מבוא

1. סכסוך בין קבלן למזמין עבודה עומדת במרכז ההליך דנן. מזמין העבודה סבור כי הקבלן ביצע עבודה לקויה ועל כן זכאי לפיצוי. הקבלן מצדו סבור כי ביצע את העבודה כראוי וזו אושרה על ידי המפקחת מטעם המזין.

העובדות

2. במועד הרלוונטי לתובענה היו התובעים (להלן גם: בני הזוג גרוס או בני הזוג) בעלים של יחידת דיור אחת מתוך שתיים במבנה דו-משפחתי צמוד קרקע המצוי ברחוב גרינברג 16 בחיפה (להלן: הדירה). הנתבעת 2 חברה קבלנית לביצוע עבודות בניה (להלן: החברה) והנתבע 1 מנהלה. החברה והנתבע 1 ייקראו להלן: הקבלן.

3. ביום 9.8.06 נכרת חוזה בין בני הזוג גרוס לבין הקבלן, ולפיו התחייב הקבלן לבצע עבודות הריסה, בניה ושיפוץ בדירה 'במקצועיות, בדייקנות ובמיומנות ..'. התובעים מצדם התחייבו לשלם לקבלן על בסיס פאושלי סך של 112,000 ₪ בצירוף מס ערך מוסף תמורת ביצוע העבודה (סעיף...לחוזה). לפי החוזה שימשה המהנדסת לאה פולינסקי (להלן: המהנדסת פולינסקי או המהנדסת) מפקחת על ביצוע העבודה (סעיף..), כשהקבלן התחייב לבצע את העבודה בתיאום מלא עמה ולפעול על פי הוראותיה (סעיף..).

אף כי בחוזה נאמר שיימסרו לקבלן תכניות ביצוע, אין חולק כי מלבד כתב הכמויות לא נמסר לקבלן דבר.

4. במהלך ביצוע העודה אישרה המהנדסת פולינסקי את עבודת הקבלן, ובהתאם לכך שילמו לו בני הזוג את התמורה החוזית (בגין החוזה ובגין העבודות הנוספות) עד להשלמתה במלואה.

5. הנתבע 1 ערב לחיובי החברה על-פי החוזה. לפיכך אם תחויב החברה יחויב גם הוא מכוח ערבותו.

6. לאחר חתימת החוזה חלו שינויים בחיובי הצדדים – חלק מהעבודות שהוזמנו בוטלו לבקשת בני הזוג גרוס, ובו בעת הוזמנו עבודות נוספות. גם לאחר ההסכמה על ביצוע עבודות נוספות נעשו שינויים בהיקף העבודה ובעלותה – שוב בוטלו חלק מהעבודות שהוזמנו ובחלק מהמקרים הוזמנה מאת הקבלן עבודה אחרת בהיקף שונה שעלותה שונה אף היא. בעבור העבודות הנוספות 'הבסיסיות' הוכן כתב כמויות. גם בקשר לעבודות הנוספות לא נמסרו לקבלן תכניות עבודה.

ההליכים בבית המשפט

7. עם כניסתם לדירה גילו בני הזוג גרוס ליקויים בה, ובעיקר ליקויי רטיבות. הם פנו אפוא למהנדס אליעזר גוכמן (להלן: המהנדס גוכמן) שערך לבקשתם חוות דעת. אף כי היקף הנזק לפי חוות דעת זו עלה בהרבה על הסמכות של בית משפט לתביעות קטנות, הגישו לבית משפט לתביעות קטנות בחיפה תובענה כספית נגד הקבלן על סך 31,000 ₪. המותב שדן בהליך סבר כי התובענה אינה ראויה להתברר בבית משפט לתביעות קטנות, והורה על העברת ההליך לבית משפט השלום.

8. עם העברת ההליך לבית משפט השלום הגישו בני הזוג, הפעם מיוצגים על ידי עורך-דין ולאחר קבלת רשות מבית המשפט, כתב תביעה מתוקן בה תבעו פיצוי בסך 165,292 ₪. סכום זה מורכב מעלות תיקון הליקויים לפי חוות דעת המהנדס גוכמן (126,795 ₪); השבת סכום ששולם לקבלן ביתר (11,197 ₪); עלות ביצוע עבודות איטום שביצעו כדי לתקן חלק מהליקויים שהותירה עבודת הקבלן (7,300 ₪) ופיצוי בגין עגמת נפש (20,000 ₪).

