בפניי תביעה כספית לתשלום סך של 29,902 ₪, שאוחדה יחד עם תביעה שטרית.

העובדות וטענות הצדדים:

התובע מהנדס מכונות במקצועו.

ביום 7.12.08 הזמינה הנתבעת מהתובע עבודות תכנון אינסטלציה ומיזוג אוויר במלון קרלטון בנהריה (העתק ההזמנה צורף לכתב התביעה וסומן א'), בהזמנה נקבעו תנאי תשלום בהתאם לשלבי התכנון, הפיקוח וקבלת טופס 4 ותעודת גמר והכל כפי שפורט בנספח א' לכתב התביעה.

התובע טוען כי ביצע את המוטל עליו ע"פ ההזמנה ועמד בלוח זמנים צפוף שהוקצב לו , ומסר לנתבעת עותק מהתוכניות המפרט וכתב כמויות (נספח ב' לכתב התביעה). בהמשך, הוא טוען, נדרש ממנו לעדכן את התוכניות באולם האירועים, לאחר שהוחלף אדריכל הפרויקט, ובגין העדכון סוכם עם גב' מירב סקר (מנהלת כללית של מלון קרלטון) כי ישולם לו תוספת של 8700 ₪ + מע"מ והוא ביצע את העדכון.

התובע טוען כי קבלן המיזוג שנבחר לבצע את העבודות החל להשמיצו בפני מנכ"לית המלון גב' מירב סקר (להלן: "המנכ"לית" או "מירב") ממניעים זרים והעלה נגד טיב עבודתו טענות לא נכונות, נקבעה פגישה על המנכל"ית בנוכחות מפקח העבודה, אדריכל הפרויקט ומנהל הפרויקט והקבלן ובה הודיע התובע כי אינו אחראי בגין עבודות שמתבצעות שלא בהתאם להנחיותיו.

ביום 24.1.10 התקבל במשרד התובע מכתב מהנתבעת בו היא מודיעה לו על סיום ההתקשרות תוך שהיא מעלה טיעונים נגד טיב עבודתו.

התובע טוען כי הנתבעת חייבת לשלם לו תמורת עבודותיו בפרויקט ע"פ ההזמנה. היא שילמה לו סך של 14,998.65 שח ונותרה חייבת לו סך של 29,902.35 ₪ כולל מע"מ.

הנתבעת טוענת כי התובע ביצע את העבודות שלא בטיב ובאיכות הנדרשים:

א. הוא לא התייחס למפוחי הוצאת עשן המהווים תנאי בל יעבור לרישוי מכיבוי אש.

ב. התכנית לא נתנה מענה להכנסת אוויר צח לאולם.

ג. קיום אי התאמה מהותית בין קנה המידה בתכנית לבין המצב הקיים בשטח וכן בין תכנית התובע לבין תכנית האדריכל.

ד. קיום הכפלת גובהה בין תעלות לתריסם מעבר לגובה הנדרש ע"י האדריכל.

ה. המשאבות תוכננו ללא ברזים לכל משאבה.

ו. התובע לא עמד ביעד התקציב אותו הציגה הנתבעת והייתה חריגה כבדה.

הנתבעת טוענת כי היא פנתה לתובע לשם תיקון התכניות אולם התיקון לא בוצע.

בנוסף, הנתבעת טוענת כי התובע ניסה להרוויח כספים דרך ספקי היאטות והצ'ילרים אשר הוסיפו לדרישת התשלום שלהם ממנה סך של 3% בגין אישור יועץ מיזוג אוויר, אותה תוספת היתה אמורה להתגלגל לכיסו של התובע, אולם היא בוטלה לאחר דין ודברים עם הספק, באותה דרך ניסה התובע לגבות כספים דרך ספק תעלות הפח (דוד טלי) אולם הנתבעת סיכלה גם ניסיון זה של התובע.

לאור ההתרחשויות הנ"ל, נערכו פגישות צוות (ביום 7.1.10 ו- 13.1.10) בהן נכח התובע ונדרש לבצע תיקונים אולם לבסוף החליטה הנתבעת להפסיק את ההתקשרות עם התובע, לדעתה, בשל הפרה בוטה של ההסכמות ביניהם והיא שלחה לו מכתב בעניין זה ביום 24.1.10.

