08 ינואר 2015

לפני:

כב' השופטת הדס יהלום, סגנית נשיאה

פסק דין

1. הנאשם הואשם בעבירה על סעיף 2 (א) (1) ו- (2) לחוק עובדים זרים התנש"א – 1991, בכך שהעסיק ביום 16/8/05 תושב שטחי יו"ש, שאינו אזרח ישראל או תושב ישראל.

2. בראשית הדברים אציין כי החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

להלן אסקור את חומר הראיות ואת החלטתי.

3. כתב האישום הוגש בשנת 2010.

הנאשם זומן למספר דיוני הקראה אך לא התייצב. לאחר שזומן באמצעות צו הבאה, התייצבו הנאשם ובא כוחו.

בתום מספר דיוני הקראות, הוגשה התיחסות הנאשם לכתב האישום, בכתב.

4. הנאשם הודה בכך שהיה בזמנים הרלבנטיים לכתב האישום, קבלן לביצוע עבודות עפר ופיתוח, חצרות וכבישים.

כן הודה כי במהלך שנת 2005 נחתם הסכם בינו לבין תדהר בניה בע"מ, שהיתה קבלן ראשית לפרויקט בית בשרון בישוב מתן, לצורך בצוע עבודות פיתוח וריצוף וכן ביצוע גדרות אבן בפרויקט.

4. ביום 16/8/05 נכחו באתר בישוב מתן, מפקחי משרד התמ"ת מר ויקטור בלום ומר יריב שפיר וכן שוטרת ממשטרת ההגירה.

המפקח ויקטור בלום ערך דו"ח תאור מקרה (מא/1) בו נכתב:

" במקום ובמועד הנ"ל ערכנו... ביקורת עובדים. במקום נראה עובד באתר הוא מחזיק בידו פטיש ואיזמל ובונה את המדרגות המובילות לבית שבבניה. הצגנו את עצמנו... העובד הציג תעודת זהות פלסטינית מאזור יו"ש, אך לא היה ברשותו אישור עבודה. באתר שבו נבנים מספר בתים, מוצב שלט המצביע על כך שבונה הפרויקט הוא חברת תדהר. למקום הגיע אדם אשר לא הזדהה ומסר לנו שהינו עובד בחברת תען שהינה קבלן משנה של חברת אזורים המבצעת את עבודות התשתית והפיתוח באזור..."

5. בעדותו בפנינו אישר העד שלא שאל את העובד מי מעסיקו. זאת על אף שעובד שנמצא ללא אישורים, בד"כ מקפידים לשאול מי המעסיק.

העד נשאל היכן היה העובד והשיב "מחוץ לבית".

המפקח הנוסף, מר יריב שפיר, אישר שבד"כ נוהגים לשאול את העובד שנמצא באתר, מי מעסיקו.

5. המאשימה זימנה לעדות את מר תמיר נחמיאס, מפקח בחברת תען, שביצעה אף היא עבודות בפרויקט.

בעדותו מיום 14/11/05 בפני חוקר התמ"ת (מא/4) מסר מר נחמיאס לחוקר, שחברת תען אינה קשורה לביצוע עבודות בתוך הדירות כולל במגרשים. לדבריו, חברת תען מבצעת רק את עבודות הפיתוח ברחוב.

העד מסר לחוקרים כי הקבלן שמבצע את סוג העבודה שבתאור העבירה הוא "מאגד".

בעדותו בפנינו אמר מר נחמיאס שחברת תען נשכרה לבצע עבודות פיתוח מחוץ למגרשים, עבודות ביוב, ניקוז, ריצוף מדרכות חוץ.

בחקירה נגדית לא ידע להשיב אם למעט חברת תען היו עוד קבלני משנה, אך אישר שבפרויקט בסדר גודל כזה יש הרבה קבלני משנה.

העד נשאל מדוע נקב בשם מאג'ד בעת חקירתו בתמ"ת. העד לא ידע לומר מה הנסיבות שהעלה את השם ואף השתומם הכיצד כתוצאה מכך, הוגש כתב אישום כנגד הנאשם.

6. עד נוסף מטעם המאשימה, מר יורם קדם, מנכ"ל חטיבת הנכסים בתדהר. לדברי העד, תדהר היתה הקבלן היחיד בפרויקט. תפקידה היה יזמית וכן קבלן מבצע. לצורך הביצוע לקחה תדהר קבלני משנה.