9. לאחר קבלת חוות דעת המומחה שמונה על ידי בית המשפט (ולפני קבלת תשובות על שאלות הבהרה) הגישו בני הזוג כתב תביעה מתוקן בהסתמך על הוראות תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) והעמידו את סכום התביעה על סך 83,508 ₪. סְכוּם חיבור הסכומים הנתבעים מסתכם בסך 63,608 ₪ בלבד, כך שסכום הנתבע בכתב התביעה המתוקן בטעות יסודו. כמו-כן נוסף על הטעות בחישוב חרגו התובעים מהמותר לפי תקנה 136 הנ"ל, שכן הוסיפו ראש נזק שאינו נובע מחוות דעת המומחה מטעם בית משפט.

10. בכתב התביעה המתוקן הותירו בני הזוג גרוס את התביעה בסך 7,300 ₪, שהוא הסכום ששילמו התובעים לצורך תיקון האיטום במרפסת המזרחית, ואת התביעה לפיצוי בגין נזק בלתי ממוני בסך 20,000 ₪. כן הקטינו את תביעתם בגין עלות תיקון הליקויים בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית משפט, ועם זאת הוסיפו תביעה בסך 19,900 ₪ בגין ביצוע עבודות שלא לפי התקן הישראלי (בתשובותיו על שאלות ההבהרה העריך המומחה את עלות ביצוע עבודות אלה – כפוף להכרעת בית המשפט בסוגיה המשפטית – בסך 12,200 ₪ וסכום זה ניתן היה לתבוע בהתאם לתקנה 136 לתקנות). עוד תבעו לראשונה 20,700 ₪ ששילמו בגין ביצוע עבודות נוספות בדירה.

11. בסיכומי טענותיו העמיד בא כוח בני הזוג גרוס על סך 12,200 ₪ את התביעה בגין עבודות שבוצעו בניגוד לתקן ישראל (כפי שהעריך המומחה מטעם בית משפט).

12. לאחר קבלת חוות דעת המומחה, תשובותיו על שאלות ההבהרה והגשת כתב תביעה מתוקן הסכימו בעלי הדין כי אכריע בתובענה על סמך חומר הראיות המצוי בתיק בית המשפט וסיכומי טענותיהם.

המומחים

13. כאמור, מטעם התובעים נבדקה הדירה על ידי המהנדס גוכמן, אשר מצא ליקויים בדירה שעלות תיקונם הסתכם בסך 126,795 ₪.

14. מטעם הקבלן נבדקה הדירה על ידי המהנדס יוסף אגבריה (להלן: המהנדס אגבריה) אשר הגיע לכלל מסקנה כי עבודת הקבלן בוצעה כראוי ואין בדירה ליקויים כתוצאה מעבודתו.

15. לנוכח הפער בין חוות הדעת בעלי הדין מונה – ללא הסכמתם - המהנדס יוסף לזר לשמש מומחה מטעם בית משפט (להלן: המומחה או מומחה בית המשפט). המומחה נתבקש לבדוק אם נותרו ליקויי בניה עקב עבודת הקבלן, ואם כן מה היקפם. כן הוטל עליו לבדוק חשבונות וכתבי הכמויות כדי לשלול או לאשש את טענת תשלום ביתר שהעלו בני הזוג גרוס.

16. לאחר בדיקת הדירה חיווה המומחה דעה כי באחריות הקבלן ליקויים מסוימים שעלות תיקונם מסתכמת בסך 15,608 ₪, כולל דמי ניהול ומס ערך מוסף (סכום זה נכון ליום..).

לאחר שהופנו אליו שאלות הבהרה הוסיף המומחה כי אם בניגוד לדעתו יקבע בית המשפט שהיה באחריות הקבלן לבצע עבודות שבהן נמצא ליקוי בהתאם לתקן הישראלי, אזי יתווספו הסכומים המפורטים בתשובותיו. מדובר בעבודות איטום בשני מוקדים שעלות התיקון הכוללת מסתכמת בסך 12,200 ₪ כולל מס ערך מוסף (סך של 5,800 ₪ בגין מוקד אחד וסך של 6,600 ₪ בגין מוקד שני).

