1. זוהי תביעה לדמי אבטלה מכח הוראות פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

2. השאלה שבמחלוקת הינה, האם צברה התובעת את תקופת האכשרה הנדרשת על פי סעיף 161 לחוק. לטענת התובעת, יש להביא בחשבון ימי האכשרה את תקופת עבודתה מיום 1.12.08 ועד לסוף חודש נובמבר 2009 במכללת אור בע"מ, חברה שהיתה בבעלות בנה של התובעת מר נדב אור. הנתבע טוען, כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין מכללת אור וככל שעבדה עבור המכללה, הרי מדובר בעזרה משפחתית גרידא.

אין מחלוקת, כי ככל שיוכרו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין מכללת אור בע"מ בתקופה זו, הרי שהתובעת תהא זכאית לדמי אבטלה.

3. "עובד" מוגדר בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 כדלקמן:

"לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, 'בן משפחה' – אחד ההורים, ילד נכד, אח או אחות".

כאשר קרובי משפחה טוענים לקיומם של יחסי עובד ומעביד, יבחן בית הדין בקפידה יתרה את טיב היחסים, האם מדובר במערכת יחסים התנדבותית המגלמת בחובה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות.

הפרמטרים שבוחן בית הדין לצורך הכרעה בשאלה זו הם, בין היתר, מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה היה ריאלי או סמלי, קיום חובות מכח משפט העבודה המגן (תוספות יוקר, חופשה שנתית, דמי הבראה וכיו"ב). סדירות העבודה, האם העבודה מתבצעת באופן סדיר, האם העבודה היא חיונית כך שאלמלא היה מבצע אותה היה עבוד אחר נאלץ לבצעה ועוד.

(דב"ע מז/6-0 סרוסי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע י"ח 434; דב"ע לג/108-0 המוסד לביטוח לאומי נ' כץ, פד"ע ה 31; דב"ע נג/87-0 פייגלשטוק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 283).

בעב"ל 20105/96 אורלי יהלום נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לו 603, 616 סוכמו עיקרי ההלכות לעניין זה וכך קבע כב' הנשיא אדלר:

"בענף הביטוח הלאומי, קירבה משפחתית – ולו קירבה בין הורים וילדים – אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד ומעביד. המניע לבחירת העובד, בין אם הוא מניע עיקרי או משני, אינו קובע לעניין קיומם של יחסי עובד ומעביד. מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, היא הקובעת לענין זה (דב"ע לג/108-0 המוסד לביטוח לאומי נ' כץ, פד"ע ה-31).

עם זאת, כאשר הצדדים טוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, הלכה פסוקה במשפט הביטחון הסוציאלי היא, כי בית הדין בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו; האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות. לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני המשפחה, יתן בית הדין דעתו, בין היתר, לפרמטרים שונים כגון מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה היה ריאלי או סמלי וכו'.

נטל ההוכחה כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית, ולובשים אופי של יחסי עובד ומעביד, מוטלים על בן המשפחה הטוען לקיומם. מי שטוען כי היחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית, ולבשו אופי של יחסי עובד מעביד, עליו לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכח קשר חוזי".

נטל ההוכחה במקרה זה מוטל על כתפי הטוען לקיומם של יחסי העבודה (דב"ע לג/0-59 מרקו נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע ה 134; עב"ל 20034/98 המוסד לביטוח לאומי נ' הרצליך, פד"ע לה 577).

4. מעדותה של התובעת עולה, כי בפועל עבדה במכללת אור מאז פתיחתה בשנת 2004. רוב התקופה עבדה ללא קבלת שכר. רק החל מחודש דצמבר 2008, החלה לקבל שכר בגין עבודתה וזאת עד לסגירת המכללה בסוף חודש נובמבר 2009. לפי עדותה, בשנת העבודה האחרונה היתה העבודה יותר משמעותית במכללה, היו הרבה תלמידים ומורים ובאותה עת לא עבדה במקום אחר בניגוד למצב הדברים בתקופה עד לתחילת קבלת השכר, תקופה בה עבדה גם במקומות אחרים.

לתובעת לא היו שעות עבודה קבועות ומסודרות ורוב העבודה נעשתה מהבית. בבית יש לה מחשב עליו עבדה ורק לצורך רישומים של הנהלת חשבונות, היא היתה מגיעה למשרד רו"ח ויקטור חמישה כדי לבצע את הרישומים בתוכנת החשבשבת. מקום המכללה היה באילת והיא גרה בהרצליה כשהחומר הרלוונטי היה נשלח אליה בדואר ובאמצעות הודעות דואר אלקטרוני. לפי עדותה, היא היתה מגיעה למשרד רואה החשבון אחת לשבוע בדרך כלל בימי חמישי ועבדה בשעות הלילה עד הבוקר.

