1. בפני תביעה כספית ע"ס 470,033 ₪, בגין עבודות חשמל שביצע התובע עבור הנתבעת.

עיקר טענות התובע

2. התובע הינו קבלן לביצוע עבודות חשמל. הנתבעת הינה חברה קבלנית העוסקת בבנייה.

במהלך השנים 2007-2008 הזמינה הנתבעת מהתובע עבודות חשמל לשלושה פרויקטים של בנייה כדלקמן:

א. באוגוסט 2007 הזמינה הנתבעת עבודות חשמל לבניין מגורים רב קומות שנבנה על ידה ברחוב בר כוכבא 4 ברחובות (להלן: "פרויקט בר כוכבא").

ב. באוגוסט 2007 הזמינה הנתבעת עבודות חשמל לבניין מגורים בו שימשה הנתבעת כקבלן ראשי, כאשר יזם הפרויקט היתה "חץ דירות" בע"מ (להלן: "חץ דירות ו/או "היזם") ברחוב תל-אביב 5 בנס ציונה (להלן: "פרויקט נס ציונה").

ג. בנובמבר 2008 הזמינה הנתבעת את התובע לביצוע עבודות חשמל בבית שהקים הנתבע 2 למגוריו ברחוב צופית 13, בנווה עמית רחובות (להלן: "פרויקט נוה עמית").

3. לטענת התובע, שלושת הפרויקטים בוצעו בסמוך ובמקביל זה לזה. הנתבעת לא שילמה לתובע את מלוא התמורה שהגיעה לו עבור העבודות שביצע בפרויקטים שלעיל. התובע פנה לנתבעת לתשלום החוב, אולם כל פניותיו לנתבעת לא נשאו פרי.

4. התובע טוען בכתב התביעה ובתצהירו של מר דהאן, כי ההתחשבנות בין הצדדים נערכה במשותף לגבי שלושת הפרויקטים. בנסיבות אלה, אין הוא יכול לייחס התשלומים שקיבל מהנתבעת לפרוייקט זה או אחר. לפיכך, נערך חישוב חוב הנתבעת, כסך הסכומים המגיעים לתובע לטענתו, בגין שלושת הפרויקטים בהפחתת מלוא הסכומים ששולמו לתובע, לטענתו, בגין שלושת הפרויקטים (ראה פרוטוקול עמ' 39 ש' 18-19), כדלקמן:

א. פרויקט בר-כוכבא

(1) בהתאם להסכמת הצדדים נקבע, כי בגין עבודות החשמל תשלם הנתבעת לתובע סך של 168,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין ובסך הכל 194,040 ₪.

סכום זה שולם לתובע על ידי הנתבעת.

(2) במהלך העבודות הוזמנו על ידי הנתבעת מהתובע עבודות נוספות, אשר בוצעו על ידי התובע, כדלקמן:

(א) לדירה מס' 4 בוצעו 9 נקודות חשמל, כ"א בסך של 300 ₪ ובסך הכל 2,700 ₪.

(ב) לדירה מס' 9 בוצעו 12 נקודות חשמל, כ"א בסך של 300 ₪ ובסך הכל 3,600 ₪.

(ג) לדירה מס' 3 בוצעו 6 נקודות חשמל, כ"א בסך של 300 ₪ ובסך הכל 1,800 ₪.

(ד) לדירה מס' 2 בוצעו 10 נקודות חשמל, כ"א בסך של 300 ₪ ובסך הכל 3,000 ₪.

(3) הנתבעת לא שילמה לתובע עבור העבודות הנוספות שלעיל, ובגינן נותרה חייבת לתובע סך של 11,100 ₪ + מע"מ ובסך הכל 12,821 ₪.

ב. פרויקט נס ציונה

(1) על פי הסכמת הצדדים, אשר באה לידי ביטוי בהסכם אשר נחתם בין הצדדים - נספח א' לכתב התביעה המתוקן. נקבע, כי בגין ביצוע עבודות החשמל בפרויקט זה, תשלם הנתבעת לתובע סך של 275,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין ובסך הכל 317,625 ₪.

(2) עוד התבקש התובע על ידי הנתבעת לבצע בפרויקט זה עבודות נוספות בגינן היא חייבת לתובע תשלום כדלקמן:

(א) עבודות נוספות בדירות מס' 1, 2, 6, 7, 10 ו- 11 (דירת הגג), כמפורט בכתב התביעה המתוקן, בסך כולל של 121,772 ₪ + מע"מ.

(ב) שינוי מיקום וחיבורי דודי השמש, בסך של 10,090 ₪ + מע"מ.

(ג) לטענת התובע, אף נגרמו לו בגין התנהלות הנתבעת נזקים בסך של 28,000 ₪ (כולל מע"מ).

(3) הנתבעת לא שילמה לתובע את מלוא התמורה שנקבעה בהסכם.

כמו כן, לא שילמה הנתבעת לתובע מאומה עבור העבודות הנוספות שלעיל ובגינן נותרה חייבת לתובע הסך של 131,862 ₪ בתוספת מע"מ כדין וסך נוסף של 28,000 ₪ כולל מע"מ, בגין נזקים שנגרמו לתובע לטענתו, בגין התנהלות הנתבעת.

ג. פרויקט נוה עמית

(1) בגין עבודות החשמל שהזמינה הנתבעת מהתובע בפרויקט זה, התחייבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 104,280 ₪ בתוספת מע"מ כדין ובסך הכל 120,443 ₪.

(2) בגין התקנת חשמל ארעי סוכם כי הנתבעת תשלם לתובעת סך נוסף של 22,000 ₪ + מע"מ, ובסך הכל 25,410 ₪.

(3) סך התחייבויות הנתבעת בפרויקט זה הינו 145,853 ₪ (כולל מע"מ).

5. התובע טוען, כי בגין עבודות החשמל בשלושת הפרויקטים היה על הנתבעת לשלם לו סך של 850,638 ₪, כדלקמן:

(א) פרויקט בר כוכבא – 168,000 ₪ + מע"מ (15.5%) – 194,040 ₪

בגין עבודות נוספות – 11,100 ₪ + מע"מ - 12,821 ₪

ובסה"כ - 206,861 ₪

(ב) פרויקט נס ציונה – 275,000 ₪ + מע"מ - 317,625 ₪

עבודות נוספות - 180,300 ₪

ובסה"כ - 497,925 ₪

(ג) פרויקט נוה עמית -104,280 + מע"מ 120,443 ₪

התקנת חשמל ארעי - 25,630 ₪

ובסה"כ 145,853 ₪

6. התובע טוען, כי על חשבון העבודות בשלושת הפרויקטים שולם לו על ידי הנתבעת סך כולל של 380,605 ₪ בלבד וכן סך נוסף של 40,000 ₪ בשיקים שלא כובדו על ידי הבנק. הנתבעת נותרה חייבת לו סך של 470,033 ₪ (כולל מע"מ) ומכאן התביעה.

7. התובע צירף לכתב התביעה המתוקן חשבוניות שהוצאו לנתבעת ע"ס 440,605 ₪ - נספח ד' לכתב התביעה והעתק שני השיקים שנמסרו לו על ידי הנתבעת וסורבו על ידי הבנק בסך כולל של 40,000 ₪ - נספח ה' לכתב התביעה (להלן: "השיקים").

עיקר טענות הנתבעת

8. בראשית הדברים טוענת הנתבעת, כי דין התביעה להימחק או להידחות על הסף לאור הודאתו בכתב של מר דהאן במסמך מיום 3.4.09 (אשר הוסתר על ידי התובע מבית המשפט), כי קיבל מאת הנתבעת את מלוא התמורה המגיעה לו מהנתבעת עבור כל הפרויקטים – נספח א' לתצהירו של מר ישר – מנהל הנתבעת.

9. הנתבעת טוענת, כי יש לדחות מכל וכל את טענתו של מר דהאן כי נאלץ לכתוב את נספח א' בנוסח שהוצא, הואיל ורצה לקבל את הכספים שהנתבעת חייבת לו, יש לדחות מכל וכל.

10. אשר לשיקים - לטענת הנתבעת, התובע נקלע לקשיים כלכליים. הנתבעת, מתוך התחשבות בתובע, מסרה לו שיקים דחויים בתקווה שיוכל להפקידם בבנק ולקבל אשראי לצורך מימון העבודות תוך הבטחה שעד למועד פירעון השיקים ישלים התובע התחייבויותיו. בדיעבד הסתבר, כי התובע ניצל לרעה את האמון שניתן בו והוציא מהנתבעת כספים במרמה והטעיה.

