופיה יהושע, אילנה יהושע, אפרם יהושע, אייל דפני, מרסל דפני, וכל מספר אחר שיימצא שהיה ברשות המשיבים.

ח) המבקשת תפרסם באחד משלושת העיתונים היומיים הגדולים, הודעה שנוסחה: "חברת ביוגארד רכיבים וטכנולוגיות בע"מ מתנצלת בפני אפרם יהושע ואייל דפני על אי ההבנה ומביעה צער על כל פגיעה שנגרמה להם כתוצאה מכך ."

ט) מוסכם שהמשיבים ייפגשו עם עובדי המבקשת ובמשרדי המבקשת כדי להבהיר את עמדותיהם ביחס לאשר אירע כלפיהם בחברה.

י) הדירקטורים של המבקשת או מי מהם יאספו את עובדי החברה ויתנצלו בפניהם ובאוזניהם כלפי המשיבים ובמעמד המשיבים, וזאת בתוך 7 ימים מהיום.

יא) המבקשת מתחייבת להעביר לביה"ד ובמקביל גם לידי ב"כ המשיבים נוסח הסכם זה החתום גם ע"י מר וויספיש, בתוך 24 שעות מרגע חתימת הסכם זה.

יב) יישלח מייל בתוך 7 ימים מהיום לכל הספקים ו/או הלקוחות ו/או גופים חיצוניים של החברה אשר אליהם פנתה המבקשת בקשר לאירועים אלה, בנוסח מוסכם בין הצדדים.

יג) בכפוף להתנצלותו של ב"כ המבקשת עו"ד נחושתן בכתב, לפיה הוא מתנצל על אי ההבנה כלפי המשיבים ומתנצל אם הם נפגעו מהאירועים, יבקש המשיב 1 למשוך את התלונה שהוגשה נגד עו"ד נחושתן והמשיבים או מי מטעמם מוותרים על כל טענה ו/או תביעה מכל מין ו סוג שהוא כנגד ב"כ המבקשת.

יד) המשיבים יהיו רשאים להיכנס למשרדי החברה ולקחת את כל הציוד והרכוש ששייך להם.

טו) מוסכם ויובהר כי כל רכיבי מוצר האולטראגייט (בורדים ו/או כל רכיב אחר) הינם בבעלותה הבלעדית של חברת ICI .

2. סכום שלא ישולם במועד - ישא ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה ועד לפרעון , וכן יעמוד הסכום לפירעון מיידי.

3. איחור של עד 30 ימים לא ייחשב איחור לצורך הפעלת הסנקציה.

4. הצדדים מבקשים מבית הדין להורות על החזר האגרה על פי התקנות.

5. הצדדים מבקשים מבית הדין לתת להסכם פשרה זה תוקף של פסק דין."

1. ביוגארד העבירה לנתבעים סכומי כסף על פי הסכם הפשרה.
2. ביום 15.2.10 העביר אפרם נוסח טיוטה להסכם השיווק.
3. ביוגארד שלחה את הנוסח לתרגום לשפה העברית.
4. לאחר מספר ימים נשלח ע"י אפרם נוסח בעברית (נספח ג' לתביעה).

טענות התובעת:

