1. ביום 9.10.16 התקיים דיון בעניינו של החייב, במסגרתו נדונה בקשתו של החייב למתן הפטר בגין חובותיו ברי התביעה.

2. ביום 3.11.10 ניתן צו כינוס בעניינו של החייב וביום 19.6.11 הוא הוכרז כפושט רגל , תוך שעו"ד ניר הורוביץ מונה כנאמן לנכסיו (להלן: "הנאמן").

ביחס לחייב הוגשו 15 תביעות חוב בסכום כולל של 3,028,095 ₪, אשר לאחר בדיקה הוכרעו והועמדו על סך של 1,768,491 ₪.

3. החייב יליד שנת 1959, נשוי לגב' ליליאן טייכר, אשר בעניינה נוהל הליך פש"ר , במקביל לזה שנוהל בעניינו של החייב. ביום 28.7.16, ניתן לאשת החייב הפטר חלוט מחובותיה.

לבני הזוג ששה ילדים, מתוכם שניים קטינים. החייב ומשפחתו מתגוררים בשכירות בדירת ארבעה חדרים בשוהם.

4. לגרסת החייב הוא מתפרנס מעבודתו כשכיר בחב' אגם אלומיניום, ומשתכר סך של כ- 3,700 ₪ לחודש. אשת החייב משתכרת סך של כ- 5,500 ₪ לחודש וכן הם מקבלים קצבת ילדים בסך של כ- 300 ₪ לחודש. המשפחה מטופלת במחלקת הרווחה של עיריית שוהם ומקבלת עזרה במזון.

לטענתו, הסתבכותו הכלכלית נבעה עקב שורת אירועים טרגיים שפקדו את משפחתו בתקופה קצרה, לקבות פטירת ילד, פטירת הורים ואחות, בעיות רפואיות קשות, לרבות אירועים מוחיים שעבר החייב ואירועי האינתיפדה השנייה.

הוסיף החייב והדגיש כי גם כיום, אינו בקו הבריאות, ובין היתר סובל מבעיות רפואיות ונפשיות ומטופל בתרופות.

5. מחקירת המנהל המיוחד עלה כי לא נמצאו נכסים משמעותיים, אשר יכול ותהא בהם תועלת לנושים, זאת למעט נכסים פיננסיים, כמפורט בסעיף 6 לתסקיר.

בנסיבות אלו סבר המנהל המיוחד כי לא ניתן להורות כי החייב צבר חובותיו בחוסר תום לב, ויש אף להורות כי התנהל בהליך בתום לב, תוך עמידה בדרך כלל בחיובי ההליך.

משכך, המליץ בעל התפקיד לקבל את בקשתו של החייב למתן הפטר בגין חובותיו ברי התביעה, וזאת בכפוף לסילוק חוב הפיגורים ופדיון הנכסים הפיננסיים.

לעמדה זו הצטרף גם הכנ"ר.

6. הנושות ורד אלומיניום בע"מ ורול פרופיל בע"מ, התנגדו למתן ההפטר וטענו כי לא הונח בפניהן תסקיר ובו פרטים מלאים אודות רכושו של החייב ופוטנציאל ההשתכרות שלו.

כן נטען על ידן, כי הסכום המוצע, נמוך מאוד ביחס לסך חובותיו של החייב, כי החייב צבר פיגור בתשלומים, וכי חובותיו של החייב נוצרו בחוסר תום לב.

7. בנוסף, הוגשה גם התנגדותה של הנושה סטי מלכה (להלן: "הנושה"), אשר באת כוחה אף התייצבה לדיון, והתנגדה נחרצות למתן ההפטר.

לטענת הנושה, חובותיו של החייב, אשר נוצרו לאורך תקופה של כ- 20 שנים ומסתכמים בסך של כ- 18 מליון ₪, נוצרו בחוסר תום לב ובמרמה, כאשר אף במסגרת תכנית תחקירים ששודרה בטלוויזיה בעניינו של החייב, נמצא כי הוא הוציא כספים במרמה מנושיו.

הנושה פירטה את נסיבות יצירת החוב כלפיה.

עוד נטען כי החייב ריצה עונשי מאסר ו/או עבודות שירות, בגין עבירות פליליות שביצע, אשר בגינן הוא נאשם והורשע, ואשר לשיטתה של הנושה אין ספק כי קיים קשר בינן לבין יצירת חובותיו של החייב.