חברת תדהר שלחה למאשימה, לבקשתה, הסכם בינה לבין הנאשם בדבר "פיתוח – ריצוף משתלבות וגדרות אבן" בפרויקט בית בשרון בישוב מתן (מא/7). בהסכם מפורטות העבודות המוזמנות מהקבלן ובינהן "אספקה והרכבת מדרגות לפי דוגמא באתר..."

כן צרפה חשבוניות מס שקיבלה מהנאשם עבור העבודות כמפורט בחוזה.

7. העד מר קדם נשאל כמה קבלני משנה היו באתר והשיב שאינו יכול לזכור אך "בד"כ" חברת תדהר לא מעסיקה יותר מקבלן אחד בפרויקט.

העד נשאל מי אחראי לבניית המדרגות והשיב שלמדרגות בתוך הבית אחראי הרצף ואילו למדרגות מחוץ לבית אחראי הקבלן שמבצע את עבודות הפיתוח.

העד נשאל:

"ש. יכול להיות שהקבלן שעושה את הגדרות לא היה מי שעושה את המדרגות?

ת. תאורטית זה יכול להיות. במקרה הזה אני לא זוכר. אני יכול להפנות לסעיף שדיברתי קודם שכתוב הרכבת מדרגות ומכאן הסקתי שהוא (הנאשם, ה.י.) עשה את זה"

עוד העיד:

"... עבודות בבתים עצמם אנחנו עשינו לבד, לא עם מישהו אחר. אם היו קבלנים אחרים, הם עבדו מחוץ לבתים ולא בבתים עצמם".

7. הנאשם העיד שעבד עם חברת תדהר כמה שנים, באתרים שונים.

לדבריו, כשהחל לעבוד בפרויקט בישוב מתן, ראה הרבה "אנשים" לא חוקיים ושאל את השומר מדוע הוא מכניס אותם. לדברי העד, היו באתר כ- 2000 פועלים. עוד טען שהוא העסיק את האחים שלו וגם "אנשים מהצפון ופועלים ישראלים".

הנאשם העיד כי כאשר נוהלו נגדו שתי חקירות על העסקת עובדים זרים, עזב את הפרויקט באמצע ולא סיים.

המאשימה הציגה לנאשם זימון לחקירה נשנשלח אליו, לכתובתו הפרטית. הנאשם טען שלא קיבל זימון לחקירה . לדבריו קיבל זימון לחקירה בעניינו של עובד אחר, התייצב והמציא מסמכים ובסופו של דבר "יצא זכאי".

יחד עם זאת, הנאשם הודה שהוא גר בכתובת שאליה נשלח הזימון.

הנאשם נשאל מתי סיים לעבוד בפרויקט וטען שעבד מספר חודשים ועזב. הנאשם אישר חשבונית מחודש 10/05 בדבר עבודה בחודש אוגוסט (החודש שבו בוצעה הביקורת).

לדברי העד, לאחר שעזב את העבודה באמצע הפרויקט, לא עבד עוד עם תדהר.

עוד טען שהוא עשה חלק קטן מהפרויקט וכי היו קבלני משנה נוספים שעבדו אף הם אך לא ידע לנקוב בשמות.

8. הנאשם הלין על כך שלא צויין בדו"ח החקירה על איזה בית מדובר ושהעובד שנתפס לא נשאל על כך דבר.

8. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

9. סיכום חומר הראיות עולה כי החקירה שהביאה להגשת כתב האישום, נוהלה באופן בלתי ראוי, עד כדי אי יכולת לבסס את אשמתו של הנאשם.

העובד שנתפס באתר לא נשאל שאלה כלשהי. בכלל זאת לא נשאל מי מעסיקו.

העובד נתפס באתר בניה, כאשר אין ציון כלשהו באיזה אזור נתפס, באיזה בית. מדובר בפרויקט בניה גדול הכולל מספר רב של בתים. העובד נתפס כשהוא בונה "מדרגות המובילות לבית". האם מובילות לגדר המקיפה את הבית או שמא נמצאות בתוך הגדר ומובילות לדלת הכניסה – אין לכך כל תעוד.

