החלטתי לזכות את הנאשם, חגי אונטרמן, מכל אשר יוחס לו בכתב האישום. אלה נימוקיי:

רקע עובדתי

1. נגד הנאשם הוגשו שני כתבי אישום בגין העסקת עובדים זרים בלא היתר, עבירה לפי סעיף 2 (א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א 1991 [להלן: "החוק"].
2. לטענת המאשימה, הנאשם העסיק ארבעה עובדים זרים בלא היתר בביצוע עבודות בניה במגרש שבבעלותו בישוב "צור נתן" (מגרש 64 בגוש 8902 חלקה 14). על פי העובדות המתוארות בכתבי האישום, כל אותם ארבעה עובדים הועסקו על ידי הנאשם בביצוע עבודות בניה בשני מועדים, ביום 6/4/06 (כתב האישום בתיק 41338-08-10) וביום 9/5/06 (תיק 34455-07-10).
3. מלכתחילה, מאחר שמדובר בעבירה אשר סווגה כעבירה מנהלית, הוטלו על הנאשם קנסות מנהליים. כתבי האישום דנן הוגשו בעקבות בקשה של הנאשם להישפט (לאחר שבית דין זה האריך את המועד להגשת הבקשה להשפט).
4. הנאשם טוען, כי המגרש נשוא כתב האישום איננו בבעלותו אלא בבעלות האגודה השיתופית "צור נתן". לטענתו, הוא לא העסיק את העובדים נשוא כתב האישום, וכלל לא היה אחראי לעבודות הבניה שבוצעו באתר. הנאשם טוען כי הוא נשוי לביתו של חבר המושב השיתופי צור נתן, מר שלום שקרג'י [להלן: "שקרג'י"], וכי האגודה השיתופית היא שביצעה והייתה אחראית לעבודות התכנון וכן לבניה בפועל במגרש, ובכלל זה להעסקת העובדים. לטענתו הוא קיבל לשימושו את הבית שנבנה על ידי המושב לאחר סיום עבודות הבניה.
5. נציין כי גרסת הנאשם הועלתה בפני המאשימה כבר בשנת 2007 בתמיכה לבקשת הנאשם לביטול הקנס המנהלי. לבקשה צורף אף תצהיר של מר ברנרד ז'רמון מרכז המשק והגזבר של האגודה השיתופית "צור נתן" המאשר כי כל עבודות הבניה במגרש בוצעו על ידי עובדים שהועסקו על די האגודה השיתופית (התצהירים הוגשו וסומנו נ/1 ו- נ/2).
6. עיקר המחלוקת שבין הצדדים נוגעת איפוא לשאלת זהותו של הגורם האחראי להעסקת הפועלים בלא היתר במגרש 64 בצור נתן.
7. מטעם התביעה העידו המפקחים ציון טובי, יהודה עמיאל וערן הרשקוביץ. הוגשו דוחות אירוע, וכן תמונות שצולמו באתר. בנוסף, הוגשו תעודות עובד ציבור ביחס למעמדם של העובדים נשוא כתבי האישום וכן מסמכים שהתקבלו מהוועדה המקומית לתכנון ולבניה. עוד העיד מטעם התביעה מר שלום שקרג'י, אביה של אשת הנאשם, בילד לדברים שמסר למפקחים בעת הביקורת באתר.
8. מטעם הנאשם העידו הוא בעצמו וכן מרכז המשק והגזבר של האגודה השיתופית "צור נתן" מר ברנרד ז'רמון, וכן הוגש העתק של הבקשה להיתר בניה אשר הוגשה על ידי האגודה השיתופית.

