1. לפניי בקשה לביטול חלק מגזר דין, אשר ניתן ביום 4/7/11 ע"י כב' השופטת הבכירה טלמור, כנגד המבקשים. המבקשים הורשעו באשמות שיוחסו להם עפ"י הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, והיו מיוצגים במהלך ההליך ע"י עו"ד אלי מלול.

2. בבקשה נטען כי המדרגות, נשוא סעיף 6 לפרק העובדות בכתב האישום, נבנו בהיתר, והודאת המבקשים בביצוע העבירה לגביהן מקורה בטעות. הבקשה איננה נתמכת בתצהיר לאימות העובדות הנטענות בה ואין בה הסבר מניח את הדעת לשיהוי הניכר בהגשת הבקשה.

3. עסקינן בגזר דין שהנו חלוט זה מכבר. אין מקום לפנות לבית המשפט בבקשה לחזרה מהודיה לאחר מתן גזר דין, לא כל שכן מעל 3 שנים לאחר מתן גזר הדין, שכן בית המשפט כבר השלים את מלאכתו. אכן, במקרים נדירים אפשר שערכאת הערעור תתיר חזרה מהודיה בשלב הערעור ותחזיר הדיון לערכאה הראשונה, אך ההחלטה בעניין זה אינה מסורה לערכאה הראשונה ( ר' ספרו של י' קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק שני א בע' 1380 ).

4. למעלה מן הצורך אציין, כי לא עולה מן הבקשה שמתקיימים במקרה זה אותן נסיבות חריגות, בהן יותר לנאשם לחזור בו מהודאתו לאחר גזר דין, אשר ניתן במסגרת הסדר טיעון. המבקשים אינם טוענים שהודאתם נתנה בניגוד לרצונם הטוב והחופשי ולא הוכח לכאורה כי טעו בהבנת מצב הדברים. המסמך שצורף לבקשתם וסומן "ג" אינו מלמד כי בניית המדרגות בשנת 2010 נעשתה בהיתר והטענה בהקשר זה אף אינה מתיישבת עם האמור בסעיפים 2-3 לתגובת עו"ד מלול, אשר ייצג את המבקשים בהליך נשוא הבקשה.

לא זו עם זו, אין כאמור הסבר מניח את הדעת לשיהוי הניכר בהגשת הבקשה לחזרה מהודיה מטעם המבקשים.

5. נוכח כל האמור לעיל, לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה ובתגובת עו"ד מלול, אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ה, 28 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.