הנתבעת טוענת כי המלון נאלץ לשכור את שירותיו של מתכנן ויועץ אחר בתחום מיזוג האוויר ולשלם לו שכר גבוהה נוכח לוח הזמנים הצפוף שנוצר בעקבות עיכובי התובע ושילמה לו 30,000 ₪ + מע"מ.

השאלה שבמחלוקת:

השאלה העומדת להכרעה בתיק זה היא האם התובע ביצע את המוטל עליו ו/או חלק ממנו ע"פ נספח א' לכתב התביעה מבחינת היקף וטיב התוכניות הנדרש, ואם כן, האם הנתבעת נותרה חייבת לו כספים כלשהם.

לב טענותיה של הנתבעת התמקדו בשאלת עמידה בלוח זמנים, אי התאמת התכניות למצב הפיזי בשטח והתאמת התכניות ליעדים התקציביים.

מומחה ביהמ"ש:

ביהמ"ש מינה ביום 4.9.11 את אינג' אסא אהרוני כמומחה בתחום מיזוג האוויר למתן חוות דעת בתיק. המומחה הגיש חוות דעת .

המומחה קבע כי: המתכנן השלים את עבודתו עד לשלב של קבלת הצעות מקבלנים והוא זכאי ע"פ ההזמנה לקבל 55% משכרו הכולל.

המומחה קבע כי לאור ניסיונו השינויים שהתובע נדרש לבצע בתוכנית המהווים 29% מעלות שכר התכנון והפקוח המקורי (8700 ₪ +מע"מ), הם סכום סביר וכי מניסיונו מכיוון שנדרשו שינויים בתכנון אכן סוכם על תוספת בשכר עבור העבודה.

המומחה סיכם כי: בגין עבודות התכנון מגיע לתובע 55% מסכום ההזמנה השווה ל- 16,500 ₪ ובגין שינויים סך של 8700 ₪ ובסך הכל 25,200 ₪ + מע"מ השווה ל- 29,232 ₪ כולל מע"מ ואם מפחיתים את התשלומים שהוא קיבל מהנתבעת בסכום של 14,998 ₪ מגיעה לו יתרה של 14,234 ₪ כולל מע"מ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום 24.1.10.

מעמד חוות דעת המומחה:

המומחה מונה מטעם ביהמ"ש ולא בהסכמת הצדדים.

יש להבחין בין מעמדו של מומחה שהתמנה בהסכמה למומחה שהתמנה שלא בהסכמה. ברגיל, משנתמנה מומחה בהסכמה, מתפרשת הסכמת הצדדים כוויתור על העדת המומחים מטעמם. לא כך, כאשר המינוי נעשה שלא בהסכמה, שאז זכותו של כל צד להביא כראיה את המומחה מטעמו – רע"א 3112/93 עיזבון וולף נ. מושב גן השומרון, פ"ד מח(5) 397; ע"א 2688/95 פנחס נ. כרם מהנדסים, פ"ד נ(5) 742.

ככלל, הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, בהיעדר טעות בולטת. כך לדוגמה, נאמר בע"א 3056/99 שטרן נ. המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949:

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית משפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן..." .

עוד על מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט ראה, בין היתר - ע"א 323/85 מדינת ישראל נ. אברהם מזרחי, פ"ד לט(4) 185, 189, ע"א 402/85 מרקוביץ נ. עירית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139, ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ. שמי את סמי חמוד, פ"ד מד(2) 771, 779, ע"א 605/88 תבורי בע"מ נ. מעינות הגליל המערבי בע"מ, פ"ד מה(2) 1, 11; ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ. רבי, דינים טו 560; ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ. רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 והאסמכתאות שם.