בנוסף נטען, כי החייב מקים ומפעיל חברות, באמצעות אחרים, באופן שיטתי, ומנהל באמצעותן את עסקיו, עד הגעתן לחדלות פירעון. הנושה אף צירפה מספר פסקי דין שניתנו בעניין בתו של החייב או כנגד חלק מאותן החברות, אשר ממצאיהם תומכים לכאורה בטענותיה.

8. הוסיפה הנושה וטענה, כי ככל הנראה לחייב ולאשתו זכויות בבית פרטי בשוהם, אשר רק למראית עין אינן רשומות על שמם, וכי ככל שהזכויות נמכרו, יש לברר מה עלה בגורל הכספים שהתקבלו.

כן טענה הנושה כי לחייב קנסות תעבורה רבים – התנהלות המצביעה על זלזול בחיי אדם, וכי הרשימה הארוכה מלמדת על כלי רכב רבים בהם נוהג החייב, כאשר גם לגבי הבעלות ברכבים אלה יש לבצע חקירה משלימה.

בנוסף טענה הנושה, כי החייב ביצע העדפת נושים בעודו מצוי בהליך, שעה שמהחלטה אשר ניתנה ע"י בית המשפט לתביעות קטנות בעניינה של בתו, עלה כי החייב משלם 2,000 ₪ בחודש, לנושה מיכאל תורג'מן, הן לפני והן לאחר צו הכינוס.

9. לשיטת הנושה, היה מקום להשלים החקירות בעניין עזבון הוריו המנוחים של החייב, וכי הדיווחים שהוגשו על ידי החייב , מבלי שנתמכו באסמכתאות מספקות, אינם אמינים ועולה מהם כי החייב ואשתו אינם חיים בצמצום ומבצעים רכישות גם עבור אחרים.

10. בהינתן האמור לעיל, טענה הנושה כי אין מקום למתן ההפטר, וכי יש להורות לנאמן להמשיך ולבצע חקירות מקיפות בין היתר בעניין החייב, נכסיו, החברות שבבעלותו ואופן יצירת החובות על ידו.

11. הנושה בנק איגוד – הצטרף אף הוא לעמדת הנושה סטי מלכה.

12. יתר הנושים לא הביעו עמדה ולא התייצבו לדיון, על אף שזומנו כדין.

13. במסגרת הדיון הועברה לעיוני תגובת החייב להתנגדות הנושה, תשובת הנושה והודעות דוא"ל נוספות שהועברו על ידה לידי הנאמן.

בתגובתו טען החייב, בין היתר, כי אין לו כל עבר פלילי, וכי הטענות בדבר היותו נוכל ורמאי, תוך הסתמכות על תכנית טלוויזיה, מהווה הוצאת דיבה.

לטענתו, בעקבות שידור הכתבה נפתחה לבקשתו, חקירה משטרתית לבירור הטענות, תוך שבסופו של יום נסגרו תיקי החקירה מבלי שהוגש במסגרתם כתב אישום.

החייב הכחיש הטענות בדבר הקמה ורישום של חברות על שמות של אחרים, וטען כי החברות בראשית תעשיות אלומיניום בע"מ ואיתי אלומיניום בע"מ, אליהן, בין היתר, התייחסה הנושה, הוקמו על ידי בניו בניסיון להקים עסק עצמאי ולסייע לכלכלת המשפחה לאחר הקריסה הכלכלית. החייב הועסק כשכיר בחברות אלה נוכח רצונם של בניו לסייע לו, ומכוח ניסיונו הרב בתחום האלומיניום.

לטענת החייב סוגיה זו נחקרה אף היא במסגרת החקירה המשטרתית שבוצעה ונסגרה מבלי שהוגש כתב אישום.

כן טען החייב כי מפסקי הדין שצורפו כראיה על ידי הנושה עצמה יש כדי לסתור את טענותיה.

14. החייב הכחיש גם כל קשר לחברות אלמוג – תעשיות אלומיניום לבניין בע"מ ו- אגם אלומיניום בע"מ תוך שהוא שב וטוען כי הועסק בהן כשכיר.