11. הנתבעת מתייחסת לשלושת הפרויקטים כדלקמן:

א. פרויקט בר-כוכבא:

לטענת הנתבעת, בגין ביצוע עבודות החשמל בפרויקט סוכם בין הצדדים על תשלום בסך 168,000 ₪ + מע"מ ובסך הכל 194,040 ₪, מלוא התמורה שולמה לתובע.

הנתבעת מעולם לא הזמינה מהתובע עבודות נוספות בפרויקט בר-כוכבא.

ב. פרויקט נס ציונה:

אין מחלוקת כי בין הצדדים נערך הסכם באשר לביצוע העבודות בפרויקט. לטענת הנתבעת, בהתאם לסעיף 5 להסכם, סוכם בין הצדדים כי התשלום בגין העבודות ישולם בהתאם לקצב התקדמות העבודות ובתנאים המפורטים בהסכם.

לטענת הנתבעת, בחודש אפריל 2009 נטש התובע את הפרויקט ולא סיים העבודות.

התובע קיבל את מלוא התמורה המגיעה לו על פי השלבים שבוצעו ואבני הדרך שנקבעו בהסכם הביצוע של הפרויקט, בגין כל העבודות שביצע עד למועד נטישת הפרויקט, בסך של 134,285 ₪ כולל מע"מ.

ג. פרויקט נוה עמית

בין הצדדים סוכם, כי התובע יבצע עבודות חשמל בפרויקט נוה עמית החל מחודש נובמבר 2008. סוכם, כי בגין העבודות תשולם לתובע תמורה בסך של 50,000 ₪ כולל מע"מ.

לטענת הנתבעת, עד ליום 12/08 השלים התובע ביצוע שלב א' בלבד, שכלל הנחת צנרת שחורה וחוטים בלבד בטרם עבודות טיח ומאז לא בוצעה כל עבודה על ידי התובע.

בגין ביצוע שלב א' כאמור, סוכם כי לתובע מגיע סך של 25,000 ₪ כולל מע"מ בלבד וסכום זה שולם לתובע במלואו.

12. לסיכום טענות הנתבעת, בגין שלושת הפרויקטים, הגיע לתובע סך כדלקמן:

פרויקט בר-כוכבא – סך של 194,040 ₪ (כולל מע"מ).

פרויקט נס-ציונה – סך של 134,285 ₪ (כולל מע"מ).

פרויקט בית המגורים – סך של 25,000 ₪ (כולל מע"מ).

בסך הכל 353,325 ₪ (כולל מע"מ).

13. התובע מאשר, כי שולם לו הסך של 380,605 ₪. בנסיבות אלו, הרי שלא רק שלתובע לא מגיעים סכומים נוספים מהנתבעת אלא שלתובע שולם ביתר סך של 27,280 ₪ (כולל מע"מ), אותו נדרש התובע להשיב לנתבעת לאלתר, וכן להשיב לנתבעת את השיקים אשר נמצאים בידי התובע.

דיון והכרעה

14. כידוע, במשפט האזרחי שולט הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה" (משנה בבא קמא ג', י"א). על התובע להוכיח את עילת תביעתו על כל מרכיביה העובדתיים. במישור האזרחי, מידת ההוכחה היא הטיית מאזן ההסתברות לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות אשר הובאו בפניו, את דיותן והמשקל שיש להעניק להן ומגיע למסקנה כי גרסה אחת סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מן הגרסה שכנגד. על התובע להוכיח את תביעתו בחמישים ואחד אחוזים בלבד, כדי לצאת ידי חובתו (ראה: ד"ר נ. קנת ועו"ד ח. קנת, נטל ההוכחה והחזקות במשפט האזרחי ובמשפט הפלילי [הוצאת בורסי, התשס"ב – 2002] עמ' 49). חובת שכנוע זו מעוגנת בעקרון הבסיסי של דיני הראיות, שלפיו בעל דין במשפט אזרחי הטוען טענה משפטית התומכת או מבססת עמדתו ישא בנטל להניח את התשתית העובדתית הנחוצה לביסוס טענתו, ולשכנע כי זו אכן מתקיימת (ראה: ע"א 533/87 – ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' משה ולך, פ"ד מג (2), 864).

לאחר שעיינתי בתיק ובחנתי המסמכים השונים והעדויות השונות, הגעתי למסקנה, כי התובע לא הצליח להרים את הנטל הנדרש, למעט בעניין השיקים שנמסרו לו וחוללו, כפי שיפורט להלן.

15. מטעם התובע העיד מנהל התובע, מר יוסי דהאן (להלן: "מר דהאן"), וכן מר צח מידן, אחד השותפים בחברת חץ דירות (להלן: "מר מידן"). מטעם הנתבעת העיד מנהל הנתבעת, מר יורם ישר (להלן: "מר ישר").

16. אדון תחילה בטענת הנתבעת בדבר הודאתו של התובע בכתב, כי קיבל את מלוא התמורה המגיעה לו בגין ביצוע עבודות החשמל בפרויקטים. לאחר מכן אדון בטענות הצדדים באשר לכל אחד מהפרויקטים ולבסוף אדון בשיקים שניתנו לתובע על ידי הנתבעת אך לא כובדו על ידי הבנק.

א. אישור התובע בדבר העדר חוב של הנתבעת

17. כאמור, הנתבעת טוענת, כי יש לדחות ו/או למחוק התביעה על הסף נוכח אישורו בכתב של התובע מיום 3.4.09 המופנה לנתבעת, וחתום על ידי התובע, כי אין הנתבעת חייבת לתובע סכום כלשהו בגין שלושת הפרויקטים (נספח א' לתצהירו של מר ישר) (להלן: "האישור" ו/או "המסמך").

18. יצוין ויודגש, כי התובע לא צירף האישור לכתב התביעה המקורי. כשנשאל התובע מדוע לא צירף האישור לכתב התביעה השיב:

"אני פתוח בזמן כתיבת התביעה 470,000 ₪ ולא צירפתי אותו כי הסתבר לי שנפלתי בעוקץ." (פרוטוקול עמ' 38 ש' 23). למותר לציין כי אין בהסברו של התובע כדי להוות סיבה לאי צירוף האישור לכתב התביעה, על כל המשתמע מכך.

19. בשל חשיבותו של האישור יצוטט במלואו להלן:

" הנדון: פרויקט נס ציונה רח' תל אביב 5

1. בהתאם לבקשתך, הריני לאשר כי כל התשלומים ששולמו אלי עד להיום בפרויקט הנ"ל שולמו במועד וזאת על פי ההסכם בינינו.

2. כנ"ל גם ביתר הפרויקטים האחרים שאנו מבצעים עבורך, התשלומים משולמים בזמן, ואין לי שום טענות כלפי התשלומים."

20. טענות התובע כנגד האישור הן כולן טענות בע"פ, אשר אינן מתיישבות עם הכתוב באישור, והינן בניגוד לסעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומני, אשר פוסל טענות בע"פ כנגד מסמך בכתב. לעניין זה קיימת פסיקה ותיקה ועקבית מפי בית המשפט העליון, הקובעת כך:

"... הטעם לדבר הוא שכאשר הצדדים העלו את ההסכם שביניהם על הכתב, יש להניח שבכך באו לסכם כל משא ומתן שהתנהל ביניהם בעל פה קודם לעריכת המסמך, ולמצות בכתב את מה שהוסכם ביניהם. לפיכך, אין אנו אלא נותנים תוקף לכוונת הצדדים, בדחותנו כל הוכחה המוצעת לסתירת המסמך. כי למסמך יש ערך קונקלוסיבי, ודברים שאינם כלולים בו אינם נשוא להוכחה בבית המשפט, מפני שאינם לעניין. אולם כל השיקולים האלה חלים רק על מה שקרה עד לעריכת המסמך ולא אחריו. אין זה מן ההכרח ואין המציאות מחייבת להניח כי משהעלו הצדדים את ההסכם שביניהם על הכתב הם בחרו בדרך זו של הבעת רצונם גם לכל מה שיתרחש ביניהם בעתיד לבוא..."

21. לתובע היו גרסאות שונות וטענות שונות ומשונות יש לומר, בעניין האישור, נסיבות כתיבתו ומסירתו של האישור לידי הנתבעת. אציין כבר בשלב זה, כי הגעתי לכלל מסקנה, שהתובע לא הוכיח כי הכתוב במסמך אינו נכון, ו/או אינו מייצג נכונה את מצב ההתחשבנות בין הצדדים למועד כתיבת המסמך.