הפסיקה חזרה והדגישה כי מסקנות המומחה לעולם אינן באות במקום מסקנות בית המשפט. בית המשפט הוא המכריע בסופו של דבר על פי מכלול הראיות שבפניו, לרבות מסקנות המומחה מטעמו, ורשאי בית המשפט לבור חלקים מחוות דעתו של המומחה - ע"א 974/91 עמיד חברה קבלנית לבניין בע"מ נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה, פ"ד נ(5) 104.

דיון ומסקנות:

התובע דורש בתביעתו, אכיפת החוזה בינו לבין הנתבעת הוא דורש לקיים את ההסכם ולקבל תמורת עבודותיו.

א. נוהל מקובל בפרויקטים מעין אלו:

המומחה מטעם בית המשפט סקר בחוות דעתו את הנוהג המקובל בתכנון פרויקטים כגון במקרה שבפנינו נהוג כי המתכנן מכין תכניות לקראת הוצאת מכרז לביצוע העבודות, לאחר מכן במידה ויש צורך להתאים אותן תכניות למצב הפיזי של הנכס הדבר מתבצע ע"י הכנת "תכניות לביצוע" שהן בעצם התאמה של תכניות המכרז למצב הפיזי בשטח.

הדבר בא לידי ביטוי בהזמנת העבודה בסעיף 3 שעניינו שלבי התשלום אשר נקבעים לפי שלבי התקדמות הפרויקט, תחילה תכנון מוקדם לאחר מכן תכנון סופי שלב שלישי סיום תכנון למכרז, לאחר מכן סיום תכנון לביצוע ולבסוף בתום פיקוח עליון.

אם כך, יש להבדיל בין תכנית שמכינים לצורך הוצאה למכרז לבין תכנית לביצוע, וכפי שמומחה ביהמ"ש השיב בסעיף 11 לתשובות לשאלות ההבהרה:

"בעבודת תכנון לאחר שלב המכרז נדרשות לקראת הביצוע התאמות למצב הפיזי האמיתי בבניין לאחר שתקרות אקוסטיות מפורקות ומתגלות הפרעות וצינורות ונדרשים שינויים בתעלות האוויר החיבורים וכו'. עדכונים ותיקונים אלה ופרטים נוספים נמסרים בהשלמה לתוכניות.. ועל הקבלנים להיערך לעבודה על פי תוכניות הביצוע".

האבחנה אותה עשה מומחה ביהמ"ש חשובה לענייננו מאחר ואין חולק בין הצדדים כי התכנית למכרז הושלמה והוגשה והמחלוקת הינה לעניין התכנית לביצוע האם נעשתה.

ב. איזה חלק מההזמנה ביצע התובע:

מבחינת היקף העבודה שבוצעה מקובלת עליי עמדת מומחה ביהמ"ש כי התובע הכין תכנית לצורך המכרז שהיקפה 55% אחוז מהעבודות ע"פ הזמנת העבודה. וכפי שכתב בעמ' 8 לחוות דעתו :

"אין מחלוקת כי המתכנן השלים את עבודתו עד שלב של קבלת הצעות מקבלנים".

אין חולק בין הצדדים כי התוכניות הוגשו ועל סמך התכניות הוצא מכרז. מקובלת עליי הערכת המומחה לגבי היקף העבודה ושוויה מאחר והיא מבוססת על העובדות בשטח וכן על ההזמנה שבין הצדדים.

איני מקבל את עמדת התובע כי כל העבודה הושלמה וכי מגיע לו מלוא הסכום לפי ההזמנה:

ראשית, המומחה קבע בתשובתו לשאלת ההבהרה של עו"ד נג'אר מיום 24.4.12 כי לדעתו התוכניות שהוצגו לו הן לא תכניות ברמת ביצוע .

שנית, עיון בסיכומי הישיבות מיום 7.1.10 ו- 13.1.2010 מעלה כי נדרשו מספר תיקונים והשלמות בתוכניות על מנת להתאימם לשטח ולהמשיך בביצוע, וכי התובע אשר נכח בישיבות אלו לא הסתייג ולא התנגד לאמור בפרוטוקול ומכאן שהוא היה מודע ומסכים לכך שנדרש לתקן את התוכניות. כמו כן, אין חולק, ע"פ חומר הראיות בתיק, כי מספר ימים לאחר מכן הנתבעת הפסיקה את עבודת התובע מבלי שזה ישלים את תכנון התכוניות לביצוע- הכל כפי שיבואר להלן.

