א.רקע

1. לפני בקשה מטעם התובעת לתיקון כתב תביעה ולהעברת הדיון לבית המשפט המחוזי.

2. התובעת, ילידת 1991, נפגעה כתוצאה מנפילה מגג מבנה, עת שהשתתפה בקורס הכנה

לצה"ל.

3. לאחר שנתקבלה חוו"ד מטעם מומחה בית המשפט, הגיש ב"כ התובעת תחשיב נזק מטעמה ביום 21.5.2012. בתחשיב הנזק יצא ב"כ התובעת מהנחה כי הנכות התפקודית הינה בשיעור 40% וכי בסיס השכר של התובעת, אלמלא התאונה, היה לפחות בכפל שיעור השכר הממוצע במשק. בהתאם לכך, לטענתו הפסדי אובדן כושר השתכרות בעתיד , הינם בשיעור של 2,127,396 ₪ . את כלל נזקי התובעת, אשר כוללים בין היתר פיצוי בגין טיפולים נפשיים וטיפולי שיניים, אמד ב"כ תובעת בשיעור כולל של 3,734,504 ₪ ומכאן, הוגשה ביום 9.10.2012 הבקשה דנא.

4. לטענת ב"כ התובעת לאחר שניתנה חוו"ד מטעם מומחה ביהמ"ש בעניינה של התובעת, ולאור תחשיב הנזק שהוגש מטעמה, מסתבר כי סכום התביעה עולה על תקרת סמכותו של בית משפט השלום, ובהתאם להלכה שנפסקה ברע"א 2992/98 ספקטור נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(3) 673 (להלן-"הלכת ספקטור") יש להורות על העברת הדיון בתובענה לביהמ"ש המחוזי.

5. ב"כ הנתבעות התנגד לבקשה. לטענתו, למרות שחוו"ד מטעם ביהמ"ש התקבלה לפני למעלה מחצי שנה, לא הוגשה עד כה בקשה לתיקון כתב התביעה. בנסיבות אלה, לנוכח הוראת תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אין להיעתר לבקשה עתה. יתר על כן, לטענת ב"כ הנתבעות אין כל נתון חדש אשר משפיע על גובה הפיצוי הצפוי ולפיכך, אין להיעתר לבקשה וזאת גם בהתחשב בשאלת החבות הקשה שמתעוררת בתיק.

ב. דיון והכרעה:

6. לאחר עיון בטענות ב"כ הצדדים החלטתי להיעתר לבקשה.

7. בתובענות כגון דא, משמוגשת חוות דעתו של מומחה רפואי אשר מונה לאחר הגשת התביעה, ייטה בעת המשפט להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה על דרך הגדלת סכום התביעה (ר' "הלכת ספקטור"). אשר לשיקול הדעת בבקשות מסוג זה, נקבע כי כאשר התיקון יכול שיביא לשיבוש ההליכים או לסיבוכם, יכול בית המשפט שלא להיעתר לבקשה (הלכת ספקטור, בעמ' 677).

8 . בעניינו טוען ב"כ התובעת כי משנתקבלה חווה"ד של מומחה ביהמ"ש ונערך תחשיב הנזק מטעמה של התובעת, הסתבר כי גובה הנזק עולה על תקרת סמכותו של בית משפט זה.

9. לאחר עיון בתחשיב הנזק מטעם התובעת ובטרם נשמעו ראיות, אין לשלול על הסף את טענות התובעת כי נכותה הנפשית עולה כדי 30% כאמור בחוות הדעת מטעמה וכי נכותה התפקודית הינה בשיעור של 40%. כך גם לעניין טענתה בדבר בסיס השכר הקובע לצורך עריכת החישוב בגין הפסדי כושר השתכרות בעתיד.

10. בנסיבות אלה זכאית התובעת לטעון טענותיה בפני בית המשפט המוסמך לשיטתה לפסוק לה את הסעדים הנטענים ולקבל את יומה בביהמ"ש ועל כן אין מקום לדחות את הבקשה רק בשל העיתוי בו היא הוגשה.

11. ויודגש, התיק מצוי בשלב מקדמי, טרם ניתנה הצעת פשרה מטעם בית המשפט וטרם נשמעו עדויות ובנסיבות אלה, לנוכח הכללים שנקבעו בפסיקה, יש להיעתר לבקשה, וזאת בשים לב לכך שהתובעת הייתה רשאית מלכתחילה להגיש את תביעתה בבית המשפט המחוזי.

12. בשולי הדברים יוער, כי הנתבעות לא טענו כי העברת התביעה לבית המשפט המחוזי, תגרום לשיבוש ההליכים או סיבוכם.

אשר על כן אני מורה על העברת הדיון בתובענה לביהמ"ש המחוזי בתל - אביב יפו.

ניתנה היום, ט' חשון תשע"ג, 25 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.