17. בסיכומיו הסכים בא כוחם כי יש לפצות את בני הזוג גרוס בהתאם לקביעת המומחה כולל הסכומים שנקב בתשובותיו על שאלות ההבהרה (נוסף לכך עמד על פיצוי בגין ראשים נוספים, כפי שיפורט להלן). בא כוח הקבלן מצדו טען שיש להעדיף את חוות דעת המהנדס אגבריה על פני זו של מומחה בית משפט. עם זאת, אם יעדיף בית המשפט את חוות דעת המומחה מטעמו, אזי יש לאמצה במלואה ולקבל את דעתו כי אין לקבלן אחריות בגין ליקויים שמקורם בביצוע העבודה שלא לפי הוראות התקן, כך שלכל היותר יש לפסוק לבני הזוג פיצוי בסך 15,608 ₪.

השאלות הטעונות הכרעה

18. יש אפוא להכריע בשאלות אלה – זכות התובעים לפיצוי בסך 15,608 ₪ לפי חוות דעת המומחה; זכותם לפיצוי בסך 12,200 ₪ לפי הערכתו בתשובות על שאלות הבהרה; זכות התובעים להשבת מה ששילמו לקבלנים שביצעו עבודות בדירה לאחר סיום עבודת הקבלן (7,300 ₪ ו-20,700 ₪); זכותם לפיצוי בגין נזק בלתי ממוני, ולבסוף כן לבחון את זכאותם להשבת כספים עקב תשלום ביתר.

פיצוי לפי חוות דעת מומחה בית משפט

19. תקנה 130(ג) לתקנות, כפי שתוקנה בשנת תשס"ה, קובעת כי אם מינוי מומחה בהסכמה לא תהא חוות דעת זולת חוות דעתו. זאת משום שחזקה עליו כי פועל באובייקטיביות וללא משוא פנים. אין בכך כדי למנוע העלאת ביקורת עניינית על קביעותיו והערכותיו. עם זאת, אין די בחוסר שביעות רצון שמקורה בהכזבת ציפיותיו של בעל דין שעה שהתבשר כי קביעות מומחה מטעם בית משפט אינן תואמות את חוות דעת המומחה מטעמו. מצב מעין זה אינו בגדר ביקורת עניינית ואינו עילה לשלול את חוות הדעת או חלק ממנה.

רק נימוק כבד משקל ובולט לעין יצדיק לדחות את קביעות מומחה מטעם בית משפט.

'משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת...לא יטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן.'

ע"א 558/96, 1240 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל ו-32 אח' פ"ד נב (4), 563, בעמוד 569 [1998]).

20. גם אם מינוי המומחה אינו בהסכמת הצדדים, דוגמת המקרה דנן, תהא נטיית בתי המשפט להעדיף את חוות דעת המומחה מטעמו על פני זו של מומחים 'מטעם', וההנמקה דומה. גם מומחה שמונה ללא הסכמת בעלי הדין נהנה מהחזקה הנזכרת לעיל.

במקרה דנן חוות דעת המומחה מבוססת כדבעי וערוכה ביסודיות והלכה למעשה איש מהצדדים לא חלק עליה – בא כוח התובעים הודיע על מפורשות ובא כוח הקבלן לא הצביע על נימוק כלשהו שבגינו יש לתת עדיפות לחוות דעת המהנדס אגבריה.

21. התובעים זכאים אפוא לפיצוי בסך 15,608 ₪ בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט.

ביצוע עבודות בניגוד לתקן

22. אין חולק כי לאחר סיום עבודות הקבלן נתגלו בדירה מספר מוקדי רטיבות. המומחה מצא כי מקור חלק מהם בעבודת הקבלן, ועלות תיקון ליקויי רטיבות אלה מצאה ביטוי בחוות הדעתו. על קביעה זו של המומחה אין מחלוקת.

המחלוקת נעוצה בשאלה אם יש לחייב את הקבלן בגין ליקויי איטום המרפסת המזרחית של הדירה (פרט 2.1 לחוות הדעת) ובגין ליקויי איטום התקרות שעליהן גג (פרט 2.3 לחוות הדעת) והיעדר שיפועים בגג (פרט 2.5 לחוות הדעת).