1. התכלית שהונחה בבסיס הפשרה שאליה הגיעו הצדדים הנה ניתוק מוחלט מן הנתבעים והמשך שיתוף הפעולה עם מר פרנקל ו- ICI.
2. ביוגארד הסכימה לשלם 1,300,000 ₪, לפרסם התנצלויות, להשמיד חומרים מתיבת הדואר האלקטרוני של הנתבעים והכול, לשם השגת הפרידה מן הנתבעים.
3. בהסכם הפשרה התחייבו הנתבעים שלא לעסוק במכירת מוצר האולטראגייט או במכירת מוצר האומאפ במשך 6 חודשים (בנוגע לאפרם) ו-3 חודשים לגבי הנתבע 2.
4. במהלך המשא ומתן הוצג לביוגארד כי מר פרנקל הואICI וכי אפרם הציג בפני ביוגארד כי הוא יוצא מן התמונה.
5. אפרם הציג עצמו כמשוחח עם פרנקל ומעדכן אותו בפרטי המשא ומתן ולבסוף הודיע כי פרנקל מסכים לפשרה.
6. בהסכם הפשרה ויתרה ביוגארד על הזכויות הקנייניות באולטראגייט, כפוף לחתימתה של ICI להקנות לביוגארד זכויות להפצת האולטראגייט בישראל ובעולם במחירים קבועים מראש.
7. נוכח ההסכמות בהסכם הפשרה, הסכימה ביוגארד לוותר על זכויותיה הקנייניות באולטראגייט.
8. חברת ICI התחייבה על פי ההסכם לחתום עם ביוגארד על הסכם שיווק בתוך 7 ימים ורק לאחר 6 ימים העביר אפרם טיוטת נוסח הסכם באנגלית. אפרם טען שהוא פועל כשלוח של ICI, למרות שבמהלך המשא ומתן טען שאין לו כל אינטרס ב- ICI. אפרם לא הציג ייפוי כוח מחברת ICI.
9. טיוטת ההסכם באנגלית לא שיקפה את ההסכמות בפסק הדין.
10. לאחר ימים העביר אפרם טיוטת הסכם בעברית שהייתה שונה ממה שהוסכם בפסק הדין: משך הסכם השיווק, תנאי לבלעדיות ביוגארד לשיווק המוצר הנו ביצוע הזמנה מוקדמת של 1,400,000 ₪, זכאות לביטול ההסכם על ידי ICI בהתראה מראש של 3 חודשים, המחיר למוצר שעל ביוגארד לשלם תמורת יחידות שונה משהוסכם בפסק הדין ונעשתה חלוקה ל-3 סוגים של המוצר, אבחנה שלא נעשתה בהסכם הפשרה. כל התנאים בטיוטות (העברית והאנגלית) היו שונים מהסכם הפשרה.
11. הנוסח האנגלי של ההסכם היה שונה מהנוסח העברי.
12. בטיוטות התנאים היו רבים יותר וגרועים יותר מהתנאים בפסק הדין: התחייבות של ביוגארד לספק רישיון לתכנת הניהול, תניות אי-תחרות רחבות יותר, הטלה על ביוגארד להקים מערך תמיכת לקוחות, תקינות המוצר, תשלום המיסים, רכישות פוליסות אחריות לנזקים העלולים להיגרם מהמוצר. למרות שתקופת הבלעדיות של ביוגארד הנה קצרה הוטלו עליה על הטיוטה עלויות כבדות, תניות סודיוּת ובעלות על קניין רוחני רחבות יותר מהסכם הפשרה. כמו כן הוספה תניה האוסרת על ביוגארד המחאת זכויותיה אלא לאחר קבלת הסכמת ICI לכך ול- ICI הוענקה זכות מוחלטת להמחות זכויותיה. בטיוטות נעשה ניסיון לנכס ל- ICI את סימני המסחר של המוצר לתקופת ההסכם.
13. בהיעדר ערוץ תקשורת ישיר בין פרנקל לביוגארד נשמט הבסיס תחת הפשרה.
14. בד בבד המשיכו הנתבעים בהליכים כנגד ביוגארד (תביעת לשון הרע שהוגשה לביהמ"ש המחוזי יום לפני הסכם הפשרה, בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט על הפרת הסכם הפשרה).
15. ביוגארד פנתה ישירות לפרנקל אשר הודיע לה כי הוא יצא מן התמונה וכי אביו של אפרם, ד"ר סמי יהושע, קנה את זכויותיו.
16. לביוגארד התברר כי פרנקל הוא איש-קש של אפרם. ביוגארד איננה יודעת מי עומד מאחורי ICI.
17. בחודש 3/10 הוגשה תביעה כנגד חברת נאיוס על ידי חברת אדג', שנרכשה על ידי ד"ר סמי יהושע, לאחר שכביכול ICI המחתה אליה את זכויותיה באולטראגייט. חברת נאיוס מצויה בהליכי מיזוג עם ביוגארד וכך הצליחו הנתבעים וד"ר סמי יהושע לשתק את ביוגארד.
18. מתמלילי השיחה שנערכה בין יצחק ויזל לד"ר סמי יהושע עולה כי מטרת ההליך כנגד נאיוס הייתה לפגוע בביוגארד ולחסל את ביוגארד.
19. ביוגארד עותרת לביטול הסכם הפשרה מאחר שנפל פגם בכריתתו והוא הופר באופן יסודי ובוטה על ידי הנתבעים. כן עותרת ביוגארד להשבת המצב לקדמותו, קרי השבת סכומי הכסף ששולמו והשיקים הדחויים שניתנו.
20. הנתבעים ניהלו משא ומתן שלא בתו"ל בטרם כריתתו של הסכם הפשרה, תוך הטעיית ותרמית ביוגארד. הנתבעים הפרו הפרה יסודית של ההסכם והציגו מצגי-שווא.