החייב הכחיש קיומם של נכסים בבעלותו, וטען כי הבית בשוהם, אליו התייחסה הנושה, הינו בית אותו התכוון החייב לרכוש, קודם לקריסה הכלכלית, אולם בפועל, לא רכש אותו, ומזה כ- 16 שנים שהוא ומשפחתו מתגוררים בשכירות בדירות רעועות.

באשר לרכבים נטען כי מדובר בדוחות אשר יצרו עובדיו של החייב ברכבי החברות אשר היו רשומים על שמו, וזאת לפני שנים רבות ובטרם קריסת העסק.

15. בהתייחס לטענה בדבר העדפת נושים טען החייב כי מלוא התשלומים לנושה מיכאל תורג'מן שולמו ומשולמים באמצעות בתו, ובאמצעותה בלבד.

16. בכל הנוגע לעזבונות הורי החייב הבהיר החייב כי הוריו ז"ל נפטרו בשנים 1994 – 1995, וכי הם היו ניצולי שואה חסרי כל, אשר נתמכו ע"י החייב ואחותו.

17. באשר לדיווחים החודשיים טען החייב כי עיון מדוקדק בהם מעיד כי החייב ומשפחתו חיים חיי דוחק ללא מותרות, ובשים לב לכך שמדובר במשפחה ובה ששה ילדים, אשר חלקם קטינים, ההוצאות סבירות.

18. החייב חזר והדגיש את נסיבות חייו הקשות, אשר אף היוו רקע לנפילתו הכלכלית, את התנהלותו הראויה במסגרת ההליך, וטען כי על אף מצבו הבריאותי והנפשי והנסיבות הקשות, הצליח לגדל 6 ילדים לתפארת, בעלי ערכים התורמים למדינה.

19. הנושה בתשובתה ובהודעות הדוא"ל הנוספות שהועברו על ידה לידי הנאמן, חזרה על עמדתה בדבר הצורך בביצוע חקירות נוספות לחייב, ובין היתר ביקשה כי הנאמן יעתור למתן צווים שונים.

20. במסגרת הדיון שהתקיים בפני הובאה התייחסותו של הנאמן לטענות הנושה.

21. הנאמן הבהיר כי הטענות המתייחסות לעבירות הפליליות נבדקו על ידו, תוך שממצאי הבדיקות העלו כי ההרשעות התייחסו לאי הגשת דוחות מס ואי תשלום מיסים, אולם מס הכנסה ומע"מ אינם נמנים על נושי החייב במסגרת ההליך הנוכחי.

באשר לטענות שהועלו במסגרת תכנית הטלוויזיה, אכן הוצג פלט המראה כי תיקי החקירה שנפתחו עקב כך, נסגרו מחוסר ראיות עוד בשנת 2014 ומבלי שהוגש כתב אישום.

הנאמן הוסיף והבהיר כי לא אותרו כל נכסים על שם החייב (למעט הנכסים הפיננסיים שפורטו בתסקיר) וודאי שלא נכסי נדל"ן.

בהתייחס לחברות שנטען כי הוקמו על ידי החייב או ילדיו, טען הנאמן כי הוא לא רואה בכך קיצוניות כזו, המצדיקה דחיית בקשה לפשיטת רגל.

לגבי הפער בין הכנסות להוצאות והתנהלותו הכלכלית של החייב טען הנאמן כי הדו"ח שהוצג לחודש מאי 2016, היה חריג, כאשר באופן שוטף, ההוצאות לא היו כפי הנטען, וכי גם מבדיקה שנערכה מול רשויות הרווחה עולה כי מצבה הכלכלי של המשפחה לא טוב.

לאור זאת סבר הנאמן, כי החקירות מוצו, אין טעם בהמשך ביצוע בדיקות נוספות ואין תוחלת להמשך ניהולו של ההליך במתכונת הנוכחית ולפיכך יש ליתן לחייב הפטר מותנה, בתנאים שייקבעו.

22. לעמדה זו של הנאמן הצטרף גם הכנ"ר.

לאחר שחזרתי ועיינתי בבקשת הנושה, בתגובה ובתשובות וכן שמעתי את הצדדים במסגרת הדיון שהתקיים בפני, אני מוצאת לנכון להורות כדלקמן:

23. לעניין החקירות הפליליות אשר התנהלו בעניינו של החייב, כמו גם תכנית הטלוויזיה ששודרה, איני מוצאת לנכון להורות על המשך החקירה.