מכאן, נהיר וברור הוא כי התובע לא השלים את ביצוע התכניות ע"פ ההזמנה.

ג. דיון בטענות ההגנה:

אבחן את טיעוני הנתבעים בתיק כפי שאלה נטענו בידיהם ואבחן את האמור בחוות הדעת אם התעלם מטענות אלו ואם התעלם מחוות הדעת מטעם הנתבעים.

1. אי עמידה בלוח זמנים:

הנתבעת טענה כי התוכניות הוגשו באיחור מה שגרם לעיכוב העבודות ולעומתה התובע טוען כי עבד במרץ רב והספיק להגיש את כל התוכניות והמפרט וכתב הכמויות כדי להוציאם למכרז.

הצדדים קוטביים בטיעוניהם והנתבעת אשר עליה הנטל להוכיח את טענת האיחור לא המציאה כל ראיה אשר תומכת ו/או מראה את אותו איחור.

אמנם בישיבת הצוות מיום 13.1.2010 בה נכחו התובע, האדריכל, יועץ החשמל, מירב סקר, מהנדס קבוצת גדיש, מנהל השיווק ועוד', הועלה נושא עמידה בלוח זמנים לעבודה והתובע נדרש למסור את התכניות תוך 72 שעות, נרשם כי התובע לא הגיש תכניות ולא עמד בתקציב ולא בלוח הזמנים.

איני יכול לקבוע כי התובע לא עמד בלוחות הזמנים, עבודתו הופסקה ביום 24.1.2010 כאשר מתחלופת המכתבים בין הגב' מירב סקר לבין קבלן המיזוג – יוסי זיו ובמיוחד מכתב מיום 9.1.10 ניתן להתרשם בבירור כי כבר לפני שהתרו בתובע לתקן ולהתאים את התכנית היתה כוונה להוציאו מהפרויקט, ככל הנראה בשל רצון של גב' מירב לצמצם בעלויות או מכל סיבה אחרת שאינה נהירה לעיני ביהמ"ש.

כמו כן, בהזמנת העבודה לא רשום מועד להגשת התוכניות לביצוע.

2. הסיכום לגבי תוספת השכר:

כאמור, התובע טען כי סוכם בינו לבין גב' מירב סקר על תוספת שכר בנוגע לעבודות נוספות שהוא נדרש לבצע.

התובע טען כי השינוי נדרש עקב כניסת אדריכל חדש לפרויקט אשר דרש שינויים, עיון בחוות הדעת מטעם הנתבעת מראה כי התובע הגיש תכנית עם שינוי, ועל כן אני מאמין לו בנקודה זו כי הוא נדרש לבצע שינוי ואכן ביצע זאת.

לחוות דעת מטעם הנתבע צוין בסעיף 3 פירוט עבודות קבלניות חריגות של הקבלן המבצע. הרשימה צורפה כנספח לחוות הדעת ( תחת כותרת –ריכוז תעלות תכנית בסיסיות אוסמה פרח). בסוף רשימה זו ציין הקבלן את התוכניות שצורפו ואלה הם: תכנית בסיסת של אוסאמה, תכנית עם שינוי של אוסאמה, תכנית עבודה בסיסית אולם גדול, תכנית עבודה אולם קטין. מכאן ניתן ללמוד כי אכן הייתה תכנית שינויים שנערכה בידי התובע.

אין זה תפקידו של המומחה לקבוע אם הצדדים הגיעו לידי הסכם בעניין שינויים שבוצעו, אך הוא סבר כי סביר להניח כי אכן היה סיכום כזה. קביעה זו תיעשה בידי בית המשפט ולא בידי המומחה.

ממערך הראיות שהובאו בפני הנני קובע כי היה סיכום כנטען בידי התובע על יסוד שיקולים אלו;

ראשית, התובע העיד בתצהירו כי אכן בוצעו שינויים והגיע לסיכום בעניין העלות.