22. מר דהאן העיד כי:

"המכתב הוא לא שקרי אך נכתב תחת אילוצים שלי שאני מכיר אותו שנים, שבנה מאות דירות כיזם ואני סמכתי עליו שהוא מחלץ אותי מהבוץ".

(פרוטוקול עמ' 36 ש' 22-23 וכן עמ' 37 ש' 30).

התובע אף העיד, כי המסמך אינו מפוברק (פרוטוקול עמ' 37 ש' 25).

התובע עומת עם עדותו במהלך הבוררות שהתקיימה בין היזם לנתבעת, כאשר שם אמר שהאישור מפוברק (פרוטוקול הבוררות עמ' 349 ש' 12-13, נספח ז'1 לתצהירו של מר ישר). התובע שב וחזר על גרסתו כי האישור אינו מפוברק (פרוטוקול עמ' 37 ש' 28).

מנגד העיד התובע, כי נאלץ לכתוב המכתב הואיל ונקלע לקשיים כלכליים וכי הנתבעת היתה חייבת לו אותה עת מאות אלפי שקלים.

23. התובע טען בעדותו, כי מר ישר אמר לו שלאחר שיציג האישור ליזם הפרויקט בנס ציונה יקבל מהיזם כסף ויוכל לשלם לו (פרוטוקול עמ' 36 ש' 17-21; עמ' 37 ש' 5-8, 15-16).

כשנשאל מר דהאן מדוע לצד האישור לא לקח ולו פתק מהנתבעת בדבר החוב הנטען (בניגוד לכתוב באישור), לא היה בפי מר דהאן כל הסבר סביר. התובע רק שב וחזר בעדותו על כך כי מסר האישור לנתבעת מתוך אמונה ותקווה שחוב הנתבעת אליו בסך 470,000 ₪ ישולם דווקא לאחר מתן האישור שאין הנתבעת חבה לו סכום כלשהוא למועד מתן האישור (ראה פרוטוקול עמ' 37 ש' 7-8, 11-12, 16, 21-22, 30-32, עמ' 38 ש' 2, 5-6).

24. יתרה מכן, לטענת התובע, הוא מסר לנתבעת האישור לצורך הצגתו על ידי הנתבעת ליזם פרויקט נס ציונה. בנסיבות אלו גם לגרסת התובע לא היה צורך באישורו, שהנתבעת אינה חייבת לו כספים בגין פרויקטים אחרים, כפי שנרשם – סעיף 2 לאישור בה בשעה שלטענת התובע, היתה הנתבעת חייבת לו סכומי כסף ניכרים גם בגין פרויקטים אחרים. אף בעניין זה, לא עלה בידי התובע ליתן הסבר לאישור הגורף שנתן.

25. ואם בכך לא די, עיון בכל החשבוניות אשר הוציא התובע לנתבעת עד למועד כתיבת האישור, כשהאחרונה מהן היא מיום 30.3.09 בסמוך לכתיבת האישור, דווקא מחזקת את טענת הנתבעת כי האישור משקף נכונה את מצב ההתחשבנות בין הצדדים למועד זה כאשר, אין מחלוקת כי מרבית סכומן המצטבר של כל החשבוניות שולם על ידי הנתבעת לתובע (למעט סכום השיקים שחולל וההפרש בגין פרויקט נוה עמית) (ראו: חשבוניות 78, 93, 99, 102, 103, 105 ו- 115 – נספח ד' לכתב התביעה).

26. גם אם הוכח על ידי התובע, כי את האישור ביקשה הנתבעת מהתובע, לצורך הגשתו ליזם הפרויקט בנס ציונה, כפי שאף הוגשו על ידי הנתבעת ליזם, מסמכים בעלי אופי דומה מקבלני משנה אחרים שלה, הרי שכאמור, לא הוכח על ידי התובע כי האמור באישור אינו נכון.

יתרה מכן, מעיון באישורי קבלני המשנה האחרים שצירף התובע ושנמסרו לנתבעת על ידם, עולה כי אותם מסמכים שיקפו את מצב החשבון שבין אותם קבלני משנה לבין הנתבעת באותה עת לרבות חובות הנתבעת לאותם קבלני משנה (ראה נספחים ג' – ד' לתצהירו של מר דהאן).

27. לאור כל האמור, לא הוכיח התובע כי האישור שמסר לנתבעת בכתב שקרי, וכי לא שיקף נכונה את מצב החשבונות שבין הצדדים במועד כתיבת המסמך. טענתו בע"פ של התובע כנגד האישור בכתב, כי במועד מתן האישור "אני פתוח עם יורם 470,000 ₪" לא הוכחה.

28. משהגעתי לכלל דעה, כי התובע לא הוכיח שהאישור שנתן אינו נכון, קרי שעד ליום 3.4.09 שילמה הנתבעת לתובע את מלוא התשלומים המגיעים לו ממנה בגין כל הפרויקטים, הרי שנותרה בעינה אך השאלה האם ממועד זה ואילך חלה על הנתבעת חובה לשלם לתובע תמורה כלשהי, בגין עבודות שמועד התשלום בגינן טרם הגיע ביום 3.4.09. כמו כן, נותרה בעינה השאלה בדבר חבות הנתבעת לשלם לתובע את סכומי השיקים שחוללו.

שאלות אלה תידונה בהמשך פסק הדין.

29. למרות האמור ומסקנתי שלעיל, מצאתי לדון בטענות התובע לגופן באשר לחוב הנתבעת ולו מחמת הזהירות. אציין כבר עתה כי לאחר שקראתי המסמכים והעדויות שבתיק, הגעתי לכלל דעה כאמור כי גם אם מסקנתי שלעיל בדבר האישור אינה נכונה, יש לדחות את התביעה לגופה ברובה גם מטעמים אחרים כפי שיפורט להלן.

ב. התחשבנות הצדדים בגין ביצוע העבודות

30. מעדויות הצדדים התברר, כי בין הצדדים לא נערכה התחשבנות בכתב לגבי כל פרויקט בנפרד ואף לא קיימת התחשבנות מסודרת בכתב במהלך ביצוע העבודות, בעניין ביצוע העבודות על ידי התובע בפרויקטים נשוא התביעה. הצדדים הסבירו התנהלותם, בין היתר, נוכח היכרות ארוכת שנים ביניהם, וכן הואיל ושלושת הפרויקטים התנהלו במקביל.

בעניין זה העיד התובע:

"כיוון שעסקנו בשלושה פרויקטים ויורם כבר שילם אז לא שייכנו מה למה..."

(פרוטוקול עמ' 39 ש' 9).

"מאותו הרגע שהוא שילם את בר כוכבא לא אמרנו זה שייך לנס ציונה וזה לצופית אלא נפתחו סכומים וברגע שהוא נכנס למערבולת עם חץ דירות נתקעתי איתו והוא הכניס אותי לפינה".

(פרוטוקול עמ' 50 ש' 11-13).

אף מנהל הנתבעת, מר ישר מאשר בעדותו, כי בעניין הפרויקטים לא התנהלה כרטסת מסודרת, וכי לתובע שולמו סכומי כסף על חשבון התמורה בגין הפרויקטים מעת לעת.

"הוא בא ונכנס ולא עשינו הסכם, תוך כדי סיכמנו את הסכומים. אמרנו נשלם לך עד סוף הפרויקט. לא יצא לנו לעשות הסכם. לחצנו יד אמרנו 194,000 ₪ זה יהיה הסכום..."

(פרוטוקול עמ' 51 ש' 14-15).

כשנשאל מר ישר:

"ש. כשיוסי ביקש ממך תשלומים, יש לך הנהח"ש על כל הפרויקטים בנפרד?

השיב:

ת. יש לי סדר, אני גם ציינתי בכתב ההגנה. את ה – 198,000 ₪ שילמנו ורובם דמי קדימה תוך כדי עבודה, לא סידרנו בכרטסת כל פעם בא ואמר לי אני צריך 20-30 אלף ונתתי. התנהל בכרטסת מסודרת יותר בנס ציונה וצופית ובר כוכבא זה יותר התערבב בדמי קדימה, אנחנו ידענו שבסוף נשלם מה שסיכמנו באפריל 2009 ישבנו ועשינו יישור קו והעלנו דברים על הכתב שעד לנקודה הזו הכל משולם והכל בסדר".

(פרוטוקול עמ' 52 ש' 5-10).