ליקויים באיטום המרפסת המזרחית

23. בחוות דעתו ציין המומחה כי 'הקבלן לא קיבל פרטי תכנון לביצוע איטום המרפסת, אלא ביצע לפי פירוט העבודה שקיבל.' המומחה גם כתב כי 'העבודה היתה צריכה להתבצע על בסיס תכנון הנדסי על פי הנחיות התקן 1752 ..' (עמוד 5 לחוות הדעת – ההדגשה בקו תחתון במקור).

לפיכך סבר כי אין הליקוי באחריות הקבלן – 'לדעתי...האחריות לרטיבות מאזור המרפסת המזרחית אינה של "הקבלן"..'. לדעתו, היות שלא נמסרה לקבלן תכנית הנדסית לביצוע האיטום אין להטיל עליו אחריות בגין ליקוי החורג מגדר התחייבותו – לבצע את העבודה.

24. בתשובה על שאלות ההבהרה שהפנה אליו בא כוח התובעים העריך המומחה את עלות איטום המרפסת המזרחית בסך כולל של 5,600 ₪ (2,400 ₪ - עלות תיקון הליקוי וסך של 3,200 ₪ עלות תיקון הנזקים שנגרמו בתוך הדירה עקב חלחול מים).

בני הזוג הזמינו קבלן אחר שביצע את תיקון האיטום במרפסת זו ובכתב התביעה תובעים השבת הסך של 7,300 ₪ ששילמו לו. על כך בהמשך.

המומחה אישר בתשובותיו על שאלות ההבהרה כי התיקון בוצע בצורה נאותה.

25. מהחוזה בין בעלי הדין עולה כי התובעים התחייבו להמציא לקבלן תכניות הנדסיות וכי למטרה זו שכרו את שירותיה של המהנדסת פולינסקי, שגם שימשה מפקחת על ביצוע העבודה. במסגרת תפקידה היה עליה למסור לקבלן תכנית עבודה או למצער לפקח על עבודתו ולוודא כי הביצוע תואם את דרישות התקן, והיא לא עשתה-כן.

לא זו אף זו, אין ראיה כי במהלך ביצוע עבודת הקבלן התריעה המהנדסת מפני ליקויים בביצוע, וכאמור התובעים שילמו לו – באישורה – את מלוא התמורה המוסכמת.

26. לכתב התביעה צורף אמנם מסמך (נספח ד') המוכתר 'תצהיר' אף כי אינו כזה, שהרי חתימת המהנדסת לא אומתה על ידי עורך דין. די בכך כדי לקבוע שערכו הראייתי של המסמך שואף לאפס. יתרה מכך, מדובר במסמך שהוכן לבקשת צד מעוניין (התובעים) כשלמהנדסת פולינסקי היה עניין מובהק להרחיק עצמה מהכשלים שנמצאו ואשר נבעו מהיעדר תכנון ראוי ומהיעדר פיקוח נאות. ואמנם, במסמך האמור הזכירה את השלב שלאחר השלמת העבודה ומסירתה לתובעים ושתקה בקשר לחלקה שלה בשלב התכנון והביצוע.

27. יוצא אפוא כי התובעים, שהמהנדסת פולינסקי שימשה כזרועם הארוכה, לא מילאו את חלקם בחוזה ולא מסרו לקבלן תכניות עבודה ולא פיקחו על מלאכתו כדבעי. לפיכך הם נושאים באחריות לליקוי זה.

ואולם הקבלן - פטור בלא כלום אי-אפשר. מדובר בקבלן רשום שהצהיר כי '..יש לו הידע והניסיון הדרושים לביצוע העבודה וכי הוא רשום לפי החוק בסיווג המתאים ובהיקף כספי המתאים לחוזה זה.' (ראה ה'הואיל' השלישי).

28. הקבלן קיבל על עצמו לבצע עבודות איטום, ולכן הכיר או אמור היה להכיר את התקן הרלוונטי וידע או אמור היה לדעת (ולפי הצהרתו 'ידע') כיצד לבצע עבודת איטום כדבעי. לפיכך אפילו התעלמה המהנדסת מדרישות התקן ולא העירה לו על הליקוי, היה על הקבלן לדעת כי תיאור העבודה בכתב הכמויות אינו עונה על דרישות תקן 1752 והיה עליו להקפיד למלא אחר הוראותיו.

