לאחר שעיינתי בבקשה לעיון חוזר בהחלטות מיום 24.1.13 ומיום 28.2.13, בתגובה ובתשובת המבקשת ראיתי לדחות את הבקשה ולהותיר בתוקף את ההחלטות נשוא הבקשה.

לא רק שחלפו למעלה מ-7 חודשים מאז ניתנה החלטת ביטול ההליכים (ביום 24.1.13) ועד הגשת הבקשה דנא, הרי שאין הבקשה כוללת נימוקים ראויים המצדיקים עיון חוזר בהחלטות והרי "ככלל דרך המלך לתקיפת החלטות של בתי המשפט אינה בדמות הגשת "בקשה לעיון חוזר" כל עוד לא חל שינוי נסיבות המצדיק את העיון מחדש..." ובודאי שאין "לפנות לבית המשפט שנתן את ההחלטה בבקשה חוזרת באותו עניין כאשר הטענות הינן "ערעוריות" באופיין" (רע"א 1574/11 שטראוס שיווק בע"מ נ. משה אורמן), טענות בהן עוסקת מרבית הבקשה.

אף לגוף הדברים לא מצאתי כי ראוי להעתר לבקשה, שכן החייבת לא התנהלה כנדרש ממי שנקטה מיוזמתה בהליכים אלה וכך לקראת הדיון שהתקיים עוד בינואר 2012 צברה החייבת מחדלים רבים והכנר בהגינותו הסכים לארכה להסרתם; אף הזהרתי את החייבת כי עליה למלא את כל החיובים השוטפים בנוסף להסרת המחדלים; החייבת לא עמדה במלוא החיובים ולא התנהלה כמתחייב - הגם שידעה כי התנהלותה נבחנת וכי הוריתי למנהל המיוחד לדווח על התנהלותה, וכך משלא הסירה את המחדלים ולא ניצלה את ההזדמנויות שניתנו לה "ואף ניתקה את הקשר עם ב"כ שביקש להתפטר מייצוגה" (החלטה מיום 24.1.13) לא ראיתי אלא לקבל את עתירתו החוזרת של המנהל המיוחד ולבטל את ההליכים, ובהחלטה הנוספת מיום 28.2.13 בה מתבקש 'עיון חוזר' קבעתי כי לאחר תשלום שכ"ט והוצאות יועברו הכספים לתיקי הנושים בלשכת ההוצל"פ.

אבהיר כי לא רק שהחייבת לא הציגה נסיבות חדשות (ודבריה על אי ידיעה על ההחלטות אינה מהווה נסיבה חדשה אלא היא המשך ישיר של התנהלותה בהליך) ולא רק שמקומן של יתר הטענות שהן 'ערעוריות' במהותן והיה מקום להשיג עליהן (במועד) במסגרת ערעור הרי שגם לא ראיתי עתה כל טעות בהחלטות המצדיק הדרשות נוספת להחלטות אלה, ממילא אין מדובר באותם מקרים ש"כאשר לא חל שינוי נסיבות (כפי המצב כאן – א.נ.ח) רשאית הערכאה שנתנה את ההחלטה הראשונה לשנותה, אולם זאת רק במקרים נדירים כאשר מתברר לבית המשפט כי נתן החלטה מוטעית..." (פיסקה 13 לרע"א 1574/11 הנ"ל והציטוטים שם).

משכך אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, י"ח תשרי תשע"ד, 22 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.