ראיות התביעה

1. מטעם התביעה הוגש דו"ח "תאור מקרה" שנרשם על ידי המפקח ערן הרשקוביץ ביום 6/4/06 (ת/8) מהדוח עולה כי בעת ביקור המפקחים במגרש 64 נכחו במגרש 4 עובדים תושבי שטחים, אשר עסקו בביצוע עבודות טיח בבנין (וילה) שהיה בשלבי עבודות גמר. הפועלים הזדהו באמצעות תעודות זהות ירוקות (תושבי שטחים) כאשר לחלקם היה היתר לעבודה בחקלאות ולחלקם לא היה היתר עבודה כלל (רשימת העובדים מיום 6/4/06 סומנה ת/1, תמונה צורפה לדו"ח הפעולה ת/8).
2. מדו"ח הפעולה עולה כי נכח באתר אדם שהזדהה כנציג של האדריכל, אשר התקשר להזמין את "בעל הבית", ולאחר כמה דקות הגיע למקום מר שלום שיקראג'י שהציג את עצמו כאביה של הבעלים במגרש ונגבתה ממנו הודעה.
3. מר שקרג'י העיד בפנינו כי משנת 83 ועד שנת 2007 הוא כיהן כרכז הבטחון של הישוב "צור נתן", היה מקבל את העובדים, מכניס אותם לעבודה וכשבאו מפקחים פגש אותם.
4. בעדותו בפנינו אישר מר שקרג'י כי בעת הביקורת באתר, כאשר המפקח שאל אותו מי משלם לפועלים, הוא השיב כי מי שמשלם הוא משפחת אונטרמן (הנאשם ואישתו) ואולם לטענתו, אחר כך בירר את העניין עם מרכז המשק, והוא אמר שהבניה היא של צור נתן. וכן העיד כי כלי העבודה שהיו במקום שייכים לצור נתן.
5. בחקירתו הנגדית אישר שקרג'י כי האגודה היא שבונה את המבנים לבנים הממשיכים מכספה, והיא שבנתה את הוילה במגרש 64 ומסרה לבני הזוג אונטרמן את הרשות להשתמש בבית. לפי עדותו העובדים נשוא כתב האישום עובדים בדרך כלל במטעים של האגודה (אבוקדו) ומחוץ לעונה האגודה מעסיקה אותם בעבודות בניה מקצועיות בהתאם לצורך, לדבריו מי ששילם לפועלים זו האגודה, והוא היה מביא את הפועלים מהגדר. לדבריו הוא מעולם לא ראה את הנאשם משלם לפועלים.
6. ביחס לאירוע השני, מיום 9/5/06, הוגש תאור מקרה שנרשם על ידי מפקח יהודה עמיאל (ת/2). הדו"ח מתאר את העבודות בהם עסקו העובדים (אותם ארבעה שנכחו באירוע הקודם), וכן צויין כי הגיע לאתר אביה של בעלת הנכס, מר שקרג'י אשר ציין כי ביתו מזומנת לחקירה בגין האירוע הקודם.
7. לבית הדין הוגשה הודעה שנגבתה מאחד העובדים ביום 9/5/06 (ת/4) בהודעה נכתב מפי העובד "הגיס של האבא המבוגר שפה הוא הביא אותנו לעבוד פה אני לא יודע מה השם שלו אני היום הראשון עובד פה" ובהמשך – "זה שהביא אותנו לפה לעבוד הוא אומר לנו מה לעשות והכלים שאנחנו עובדים איתם הם שלנו." ... "אנחנו עובדים 6 שעות ביום אנחנו מקבלים 150 ₪ ליום וזה שהביא אותנו לעבוד פה הוא משלם לנו. עוד לא סיכמתי מתי אני אקבל את הכסף". הגם שמדובר בעדות שמועה מובהקת, משלא הובעה התנגדות להגשתה הובא תוכן ההודעה כמפורט לעיל. רשימת העובדים מיום 9/5/06 סומנה ת/3, תמונות מהאתר סומנו ת/5.
8. עוד הגישה המאשימה מזכר (ת/7) שרשם המפקח ציון טובי ביחס לביקור במועצה האזורית דרום השרון (בועדה המקומית לתכנון ולבניה) שם נמסר לו כי מגיש הבקשה להיתר בניה במגרש 64 הוא מושב שיתופי צור נתן, אך תשלום האגרה לפתיחת התיק, בסך 100 ₪ בוצע על ידי הנאשם. למזכר צורף צילום של אישור תשלום אגרת פתיחת תיק וחלק מהבקשה להיתר.
9. המאשימה הגישה שתי תעודות עובד ציבור (ת/9 ו- ת/10) לפיהן בכל אחד משני המועדים (6/4/06 ו- 5/9/06) לארבעת העובדים לא היה היתר עבודה בתוקף.