29. בנסיבות אלה יש לייחס לקבלן אשם תורם בשיעור 50%, וכפועל יוצא יש לחייבו לשלם לתובעים סך של 2,800 ₪, מחצית עלות תיקון הליקוי והנזקים שנגרמו בעקבותיו בתוך הדירה.

ביצוע בלתי תקין של איטום תקרות שעליהן גג ואי-ביצוע שיפועים

30. לדעת המומחה מקור הרטיבות בתקרות שמעליהן גג מהגג '..שנאטם באמצעות חומר פולימרי' (עמוד 7 לחוות הדעת).

31. עבודה זו לא נכללה בחוזה המקורי, אלא היא חלק מהעבודות הנוספות. בכתב הכמויות הרלוונטי נרשמה העבודה המוזמנת כדלקמן: 'איטום גג קיים כולל קילוף חומר הקפצה, ניקוי גג, ביצוע תיקוני טיח, ביצוע רולקות ואיטום על ידי יריעות ביטומניות + מריחת זפת אקרילי עליון.' כפי ניתן להיווכח, לא צוין כי על הקבלן לבצע שיפועים. תמורת ביצוע עבודה זו התחייבו בני הזוג לשלם לקבלן סך של 4,300 ₪.

32. ביצוע עבודה זו בוטל לבקשת התובעים, ובמקומה ביקשו הם או מי מטעמם למרוח על הגג חומר פולימרי (פולינג לבן) בלבד. תמורת ביצוע עבודה זו שולם לקבלן 2,000 ₪. הן העבודה לפי כתב הכמויות, שבוטלה, והן העבודה שהוזמנה לאחר מכן לא כללו איטום גג החניה והמרפאה, שגם בתקרה תחתיו נתגלתה רטיבות.

33. לדעת המומחה פתרון האיטום שבוצע (מריחת חומר פולימרי) אינו נכון, והיה צורך לקלף את כל החומר המוקצף, ליצוק שיפועים מבטון קל או ממדה אל הנקזים בשיפוע 1.5% - 2% וליצוק רולקות מבטון, לבצע איטום בזפת ולהניח יריעות ביטומניות בגג לרבות ברולקות (ראה בעמוד 8 לחוות דעת המומחה ובעמוד 1 לתשובותיו על שאלות ההבהרה).

בתשובותיו על שאלות הבהרה חזר המומחה על דבריו בנוגע לאופן ביצוע איטום תקני של גג והעריך את עלות הביצוע בסך 6,600 ₪ כולל יציקת שיפועים במדה.

34. הגעתי למסקנה כי אף שאיטום הגג לא נעשה כראוי, אין להטיל אחריות לכשל זה על הקבלן. תחילה הוזמנה מהקבלן עבודת איטום הגג בלא שנדרש לבצע שיפועים.

לו עבד הקבלן לפי כתב הכמויות המקורי (במסגרת העבודות הנוספות) היה מקום להטיל עליו חבות בשל היעדר שיפועים תוך חלוקת האחריות בשל היעדר תכניות ביצוע והיעדר פיקוח נאות על עבודת הקבלן (מהטעמים שפורטו בסעיפים 25 – 29 דלעיל) אם כי בכל מקרה לא היה מקום לחייב את הקבלן בעלות יציקת שיפועים (1,680 ₪) שלא נכללו בכתב הכמויות וממילא לא דרש תמורה בעד ביצועם. האמור כאן תיאורטי גרידא, שהרי העבודה לפי כתב הכמויות בוטלה לבקשת התובעים.

35. במקום איטם 'אמיתי' של הגג בחרו התובעים, מטעמיהם הם, להסתפק במריחתו בחומר פולימרי, ובחלקים ממנו (מעל החניה ומעל המרפאה) לא הזמינו איטום כלל. החלטתם זו לבדה גרמה לכך שהגג לא היה אטום כנדרש, ולכן חלחלו מים לתוך הדירה.

אם בשל כך נגרמו נזקים בתוך הדירה והתעורר הצורך לבצע איטום כהלכה, אין לתובעים להלין אלא על עצמם בלבד.

36. אין לפסוק אפוא לתובעים פיצוי בגין עלות ביצוע איטום הגג כולל שיפועים.

השבת תשלומים ששולמו לקבלנים אחרים

37. אין חולק כי התובעים שילמו סך של 7,300 ₪ בעבור תיקון איטום במרפסת המזרחית. חרף זאת, אין הם זכאים להשבת סכום זה. מדובר בכפל דרישה, שהרי איטום המרפסת המזרחית היה נושא שאלת הבהרה בגין פרט 2.1.

