לפני:

הנשיאה ורד שפר

החלטה

בתיק זה ניתן פסק דין.

פסק הדין כלל חיובים כספיים שהושתו על הנתבעים.

מאחר ומהחומר שבתיק עלה ששירות התעסוקה שחרר כספים לטובת התובע, אפשר בית הדין לצדדים להגיש תחשיב מדוייק שיתייחס לחלק מהכספים אשר שוחררו כאמור, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

פסק הדין נמסר לצדדים ביום 20/11/12, כך שהמועד להגשת תחשיבים חלף ביום 21/12/12.

למרות האמור הוגש תחשיב מצד התובע רק ביום 24/01/13, דהיינו בחלוף יותר מחודשיים ממועד קבלת פסק הדין, ומצד ב"כ הנתבעת רק הוגשה תגובה לתחשיב התובע, מבלי שטרחה ב"כ להמציא תחשיב כלשהו, ולא זאת אף זאת, שההודעה כללה בקשה לתיקון "טעות קולמוס" שנפלה לכאורה בפסק הדין בכל הנוגע לחישוב החודשים בהם עבד התובע, והכל למרות שחובת ביצוע התחשיב מוטלת בעיקר על הנתבע, ככזה שיצדיק הפחתה מהחיוב מכוח פסק הדין.

מובהר בזאת, ראשית, כי מעבר לכך שחלף, זה מכבר, המועד להגשת בקשה לתיקון טעות קולמוס, הרי שלא נפלה כל טעות קולמוס, וזוהי קביעתו של בית הדין, שהדרך להתמודד עימה היתה הגשת ערעור, שיוער שגם לעניינו המועד להגשתו חלף זה מכבר.

עוד מובהר, כי בפסק הדין קבע בית הדין כי הסכומים שיש מקום לנכותם הינם אלה שהופרשו בגין פיצויי פיטורים ותו לא.

בית הדין ממליץ כי בנסיבות העניין ישולמו הכספים שנפסקו בפסק הדין לאלתר לתובע, בהפחתת הסכום שאינו שנוי במחלוקת מבחינתו, כמפורט בהודעת באת כוחו מיום 24/01/13.

ככל שהנתבעים לא יודיעו במנומק מדוע אין לעשות כן, וזאת עד ליום 10/02/13 – יינתן תוקף פסק דין משלים להמלצה דלעיל.

לעיון ביום 11/02/13.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ג, (27 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.