העבירות בעטיין הורשע החייב הינן עבירות כלפי מס הכנסה ומע"מ. רשויות המס אינן נמנות על נושיו של החייב בהליך זה. משכך, ובהתאם להלכתו של כב' בית המשפט העליון, אין באמור כדי למנוע את האפשרות למתן הפטר לחייב בגין החובות ברי התביעה.

יתרה מכך, משהתקיימו חקירות משטרתיות אשר מוצו על ידי המשטרה, איני מוצאת להידרש לעניין זה פעם נוספת, וממילא אין מקום למתן צווים המופנים למשטרה להמצאת המסמכים.

24. לעניין נכסי החייב, לרבות הבית בשוהם ורכבים, כמו גם זכויותיו בעיזבון הוריו ז"ל, אשר נפטרו לפני כ- 20 שנה – נחה דעתי כי הנאמן ביצע את הבדיקות הדרושות, וכי בפועל, אין נכסים הניתנים למימוש, למעט המפורט בדו"ח הנאמן.

25. גם לעניין מצבו הרפואי של החייב איני מוצאת צורך בביצוע חקירות נוספות. התרשמותי הבלתי אמצעית, כמו גם המסמכים הרפואיים שצורפו במסגרת ההליך, מניחים את דעתי כי מצבו הרפואי והנפשי של החייב מורכב.

26. לא מצאתי בחומר המונח בפני כדי אינדיקציה לקביעה על פיה קיים ביחס לחייב חוסר תום לב בוטה בנסיבות יצירת החובות וההסתבכות הכלכלית, באופן אשר יש בו כדי לשלול מתן ההפטר.

אומנם, החייב צבר חובות משמעותיים, לנושים רבים, במשך תקופה ארוכה.

אכן, במהלך השנים, החייב, בעצמו ו/או באמצעות החברות במסגרתן פעל, קיבל כספים מנושים כנגד התחייבות לבצע עבודות, אשר לא בוצעו בפועל. עם זאת, רבים הם המקרים בהם עסקים שכושלים, לא מצליחים לקיים התחייבויותיהם, עד הגעתם, בסופו של יום, להליכים של חדלות פירעון, ואיני מוצאת כי הוכח בפני פער מהותי בין מקרה זה לבין מקרים רבים אחרים המצדיק התייחסות שונה.

27. הטענות בדבר נקיבת סכומים נמוכים בהסכמים ביחס לספקים אחרים, כפיתיון למשיכת נושים במסגרת תרגיל עוקץ, לא הוכחו, ואיני רואה בהן כאלה, אשר יש בהן כדי להביא לביטול ההליך עקב חוסר תום לב בוטה ביצירת החובות.

הוא הדין ביחס לטענות בדבר העדפת נושים, ובעניין זה שוכנעתי כי בתו של החייב היא זו המשלמת את התשלומים החודשיים בתיק הפרטני אליו הופניתי.

28. סוגיה לא פשוטה אשר הועלתה על ידי הנושה, עניינה שאלת הקשר של החייב לחברות שונות וטענת הנושה, כי הגם שהחברות הוקמו באמצעות אחרים, הרי שהחייב היה הרוח החיה מאחוריהן, והמשיך, וממשיך גם כיום, לנהל באמצעות אותן חברות את פעילותו העסקית.

כתמיכה לטענותיה, צירפה הנושה שני פסקי דין: תא"מ 170217/09 רוטל קונספט ישראל בע"מ נ' דיאן טייכר (להלן: "עניין רוטל קונספט") ו- ת"ק 551/09 שטרן נ' א.ג.מ אלומיניום.

29. בעניין רוטל קונספט נדונה תביעה שטרית של חברה זו, כנגד בתו של החייב, דיאן טייכר, מכוח כתב ערבות עליו חתמה, בקשר עם חובותיה של חברת בראשית תעשיות אלומיניום בע"מ, אשר פעילותה הוסבה בשלב מאוחר יותר, לחב' איתי אלומיניום בע"מ.

בהסתמך על הראיות שהובאו בפניו, קבע כב' השופט אילן רונן, כי החייב, הוא בעל הניסיון בעסקי האלומיניום, כי לבניו אין ניסיון כלשהו, וכי הניהול בפועל בוצע על ידי החייב. המסקנה של כב' השפט אילן רונן הייתה כי החייב עצמו הוא שעמד בראש החברות, והוא שיזם את מתן הערבות נשוא אותו דיון.