"כל התביעה שלי בנויה בצורה כזו שלקחנו 3 פרויקטים וניתחנו אותם מבחינת היקף והתחשבנות, כל פרויקט מה בוצע ולבסוף מה החוב".

(פרוטוקול עמ' 39 ש' 18-19).

31. בנסיבות אלה, הסביר התובע בתצהירו ובעדותו כי סכום התביעה הוא תוצאה של חישוב סך התמורה המגיעה לתובע בגין ביצוע כל העבודות הנטענות בשלושת הפרויקטים, בהפחתת מלוא הסכומים ששולמו לתובע על ידי הנתבעת בגין שלושת הפרויקטים.

32. יחד עם זאת, הואיל והתביעה עניינה בשלושה פרויקטים שונים והואיל וטענות התובע באשר לעבודות שביצע לטענתו עבור הנתבעת ולא קיבל בגינן תשלום, מתייחסות לכל פרויקט בנפרד. להלן אדון בכל פרויקט בנפרד.

ג. פרויקט בר כוכבא

33. אין מחלוקת בין הצדדים, כי בגין ביצוע עבודות החשמל בפרויקט בר כוכבא שולמה לתובע על ידי הנתבעת התמורה שנקבעה בין הצדדים בע"פ, קרי 168,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

34. המחלוקת בין הצדדים נטושה באשר לעבודות נוספות שבוצעו לטענת התובע לבקשת הנתבעת (תוספת נקודות חשמל) (פרוטוקול עמ' 34 ש' 16-19).

35. לטענת הנתבעת, לא נדרש התובע לביצוע עבודות נוספות כלשהן בפרויקט זה (ראה עדות מר ישר בפרוטוקול עמ' 56 ש' 2)

36. התובע מאשר, כי לבד מעדותו אין בידו אסמכתאות כלשהן באשר לביצוע העבודות הנוספות.

כשנשאל מר דהאן: "חוץ ממה שאמרת כרגע אין לנו שום אסמכתא לכך שאכן ביצעת את העבודות למעט הכתוב בכתב התביעה?"

השיב: "אמת ובמקביל הדברים בוצעו ותוכיח לי אחרת."

(פרוטוקול עמ' 35 ש' 11-13).

37. התובע אף אישר, כי לא נקבע בינו לבין הנתבעת, לא מראש ולא בדיעבד, מחיר בגין העבודות הנוספות שביצע לטענתו, וכי התמורה אותה הוא דורש בתביעתו אינה בהתאם להסכם או הסכמה כלשהי בין הצדדים, אלא מבוססת על "מחיר שוק", כך בלשונו (פרוטוקול עמ' 35 ש' 15-17).

התובע לא צירף לתביעתו כל אסמכתא שהיא באשר לאותו "מחיר שוק" וכאשר נשאל מר דהאן לעניין "מחיר השוק" על פיו הוגשה התביעה בגין העבודות הנוספות בפרויקט בר כוכבא השיב:

"... בית המשפט יכול לבדוק את המחיר ואם ימצא שהוא מופקע בבקשה אני מוכן לשמוע... אם אתה מתנגד למחיר הזה תגיד מחיר אחר ואם בית המשפט יקבל אז בסדר..."

(פרוטוקול עמ' 35 ש' 20-22).

38. ואם בכך לא די:

התובע בחר שלא לזמן לעדות את אותם בעלי דירות בפרויקט בר כוכבא, אשר לטענתו בוצעו עבורם עבודות נוספות בהוראת הנתבעת. את הסברו של מר דהאן כי אינו מכיר את בעלי הדירות ולא היה לו קשר הסכמי איתם וכי הם רק קיבלו ממנו שירות, לא מצאתי כמניח את הדעת לאי הזמנתם לעדות כאמור.

39. זאת ועוד, מר דהאן אישר בעדותו, כי לא שלח לנתבעת כל חשבון ו/או דרישה לתשלום בגין אותן עבודות נוספות נטענות.

כשנשאל בעניין זה השיב:

"...בדרך כלל יושבים בחשבון סופי, אני חשבתי בהסכם הג'נטלמני שזה ישולם בחשבון סופי."

(פרוטוקול עמ' 35 ש' 31-32).

כשנשאל מר דהאן האם נעשה חשבון סופי, השיב: "לא הגעתי למצב הזה."

(פרוטוקול עמ' 36 ש' 1-2).

40. למותר לציין, כי לא הוכח על ידי התובע שהייתה סיבה כלשהי אשר מנעה ממנו להוציא לנתבעת חשבון סופי בעניין פרויקט בר כוכבא בגין העבודות הנוספות הנטענות, אולם כאמור חשבון כזה ו/או כל חשבון או דרישת תשלום בגין אותן העבודות לא הוצאו לנתבעת.

41. כאמור, ההתקשרות בין הצדדים בעניין ביצוע העבודות בפרויקט זה נעשתה בע"פ. לא קיימת כל אינדיקציה או אסמכתא לכך כי "העבודות הנוספות" הנטענות הוזמנו על ידי הנתבעת ו/או בוצעו. כך גם לא הוכח כי העבודות הנוספות הנטענות היוו "עבודות נוספות" שלא היו כלולות מלכתחילה במסגרת העבודות נשוא הפרויקט וכלולות במחיר שנקבע בע"פ בין הצדדים לביצוע עבודות החשמל בפרויקט.

42. לאור כל האמור, הגעתי לכלל דעה, כי התובע לא הוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי, כי בפרויקט זה ביצע עבודות נוספות וממילא לא הוכיח, כי מגיעה לו תמורה כלשהי בגין אותן עבודות.

ד. פרויקט נס ציונה

43. בפתח פרק זה יצוין, כי בפרויקט זה היתה הנתבעת קבלן ראשי לביצוע עבודות הבניה עבור יזם הפרויקט חברת "חץ דירות". התובע היה קבלן משנה של הנתבעת. בין היזם לנתבעת נערך הסכם באשר לבנית הפרויקט, אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע לא היה צד להסכם שבין היזם לנתבעת.

44. בקשר לביצוע עבודות החשמל בפרויקט זה, נחתם בין התובע לנתבעת הסכם - נספח א' לכתב התביעה המתוקן (להלן: "ההסכם").

45. בהתאם להסכם נקבע, כי הנתבעת תשלם לתובע בגין ביצוע עבודות החשמל בפרויקט סך של 275,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. בהתאם להתקדמות ושלבי העבודה שפורטו בהסכם.

46. כאמור לעיל, באשר לפרויקט זה טוען התובע, כי לא שולמה לו מלוא התמורה על פי ההסכם וכן לא שולמה לו כמפורט בסעיפים 4-5 לעיל התמורה בגין עבודות נוספות שביצע בהוראת הנתבעת.

47. לטענת התובע, יזם הפרויקט שילם לנתבעת עבור העבודות הנוספות שבוצעו על ידי התובע, אולם הנתבעת לא שילמה לתובע כל תמורה בגינן.

48. לטענת התובע, בעלי דירות שביקשו תוספות ו/או שינויים בנושא חשמל, הופנו לתובע על ידי חברת הפיקוח של הפרויקט מטעם היזם - חברת פרימה נובה בע"מ. בתום הפגישה עם בעלי הדירות מסר התובע לבעלי הדירות את מחיר השינויים והתוספות. בעלי הדירות הופנו למר ישר לתשלום ובכפוף לאישורו בוצעו העבודות על ידי התובע.

וכך העיד מר דהאן:

"ואז אמרתי בסוף הפגישה כמה עולים השינויים, גש בבקשה למשרדים של ישר, תשלם ואז אני אקבל אישור מיורם לביצוע ואני מבצע. למעשה אותו דייר הלך לשלם, יורם אמר לי לבצע, הוא קיבל את הכספים ישירות אליו. אני מבצע וקיבלתי 0..."

(פרוטוקול עמ' 41 ש' 21-27 וכן עמ' 41 ש' 28-31 ועמ' 50 ש' 10-12).

49. הנתבעת כאמור טוענת, כי אינה חייבת לתובע סכום כלשהו בגין פרויקט נס ציונה. לטענתה, עזב התובע את הפרויקט כבר בחודש מאי 2009, שעה שאף לא השלים את ביצוע העבודות נשוא ההסכם. לטענת הנתבעת, התמורה שקיבל התובע בגין העבודות בפרויקט זה מתאימה להיקף העבודות שבוצעו על ידי התובע, בהתאם לשלבים המפורטים בהסכם (ראה פרוטוקול עמ' 54 ש' 30-31 ועמ' 55 ש' 1-14).