טענות הנתבעים:

1. פסק דין שניתן בהסכמה לא יבוטל על נקלה והינו מבטא את סופיות הדיון ונדרש טעם מיוחד וכבד משקל על מנת לבטלו.

2. אפרם פעל במהלך כל השנים לטובת ביוגארד והביא מוצרים שונים להליכי פיתוח עד לסיומם.

3. אפרם הלווה לביוגארד כספים על מנת שביוגארד תוכל לעמוד בהתחייבויותיה.

4. מוצר האולטראגייט הינו רכושה הבלעדי של חברת ICI וביוגארד הצהירה על כך במסגרת הסכם הפשרה.

5. חברת ICI השקיעה בפיתוח האולטראגייט וביוגארד ניהלה את פיתוח המוצר.

6. ביוגארד ידעה כל העת כי ICI איננה מעוניינת בחשיפת בעלי מניותיה משום שאינם רוצים כי תיחשף עובדת השקעתם בישראל. דירקטוריון ביוגארד ידע זאת והסכים לקבל כספים מ- ICI.

7. לנתבעים אין בעלות או משרה כלשהי ב-ICI. באמצעות קשריו העסקיים של אפרם עם ICI, הסכימה ICI להשקיע כספים בביוגארד.

8. אפרם לא לקח כספים לכיסו מהכספים שנתקבלו מ- ICI.

9. אפרם השקיע מכספו הפרטי כספים לכיסוי חובותיה של ביוגארד.

10. אפרם החליט להתפטר וביוגארד הבינה כי יהיה עליה להשיב לאפרם את הכספים המגיעים לו על פי דין וביוגארד תפסיק ליהנות מקשריו האישיים ולכן ביוגארד הגישה את הבקשות לסעדים זמניים כנגד הנתבע.

11. לביוגארד הובהר כי הנתבעים אינם בעלי ICI ומאחר ש- ICI עוסקת בתעופה והאולטראגייט איננה קשורה לתעופה, הוקמה חברת אדג'. הנתבעים אינם בעלים של חברת אדג' ואינם נושאי משרה באדג'.

12. חברת ICI העבירה לביוגארד סך של 250,000$ לייצור האולטראגייט. אפרם דיווח לדירקטוריון על השקעת הכספים של ICI ועל אופן העברת הכספים לביוגארד דרך חשבונו האישי של אפרם. אפרם שימש כצינור להעברת השקעות ICI בביוגארד. ביוגארד ידעה והסכימה לכך.

13. הנתבעים לא קיבלו כספים כלשהם מ- ICI ומאדג'.

14. ביוגארד ידעה שאפרם הוא הגורם המקשר בין ביוגארד ל- ICI.

15. אפרם הוא זה שהציע באסיפה הכללית של ביוגארד כי פרויקט האולטראגייט יהיה בבעלות משותפת של ביוגארד וחברת ICI, שבעקבותיו נוהל משא ומתן בין התובעים ל- ICI, כאשר אפרם מתווך בין שתי החברות ומדווח כל העת לדירקטוריון. המו"מ בין החברות התפוצץ. דירקטוריון ביוגארד הנחה את אפרם לנסות ולשקם את מערכת היחסים עם ICI ואפרם פעל כאמור.

16. אפרם הצליח להגיע להסכמות עם ICI לפיהן ICI תסיים את פיתוח האולטראגייט ותאפשר לביוגארד ליהנות מזכויות שיווק ומכירה של המוצר והמחיר של האולטראגייט ממנו תיהנה ביוגארד יעמוד על 650$ ליחידה.