שנית, הנספח שצורף לחוות הדעת מטעם הנתבעת מאת הקבלן מלמד כי היו בידיו תכניות שינויים מעבר לתוכנית הבסיסית שצורפה לתנאי המכרז( נספח שכותרתו – ריכוז תעלות תכנית בסיסיות אוסמה פרח).

שלישית, לא צורפה הסכמה בכתב. אין בהעדר הסכמה בכתב לשלול את ההסכם, ואך טבעי כי במהלך ביצוע העבודה הצדדים יגיעו לסיכום עבור עבודות נוספות שלא מצא ביטוי בהסכם כתוב כחלק מחיוניות ודינמיקה שמלווה הליך ביצוע פרויקט לאחר ההסכם הראשוני וזאת בשל לחצי זמן כפי שמלמדת עדותו של התובע.

רביעית, נספחים ג' ו-ד' לתצהיר התובע מלמדים על שינויים לבקשת אדריכל הפרויקט כולו מיקי ורדי לפיו שינה את צורת התקרה מעגולה לריבוע.

על יסוד דברים אלו הנני מעדיף את גרסת התובע לעניין השינויים שנדרשו.

קביעת המומחה כי הסכום שנדרש הינו סביר בפרויקטים מעין אלו מקובלת עליי ואני קובע כי הגיע לתובע תוספת בסכום של 8700 ₪ + מע"מ.

3. טיב העבודות;

הנתבעת טענה כי התובע :

א. לא התייחס למפוחי הוצאת עשן המהווים תנאי בל יעבור לרישוי מכיבוי אש.

ב. התכנית לא נתנה מענה להכנסת אוויר צח לאולם.

ג. קיום אי התאמה מהותית בין קנה המידה בתכנית לבין המצב הקיים בשטח וכן בין תכנית התובע לבין תכנית האדריכל.

ד. קיום הכפלת גובהה בין תעלות לתריסם מעבר לגובה הנדרש ע"י האדריכל.

ה. המשאבות תוכננו ללא ברזים לכל משאבה.

הנתבעת צירפה חוות דעת של המהנדס שאולי יואב שפנתה אליו בסוף ינואר 2010 , והוא קבע כי קיים חוסר התאמה בין התוכניות לבין המצב בשטח וכי עקב חוסר התאמה לגובה בקורות המבנה ולדרישות אדריכליות, לא ניתן לבצע את התכניות. הדבר נכון בעיקר לתוואי תעלות האוויר, המהנדס ערך שינויים בתכנית שתאמו למצב בשטח ומסר אותם לקבלן אשר תיקן את ההתאמות, אילו באולם המשני הוא ביצע תכנון חדש של המערכות מאחר וטרם בוצעו עבודות בו ולכן לא ביצע התאמות אלא תכנון חדש.

המומחה ציין בחוות דעתו כי חוסר ההתאמה התבטא באי מתן מענה לאוויר הצח לאולם וכן חוסר התאמה בין גובה התעלות לגובה שנדרש ע"י אדריכל הפרויקט וכן פרט ביצוע חסרים כגון משאבות ללא ברזים.

לא ניתן ללמוד מחוות הדעת כי עבודות התכנון של התובע היו לקויות.

ראשית, חוסר ההתאמה שהיה, ניתן היה לתקנו ולהתאימו למצב בשטח, מדובר בתכנית שהוצאה למכרז, וכאמור, וכעולה מתשובת המומחה בסעיף 11 , לאחר שלב המכרז נדרשות התאמות למצב בשטח ואין הדבר מעיד בהכרח כי עבודות התכנון למכרז היו לקויות.

שנית, יכול גם, ואותם שינויים שנדרשו נבעו מהעובדה כי אדריכל הפרויקט הוחלף, והמחליף שינה תכניות שהצריכו התאמות מהתובע ואין הדבר בהכרח מעיד על עבודה לקויה ועיכוב בהגשת התכניות.