אמנם נכון המומחה העריך את עלות ביצוע עבודה זו בסך 5,800 ₪ בלבד. ואולם לא זו בלבד שאישור הקבלן המבצע אינו נהיר דיו, ועולה ממנו לכאורה שהסכום ששולם לו כלל תשלום בעבור עבודות נוספות, כגון תיקון מרזב, אלא שאין ראיה כי הערכת המומחה בלתי סבירה. נהפוך הוא. הערכתו מקובלת על בני הזוג גרוס, שהרי דרשו לפסוק לטובתם את הסכום שבו נקב המומחה בתשובות על שאלות הבהרה.

38. לפיכך אין לפסוק לתובעים את הסך של 7,300 ₪ או חלק ממנו.

39. נאמר לעיל, כי הסך של 20,700 ₪ נתבע שלא כדין. תקנה 136 לתקנות קובעת לאמור:

'בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהחיום שהומצאה לו חוות דעת של המומחה, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום.'

הסך של 20,700 ₪ הנתבע אינו עולה מחוות דעת מומחה בית משפט, ולכן היה על התובעים ליטול רשות מבית המשפט בטרם יתקנו את כתב התביעה על ידי הוספת סעד זה. ואולם, בכתב ההגנה המתוקן כפר אמנם הקבלן בתביעת התובעים, ובתוך כך גם בתביעה זו, ברם לא מחה על תיקון שנעשה ללא נטילת רשות. לפיכך אדון בטענה זו כאילו הועלתה ברשות בית המשפט.

40. בהתאם להצעת המחיר שצורפה לכתב התביעה המתוקן, נדרשו התובעים לשלם סך של 20,700 ₪ בעבור צביעת הדירה וביצוע קירות גבס. בקבלות על התשלום צוינו גם עבודות חשמל. בין כך ובין כך, עבודות אלה בוצעו במהלך שנת 2010 (לפי מועד התשלום הראשון החלו בחודש אוגוסט 2010 או בסמוך לכך). החוזה עם הקבלן נערך בשנת 2006, ולפי התחייבותו היה עליו לסיים את העבודה בחודש דצמבר 2006. אין טענה כי לא עמד במועדים החוזיים.

41. מדובר אפוא בעבודות צבע (בעיקר) שנעשו כארבע שנים לאחר סיום עבודות הקבלן. לא מן הנמנע כי בפרק הזמן שחלף היה צורך בצביעת הדירה מחדש כתוצאה מבלאי סביר. יתכן כי חלק מהעבודות שביצע קבלן זה ושאינן קשורות לקבלן (כגון קירות גבס) חייבו ממילא צביעה חלקים מהדירה והתובעים בחרו לצבוע את הדירה כולה. יש לזכור שקודם לכן תיקנו בני הזוג את האיטום במרפסת המזרחית ואין ראיה כי תיקנו אז את הנזקים בתוך הדירה (בגינם נפסק להם פיצוי – ראה סעיף 29 דלעיל). כמו-כן בדירה נתגלו מוקדי רטיבות נוספים שאינם באחריות הקבלן, שגרמו אף הם לנזק בתוך הדירה ויתכן שאלה הצדיקו צביעת כל הדירה.

42. התובעים לא הוכיחו אפוא קשר סיבתי בין עבודות אלה שבגינן שילמו 20,700 ₪ לבין עבודת הקבלן. די בכך כדי לדחות תביעה זו לפיצוי.

43. למותר לציין כי אין זה נהיר מדוע בחרו בני הזוג גרוס לבצע עבודות אלה בסמוך לאחר הגשת התובענה לבית המשפט דווקא. אין לומר כי צביעת הדירה או הוספת קירות גבס היו הכרחיות כדי לאפשר להם מגורים סבירים בדירה. בכך גרמו נזק ראייתי שהרי נבצר מהקבלן או מהמומחה מטעם בית משפט לבדוק אל-נכון את כלל הליקויים הנטענים.