30. בת"ק 551/99 שטרן נ' א.ג.ם אלומיניום (פורסם בנבו), נדונה תביעה כנגד חב' א.ג.ם אלומיניום.החייב הוא זה אשר ייצג את הנתבעת במסגרת הדיון, ומפסה"ד עלה לכאורה, כי הוא מזוהה עם פעילותה של החברה, ולא כעובד שכיר.

כך למשל נכתב בפסק הדין:

"מר טייכר מאשר שנתבקש להפריד בחישוב כמה הוציא וסרב לעשות כן... לדבריו, קשה מאוד להפריד כמה בדיוק השקיע בנכס. שכן, הוא קנה משקופים עוורים, שילם לעובדים, שילם על הסעת חומר למקום ואף על נסיעות עצמו עם נהג פעמים רבות..." (ההדגשות לא במקור – ה.ס.)

31. ערה אני לכך כי הממצאים אשר נקבעו בפסקי הדין נקבעו אגב אורחא, שעה שלא דובר בתביעות שהוגשו כנגד החייב עצמו והתנהלותו היא לא אשר נבחנה במסגרתם. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהנקוב באותן הכרעות.

יצוין כי גם במסגרת הדיון אשר התקיים בפני, היתה זו בתו של החייב אשר טענה כי "... אחים שלי הקימו עסקים משלהם כדי לעזור למשפחה. אח שלי היה הראשון, הם עשו את זה עם אפס ידע, הם רצו לתת לאבא גם אפשרות תעסוקה, אלומיניום זה הדבר היחיד שידע וזה התחום שפתחו את העסק" (ר' עמוד 8 שורות 2-4 לפרוטוקול הדיון).

לא למותר לציין, כי ככל הנראה, לפחות חלק מהחברות, אשר לגביהן נטען כי החייב הוא זה אשר עמד מאחורי פעילותן, נקלעו לקשיים ולחדלות פירעון, ולטענת הנושה, כנגד בנו של החייב, איתי טייכר, אף התנהלו הליכי פשיטת רגל, בגין חובות שמקורם בעסקים שהחייב הקים וניהל על שמו.

32. לעניין עמידתו הלכאורית של החייב מאחורי חברות שונות, ככל שתוכח, יש להבחין בין שניים:

1. קיומם של נכסים נוספים מהם יכולים הנושים להיפרע.
2. שאלת תום הלב, כמו גם יצירת חובות חדשים במסגרת ההליך.

33. בהתייחס לסוגיה הראשונה – קיומם של נכסים נוספים - נחה דעתי כי החקירות בעניין זה מוצו. התרשמתי כי החייב ומשפחתו אכן חיים בדלות כלכלית ונתמכים על ידי רשויות הרווחה. איני סבורה כי היו ממשיכים להתנהל באופן זה, לו היו להם נכסים מהם ניתן להיפרע. גם מפסק הדין בעניין רוטל עלה כי חברת בראשית תעשיות אלומיניום לבניין בע"מ, כמו גם חב' איתי אלומיניום בע"מ, נקלעו לקשיים כספיים.

בהתייחס לשאלת יצירת החובות, גם לו יוכח, כי החייב עומד מאחורי חברות שונות, אשר יצרו חובות לנושים, אין בכך כדי להצביע על יצירת חובות חדשים, של החייב, במסגרת ההליך.

34. האירועים שתוארו בפסקי הדין שצורפו, אירעו, ככל הנראה, עוד בטרם כניסתו של החייב להליך. אולם גם ככל שנוצרו חובות של אותן חברות, כמו גם של חברות אחרות, לאחר מתן צו הכינוס, לא מדובר בחובותיו של החייב עצמו, אלא בחובות של החברות, המהוות אישיות משפטית עצמאית ונפרדת, או לכל היותר חובות של בעליהן הרשומים, ככל שהוגשו תביעות להרמת מסך וניתנו פסקי דין.

למען הסר ספק יובהר, כי כנגד החייב, לא נטען, וממילא גם לא הוכח, כי הוגשו תביעות כלשהן בעילה של הרמת מסך, בגין חובותיה של חברה כלשהי, בהיותו בהליך.

35. השאלה המשמעותית יותר הינה שאלת תום הלב, כמו גם עצם עמידתו של החייב בתנאי ההליך ומראית פני הצדק.