שלישית, כפי שפורט לעיל, ממסכת תכתובות המייל בין הגב' סקר לבין קבלן מיזוג האוויר ניתן להתרשם כי סיבת הפסקת העבודה לא נוגעת לליקויים אלא משיקולי תקציב. הגב' מירב בחרה לזנוח את תכנית התובע ולחפש פתרונות אחרים שלא על פי התכנית על מנת להקטין עלויות . הגבלת התקציב נולדה לאחר מכן ולאחר ההתקשרות עם התובע ולאחר גמר התכנון ובשלב הביצוע. קביעת תקרת התכנון שלא לפי האומדן בהתאם לתנאי המכרז הביאה לשינויים תדירים בתוכניות והפיכת הקבלן גם למתכנן, ללא כל קשר לעבודה שבוצעה בידי התובע.

רביעית, גם חוות הדעת מטעם הנתבעת אינה תומכת בטענתה כי התובע תכנית התובע היתה לקויה. חוות הדעת סוקרת את ההבדל בין תכנית לצורך מכרז לבין תכנית לצורך ביצוע (ראה סעיף 2 לחוות הדעת). המומחה לא מציין כי התכנית שהוצאה לצורך המכרז היתה לקויה ועל כן אין בידי הנתבעת ראיה שתומכת בטענותיה.

התיאור המופרט בחוות דעת מטעם הנתבעת אינו אלא תיאור ההבדל בין תכנית למכרז לבין תכנית ביצוע, שכאמור קבעתי לעיל שהתובע לא הכין ואינו זכאי בגין כך כל תמורה. על רקע זה הדגיש המומחה מטעם בית המשפט שאין חוות דעת הנתבעת רלבנטית למחלוקת מאחר והוא קבע כי התובע הכין תכנית למכרז בלבד, ואילו חוות דעת הנתבעת מתארת כי תכנית זה לא תאמה לביצוע, כשברור כי אינה תואמת בהיותה תכנון למכרז ולא לביצוע.

לשם המחשת האמור לעיל די לעיין בנספח 1 לחוות דעת הנתבעת לפיה מתאר המומחה מטעמה כי התוכנית אולם ראשי לא תאמה והיה מקום לשנות תוואי , מיקום היחידה עקב חוסר התאמה למבנה, אלה הם בדיוק השינויים וההבדלים בין תכנית ביצוע לתכנון לצורך מכרז. משכך נשכר שירותיו של המומחה להכין תכניות ביצוע לאחר הפסקת ההתקשרות עם התובע.

מכל האמור, הנתבעת לא הוכיחה טיעון זה.

4. אי עמידה ביעדי התקציב:

כשהתובע קיבל את העבודה הוא לא התבקש – לפחות לפי המסמכים בכתב – לתכנן אותה לפי תקציב מסוים.

מתחלופת המכתבים (הראשון ב- 6.1.10) בין יוסי זיו- קבלן עבודות מיזוג אשר ערכו את חוות הדעת מטעם הנתבעת- לבין מירב סקר למדים כי מירב רצתה לצמצם את התקציב ולשם כך התייעצה עם יוסי.

בישיבת הצוות מיום 7.1.10 שבה נכח האדריכל מיקי ורדי, התובע, מירב סקר, יוסי קורלי ועוד, סוכמו נושאי עבודה שכללו צמצום במספר נקודות אך התכנית אותה הכין התובע לצורך המכרז לא היתה מוגבלת בתקציב כלשהו. אילו התכנית לביצוע אותה נדרש התובע לתקן ולהכין מעולם לא הוגשה בשל העובדה כי ההתקשרות אתו הופסקה.

5. גזירת קופון:

מדובר בטענת מרמה אשר רמת הוכחתה במשפט האזרחי הינה גבוה מהרמה הנדרשת בדרך כלל. טענת מרמה מצריכה רמת ראיות גבוהות ממאזן ההסתברות הנדרש במשפט האזרחי.

הנתבעת מראה חשבוניות בהן נרשם כי אם יהיה צורך באישור מהנדס יועץ לרכישות אזי יתווסף 3% למחיר לא כולל מע"מ.