פיצוי בגין נזק בלתי ממוני

44. התובעים ביקשו לפסוק לטובתם פיצוי בסך 20,000 ₪ בגין ראש נזק זה. אין לקבל דרישה זו. לא כל ליקוי בניה מצדיק פסיקת פיצוי בגין נזק בלתי ממוני וברי כי צריך יחס סביר בין הפיצוי לבין היקף הליקויים שבאחריות הקבלן.

45. כפי שנקבע לעיל, חב הקבלן לפצות את בני הזוג גרוס בסך 15,608 ₪ בגין הליקויים לפי חוות דעת המומחה. כן יש להשית עליו חיוב בסך 2,800 ₪, מחצית עלות תיקון האיטום במרפסת המזרחית. בסך הכול חב הקבלן 18,408 ₪ בגין הליקויים בעבודתו.

בשים לעובדה האמורה אין הצדקה לפסוק פיצוי בסך 20,000 ₪. יתרה מכך, התובעים תרמו בהתנהגותם לקיומם של ליקויים אלה ואף נושאים לבדם באחריות לליקויים נוספים שאינם קשורים לעבודת הקבלן. בנסיבות אלה פיצוי בסך 1,500 ₪ בגין ראש נזק זה – הולם.

סכום ששולם ביתר

46. בכתב התביעה טענו בני הזוג גרוס כי שילמו לקבלן סך של 11,197 ₪ ביתר. בכתב המינוי נתבקש מומחה בית משפט לבדוק את סך כל התשלומים לעומת העבודה שבוצעה בפועל. בתום בדיקתו הגיע המומחה לכלל מסקנה כי לא שולם ביתר. בני הזוג אינם חולקים על קביעה זו של המומחה, וזנחו את טענתם זו בסיכומי טענותיהם.

47. יש לדחות אפוא תביעתם זו.

הוצאות משפט

48. התובעים שילמו למהנדס גוכמן בעבור חוות דעתו סך של 1,733 ₪. אמנם נכון, ללא חוות דעת של מומחה לא היה עולה בידם להוכיח את טענותיהם בעניין שבמומחיות. ואולם, בחוות דעתו פירט המהנדס גוכמן ליקויים רבים שהתבררו בלתי מבוססים וגם הערכת עלויות התיקון היתה מופרזת, והערכתו עולה עשרות מונים על זו של מומחה בית משפט.

49. לולא חוות דעתו המופרזת סביר להניח שההליך היה מסתיים בבית משפט לתביעות קטנות, וכך היו נחסכים התדיינות מיותרת, הארכת הדיון שלא לצורך והוצאות מרובות, מעצמם ומהקבלן. בשל היקף הנזק הרב נאלץ הקבלן לפנות למהנדס אגבריה ולהגיש חוות דעת משלו וגם מונה מה מטעם בית משפט.

50. לפיכך לא ראיתי לחייב את הקבלן בעלות שכר טרחת המהנדס גוכמן.

51. את שכרו של מומחה בית משפט בעבור חוות הדעת שילמו שני הצדדים בחלקים שווים. תמורת התשובות על שאלות ההבהרה שילמו התובעים בלבד. עם קבלת חוות דעתו ותשובותיו על שאלות ההבהרה התברר כי רוב טענות הקבלן התקבלו, הן בנושא ליקויים בעבודתו והן בנושא התשלומים ששולמו לו.

בנסיבות אלה אין להשית על הקבלן את מלוא הסך של 6,844 ₪ ששילמו התובעים למומחה בית המשפט, ומתוך הסכום האמור יישא הקבלן בסך 2,000 ₪ בלבד.

סוף דבר

52. על יסוד האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים ביחד ולחוד פיצוי בסך 19,908 ₪. כן ישלמו הנתבעים 2,500 ₪ הוצאות משפט (שכר טרחת המומחה מטעם בית משפט וחלק מאגרת התביעה) וכן שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 3,540 ₪.

מאחר שההליך הסתיים בישיבת קדם משפט שלישית (הישיבה האחרונה נועדה לשמיעת סיכומים בעל פה) ובעלי הדין הסכימו שיינתן פסק דין בדרך דיונית שלא חייבה שמיעת ראיות, אני מורה על השבת האגרה ששולמה (כפוף להוראות תקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007) לידי התובעים באמצעות בא כוחם.

בשל ההודעה על השבתת מערכת נט-משפט נחתם פסק הדין במוצאי שבת וצוין תאריך 3.8.14.

ניתן היום, ו' אב תשע"ד, 02 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.