גרסת הנאשם

1. הנאשם אישר בעדותו כי בשנת 2007 חתם על תצהיר (נ/1) במסגרתו טען כי לא ביצע עבודות בניה במגרש 64 וכי כל העבודות בוצעו על ידי האגודה השיתופית, שהיא אשר העסיקה את העובדים באתר.
2. הנאשם נחקר ביחס לתשלום שביצע לפתיחת תיק "בקשה להיתר בניה" והעיד כי מר ז'רמון הוא כבד ראיה ואיננו נוהג, ולכן ביקש ממנו לסור למשרדי הועדה המקומית על מנת להגיש את הבקשה להיתר וכך עשה. לדבריו בהמשך הדברים הוא קיבל החזר עבור הסכום בסך 100 ₪ ששילם. (העדים ז'רמון, ושקרג'י העידו אף הם כי ז'רמון שהוא כבד ראיה מתקשה בנהיגה ונעזר בחברי המושב לביצוע שליחויות שונות, ז'רמון אף אישר כי נתן לנאשם החזר בגין הסכום בסך 100 ₪, הגם שהעדות בעניין זה לא נתמכה במסמך בכתב).
3. בחקירתו הנגדית אישר הנאשם כי במהלך הבניה, בשים לב לכך שהבית היה מיועד לו ולאישתו, התקיימה איתו ועם אשתו התייעצות ביחס לעניינים הנוגעים לתכנון המבנה כגון – היכן למקם שקעים, ואולם בחקירתו הוא לא נשאל ביחס לעניינים אחרים שקשורים לביצוע הבניה בפועל כגון – מי התקשר עם העובדים והביאם לעבודה, מי נתן להם הוראות, מי שילם להם בפועל ועוד כיו"ב.
4. מטעם הנאשם העיד מרכז המשק וגזבר האגודה מר ברנרד ז'רמון. בחקירתו הראשית הוגש תצהיר שנחתם על ידו כבר בשנת 2007 (נ/2) ובו נכתב כי האגודה היא בעלת הזכויות במגרש 64 וכי כל עבודות הבניה שבוצעו במגרש, בוצעו על ידי עובדים שהועסקו על ידי האגודה.
5. בעדותו בפני הבהיר מר ז'רמון כי לדידו מושב צור נתן הוא "מושב של בולשביקים קיצוניים מהדרגה הראשונה" כי משנת 1981 הפסיקו לקלוט משפחות חדשות, לא מתקבלים חברים חדשים גם לא בני משק, אין שכונת הרחבה ואין בנים ממשיכים (עמ' 10-11 לפרוטוקול).
6. לפי עדותו של מר ז'רמון את כל עבודות הבניה והשיפוצים שנעשות במשק משלמת האגודה ולא החברים לדבריו (עמ' 12 שורה 26):

"אף חבר לא שילם לא על שיפוץ הבית שלו ולא על בניה של בית חדש. למשל לבן שלי יש בית משופץ שהיה 70 מ"ר והגדילו לו עד 110 מ"ר. הבן שלי לא שילם אפילו אגורה אחת. כל פעם אחד מתעסק בנושא של הבניה, זה תלוי באינטרסים של השכונה ואז אותו חבר מביא את הפועלים. הפועלים בד"כ היו זמניים ובד"כ הם היו גם עובדים אצל קבלנים שאנו היינו קשורים איתם בדברים אחרים. לא היה לנו הרבה הוצאות על זה. השיפוצים הקטנים יש פועלים שעבדו בחקלאות, אני חושב שהכי ותיק יש לו 32 שנה וותק, הכי צעיר יש לו 16 שנה. החברה האלה עובדים בחקלאות בד"כ העבודה שלהם זה בקטיף, אבל אין לנו קטיף כל הזמן 6 ימים בשבוע ויש לנו בעיה עם זה..."