לא ברור מניסוח אותו משפט בתחתית החשבוניות האם הכוונה למהנדס מטעם הרוכש או מטעם חברת יוניק – המספקת- הגיון אומר כי אם היא מספקת את המהנדס היועץ היא תגבה עבורו שכר אבל אם הכוונה היא לאישור התובע אין כל היגיון בדרישה. יחד עם זאת, הדרישה הינה מטעם המספק ולא התובע. ולא הובאו ראיות כי זו דרישה של התובע וכי מדובר בקנוניה בינו לבין הספקים. על כן, אינני יכול להסתפק ברישום כאמור ולקבוע כי הוא מהווה ראיה מספקת לכך שהתובע ביצע קנוניה על הספקים כדי לשלשל לכיסו כספים.

מלבד רמיזות בתחלופת המכתבים בין גב' סקר לבין הקבלן המבצע על צורך "בשימון" כלשונם , הטענות נותרו ברמת האמרה ללא כל ביסוס עובדתי. לא הובאו כל ראיות להוכחת טיעון חמור זה.

לאור כל המורם, הנתבעת לא הוכיחה טענות ההגנה שלה ודינן להידחות.

ד. התביעה השטרית שאוחדה עם תיק זה:

אין מחלוקת בין הצדדים כי גב' סקר מירב המנכ"לית מסרה לתובע שיק אישי שלה על סך של 5000 ₪ במהלך עבודתו ולפני שההתקשרות אתו הופסקה.

אין חולק כי השיק בוטל ע"י גב' מירב סקר.

התובע טוען כי השיק נמסר על חשבון תמורת העבודה שלו והוא בוטל שלא כדין.

הנתבעת טוענת כי השיק נמסר ע"י גב' סקר כתמריץ לזירוז הכנת תכניות לביצוע וכביטחון על תנאי וכי התנאי לפירעונו לא מולא במובן זה שהתובע לא מסר תכניות מיזוג האוויר אותן הבטיח למסור, אולם משהתוכניות מעולם לא הושלמו, השיק בוטל כדין על ידה ביום 18.1.09. הנתבעת טוענת כי השיק ניתן כתמריץ בצורה של הקדמת תשלום בסך של 5000 ₪ מהתמורה שאמורה היתה להגיע לו מהמלון לאחר הגשת תכניות מיזוג האוויר לאולם האירועים במפלס התחתון של המלון.

סע' 20(ג) לפקודה קובע: "שטר שיצא מחזקתו של צד שחתום עליו בתור מושך, או קיבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשירה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר".

לאור חזקה זו, הנטל להוכיח כי אוחז שטר אינו רשאי לתבוע על פיו מוטל על המבקש, הוא חותם השטר ועל המבקש לסתור את החזקה להראות שלכאורה מתקיימים שני אלה:

א. השיק ניתן לבטחון בלבד – מסירה על תנאי.

ב. לא התקיים התנאי לביצוע השיק.

ייחודו של שטר בטחון בא לידי ביטוי בכך שאוחזו אינו רשאי לסחרו או לתבוע על פיו כל עוד לא נתקיים התנאי המתלווה אל השטר. צדדים רשאים כמובן להסכים בעל פה או במסמך נפרד כי שטר ניתן כבטחון והשאלה שיש להכריע בה הינה האם אכן הוכח הדבר על ידי הנתבעת.

יש לדחות את טענת הנתבעת בעניין מסירת השיק כבטחון, הדבר לא הוכח . עיון בשיק מעלה כי לא נרשמה עליו הגבלה ו/או תנאי כלשהם. הסתייגות כלשהי היתה אמורה להיות רשומה על השיק ו/או מגובה בראיה כלשהי ומשאין, יש לדחות את טיעון הנתבעת בעניין זה.

התובע טען בסעיף 12 לסיכומיו כי השיק ניתן לו על חשבון ותמורת עבודות שהוא ביצע. תחילה יש לומר כי, השטר לא סוחר לתובע אלא ניתן לו ע"י מירב באופן ישיר כאשר שמו ויתר פרטי השיק כבר היו רשומים עליו, הוא נטל את השטר באופן ישיר ועל כן אינו יכול להיות אוחז כשורה אלא רק אוחז בעד ערך או אוחז בשטר, וכפי שאראה להלן, בשני המקרים תהיה לו זכות לגבות את סכום השטר רק אם תיכשל הנתבעת בהוכחת הגנתה לעניין כישלון תמורה.