17. לביוגארד אין את היכולת לפתח, לייצר ולממן את מוצר האולטראגייט ומעורבותו של אפרם וקשריו עם ICI הם שאפשרו את פיתוחו של האולטראגייט עד לשיווקו.

18. הקשר בין ביוגארד לחברת נאיוס נוצר דרך חברת ICI, אשר שילמה סך של 122,500 $ לצורך המשך פיתוחו של המוצר ובהמשך נאיוס ניסתה לגנוב מ- ICI את הטכנולוגיה של המוצר ולהחליף את אפרם.

19. בחודש 8/09 כבר היה המוצר בשלבי סיום הייצור על ידי סיסמופ ונמכרו 15 יחידות ואפרם שכנע את חברת ICI כי תוותר על תקבולי המכירה אשר יועברו לביוגארד.

20. כשהתברר לנאיוס אחרי הסכם המיזוג בינה לבין ביוגארד כי ביוגארד מצויה במצב כלכלי קשה, החל מר שושן, מנכ"ל חברת נאיוס, ללחוץ על אפרם להקים חברה חדשה בבעלות הנתבעים ושושן ולוזון (שותפו של שושן). הנתבעים סירבו.

21. אפרם מחזיק בנאמנות ב-8% ממניות ביוגארד בעבור ICI.

22. על פי הסכם הפשרה היה על חברת ICI לחתום על הסכם עם ביוגארד. אפרם ראה שלא נעשה דבר בעניין וביקש לקיים פגישה דחופה עם נציגי ביוגארד. בעקבות הפגישה שהתקיימה ניסח אפרם הסכם והעבירו לביוגארד, אולם ביוגארד לא הגיבה במשך שבועיים לטיוטה. אפרם פנה לביוגארד באמצעות אביו וביוגארד הודיעה כי הם לא מבינים אנגלית. אפרם העביר לביוגארד טיוטת הסכם בעברית אולם לא נתקבלה תגובת ביוגארד.

23. ביוגארד לא שלחה לפרנקל כל טיוטת הסכם.

עדויות

מטעם ביוגארד שמענו את עדותם של מר ויזל ומר ויספיש ומטעם הנתבעים נשמעה עדותו של הנתבע 1.

הכרעה

לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק בש"א 1547/10, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הסוגיות העומדות להכרעתי:

1. האם טענה בדבר הפרת הסכם פשרה יכולה לדור יחד עם טענה בדבר הטעייה במהלך כריתת הסכם הפשרה?
2. האם הטעו הנתבעים את התובעת במהלך כריתת ההסכם?
3. האם הפרו הנתבעים את הסכם הפשרה?

האם טענה בדבר הפרת הסכם פשרה יכולה לדור יחד עם טענה בדבר הטעייה במהלך כריתת הסכם הפשרה ?

1. ההלכה הפסוקה היא :

"...פסק דין המעניק תוקף להסכם שעשו בעלי דין הינו בבחינת יצור כלאיים: ראשו של היצור הוא פסק הדין וגופו הוא ההסכם. המבקש לבטל פסק דין המושתת על הסכם, חייב להצביע על פגם מהותי שנפל בהסכם- פגם העשוי להביא לביטולו של הסכם על פי משפט החוזים- כגון תרמית, טעות, הטעיה כפייה כיוצא באלה."

(בג"צ 6103/93 סימה לוי נ' בית הדין הרבני הגדול ואח', פ"ד מח(4) 591, 605).

וכן ראו לעניין זה: נ' זלצמן, מעשה בית-דין הליך אזרחי, תשנ"א 1999 עמ' 329.

1. הסכם הפשרה שנחתם לפניי, התגבש לאחר שנשמעו העדויות במסגרת הסעדים הזמניים ולאחר שעות רבות שבמהלכן ניהלו הצדדים וב"כ משא ומתן מחוץ ובתוך אולם ביה"ד.
2. בעדותו של ויספיש בפנינו התברר כי ביוגארד מלינה למעשה על הפרות הסכם הפשרה:

"ש. אתה היית רוצה שהוא יתקיים ?