בעת השהיה באתר, לא נעשה כלל נסיון לחפש את המעסיק, על ידי שאילת העובד או נוכחים אחרים במקום. המפקחים הסתפקו בכך ש"מישהו" נקב בשם תען. מי אותו אדם ומה הקשר שלו לעובד שנתפס והאם העובד שנתפס מכיר את אותו אדם – אין תעוד לכך בדו"ח החקירה.

יתר על כן, מהדו"ח נראה כאילו נמצא עובד אחד בלבד. מה לגבי השאלה האם היו עוד עובדים במקום, האם מדובר באתר בניה ובו עובדים רבים, כפי שטוען הנאשם, או שהיה במקום עובד אחד בלבד. אם היו עובדים רבים – מדוע לא נשאלו מי מעסיקם.

10. המפקחים, שנחקרו על הדו"ח כעשר שנים לאחר שנערך, מטבע הדברים לא זכרו דבר.

די באלה כדי לקבוע שיש לזכות את הנאשם, מחמת מחדלי חקירה חמורים.

11. לאחר מכן, הוזמן לחקירה נציג של חברת תען, שנקב בשם "מאג'ד".

אין פירוט של שם משפחה, או פרט זיהוי כלשהו.

יתר על כן, הובהר שתען היתה אחראית על עבודות פיתוח, ביוב, ולא הגיעה כלל לבתים. האחריות על הבתים היתה של חברת תדהר.

משמע – המדינה מבססת את כתב האישום על אמירה, סתמית, של נציג חברה שעבדה בפרויקט, שכלל אינו קשור לעבודתו של נאשם, לא שכר אותו לעבודה ואינו חתום על חוזה עימו .

מחדל זה אף הוא מצדיק זיכוי הנאשם.

12. נותרנו עם חברת תדהר והמסמכים שצרפה.

הוכח שחברת תדהר התקשרה בהסכם עם הנאשם לביצוע עבודות פיתוח – ריצוף משתלבות וגדרות אבן. העבודות כללו גם בניית מדרגות.

האם התקשרה עם קבלני משנה נוספים – הנאשם טוען בודאות שכן. נציג חברת תדהר אינו זוכר ואינו בטוח.

לא הוכח שנציג תדהר נשאל על כך קודם להגשת כתב האישום.

מהמכתב ששלח למאשימה (מא/7) עולה שהתבקש להגיש רק את המסמכים הנוגעים לנאשם.

נציג חברת תדהר העיד שהעבודות שביצעה תדהר היו "בתוך הבית" בלבד. מאידך, על פי עדות המפקח, העובד נמצע "מחוץ לבית".

13. בסופו של דבר, כתב האישום כנגד הנאשם הוגש אך ורק בגלל שנציג של חברת תען, שביצעה עבודות אחרות לגמרי וכלל לא קשורה לעבודות הבניה, נקב בשם "מאג'ד".

14. זאת ועוד, העובד נמצא אוחד בפטיש ואיזמל ובונה מדרגה.

החוקר טען שהעובד נמצא "מחוץ לבית" אך הדברים לא נאמרו באופן מפורש בדו"ח החקירה וברור שהחוקר לא יכול לזכור בוודאות מה היה לפני עשר שנים.

15. המאשימה מבקשת לבסס את ההרשעה על החזקה שהיתה קיימת בפסיקה ולפיה מי שאוחז במקרקעין, חזקה שמעסיק את העובד שנמצא עליהם. חזקה זו מעוגנת כיום (משנת 2012) בסעיף 4א לחוק.

לעניין זה יאמר כי בסופו של דבר, נטל הראיה מוטל על כתפי המאשימה ולאור האמור לעיל, המאשימה לא הרימה את הנטל.

שנית, כאמור לעיל, המאשימה לא הוכיחה שהנאשם היה היחיד ש"החזיק" בשטח שבו נמצא העובד. כאמור, נציג חברת תדהר לא ידע לומר בוודאות אם היו קבלנים נוספים באתר במועד הביקורת.

16. סיכומו של דבר, המאשימה לא הוכיחה במידת הראיה הדרושה בהליך פלילי - מעל לכל ספק סביר, שהעובד שנתפס באתר היה עובד של הנאשם.

17. לפיכך, אני מזכה את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

ניתנה היום, 8/1/15 , בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.