50. כראיה לכך שהתובע לא ביצע את מלוא העבודות נשוא ההסכם, מצרפת הנתבעת את מכתב המפקח מטעם היזם מיום 25.5.09 המודיע למנהל הנתבעת, כי התובע נעדר מהאתר ונעלמו עקבותיו – נספח ד' לתצהירו של מר ישר.

עוד צירפה הנתבעת כאסמכתא לטענתה בעניין זה, הסכם בין היזם לקבלן חשמל אחר (להלן: "הקבלן האחר") וחשבוניות ע"ס עשרות אלפי ₪ ששילם היזם לקבלן האחר שהועסק על ידי היזם לצורך השלמת עבודות החשמל בפרויקט – נספח ח' (1) – ח' (2) לתצהיר הנתבעת.

51. מר דהאן אישר בעדותו, כי כאשר עזבה הנתבעת את הפרויקט עדיין לא בוצעו, בין היתר, מלוא עבודות החשמל על פי ההסכם שבין הנתבעת ליזם. בנסיבות אלה והואיל ועפ"י ההסכם התחייב התובע לבצע העבודות על פי התכניות והמפרטים שנדרשה הנתבעת לבצע על ידי היזם (פרוטוקול עמ' 56 ש' 3-4), עולה כי גם התובע, כפי הנראה, לא השלים ביצוען של מלוא העבודות החוזיות על פי ההסכם בין הצדדים (ראה גם סעיף 4 לנספח ד' (1) לתצהירו של מר ישר).

52. אסמכתא נוספת לכך כי התובע לא השלים את ביצוען של כל העבודות נשוא ההסכם ניתן למצוא בעדותו של מר צח מידן (להלן: "מר מידן"), אחד השותפים בחברת חץ דירות, אשר הוזמן לעדות על ידי התובע.

מר מידן אישר בעדותו, כי בחודש יולי 2009, הנתבעת כבר חדלה לבצע עבודות עבור היזם. עוד אישר, כי אינו יודע לומר, מתוך התמורה ששולמה למר ישר על ידי היזם, כמה שולם לו עבור עבודות החשמל. מר מידן העיד, כי לאחר שהנתבעת עזבה את הפרויקט נותרו עדיין עבודות חשמל לביצוע, שכן הנתבעת לא ביצעה את מלוא עבודות החשמל אותן התחייבה לבצע על פי ההסכם בין היזם לנתבעת.

"כשאני קיבלתי את הבניין אחרי שיורם הפר את ההסכם איתי, קיבלתי אותו לא מוכן. נאלצתי להביא הרבה מאוד קבלנים שיסיימו את הבניין ויתקנו את הליקויים והעבודות שלא בוצעו או שבוצעו לא טוב. בהתייחס לחשמל, גם נאלצתי להביא חשמלאי שיסיים את העבודות, לא דווקא את העבודות שיוסי לא ביצע. מניסיון שלי שקבלן מבצע שוכר חשמלאי שיבצע לו עבודות חשמל, הוא מבקש ממנו מא' ועד ת' בהתאם למפרט הטכני שאני נתתי לו. אני בטוח שגם במקרה הזה יוסי דהאן קיבל מפרטים שאני נתתי ליורם והוא החתים אותו עליהם שיבצע את עבודות החשמל, ביום שקיבלתי את הבניין לא גמור והייתי צריך לסיים אותו ושילמתי המון כספים, הבאתי בין היתר גם חשמלאי שעשה עבודות חשמל למשל לחבר את הבניין לחברת חשמל, בשלב הזה יוסי כבר לא היה בבניין."

(פרוטוקול עמ' 45 ש' 28-32 ועמ' 46 ש' 1-4).

53. לאור כל האמור, הגעתי לכלל דעה, כי התובע לא הוכיח שהשלים את ביצוע מלוא העבודות נשוא ההסכם בין הצדדים וטענתה של הנתבעת, כי התמורה שקיבל התובע בגין העבודות בפרויקט משקפת את היקף הביצוע בפועל, לא נסתרה ולא הוכח אחרת על ידי התובע.

54. באשר לטענת התובע שמגיע לו תשלום מהנתבעת בגין ביצוע עבודות נוספות/שינוים בקשר לפרויקט זה נערך ונחתם בין הצדדים הסכם. מאידך, בכל הקשור לביצוע העבודות הנוספות/השינוים, אין בידי התובע כל אסמכתא בכתב ולא הוצגה בפני כל ראיה לאישור שקיבל התובע מהנתבעת לביצוע אותם תוספות או שינויים ואשר בגינן דורש התובע תשלום.

כך אישר התובע בעדותו:

"ש. יש לך אישור בכתב לביצוע?

ת. לא. זה נעשה בע"פ".

(פרוטוקול עמ' 42 ש' 11-12).

כשנשאל מר דהאן האם הוא יכול להוכיח כי ביצע את כל העבודות אשר בגינן הוא דורש תשלום, השיב:

"הראיה יורם קיבל כסף בנוסף בסכומים גבוהים."

(פרוטוקול עמ' 41 ש' 32 ועמ' 42 ש' 1).

כאשר נשאל מר דהאן, מדוע לא הוציא לנתבעת בקשר לביצוע כל העבודות הנוספות הנטענות, הצעה, לא היו בפיו מענה ענייני והוא השיב:

"תוכיח שלא ביצעתי..."

(פרוטוקול עמ' 42 ש' 15).

55. הנתבעת טענה, כי לא רק שהתוספות שטען התובע שביצע, לא בוצעו במלואן, הרי שאלו שבוצעו בפועל אינן תוספות כלל, שכן מדובר בעבודות שלא חרגו מההסכם, מה עוד שההסכם היה פאושלי (פרוטוקול עמ' 60 ש' 17-20 ועמ' 61 ש' 2-3, 23).

מעיון בהסכם ניתן ללמוד כי אין בהסכם כל התייחסות שהיא לביצוע עבודות נוספות או שינוים על ידי התובע.

56. יתרה מכך, התובע מאשר, כי כחלק מהמערכת ההסכמית שהייתה בין היזם לנתבעת, היה מחירון באשר לביצוע תוספות ושינויים, אולם בין התובע לנתבעת לא סוכם כמה יקבל התובע עבור ביצוע תוספות ו/או שינויים.

זאת ועוד, מר דהאן אישר בעדותו, כי הנספחים אשר צירף לתצהירו כאסמכתא לביצוע העבודות הנוספות מתייחסים לרשימת עבודות שביקשו בעלי הדירות, אולם סכומי הכסף הנקובים באותם המסמכים היו סכומי כסף שנדרשו בעלי הדירות לשלם לנתבעת על פי ההסכם בין הנתבעת לחץ דירות בלבד ואינם מחירים שסוכמו בין הצדדים.

"לא סוכם בינינו כמה אני אקבל עבור התוספות, בפירוט של פרימה נובה המחירים הם סימטריים, זה המחיר שישר היה צריך לקבל. כמה אני הייתי צריך לקבל זה לא סוכם. הנספחים שאני הראיתי לגבי כמה הדיירים היו צריכים לשלם לישר בהתאם למסמכים של פרימה נובה זה היה בהסכם שביניהם בלבד..." (פרוטוקול עמ' 42 ש' 16-19).

57. בתמיכה לטענותיו בדבר ביצוע עבודות חשמל נוספות/שינויים, צורפו לתצהירו של מר דהאן נספחים, כדלקמן:

נספח ז' - באשר לדירה 1, נספח ח' - באשר בדירה 2,נספח ט' - באשר לדירה 6, נספח י' - באשר לדירה 7, נספח י"א - באשר לדירה 10, נספח י"ב - באשר לדירה 11.

58. כאמור, התובע לא הוכיח כי סוכם בינו לבין הנתבעת על תשלום כלשהו מעבר לתמורה הנקובה בהסכם בגין ביצוע עבודות נוספות או שינוים וכן לא הוכיח כי סיכם עם הנתבעת על קבלת תמורה בגין אותן העבודות או לחילופין כי דרש בפועל מהנתבעת תמורה כלשהי בדרך של משלוח חשבון או דרישת תשלום.