ת. אנחנו תובעים היום את ביטול הסכם הפשרה מאחר שהנתבעים לא קיימו את הסכם הפשרה לכל האורך ומנהלים נגדנו הליכים בערכאות שונות.

ש. לולא הנתבעים היו מגישים תביעה בערכאות האחרות שאתה מתייחס אליהן לא הייתם מגישים את ההליך הזה ?

ת. לולא הנתבעים הפרו ומפירים גם כעת.

ש. שאלתי אם לולא היו מגישים תביעה ?

ת. לולא הנתבעים הפרו ומפירים עדיין את ההסכם ברגל גסה, לא היינו מגישים תביעה. אנחנו תובעים כי מפירים את ההסכם, לא כי בא לנו.

ש. אני מנסה לקבל ממך תשובה קונקרטית. תאשר לי שלולא הנתבעים היו מגישים תביעה נגדכם בערכאות האחרות שזו לטענתך הפרת הפשרה, לא הייתם חפצים פה בביטול פסק הדין ?

ת. לא זו בלבד. את יכולה לראות בתצהירי איך יום אחרי ההסכם מתחילות כל התרמיות, בדיוק עם אותם נתבעים שאנחנו קבענו שאנחנו מפסיקים בינינו קשר."

(עמ' 14 לפרוטוקול שורות 26-12 לעדות ויספיש)

1. מעדויות ביוגארד התברר כי ביוגארד כלל אינה חפצה בביטול ההסכם אלא מבקשת ליישמו. ביוגארד למעשה טוענת שהסכם הפשרה הופר על ידי הנתבעים. לטעמנו, שתי הטענות לא יכולות לדור יחדיו כאשר מחד גיסא ביוגארד מבקשת לבטל את ההסכם בשל פגם בכריתתו ומאידך גיסא מבקשת היא ליישמו.
2. זאת ועוד, בטרם הגשת תובענה זו, הוגשה על ידי הנתבעים בקשה לפי פקודת ביזיון ביה"ד בטענה כי ביוגארד לא מקיימת את ההסכם (3/10). אין לנו אלא לתהות האם לא עסקינן כאן במלחמה כוללת על הערכאות השונות וכך גם התברר מעדויות ביוגארד (עמ' 14 לפרוטוקול שורות 14-10 ושורות 20-15 ושורות 24-21 וכן עמ' 19 שורה 10 ושורות 17-16 לעדות ויזל).

האם הטעו הנתבעים את התובעת במהלך כריתת ההסכם ?

1. טענתה המרכזית של ביוגארד העומדת בבסיס תביעה זו הנה כי הסכימה להתקשר בהסכם הפשרה בשל רצונה לנתק את ביוגארד מאפרם, אולם עיון בהסכם הפשרה מעלה כי ההתנתקות בין ביוגארד לאפרם לא באה כלל לידי ביטוי במפורש בהסכם הפשרה. כיצד זה אם כן מציגה זאת ביוגארד כי מדובר בעניין מהותי שהוטעתה לגביו.
2. לא זו אף זו, בסעיף 48 לתצהירו של אפרם מצהיר אפרם כי ביוגארד הציעה מיליוני שקלים לבעלי המניות כדי שאפרם יצא מן התמונה. אולם הצעה זו באה לאחר הסכם הפשרה, קרי, לביוגארד היה ברור כי אפרם לא יוצא מן התמונה בהסכם הפשרה (עמ' 27 שורות 21-12, עמ' 28 שורות 8-5, עמ' 30 שורות 9-8 לעדות אפרם) וניסתה להגיע לכך לאחר הסכם הפשרה.
3. אשר על כן מסקנתי היא שביוגארד לא הוטעתה בעניין זה על ידי הנתבעים.

האם הפרו הנתבעים את הסכם הפשרה?

1. למעלה מן הצורך נתייחס להלן לסוגיה זו.

על פי הסכם הפשרה התחייבה חברת ICI, על פי הודעתה לאפרם, כי היא מתחייבת לחתום על הסכם בלעדיות לשיווק האולטראגייט וזאת בתוך 7 ימים מיום החתימה על הסכם הפשרה. הסכם הפשרה נחתם ביום 9.2.10 על כן היה על ICI לחתום על הסכם עם ביוגארד עד ליום 16.2.10.