מבחינה פורמאלית, עיון בשיק מראה כי השיק משוך על שם מירב סקר והתובע הוא הנפרע, ולכן מבחינה פורמאלית מדובר בצדדים קרובים לשטר. גם מבחינה מהותית מדובר בצדדים קרובים; הקרבה או הריחוק בין הצדדים לשטר אינו נקבע לפי המבחן הצורני של השטר, אלא על פי מערכת היחסים שבין הצדדים בכדי שיהיו צדדים קרובים לשטר צריך להתקיים קשר משפטי ישיר ביניהם והם צדדים רחוקים לשטר אם מערכת יחסים ביניהם אינה נובעת מקשר משפטי ישיר אלא מקשר משפטי ישיר עם אחרים.

הנתבעת והתובע הכירו, והנתבעת היא זו שהייתה מופקדת על ביצוע פרויקט המיזוג במלון היא היתה מעורה בתהליכי העבודה, יזמה פגישות וניהלה את העניינים בשם המלון, והנתבעת מסרה שיק לידי התובע בגין חלק מהתמורה החוזית (כפי שיבואר להלן), הנתבעת היא לא צד זר לעסקה, הוא מעורה בפרטי העסקה. על כן, גם מבחינה מהותית הם בבחינת צדדים קרובים לשטר.

כאמור, העסקה הינה בין המלון לתובע ואילו גב' סקר היא רק עובדת של המלון, לא ארחיב ואסתפק בלומר כי מכרטסת הנהלת החשבונות של המלון לגבי רכישות אותן בצעה הגב' מירב סקר בתפקידה מנכ"ל מלון קרלטון, למדים כי היא נהגה לבצע רכישות באמצעי תשלום אישיים שלה ואשר הוחזרו לה לאחר מכן על ידי המלון, מכאן, על משולש היחסים בין הגב' סקר, לנתבעת והתובע חל סעיף 27 לפקודת השטרות, גב' סקר הינה בבחינת מיטיב. ועל כן התובע במקרנו יכול לזכות בתביעתו השטרית רק אם יוכיח כי הוא במקרה זה אוחז בעד ערך ומאחר ומדובר בצדדים קרובים לשטר, הזכות של התובע אינה מוחלטת והיא כפופה לטענות ההגנה של הנתבעת אשר יכולה לגבור על זכותו השטרית של התובע אם תוכיח עילת הגנה טובה כגון כישלון תמורה- וכפי שפורט לעיל, טענות ההגנה של הנתבעת נדחו ועל כן דין התביעה להתקבל.

סוף דבר;

אני מחייב את הנתבעת אפיקי אס.אי.ג'י. (ישראל) נכסים בע"מ לשלם לתובע סך של 12,270 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה החל מיום 24/10/10 ועד התשלום המלא בפועל. לסכום יש להוסיף מע"מ.

הנתבעת מירב סקר חייבת ביחד ולחוד עם הנתבעת עד גבול של 5000 ₪ (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 24.2.2010).

הנני מורה לנתבעות להשיב לתובע את האגרה ששולמה על ידו (סך 374 ₪), את חלקו בשכר טרחת המומחה ששולם על ידו על סך 4,060 ₪, וכן שכ"ט עו"ד 2500 ₪ כולל מע"מ.

הנני מורה על חילוט הסכום שהופקד בתיק 31397-07-10 והעברתו לידי התובע באמצעות בא כוחו. לא ניתן להמשיך לנקוט בגין יתרת הסכום נגד מירב סקר בהליכים אלא לאחר שנפתח תיק הוצל"פ נגד הנתבעת ונקיטת הליכים נגדה ובהעדר גבייה תוך 120 יום מיום המצאת האזהרה ניתן יהיה להמשיך ולנקוט נגדה הליכים עד ליתרת הסכום שהיא חייבת בו.

להמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ו אב תשע"ג, 22 יולי 2013, בהעדר הצדדים.