59. גם אם הייתי מקבלת את טענת התובע כי ככל שבוצעו על ידו עבודות נוספות, מגיעה לו תמורה בגינן, הרי שלאחר שעיינתי בנספחים ז' – י"ב לא מצאתי כי יש בהם כדי להוכיח את טענתו של התובע בדבר ביצוע העבודות הנוספות על ידו בדירות אלה, לא כל שכן בדבר התמורה המגיעה לו מהנתבעת בגין אותן העבודות. להלן אפרט:

נספח ז' - מהווה תכתובת בדואר אלקטרוני בין מפקח הפרויקט מחברת פרימה נובה מטעם היזם לבעל הדירה באשר לשינוים שביקש ואישר לביצוע בעל הדירה. הנתבעת אינה צד למסמך ואין במסמך כדי ללמד על ביצוע עבודות כלשהן על ידי התובע ו/או התחייבות של הנתבעת לשלם לו בגין עבודות אלו.

נספח ח' - הינו סיכום פגישה שמי מהצדדים בתיק זה לא נכח בה. סיכום הפגישה מופנה מחברת הפיקוח לנתבעת. בהתאם לסיכום הפגישה סוכם על שינוים קלים בדירה מס' 2. מסיכום הפגישה עולה כי הנתבעת הייתה אמורה לקבל מהיזם סך של 4,900 ₪ עבור ביצוע השינויים/התוספות. בקשר לביצוע השינויים/התוספות בדירה 2 נשלחה הצעת מחיר מספר 285 על ידי התובע לנתבעת. הגם שנרשם בתחתית ההצעה "נא אישורכם לביצוע", אין כל אינדיקציה כי הצעת המחיר אושרה על ידי הנתבעת. יתרה מכן, אין כל אינדיקציה כי השינויים/התוספות בוצעו על ידי התובע ו/או כי הנתבעת קיבלה תמורה מהיזם עבורן.

נספחים ט' – י"א – נספח ט' עניינו מכתב המפקח לרוכשי דירה 6 בדבר חשבון תוספות ושינוים ודרישה לתשלום לנתבעת. כך גם נספח י' באשר לדירה 7 ונספח י"א באשר לדירה 10.

נספחים ט' - י"א נושאים כותרת "חשבון תוספות ושינויים", מנוסחם ניתן ללמוד לכאורה כי מדובר בחשבונות שנמסרו לידי רוכשי אותן הדירות לאחר ביצוע השינויים בדירה על ידי חשמלאי הבניין.

מאידך כאמור, מר דהאן טען בעדותו, כי ביצע את השינוים והתוספות רק לאחר תשלום התמורה על ידי בעלי הדירות לנתבעת ולאחר שקיבל אישור הנתבעת. ככל שכך הדבר, הרי שאין בנספחים אלו – שעניינם מסירת חשבון לבעלי הדירות ודרישה לתשלום לנתבעת כדי להוות ראיה לביצוע בפועל של התוספות/השינוים על ידי התובע. כך או כך, מר דהאן אישר בעדותו כי סכומי הכסף הנקובים בנספחים אשר צירף לתצהירו מתייחסים למערכת ההסכמית שבין הנתבעת ליזם בלבד וכי התובע לא סיכם עם הנתבעת מה תהיה התמורה בגין עבודות נוספות אלו, אם בכלל.

זאת ועוד, מר דהאן בחר שלא לזמן לעדות מי מבעלי הדירות אשר לטענתו ביצע בדירותיהם את העבודות הנוספות ו/או השינויים להוכחת עצם ביצוע אותן העבודות הנטענות.

נספח י"ב - הנושא כותרת "הצעת מחיר/הזמנת עבודה", מופנה ליזם. לא הוכח על ידי התובע, כי הצעת המחיר/ההזמנה אושרה ועל ידי מי, לא הוכח כי התובע ביצע העבודות או חלק מהן וממילא לא הוכח כי הנתבעת התחייבה לשלם לתובע תמורה בגין העבודות בכלל ו/או על פי הצעת המחיר (המופנית ליזם) בפרט.

מכל מקום, באשר לעבודות הנוספות בדירה 11 העיד מר מידן, כי בעל הדירה פנה אליו בטענה כי לא קיבל התמורה בגין הכסף ששילם לנתבעת עבור ביצוע התוספות והשינויים.

"בהתייחס לדירת הגג, לדייר שם היו הרבה דרישות, אותו דייר שילם לישר כספים והוא לא קיבל את התמורה, לא יודע אם לא בוצע או לא לשביעות רצונו כי הוא פנה ושאל אותי איך יכול לקבל את כספו בחזרה והפניתי אותו למר ישר".

(פרוטוקול עמ' 46 ש' 13-15).

60. לעניין שינוי מיקום דוד החשמל צירף התובע הצעת מחיר/הזמנת עבודה שהופנתה לנתבעת מיום 10.11.08 נספח כ' לכתב התביעה. גם להזמנה זו אין אישור בכתב וכך גם אין כל אסמכתא לביצוע בפועל של העבודה על ידי התובע.

61. באשר לביצוע תוספות ו/או שינוים בדירות על ידי התובע, גם עדותו של מר מידן לא היה בה כדי לסייע לתובע. מר מידן העיד, כי דיירים מסוימים אכן ביקשו תוספות שונות, אך אינו יכול לזכור פרטים בעניין זה (פרוטוקול עמ' 46 ש' 3-4).

62. מר מידן הוסיף והעיד, כי אין לו כל מידע ו/או ידע באשר למערכת ההסכמית שבין הצדדים בתיק זה (פרוטוקול עמ' 46 ש' 28-29), אמנם ידוע לו כי הנתבעת קיבלה מהדיירים כספים עבור תוספות, אך אין לו מושג איזה כספים הועברו לתובע, אם בכלל. כך גם אין לו מושג לגבי הכספים שהיו אמורים להיות משולמים לתובע על ידי הנתבעת (פרוטוקול עמ' 46 ש' 30-31).

63. כאן המקום לחזור ולהדגיש, כי מר דהאן לא הוציא לנתבעת בגין ביצוע העבודות הנוספות ו/או השינויים, אשר לטענתו ביצע בפרויקט, כל דרישה לתשלום ו/או חשבון, זאת למרות שלטענתו ביצע עבודות בהיקף ניכר. לא היה בפי התובע כל הסבר להתנהלותו בעניין זה. התנהלותו של התובע בשים לב לטענת הנתבעת בדבר ביצוע גמר חשבון על ידי הצדדים בראשית חודש אפריל 2009 ומתן האישור כאמור, מחזקים את המסקנה, כי הנתבעת לא היתה חייבת לו בגין הפרויקט תמורה נוספת מעבר לתמורה ששולמה לו.

64. ואם בכך לא די, התובע אינו יודע לומר כמה שילמה לו הנתבעת בגין הפרויקט.

"ש. כמה יורם שילם לך עבור פרויקט נס ציונה?

ת. היקף העבודות בנס ציונה מדבר על 317,625 ₪ ובנוסף 180,300 ₪ היקף שינוים ותוספות. אני לא דורש 497,925 ₪.

ש. יורם שילם עבור נס ציונה?

ת. כן. למעשה עבדנו בו זמנית ב- 3 פרויקטים, בהתחשבנות בינינו אז לא שייכנו מה למה, אם אני בא היום בפני בית המשפט וזועק שחייבים לי 470,000 ₪ אז הם בנויים משלושת הפרויקטים. בכל פרויקט נותרה יתרה מסוימת.

ש. לגבי נס ציונה, מה הסכום בערך?

ת. אני עניתי.

ש. אתה אמרת לבורר שהוא שילם 140,000 ₪, נספח ז' לתצהיר הנתבעת, למה ידעת להשיב בצורה כל כך חדה אז ופה נשאלת כמה פעמים, ופה לא ידעת להגיד?

ת. לא יודע להגיד כרגע במדויק אם קיבלתי 140 או 136 או 112 או 400, אבל יודע להגיד היום שאני שהוא חייב לי 470,000 ₪ זה בנוי משלושה פרויקטים ולא יודע להגיד במדויק על השקל כמה שולם. יודע להגיד מה היתרות." (פרוטוקול עמ' 42 ש' 32- עמ' 43 ש' 13).

65. לאור כל האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח שביצע בפרויקט זה את מלוא העבודות על פי ההסכם. זאת ועוד, התובע לא הוכיח כי ביצע עבודות נוספות, מה היה היקפן אם בכלל ומה הייתה התמורה שהגיעה לו בגינן. בנסיבות אלה, לא הוכיח התובע כי הנתבעת חייבת לו בגין הפרויקט סכום כלשהו. מה עוד, שבסמוך למועד נטישתו את הפרויקט מסר בידי הנתבעת אישור כי הנתבעת אינה חייבת לו סכום כלשהו בגין הפרויקט.