5. בתמיכה לגירסתה, העיד מטעמה של התובעת רו"ח מר ויקטור חמישה. בעדותו ציין כדלקמן:

"אני רואה חשבון מיום הקמת מכללת אור בע"מ. מיום הקמתה סימה אור מנהלת החשבונות של החברה באופן מלא. מכינה את הנהלת החשבונות ומגישה לביקורת של המשרד שלי ועורכת את כל משכורות העובדים ותזרימי המזומן עם הבנקים וכל מה שנדרש ממנהלת החשבונות עד להשלמת הביקורת. מיום הקמת החברה ועד היום היא ממלאה את התפקיד. החברה כבר לא פעילה אבל יש חשבון בנק שצריך לסגור. עדיין יש פעילות דלילה והגישה את המסמכים של שנת 2011. סימה היתה עובדת בשתי מקומות אצלה בבית היות והמכללה היא של הבן שלה ופועלת באילת בביתה, היתה מנהלת דרך אימל את כל ההתקשרות של החברה ומגיעה למשרדי ומקבלת את שירותי המחשב והתוכנות אצלי במשרד שאף אחד מעובדי המשרד לא נקף אצבע בתיק הזה והעמדנו לרשותה את המערכת של התוכנות המקצועיות שקיימות במאגר. לא אנושית אלא מקצועית. הגיעה בימי חמישי בערב עד לשישי בבוקר בשעות שאף אחד לא היה במשרד כדי לא להפריע במשרד כך שהידיעה שלי היא אישית ופוזיטיבית ושהתפקיד הזה לא מלכותי ונעשה על ידה.

לגבי המשכורות – היא קיבלה משכורת מהחברה. כמובן שבפועל יוצא של האפשרות לשלם משכורת. החברה לא היתה במצבים מזהירים וכל משכורת שקיבלה היתה מגובה. לאחרונה החברה נכנסה לקשיים וכל תלוש שהוצא לה הוא קשור בקשר חזק עם המציאות. היו תקופות שהיא עבדה בלי משכורת. איפה שיצא תלוש הוא היה מגובה בעבודה בפועל.

המשרד שלי פתוח בימי חמישי בערב ובשעות שהיא עובדת סימה היתה איתה במשרד. היא עובדת שלי שנמצאת בחמישי עד יום שישי אחר הצהריים. היא לא עשתה שום דבר עבור החברה למעט זה שהיא ישבה עם התובעת.

בתקופות הקשות של החברה, היו עובדים נוספים שלא קיבלו שכר. המנהל עצמו".

עדותו זו של רו"ח חמישה, לא נסתרה.

6. ממכלול הנתונים העובדתיים עולה התמונה ולפיה, עבדה התובעת עבור מכללת אור ושימשה כמנהלת החשבונות והשכר של אותה מכללה. אין למעשה מחלוקת, כי היה צורך בתפקיד זה נוכח מכלול עיסוקה של אותה מכללה. משהעיד רו"ח חמישה, כי בפועל מי שמילא תפקיד זה היתה התובעת, הרי שיש לקבל את עדותו.

ערים אנו לקשיים בגירסתה של התובעת ובין השאר לעובדה, כי ברוב תקופת עבודתה, אל קיבלה שכר ורק בשנת העבודה האחרונה, שולם לה השכר עבור עבודתה. נתנו דעתנו גם לכך שלא עבדה בשעות קבועות ולא במקום פעילותה של המכללה אלא בביתה ובמשרד רו"ח חמישה. חרף האמור, שוכנענו, כי יש לקבל את גירסתה העובדתית של התובעת ולפיה, הועסקה על ידי מכללת אור כמנהלת החשבונות והשכר. אין מדובר בעזרה משפחתית כמשמעותה בחוק ובפסיקה.

העבודה בוצעה באופן סדיר והיתה חיונית לפעילותה של המכללה. השכר ששולם לא היה סמלי אלא שכר ריאלי בהתחשב בהיקף עבודתה של התובעת. אילמלא בוצעה העבודה על ידי התובעת, הרי שעובד אחר היה אמור לבצע את אותה עבודה.

נוכח האמור, אנו קובעים, כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין מכללת אור בתקופה השנויה במחלוקת ועל כן, זכאית התובעת לדמי אבטלה.

7. התביעה מתקבלת כאמור לעיל.

הנתבע ישא בהוצאותיה של התובעת בסך 1,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, ט' אלול תשע"ב, 27 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.