1. מהעדויות התברר כי אומנם ICI העבירה טיוטה באנגלית לביוגארד ביום 15.2.10. לא נכתב בהסכם הפשרה כי על ICI להעביר הסכם בשפה העברית. לא מצאתי כל תגובה מביוגארד בסמוך לקבלת טיוטת ההסכם שהועברה אליה. לא זו אף זו, אפרם העביר לאחר מכן, בחודש 3/10, הסכם טיוטה בעברית. לו סברה ביוגארד כי טיוטת ההסכם שהועברה לעיונה הנה בניגוד להסכמות, היה עליה להשיב לאפרם אולם היא לא עשתה כן.
2. נוסף על כך, חברת ICI לא צורפה לתביעה דנן ולא צורפה לבקשה לסעדים זמניים, למרות שההתחייבות היא של ICI לחתום על ההסכם.
3. יתר על כן, בהתחייבות בהסכם הפשרה לחתום על ההסכם בין ICI למבקשים, ברור כי נשאר חלל גדול של סעיפים להסכם שהצדדים השאירו פתוח בהסכם הפשרה ואין לצדדים להלין אלא על עצמם ובוודאי שאין בכך משום עילה לביטול ההסכם שנחתם ביניהם.
4. אין עסקינן כאן בהסכם שנחתם ללא ייצוג אלא בהסכם כאמור שבו הצדדים היו מיוצגים ונעשה לאחר משא-ומתן ארוך בין הצדדים. הצדדים בחרו להסכים במסגרת הסכם הפשרה כי ICI מתחייבת לחתום על הסכם שיווק בלעדי של ביוגארד במחיר של 625$ בישראל, 700$ בעולם. חזקה על הצדדים כי בטרם חתמו על ההסכם קיבלו את הסכמת ICI או מי מטעמה.
5. ביוגארד לא הרימה את הנטל לטענתה כי הנתבעים הינם בעלים של ICI או נושאי משרה בה. מהעדויות שהוצגו לפניי עולה כי ביוגארד ידעה כי כספים המועברים מחברת ICI לביוגארד מועברים דרך חשבון הבנק של אפרם וכי הקשרים העסקיים בין ביוגארד ל-ICI נוצרו דרך אפרם וביוגארד מעולם לא הלינה על כך.
6. טענתה המרכזית של ביוגארד היא כי חתמה על הסכם הפשרה בשל מעורבותו של פרנקל ביישום ההסכם וקיבלה כי אפרם הנו נציגו של פרנקל. אולם, טענתו של אפרם כי מר פרנקל עומד מאחורי ICI לא הוזמה על ידי ביוגארד. אין מחלוקת כי ביוגארד לא פנתה אל מר פרנקל על מנת שיבוא להעיד לטובתה (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 22-21 לעדות ויספיש).
   בעל דין הנמנע מלהעד עד, ניתן להסיק מכך כי לו הובא העד להעיד, היה בהעדתו כדי לפעול כנגדו (ע"א 548/78 נועה שרון ואח' נ' יוסף לוי פ"ד לה(1), 736; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח' פ"ד מה(4), 651; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ פ"ד מד(4), 595). מהימנעות ביוגארד להעיד את מר פרנקל מסיקה אני כי היה בעדותו להזיק לביוגארד.
7. כאמור לא הוכח כי אפרם הינו הבעלים של ICI או נושא משרה בה ולא הוזמה טענתו של אפרם כי הוכח בבית המשפט המחוזי מיהם בעלי המניות של ICI.

סוף דבר:

1. ביוגארד לא הצליחה להוכיח כי אמנם הוטעתה על ידי הנתבעים במהלך כריתת הסכם הפשרה. כמו כן לא הוכח על ידי ביוגארד כי הנתבעים עומדים מאחורי ICI ולא מר פרנקל.

מעבר לכך, לא הוכח על ידי ביוגארד כי הנתבעים הפרו את תנאי הסכם הפשרה.

1. התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

זכות ערעור לצדדים לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

ניתן היום, ‏כ"א כסלו תשע"ג, ‏05 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.

הוקלד ע"י: אריאלה זילברמן / אסף כהן