ד. הפרויקט בנוה עמית

66. כאמור, לטענת התובע סוכם בין הצדדים, כי בגין ביצוע העבודות בבית בנוה עמית תשלם הנתבעת לתובע סך של 104,280 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

67. כאסמכתא לטענה זו צירף התובע לכתב התביעה המתוקן הצעת מחיר/הזמנת עבודה מספר 288, 289, 290 מיום 2.11.08. מר דהאן מאשר בעדותו, כי הצעת המחיר לא נחתמה ע"י הנתבעת וכי אין אישור בכתב לביצוע העבודות (פרוטוקול עמ' 38 ש' 24), אולם לטענתו: "יורם אמר לי צא לדרך..." (פרוטוקול עמ' 38 ש' 17 וכן ש' 19-20).

(אציין במאמר מוסגר, כי בסעיף 13 לסיכומי השלמה מטעם התובע נטען בטעות, בניגוד לנטען בכתב התביעה ובתצהירו של מר דהאן, כפי הנראה בשל טעות בסכימת הסכומים שבהצעה – נספח ג' לכתב התביעה המתוקן, כי בהתאם להצעת המחיר היה על הנתבעת לשלם לתובע בגין הפרויקט סך של 265,490 ₪).

68. הנתבעת טוענת, כי הצעת מחיר 288, 289 ו- 290 לא צורפה לכתב התביעה המקורי ולראשונה צורפה לכתב התביעה המתוקן (כנספח ג'). לטענתה, מעולם לא הומצאה לה הזמנת עבודה בקשר לפרויקט נוה עמית ולא בכדי לא צורפה לכתב התביעה, שכן מדובר במסמך מפוברק לצורך התביעה בלבד (כך בלשונה).

מכל מקום, כאמור הצעת המחיר חתומה על ידי התובע בלבד ולטענת הנתבעת מעולם לא הועברה לה.

69. לטענת הנתבעת, סוכם בין הצדדים, כי בגין ביצוע מלוא עבודות התובע בפרויקט, ישולם לו סך של 50,000 ₪ כולל מע"מ, אולם התובע לא השלים את העבודה, ביצע את שלב א' בלבד, ומאז לא ביצע כל עבודה נוספת בפרויקט. לטענת הנתבעת עבור ביצוע שלב א' כאמור, סוכם, כי לתובע מגיע סך של 25,000 ₪ כולל מע"מ וסכום זה שולם לתובע במלואו (ראה פרוטוקול עמ' 64 ש' 17-18).

כאסמכתא לכך כי התובע ביצע רק חלק מן העבודות בפרויקט, צירפה הנתבעת אישור יועץ ומתכנן תאורה, מר אוסי קונונביץ, ממנו ניתן ללמוד, לטענתה, על היקף העבודות שנותרו לביצוע בפרויקט ביום 4.8.10. ראה גם עדות מר ישר בפרוטוקול עמ' 51 ש' 1-6 וכן בעמ' 64 ש' 4-17. מכל מקום, לטענת הנתבעת הסכומים הנקובים בנספח ג' לא סוכמו בין הצדדים ולראיה התובע בעצמו דרש בחשבונית 115 מיום 30.3.09 בגין העבודות בנוה עמית סך של 43,290 ₪ + מע"מ בלבד (נספח ד' (7) לכתב התביעה המתוקן).

70. מר דהאן העיד, כי בגין פרויקט נוה עמית שולמה לו תמורה, אך אין הוא יכול לומר כמה שולם לו ולטענתו נותרו יתרות שאינו יכול לנקוב בסכומן.

"ש. לא קיבלת שום תמורה עבור העבודות כאן?

ת. אני טוען קיבלתי אך נשארו יתרות.

ש. כמה קיבלת?

ת. היקף העבודה בצופית 145,000 ₪ ולמעשה בתשלומים שהיו בינינו יורם שילם אך לא הקפיד לכתוב עבור מה, אני לא יכול לומר בשליפה אבל שולם משהו שאני לא ידוע לנקוב את הסכומים..."

(פרוטוקול עמ' 38 ש' 32 ועמ' 39 ש' 1-4).

71. לא רק שמר דהאן אינו יכול לומר כמה שולם לו על ידי הנתבעת בגין פרויקט נוה עמית, הרי שלא הוצגה על ידו אסמכתא להיקף העבודות שבוצעו בפרויקט זה על ידו.

72. בחשבונית שהוציא התובע לנתבעת ביום 30.3.09 (חשבונית מס' 115, נספח ד' לכתב התביעה) דרש התובע בגין ביצוע העבודות בפרויקט זה סך של 43,290 ₪ + מע"מ. למותר לציין, כי גם בקשר לפרויקט זה, למעט חשבונית 115 לעיל, לא הוציא התובע לנתבעת דרישת תשלום נוספת כלשהי.

73. התובע טוען בתצהירו, כי עובר לתחילת העבודות בפרויקט נוה עמית נערכה בין הצדדים פגישה ובה הוסכמה הצעת המחיר נספח י"ד לתצהירו. בעדותו טען התובע, כי את הצעת המחיר גיבש לאחר שהתקיימו בינו לבין מר ישר, אשתו של מר ישר ויועצים שונים, פגישות רבות.

"הצעת המחיר שבניתי זה לאחר שעשינו המון פגישות עם היועצים שלו, עם אשתו, איתו מספר פעמים, עד שנכתבה הצעת המחיר עם הכמויות..."

(פרוטוקול עמ' 50 ש' 16-17).

כאמור, הצעת המחיר חתומה על ידי התובע בלבד. זאת ועוד, התובע לא זימן לעדות אף לא אחד מהגורמים שהשתתפו לטענתו באותן הפגישות הרבות שהתקיימו.

74. זאת ועוד, בסעיף 17 לתצהירו טוען התובע באשר לשינוים שעשתה הנתבעת בתכניות מערכת החשמל של הפרויקט, חודשים לאחר תחילת העבודה וביצועה. כל טענות התובע נטענו בעלמא ולא הובאה בפני כל ראיה בעניינים אלו על ידי התובע.

75. התובע טען, כי התקין חשמל ארעי לצורך עבודת יתר הקבלנים בפרויקט וכי בגין עבודה זו הוסכם כי תשולם לו תוספת תמורה בסך 22,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. גם בעניין זה נטענה הטענה ללא כל תימוכין. הנתבעת אישרה כי התובע ביצע את חיבור החשמל הזמני אולם לטענתה עבודה זו הייתה כלולה בעבודות שסוכמו בין הצדדים ובסכום הכולל אשר סוכם בין הצדדים בגין ביצוע העבודות. מכל מקום, טענה הנתבעת כי הסכום שתבע התובע בגין עבודה זו הוא מופקע ומופרך.

76. לאור כל האמור, הגעתי לכלל דעה, כי לא הוצגה בפני כל ראיה בדבר היקף העבודות שסוכמו בין הצדדים לביצוע בפרויקט זה ומחירן. בין הצדדים לא נחתם כל הסכם בדבר ביצוע העבודות, כך גם לא נחתמה או אושרה הזמנת העבודה ו/או הצעת המחיר ע"י הנתבעת.

מצאתי כי הנתבעת הוכיחה כי התובע לא ביצע את מלוא עבודות החשמל בפרויקט וכי לאחר שעזב את הפרויקט עדיין נותרו עבודות חשמל לביצוע.

בנסיבות אלה, לא הוכיח התובע כי התמורה אשר שולמה לו בגין פרויקט נווה עמית אינה תואמת את הסכמת הצדדים והיקף העבודות שבוצעו בפועל. לאור האמור, לא הרים התובע הנטל המוטל עליו להוכיח כי הנתבעת נותרה חייבת לו סכום כלשהו בגין הפרויקט.

ה. השיקים שסורבו

77. כפי שנאמר לעיל, עלה מעדותו של מר ישר, כמו מעדות מר דהאן, כי כל נושא ההתחשבנות בין הצדדים באשר לפרויקטים, התנהל באי סדר תוך ערבוב בין הפרויקטים, וכי במערכת היחסים בין הצדדים סוכמו דברים רבים בע"פ (פרוטוקול עמ' 52 ש' 6-7 ועמ' 53 ש' 10-11).

78. יחד עם זאת, לטענת הנתבעת, אי הסדר בא לקיצו באפריל 2009 בהתחשבנות שנעשתה בין הצדדים, "יישור קו", כלשון מר ישר, ושבסופה נמסר האישור על ידי התובע (פרוטוקול עמ' 53 ש' 13-20).