1. כאשר נשאל ז'רמון מי אמר לפועלים לעבוד במגרש 64 השיב:

"אין לי תשובה. זה אחד מחברי המושב. בגלל ההסדר עם הצבא מי שמביא את הפועלים יכול להיות רק רכז הבטחון. אין אצלנו רכז בניה. כל פעם שצריך לבנות משהו, אז מישהו מחברי המושב מתנדב לטפל. לגבי שיפוץ הבית שלי טיפל השומר שלום. לגבי מגרש 64, אני לא יכול להגיד מי אמר לפועלים לבוא כדי לבנות במגרש 64. טיח אנחנו עשינו, ז"א הפועלים של המושב."

....(ובהמשך עדותו)

"היה חסר לנו 4-5 בתים במשק כדי להגיע לשוויון בין כל המשפחות שיהיה שני ילדים של כל משפחה עם מגורים בישוב. ואז בנינו אחד ואחרי שנתיים עוד אחד."

..... (ובהמשך עדותו)

"אנחנו החלטנו הכל מ- א' עד ת'. אני יכול עכשיו לעשות את הציור של הבית שלו. ממתי שהתחלנו את זה היו אולי 2 או 3 שהיו מחכים לבית, ומי שמביא את הילד הראשון לעולם מקבל את הבית. עשינו דגם אחד שהיה קטסטרופה, עשינו את הדגם השני שעשינו אותו הפוך. הדגם השלישי לקחנו אדריכל הרבה יותר רציני ויצא בית הרבה יותר יפה. זה של אונטרמן. את השם של האדריכל קיבלנו מהמועצה. "

1. כאשר התבקש מר ז'רמון לתאר את הקשר של הנאשם לתכנון ולביצוע של בנית הבית השיב :

"יש מודה חדשה במינהל של שיוך דירות, בצור נתן לא התחלנו עם זה אבל בגלל זה לא ביקשנו כסף מאנשים, נתחשבן איתם אחרי שיהיה שיוך דירות. אחרי שיהיה שיוך דירות יתחשבנו עם כולם. אני לא מבין איך החוקרים דיברו עם מר שיקראג'י, שהוא היה בדיוק אחרי אירוע מוחי והיה רב"ש בהתנדבות, ולא פנו אליי בתור המנהל."

1. עוד אציין כי מר ז'רמון אישר בעדותו כי הסכום בסך 100 ₪ ששילם הנאשם בגין אגרת פתיחת תיק בקשה להיתר למגרש 64 - הושב לו.
2. במהלך פרשת ההגנה הוגש העתק הבקשה להיתר בניה למגרש 64 ממנו עולה כי מגיש הבקשה הוא "מושב צור נתן".

