1. בפניי בקשה לתיקון כתב ההגנה. התובע מתנגד לבקשה.

2. גישתו של בית המשפט בעניין תיקון כתבי טענות היא גישה ליברלית באופן כללי, ברוח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, ומתוך מטרה להכריע במכלול המחלוקות והטענות שבין הצדדים להליך השיפוטי. היו מקרים שבהם בית המשפט אף התיר תיקון כתבי טענות בשלב של ערעור.

3. במקרה דנן טרם החלה שמיעת ההוכחות, לפיכך לא ראיתי שייגרם עיוות דין לתובע אם יורשה לנתבעות לתקן את כתב הגנתן.

4. יחד עם זאת, הלכה פסוקה היא כי אין מקום להתיר תיקון כתב הגנה, מקום שהתיקון הזה עלול לפגוע בזכויותיו של התובע, ובמיוחד במקרים בהם התיקון מכוון להעלאת טענה שהיה מקום להעלותה בהזדמנות הראשונה, כגון טענת ההתיישנות.

5. הנתבעות בכתב הגנתן לא העלו טענת התיישנות מפני התביעה, וב"כ הנתבעות טוען בבקשה כי הנתבעות לא היו מיוצגות בעת שהגישו את כתב ההגנה, לפיכך יש להתיר להן גם בשלב הזה להעלות את טענת ההתיישנות במסגרת כתב ההגנה המתוקן.

6. אינני מקבלת טענה זו, ולא די בכך שהנתבעות העלו טענת התיישנות במסגרת תצהיריהן בתיק שהתנהל בין הצדדים בבימ"ש לענייני משפחה בנצרת, ומשלא הועלו הנתבעות את טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה שניתנה להן כאן, היינו בכתב ההגנה מטעמן, שוב אין לתת להן הזדמנות להעלותה במסגרת כתב הגנה מתוקן. אם הנתבעות בחרו לא להיות מיוצגות בתחילתו של תיק זה, הרי הן נושאות במלוא האחריות לכך, וקבלת ייצוג ע"י עו"ד בשלב מאוחר יותר אינה אמורה לפגוע בזכויותיו הדיוניות או המהותיות של התובע, כשלא הועלתה נגד תביעתו טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה.

7. התוצאה מהאמור לעיל היא, שאני מתירה לנתבעות להגיש כתב הגנה מתוקן, ללא העלאת טענת התיישנות, עד יום 2.5.13 שעה 12.00, ועל ב"כ הנתבעות לדאוג לכך שהעתק מכתב ההגנה המתוקן יומצא לתובע עד לאותו תאריך באותה שעה.

8. על הנתבעות לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין בקשה זו בסך 1,500 ₪ ללא קשר לתוצאות המשפט.

9. המזכירות תשגר החלטה זו בפקס היום לתובע ולב"כ הנתבעות.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ג, 25 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.