79. בעניין זה העיד מר ישר, כי עובר לחתימת האישור על ידי התובע, ולאחר סיום פרויקט בר כוכבא, נעשתה בין הצדדים התחשבנות בגין שלושת הפרויקטים. לנתבעת נמסרה חשבונית מספר 115 מיום 30.3.09 הממצה את יתרת ההתחשבנות בין הצדדים (פרוטוקול עמ' 53 ש' 24-32). לאחר אותה התחשבנות, ניתן אישור התובע, המדבר בעד עצמו (פרוטוקול עמ' 52 ש' 9-10 ועמ' 53 ש' 13-20).

זאת ועוד, מר ישר טען, כי לאחר שנעשתה אותה התחשבנות, נטש התובע את כל האתרים ומאז הוא לא ראה את התובע או מי מטעמו בשום אתר (פרוטוקול עמ' 52 ש' 11-12 ועמ' 54 ש' 1-6). לטענת הנתבעת, מלוא התמורה בגין שלושת הפרויקטים שולמה לתובע (פרוטוקול עמ' 52 ש' 9-10 ועמ' 53 ש' 24-32).

80. יחד עם זאת, לתובע נמסרו על ידי הנתבעת שני שיקים שחוללו כל אחד ע"ס 20,000 ₪.

שיק אחד שמספרו 760 ליום 10.12.09 ושיק נוסף שמספרו 761 ליום 20.12.09.

81. מר ישר לא ידע לומר בעדותו, מתי מסר השיקים לידי התובע, אולם טען, כי בכל מקרה, מסר אותם לידי התובע לפני חודש אפריל 2009 ולפני שמסר לו התובע את האישור.

מר ישר טען בעדותו, כי: "הם היו שיקים שיותר מיועדים למשמורת בבנק" וכי אינו זוכר בגין איזה פרויקט ניתנו (פרוטוקול עמ' 52 ש' 16-18).

עוד העיד, כי השיק שמספרו 760 היה צריך לחזור אליו, הואיל והוא פנה לכל הספקים אותה עת והחליף את כל השיקים שנמשכו מבנק דיסקונט וכי מר דהאן ידע על כך, ולמרות זאת הפקיד השיק לפרעון 4 חודשים לאחר מועד פרעונו הנקוב (פרוטוקול עמ' 67 ש' 28-30) כל זאת למרות שהשיק היה מיועד למשמורת בלבד (פרוטוקול עמ' 68 ש' 9-11).

82. לא מצאתי כל אסמכתא לטענת מר ישר, כי שיקים אלו נמסרו לתובע למשמורת בלבד. מה עוד, שלא נרשם על גביהם דבר בעניין זה.

מכל מקום, ככל שנמסרו השיקים לתובע לפני חתימת האישור (כטענת מר ישר) ומשנעשתה בין הצדדים התחשבנות בראשית אפריל 2009 כטענת מר ישר, הרי שבוודאי היה מר ישר דורש מהתובע השבת השיקים ככל שהיו באותה עת בידי מר דהאן וזאת נוכח האישור כי מלוא התמורה בגין העבודות בפרויקטים כבר שולמה לו.

לא הוצגה בפני כל ראיה כי הנתבעת דרשה מהתובע השיקים.

83. כך או כך, ספק בעיני אם נכון הדבר כי השיקים נמסרו למר דהאן לפני חודש אפריל 2009.

מדובר בשיקים דחויים כאשר ספח השיקים ובו אמור להיות רשום מועד מסירתם או רישומם לא הוגש. התובע צירף לתצהירו שיק אחר (גם הוא דחוי) שמסרה הנתבעת לקבלן משנה אחר שלה בפרויקט נס ציונה – "בזלת הנדסה בע"מ"– נספח ד' לתצהיר מר דהאן. מדובר בשיק המשוך גם הוא על בנק דיסקונט כמו השיקים נשוא תביעה זו ומאותו חשבון של הנתבעת. מספרו של השיק 637 והוא נרשם ונמסר לבזלת הנדסה בע"מ ביום 12.5.09 (כפי שרשום בנספח ד' לעיל) כשמועד פירעונו ליום 1.8.09 (גם שיק זה חזר) (פרוטוקול עמ' 52 ש' 22-28).

84. השיקים נשוא התביעה מספרם 760 ו- 761 (השיק לבזלת הנדסה בע"מ כאמור מספרו 637) לכן ככל הנראה נמסרו השיקים נשוא התביעה לידי התובע לאחר 12.5.09. מועד בו נמסר השיק לבזלת על ידי הנתבעת מאותו החשבון.

85. לאור כל האמור, ככל שהייתי מקבלת את גרסת הנתבעת, כי השיקים נמסרו לתובע לפני חודש אפריל ולמשמורת בלבד, לא ברור ולא ניתן כל הסבר על ידי הנתבעת מדוע לא הוחזרו השיקים על ידי התובע לנתבעת בעת ההתחשבנות שנערכה בין הצדדים, לטענת הנתבעת, בראשית חודש אפריל. כך גם לא הוסבר על ידי הנתבעת מדוע לא דרשה בכתב (לאחר שלטענתה נטש התובע את האתרים) לקבל בחזרה את השיקים, ככל ששיקים אלו לא היו חלק מחוב הנתבעת לתובע ומהתשלום לתובע בהתאם להתחשבנות שבין הצדדים.

86. ככל שהשיקים נמסרו לתובעת לאחר חודש אפריל, ניתן להניח כי נמסרו לאור ההתחשבנות שנערכה בין הצדדים ו/או בגין יתרת עבודות שבוצעו על ידי התובע עבור הנתבעת מראשית חודש אפריל ועד שנטש התובע את האתרים.

87. כאן ראוי לציין, כי גרסת הנתבעת למועד נטישת האתרים ע"י התובע אינה אחידה, ואינה עקבית. כך למשל, בתצהירו טען מר ישר, כי התובע נטש את פרויקט נווה עמית ב 12/08 ואילו בעדותו העיד כי התובע נטש את כל האתרים לאחר ביצוע ההתחשבנות וחתימתו על האישור בראשית חודש אפריל 2009.

מנספח ט' לכתב ההגנה המתוקן (מכתב התובע לנתבעת) ניתן ללמוד כי ב- 23.4.09 עדיין ביצע התובע עבודות עבור הנתבעת בפרויקט בנס ציונה. נספח ט' מתייחס לדירה 11 בפרויקט כאשר לטענת התובע, כפי שבאה לידי ביטוי בנספח ט', היזם או הדייר אינם מאפשרים את ביצוע עבודות החשמל בדירה כאשר לטענת התובע יעכב הדבר את עבודות החשמל, עריכת בדיקות חברת החשמל והמסירה.

אסמכתא נוספת לכך כי התובע נטש את הפרויקט רק במחצית חודש מאי לערך, מהווה נספח ד' לכתב ההגנה המתוקן. מדובר במכתב של חברת פרימה נובה לנתבעת בקשר לעבודות החשמל בפרויקט. וכך נרשם על ידי מר קליין – מפקח:

"יורם שלום, ברצוני להתריע כי העדרותו של קבלן החשמל מהאתר, מעכבת את השלמת הביצוע.

1. לאחר פגישה שנערכה בדירת הפנטהאוז לפני שבוע סוכם כי העבודה תושלם במיידי, אך מאז הפגישה נעלמו עקבותיו באתר.

2. בנוסף יש דירות נוספות שבהן יש להשלים את עבודות החשמל.

3. על פי טענת איש הדוודים יש להזיז נק' חשמל שהוכנה בגג וגם עבודה זו לא מבוצעת.

לטיפולך בקידום הנושא, אודה."

88. לאור כל האמור, הגעתי לכלל דעה כי השיקים 760 ו- 761 נמסרו לתובע על ידי הנתבעת כתשלום בגין עבודות שביצע בפרויקטים (ולא למשמורת בבנק בלבד), וכי בנסיבות העניין נותרה הנתבעת חייבת לתובע את הסכום הנקוב בשיקים שהוחזרו על ידי הבנק.

סוף דבר

89. חלקה הארי של התביעה נדחית בהתאם למפורט לעיל.

90. באשר לשיקים שנמסרו לתובע ולא כובדו על ידי הבנק, הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין את סכום השיקים כדלקמן: סך של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום שנקבע לפירעון – 10.12.09 ועד לתשלום בפועל וסך של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 20.12.09 ועד לתשלום בפועל.

91. בשים לב לסכום התביעה ומשדחיתי את מרבית התביעה, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

ניתן היום, ד' אדר ב' תשע"ו, 14 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.