לפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעת לפצותה בגין נזקי תאונת דרכים.

כתב התביעה הוגש בחודש יולי 2010.

כתב ההגנה הוגש בחודש נובמבר 2011.

הגם שמדובר היה בהליך בסדר דין מהיר, לא צורף לכתב ההגנה תצהיר.

התובעת עתרה למתן פסק דין וכב' הרשמת וקסמן מצאה שלא ליתן פסק דין, אלא להורות כי ייקבע דיון, במסגרתו תיתן דעתה להעדרו של התצהיר.

ביום 13.3.2012, התקיים דיון ראשון בפני כב' הרשמת, אליו לא התייצבו הנתבעת או ב"כ.

באותו דיון עלה כי הוגשה על ידי ב"כ הנתבעת בקשה להתפטר מייצוג, וכן בקשה לדחיית מועד דיון עקב מחלת השפעת של בן הנתבעת, אשר לכאורה נהג ברכב בעת אירוע התאונה. לא הוגשה תעודה רפואית.

כב' הרשמת וקסמן פסקה את הוצאות אותו דיון וקבעה כי על הנתבעת להגיש מסמכים רפואיים בתמיכה לבקשה לדחיית מועד הדיון. באשר להתפטרות מייצוג, זו הותנתה בהמצאת פרטי כתובת הנתבעת ומספר טלפון.

מעיון בתיק עולה כי עד היום לא הוגשו המסמכים הרפואיים בהתאם לאותה החלטה, וכן לא הומצאו פרטי הנתבעת לצורך שחרורו של ב"כ הנתבעת מייצוג.

ביום 6.6.2012, התקיים דיון נוסף, כאשר גם לדיון זה, לא התייצבו הנתבעת או ב"כ.

כב' הרשמת קבעה במסגרת החלטתה בדיון כי נוכח העובדה כי עסקינן בדיון שני אליו אין הנתבעת מתייצבת, ראוי כי התיק יקבע לדיון בפני שופט על מנת לאפשר לב"כ התובעת לעתור למתן פסק דין.

ביום 20.1.2013, הוגשה בקשת התובעת למתן פסק דין , נוכח העדר התייצבות הנתבעת לשני הדיונים.

בהתאם להחלטתי, הועברה הבקשה לתגובת המשיבה.

לאחר שנתקבלה תגובתה ניתנה ביום 3.2.2013 החלטתי במסגרתה מצאתי, על אף כל מחדלי הנתבעת, להורות כי לא יינתן פסק דין , וזאת בכפוף להפקדת הוצאות התובעת, ללא קשר לתוצאות ההליך, בסך של 1,200 ₪ עד ליום 7.2.2013.

המועד להפקדה נקבע, בין היתר, תוך מתן הדעת לכך שהדיון לגופה של תביעה נקבע ליום 12.2.2013.

עוד נקבע במסגרת החלטתי כי ככל שלא יופקד הסכום הנקוב, תהא התובעת רשאית להגיש כל בקשה רלוונטית.

ביום 10.2.2012, ולאחר המועד שנקבע לצורך ההפקדה, הוגשה בקשת הנתבעת לדחיית מועד הדיון ומתן ארכה להפקדה הכספית.

לא מצאתי להורות על דחייה נוספת של הדיון, אך נתנה ארכה להפקדה עד לפתח הדיון.

ביום 11.2.13 הוגשה בקשה נוספת על ידי הנתבעת, ובה עתרה למתן ארכה להפקדה.

לפנים משורת הדין, ועל אף כל האמור לעיל, נעתרתי לבקשה, תוך שהמועד להפקדה נקבע, בהתאם לבקשת הנתבעת, ליום 17.2.2012.

היום הוגשה לעיוני בקשת התובעת למתן פסק דין, נוכח העדר ההפקדה.

מעיון בתיק בית המשפט עולה כי הסכום לא הופקד עד למועד כתיבת שורות אלו.

קביעת הסכום להפקדה, נועד לשרת מטרה של איזון בין זכויות הצדדים, ושיעורו נעשה לפנים משורת הדין, ועל אף מחדליה החוזרים של הנתבעת.

משלא הופקד הסכום, והיה בהפקדתו כדי להביא למניעת קבלת בקשת התובעת למתן פסק דין, בשל העדר התייצבות, לשני דיונים נפרדים, ונוכח התנהלותה הכוללת של הנתבעת כמפורט לעיל, אין אלא לראות את הנתבעת כמי שחזרה בה מהתנגדותה למתן פסק הדין, וכמי שלמעשה זנחה את הגנתה.

אציין כי יש בדרך התנהלות הנתבעת כדי זלזול מהותי בהליכים המתנהלים כנגדה, ובכך כדי הבעת עמדה ברורה, כי אינה מבקשת לעמוד על הגנתה.

משזנחה הנתבעת את הגנתה, ולאור האמור בכתב התביעה, ניתן בזאת פסק דין במסגרתו אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 3,152 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ביום 19.7.2010 ועד התשלום בפועל.

לא מצאתי לפסוק לתובעת דמי השבתת רכב, שכן לא נמצאו בתיק ראיות ביחס לנזק זה או שיעורו.

כן תישא הנתבעת בהוצאות ההליך, בסך של 2,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. יובהר כי סכום זה כולל בחובו את הסך של 1,200 ₪, ואינו מצטרף אליו.

מאידך מובהר כי סכום זה אינו כולל את סכום ההוצאות אשר נפסקו על ידי כב' הרשמת וקסמן בהחלטתה מיום 13.3.2012.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים באמצעות הדואר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, כחוק.

ניתן היום, ט"ו אדר תשע"ג, 25 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.