עם מתן צו כינוס, הוטלו על החייב, כמו על כל חייב אחר, מגבלות מכח סעיף 42א לפקודה, הקובע, בין היתר, כי " (ג) חייב שהוכרז פושט רגל לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישרו זאת מראש בית המשפט או הנאמן; לעניין סעיף זה, "בעל ענין" – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, תשכ"ח – 1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהינו חבר תאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד".

36. בהינתן הוראות הפקודה, מקום בו היה הנאמן מוצא כי החייב הוא זה אשר עמד מאחורי פעילותן של חברות שונות – כמנהל, וזאת במהלך בתקופה בה הוא מצוי בהליך של פשיטת הרגל, מבלי לדווח על כך לבעל התפקיד, וממילא גם ללא קבלת אישור מתאים, ומקל וחומר שעה שחברות אלה המשיכו ליצור חובות כלפי נושים שונים, יכול והיה בכך כדי להשליך על עצם ההצדקה בניהולו של ההליך.

נוכח האמור לעיל, ואף לאחר הדיון הנזכר לעיל, מצאתי לבקש כי הנאמן יוסיף ויבהיר, במפורש ובאופן פרטני, נתונים באשר לעניין מועדי הפעילות של החייב במסגרת התאגידים השונים כמו גם עמדתו בשאלת קיומה של הפרה של הוראת סעיף 42א' לפקודת פשיטת הרגל.

במסגרת תגובתו של הנאמן הובהר כי ביחס לחלק מהחברות פעל החייב קודם שניתן צו הכינוס ( ומשכך אין באלו כדי להשליך על שאלת תום הלב בניהול ההליך) וביחס לחב' הנוספת, לא מצא הנאמן כי החייב פעל בניגוד למגבלות הוראות הפקודה.

37. בהינתן כלל הנתונים כפי שנמנו לעיל, נחה דעתי כי יש לקבל את עמדת הנאמן על פיה אין בידי החייב נכסים אשר לא אותרו או אינם בידיעתו. מקום בו מצוי החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל מזה כשש שנים ומקום בו מצבו הפיזי של החייב מורכב, אין למעשה כל תועלת לנושים בהמשך ניהול ההליך בעניינו.

משכך, הגיע העת להכריע בין שניים – מתן ההפטר או ביטול ההליך.

מחד, קיימת התנהלותו של החייב אשר אינה חפה מסימני שאלה, כפי צוין לעיל, ומעוררת חוסר נוחות רבה (וזאת בניגוד לטענות החייב בדיון).

מאידך, יש לבחון האם מגיעים הנתונים דלעיל כדי הצדקה לביטול ההליך.

38. לאחר שנתתי דעתי לכל אלו, ולא בנקל, באתי לכלל מסקנה כי נקודת האיזון בתיק זה אינה מצויה על דרך של ביטול ההליך, ומשכך יש לקדם את ההליך לכלל מתן הפטר.

בעל התפקיד חזר ובחן את עניינו של החייב, ואף נתן דעתו לסוגיות פרטניות לרבות אלו אשר הועלו על ידי בית המשפט. לא נמצאו נכסים, לא נמצא כי קיים פוטנציאל של ממש בהיבט התעסוקתי. משכך, והגם חוסר הנוחות בדרך ההתנהלות של החייב, מקום בו לא נמצא על ידי בעל התפקיד או הכנ"ר כי הללו מגיעים כדי הצורך בביטול ההליך, יש להביא את אותו הליך לכלל מיצוי.

39. סוף דבר,

אני מורה בזאת כי החייב פטור מכל חוב בר תביעה אשר נוצר קודם למתן צו הכינוס ביום ה- 3.11.2010, וזאת בכפוף להוראות סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל.

כפועל יוצא ייסגרו תיקי ההוצאה לפועל כנגד החייב אשר מחובותיהם הוא מופטר כמפורט לעיל.

עוד אני מורה על הסרת ההגבלות המוטלות על החייב מכוח הליך פשיטת הרגל, לרבות צו עיכוב היציאה מן הארץ

לעניין שכר טרחה וההוצאות תוגש על ידי הנאמן בקשה מתאימה.

המזכירות תודיע

ניתנה היום, כ"ז כסלו כ"ז כסלו תשע"ז, 27 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.