הכרעה

1. נדמה כי מלכתחילה ביססה המדינה את האישומים כנגד הנאשם על אמרתו של שקרג'י למפקח לפיה התשלום לפועלים מבוצע על ידי "משפחת אונטרמן" (כאשר הכוונה הייתה לנאשם ולאישתו), וכן על כך שהנאשם שילם את האגרה לפתיחת תיק הבקשה להיתר בוועדה המקומית. לטענת המדינה תשלום לפועלים מהווה אינדיקציה ברורה להעסקתם, ותשלום האגרה מלמד כי הנאשם הוא המחזיק במקרקעין, ולפיכך קמה בעניינו החזקה לפיה המחזיק במקרקעין הוא האחראי לעבודות המבוצעות במקרקעין.
2. כפי שתיארתי לעיל, מר שקרג'י טען בעדותו בפנינו כי אמנם אמר למפקח כי משפחת אונטרמן משלמת לפועלים ואולם לטענתו הדבר התבסס על סברה שלו, ואחר כך כאשר בירר את העניין עם מרכז המשק, התברר לו שהבניה ממוממנת על ידי האגודה.
3. לא אכחד כי השינוי בגרסתו של מר שקרג'י מעורר קושי, בפרט כאשר מדובר במי ששינה את גרסתו לחלוטין, והעיד בפנינו בביטחון רב, כי האגודה היא שבונה את כל הבתים במשק, לכל החברים ולבניהם - על חשבונה. ודוק, המדובר בחבר אגודה ותיק, שבתקופה הרלוונטית שימש כרכז בטחון ונראה כי היה מצוי בהלכות המושב בו הוא מתגורר. עיון בתצלומי הוילה, אף הוא איננו מקל עלי לקבל את הגרסה החדשה של מר שקרג'י, באשר לא מדובר במבנה בעל מאפיינים ארכיטקטוניים המקובלים בהתישבות שיתופית, אלא בוילה דו קומתית רחבת ידיים, המשתרעת על כ- 200 מ"ר, אשר הולמת מימון פרטי יותר מאשר מימון שיתופי.
4. על אף האמור, תמיהות אינן יכולות להחליף ראיות. מטעם הנאשם העיד מרכז המשק והגזבר של האגודה אשר העיד, ברחל בתך הקטנה, כי מימון הבניה לרבות שכר הפועלים היה כולו על חשבון האגודה. עדות זו, אשר הושמעה כבר בשנת 2007 לא נסתרה. היא עדות מידיעה אישית אשר עומדת בסתירה לעדותו הראשונית של מר שקרג'י ויש בה כדי להקים ספק ביחס לעדות מר שקרג'י שאליה מתבססת המאשימה.
5. אשר לחזקה במקרקעין, אינני סבורה כי בנסיבות העניין יש בתשלום אגרה בסך 100 ₪ לפתיחת תיק הבקשה להיתר, כדי להקים ראיה בדבר חזקה של הנאשם במקרקעין במועד ביצוע העבירה. טענת הנאשם לפיה החזקה במגרש הועברה לידיו מהאגודה רק לאחר שהאגודה השלימה את הבניה במגרש מתישבת עם עדותו של מרכז המשק וגזבר האגודה והיא לא נסתרה. העובדה שהנאשם שילם את אגרת פתיחת התיק בסך 100 ₪, גם אם נניח כי סכום זה לא הושב לו על ידי האגודה, נובעת מהאינטרס הברור שלו בקידום הפרויקט שהוא עתיד להנות מפירותיו, ואולם אין ללמוד ממנו כי הנאשם קנה חזקה במקרקעין וכי הוא שהיה אחראי לעבודות שבוצעו במגרש.
6. לכך יש להוסיף את העובדה כי נציג האדריכל שנכח בשטח, בעת שהזמין את "בעל הבית" לא התקשר לנאשם אלא למר שקרג'י (ראה ת/8).
7. לא הובאה בפני ראיה כלשהי לכך שהנאשם היה מעורב בתשלום לפועלים, במתן הנחיות לפועלים, או בהבאתם לאתר (אזכיר כי הוגשה לבית הדין הודעה שנגבתה מאחד הפועלים באתר (ת/4). אותו פועל לא הובא לעדות בבית הדין, ומדובר על כן בעדות שמועה. עם זאת, גם אילו אפשר היה ליתן להודעה משקל כלשהו, הרי שנאמר בה כי מי שהביא את הפועלים ומשלם להם, הוא "גיסו של האדם המבוגר", היינו גם הודעה זו איננה יכולה לקשור את הנאשם לעבירה שהרי איננו גיסו של מר שקרג'י או של כל אדם אחר).
8. מכל האמור לעיל, על אף הספקות עליהן עמדתי לעיל, אני סבורה כי לא עלה בידי המאשימה להוכיח את היסוד העובדתי שבעבירה, היינו כי הנאשם העסיק את הפועלים שפרטיהם בכתב האישום.
9. לנוכח האמור, מחמת הספק, החלטתי לזכות את הנאשם מביצוע עבירה של העסקת עובדים בלא היתר.

ניתנה היום, כ"ד חשון תשע"ד , 28 אוקטובר 2013, במעמד הצדדים